עיסוי תינוקות

עיסוי תינוקות הוא סוג של טיפול הנעשה באמצעות מגע ידני ולחיצות על גופם של תינוקות בשנת חייהם הראשונה.

עיסוי תינוקות

מקורו של עיסוי התינוקות הוא בתרבויות עתיקות, והמסורות הנהוגות בטיפול זה קיימות לאורך דורות רבים והועברו בירושה לרוב מאם לבתה.[1][2][3]

בעידן המודרני, כשאבות לוקחים חלק פעיל בגידולו של התינוק ומעורבים יותר בטיפול, העיסוי הוא דרך נוספת ליצירת קשר בין האב לתינוק.[4] התינוק, בהיותו ברחם אמו הוא עטוף ומוגן, ולכן נחשב העיסוי המשך טבעי לקרבה ולמגע שחווה העובר. זאת הסיבה שהמגע האנושי לסוגיו: עיסוי, ערסול, ליטוף ונשיאה הם צורך חיוני של התינוק המהווה בסיס ליצירת קשר ראשוני משמעותי בין הרך הנולד לבין הוריו ולהתפתחותו התקינה.[5][1]

המגע שבעיסוי מאפשר להורה המעסה זמן איכות עם הרך שזה עתה בא אל העולם, ומחזק גם את התקשורת הראשונית בין התינוק, לבין העולם החיצוני הטיפול כולל לחיצות ומגע ידני המופעלים על הגוף למטרות שונות כמו השראת שלווה ורוגע, והענקת תחושת ביטחון והקלה על כאבים.[4]

עיסוי תינוקות יכול להתקיים החל מיומו הראשון של התינוק ובדרך כלל עד לגיל בו הוא מתחיל לנוע באופן עצמאי. ההמלצה הרווחת היא להתחיל בעיסוי בגיל חודש למשך זמן קצר ולהאריך את משך הזמן ככל שהתינוק גדל.[6][5][2][3]

החשיבות של עיסוי תינוקות והשפעותיו עריכה

עם הגעתו לעולם של התינוק נוצרת התקשרות רגשית חזקה והדדית בינו לבין הדמות המטפלת בו. התקשרות זו נועדה להבטחת הגנה וסיפוק צורכי היילוד למטרות הישרדות.[7][8]

כיון שמגע הוא אחד החושים הראשונים המתפתחים אצל העובר, הוא יוצר תקשורת בין אם לתינוקה ובין אב לבנו.[9][7][3]

יעל שחר, בציטוט המוצג בתוך מונק (2010), מסבירה שהתקשורת הראשונית של תינוקות עם העולם מתקיימת דרך המגע עם העור. החוויות התחושתיות של תינוקות מאפשרות להם ללמוד על עצמם ועל העולם.[1] לעיסוי גם השפעות פיזיולוגיות על התינוק. הוא ממריץ את זרימת הדם וגורם להפרשת הורמונים במוח המרגיעים אותו. כול אלה עשויים לקדם את התפתחותו הגופנית והמנטלית. כמו כן, העיסוי משפר את גמישות התינוק ואת היכולת המוטורית שלו.

כיוון שתינוקות סובלים בחודשים הראשונים מכאבים ומחוסר שקט הנובעים מהתכווצויות בטן בלתי מוסברות – קוליק תינוקות (קדדת בעברית), העיסוי מקל על כאבים אלה ומשפר את תפקודה של מערכת העיכול.[9]

בזכות כל אלה, בריאותם של התינוקות משתפרת, גופם מתחזק, והם נעשים חסינים מפני מחלות.

המגע הפיסי משמש להפגת תחושת הבדידות של התינוק, להרגעתו ולשחרור ממתחים, ובכך משפר גם איכות השינה.

תנאים לקיומו של העיסוי האפקטיבי עריכה

לקיומו של העיסוי ישנם תנאים הכרחיים: רוגע ושלווה הן של המעסה והן של התינוק, טמפרטורה נעימה וממוזגת, מיקום נוח ושקט וזמן מתאים להרגליו של התינוק ולשגרת יומו.[10][4][6][5]

עיסוי תינוקות יכול להתקיים כאשר התינוק עירום או לבוש בהתאם לתחושותיו ולנוחיותו של המעסה.[10][3]

התארגנות לקראת העיסוי כוללת הכנה של הציוד הנדרש מבעוד מועד: שמן חמים ייעודי לסוג העיסוי (שמן צמחי ולא מינרלי או שמנים המכילים חומרים כימיים), מגבונים, מגבת לערסול התינוק בתום העיסוי.[4][6][5][2][3]

העיסוי מתחיל ב"בקשת רשות" - הצהרה מילולית של המעסה לגבי כוונותיו להתחיל עיסוי, שביטויו מגע ידיים עדין על גוף התינוק והתייחסות לתגובותיו: בכי, חוסר שקט או תנועות גפיים מהירות. ערנותו של המעסה לאיתותי התינוק מאפשרת הבנה לגבי המשך הטיפול.[10][6][2][3]

קיימות גישות שונות המתייחסות לסדר העיסוי – יש המתחילים עיסוי מהידיים ויורדים כלפי מטה, ויש המתחילים עיסוי מהרגליים כלפי מעלה. בכול אחת מהגישות הסדר שיטתי וקבוע.[4][6][5][2][3]

הגבלות בעיסוי תינוקות עריכה

עיסוי תינוקות אינו מתבצע בכל אברי התינוק, כמו בעמוד השדרה, בראש, באברי המין, בטבור ובעיניים בשל הסכנות הכרוכות במגע באזורים אלה.[10][6][5][3] כמו כן, עיסוי תינוקות לא יתבצע במקרה של מחלת תינוק, עייפות, רעב או חוסר שקט. בנוסף, עיסוי אינו מתקיים לפחות חצי שעה אחרי האכלת התינוק.[10][4][6][2][3]

עיסוי אפקטיבי מתבצע בעזרת תנועות מווסתות, לא אלימות ותוקפניות מדי, אך גם לא עדינות ורכות יתר על המידה.

מעסה רגוע ותנועות ארוכות ובטוחות של העיסוי משלימים את התהליך.[4][6][5][2]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עיסוי תינוקות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 שניר מיריק, עיסוי תינוקות, ידיים אוהבות (ארכיון)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 מונק עזריאל אלה, עיסוי תינוקות למה זה חשוב(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 וליאנו אביטל, עיסוי תינוקות המדריך המלא, באתר אומנות הלידה
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 היוז גלית, עיסוי תינוקות, המדריך המקיף לעיסוי תינוקך צעד אחר צעד, יער, 2003
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 לבואייה פרידריק, ידיים אוהבות, אומנות המסג' ההודי לתינוקות, מרקם
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אסאל מור, ברלב-אפרתי ענת, מלידה עד גיל שנה, מטר, 2011
  7. ^ 1 2 קרוכמל שרי, קשר אם תינוק
  8. ^ פיבך אביבה, קשר בין אם לתינוק
  9. ^ 1 2 כוכבי הילי, רביב עמירם, המדריך הישראלי להורים, כנרת, זמורה-ביתן, 2016
  10. ^ 1 2 3 4 5 רוני שגב, ‏מעסה שהיה: איך מבצעים עיסוי תינוקות?, באתר ‏מאקו‏, 7 באוגוסט 2014