פתיחת התפריט הראשי

יהודה זולדן

רב ומפקח ישראלי

הרב ד"ר יהודה זולדן (נולד בי"ד באדר תשי"ח6 במרץ 1958) הוא מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותורה שבעל-פה בחינוך הדתי, דיין בבית דין לממונות, חוקר תורני, מחבר ספרים ומרצה. היה ראש ישיבת בני עקיבא רעננה וראש ישיבת ההסדר נוה דקלים בגוש קטיף.

הרב יהודה זולדן
תמונה יהודה זולדן.jpg
לידה 6 במרץ 1958 (בן 61)
י"ד באדר תשי"ח
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הציונות הדתית
תחומי עיסוק הוראת גמרא, משנה, הלכה, תנ"ך ואמונה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
הרב שאול ישראלי
חיבוריו מלכות יהודה וישראל, מועדי יהודה וישראל, שבות יהודה וישראל, מגילה במוקפות חומה, זמני יהודה וישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בבני ברק בשנת תשי"ח-1958. למד בבית הספר מוהליבר וסגולה ובתיכון למד בישיבת בני עקיבא נחלים ואחר מכן שנים רבות בישיבת מרכז הרב, בירושלים. למד אצל הרב צבי יהודה קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי.

התגורר ביישוב עפרה, שם למד במסגרת כולל תנ"ך, ואחר כך התגורר ברעננה ושימש ראש ישיבת בני עקיבא רעננה. לאחר מכן שימש ראש כולל בישיבת נוה דקלים ובהמשך ראש הישיבה. התגורר במשך 13 שנים ביישוב נווה דקלים בגוש קטיף עד ההתנתקות.

במשך מספר שנים היה חוקר במכון התורה והארץ בכפר דרום שבגוש קטיף.

אחרי ההתנתקות היה ר"מ בבית המדרש במרכז האקדמי לב, (מכון לב) בירושלים, וחוקר במכון משפטי ארץ שבעפרה.

עיקר עבודתו כיום הוא מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותושב"ע בחינוך הדתי, וכן הוא מרצה במדרשה באוניברסיטת בר-אילן בנושאי הלכה. מרצה גם במכללת בית וגן ובמכללת הרצוג.

בנוסף משמש דיין בבית דין לממונות במעלה אדומים. לפני כן היה דיין בגוש קטיף[1].

ערך מספר ספרים, ופרסם מאות מאמרים בהלכה בנושאים אקטואליים. חלקם הגדול פורסמו בכתבי העת "תחומין", "צוהר", "אמונת עיתך", "שמעתין", "מעלין בקודש", "אסיף" ו"התורה והארץ". עבודת הדוקטורט שלו עסקה בקריאת המגילה בערים המוקפות חומה, בירושלים ושכונותיה וברחבי ארץ ישראל, מאז היציאה מהחומות לפני למעלה ממאה וחמישים שנה.

נשוי לשרית ומתגורר במעלה אדומים.

חיבוריועריכה

מרבית מאמריו שפרסם במהלך השנים פורסמו בספריו. לחלק מספריו מצורפת הסכמה אחת של רבו הרב אברהם שפירא.

  • מלכות יהודה וישראל (שלטון, מנהיגות וצבא). בהוצאת מכון תורני אור עציון, 524 עמודים, ה'תשס"ב[2].
  • מועדי יהודה וישראל (המועדים וזיקתם לארץ למדינה ולמקדש). בהוצאת המכון התורני אור עציון ה'תשס"ד, 591 עמ'[3].
  • סוכת קטיף, הוצאת מכון התורה והארץ, ה'תשס"ה, 112 עמ'.
  • שבות יהודה וישראל (ארץ ישראל וגוש קטיף, מדינה וצבא, חברה ומנהיגות), הוצאת מכון לב, ירושלים תשס"ז, 565 עמ'[4].
  • מגילה במוקפות חומה - מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, בהוצאת יפה נוף, ירושלים תשע"ג, 470 עמ'[5].
  • זמני יהודה וישראל (שנת השמיטה, הקהל ומועדי השנה), הוצאת מכון התורה והארץ, שבי דרום תשע"ה, 526 עמ'.
  • צדקות יהודה וישראל (ארץ, מדינה, משפט, חברה, צדקה, חינוך), הוצאת מכון התורה והארץ, שבי דרום תשע"ח, 560 עמ'.

ספרים שערךעריכה

  • עץ הדר השלם, מאת הראי"ה קוק, הוצאת המכון ע"ש הרב צבי יהודה, ירושלים תשמ"ו. בתוספת מבוא היסטורי על מאבקו של הראי"ה קוק בעד אתרוגי ארץ ישראל הכשרים והמהודרים ובאיסור ליטול אתרוגים מורכבים
  • ספר הקהל, כפר דרום תשס"א
  • ביכורי הארץ, כפר דרום תשס"ג
  • נטיעות הארץ, כפר דרום תשס"ד
  • הודאת הארץ, כפר דרום תשס"ה
  • חוברות דרישה, המדרשה לנשים, אוניברסיטת בר-אילן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה