עיקור הוא הליך רפואי שמטרתו למנוע מאדם או מבעל חיים מסוים את היכולת להתרבות. עיקורים מתבצעים בעיקר באמצעים ניתוחיים, ומתבצעים בזכרים ובנקבות. עיקורים הם לרוב תהליך בלתי הפיך. בבני אדם מטרתם העיקרית של עיקורים היא לסייע בתכנון המשפחה, לרוב במדינות מתפתחות בעלות אוכלוסייה רבה. רוב העיקורים של נשים מתרחשים במדינות אלו, ואילו עיקור של גברים מתבצע בעיקר במדינות המערב המתועשות. עיקורים ברחבי העולם נעשים בעיקר בקרב נשים.

בהודו מתבצעים מדי שנה עיקורים בנשים במחנות עיקור מיוחדים מטעם הממשלה, במסגרת תוכנית לתכנון המשפחה, שמופעלת על ידי המשרד לבריאות ורווחת המשפחה. התוכנית פועלת באמצעות NRHM - "כוח המשימה הלאומי באזורים הכפריים" שפועל מאז 2005 לשיפור רמת הבריאות בכפרי הודו באמצעות מאות אלפי פעילים, שאחד מתפקידיהם הוא לייעץ ולעודד מניעת ילודה. הפעילות מתמקדת בעיקר במדינות הצפוניות והחקלאיות של הודו, בעיקר מקבוצת EAG.

תוכן עניינים

ההליך הניתוחיעריכה

טכנית, עיקור מתבצע באמצעות חיתוך צינור הזרע ("וסקטומיה") בגברים וקשירת חצוצרות בנשים.

חתך צינור הזרע הוא הליך כירורגי פשוט יחסית. בתהליך זה נאטמים או נקטעים צינורות הזרע ובכך נמנע מן הזרע להגיע לשופכה. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או בהרדמה מלאה קלה לפי בחירת המנותח. ההכנה לניתוח וההתאוששות ממנו אינן כרוכות באשפוז, ולרוב אחרי התאוששות קצרה החולה נשלח הביתה לנוח.

קשירת חצוצרות אצל נשים הוא הליך מסובך יותר שנעשה בהרדמה מלאה בחדר ניתוח, באמצעות לפרוסקופיה. המנתח הוא גניקולוג שמבצע חיתוך של החצוצרות וקשירתן או צריבתן באופן המונע מעבר ביציות אל הרחם. ההליך הוא לרוב בלתי הפיך ומיועד רק לנשים שהחליטו שאינן מעוניינות להיכנס להיריון נוסף, או לכאלה שהיריון נוסף מסכן את חייהן.

הליכים אחרים אשר גורמים לעיקור, כמו סירוס בגברים וכריתת רחם בנשים, אינם מתבצעים בבני אדם לצורך עיקור אלא מסיבות אחרות.

ביהדותעריכה

  ערך מורחב – איסור סירוס

עיקור בעלי חיים הוא בעייתי מבחינה הלכתית[1]. ב-2015 הפסיק שר החקלאות הישראלי אורי אריאל את המימון לעיקור חתולי רחוב, והורה למצוא פתרון הלכתי לבעיית התפוצצות אוכלוסיית החתולים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עיקור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.