עכנאי שרוע
עַכְנַאי שָׂרוּעַ (שם מדעי: Echium angustifolium subsp. angustifolium) הוא צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא), שכיח שרוע או זקוף, מעוצה בבסיסו ומסועף מאוד. תפוצתו העולמית מזרח ים-תיכונית, ובישראל הוא שכיח בעיקר בצפונה ובמרכזה. עכנאי שרוע הוא אחד מ-68 מינים בסוג עכנאי ממשפחת הזיפניים, אחד מבין 5 מינים הגדלים בר בישראל ובסביבתה ואחד מ-5 תת-מינים, בישראל גדל תת-המין הנפוץ[1]. עכנאי שרוע מאופיין בשעירות, בשחלה עילית, בכותרת דמוית שופר, בלתי נכונה ומאוחת עלים, דהיינו עלי הכותרת מאוחים בבסיסם לצינור ונושרים כיחידה אחת וצבעה אדום שהופך לסגול עם התבגרותה.
 עכנאי שרוע
| |
|---|---|
עכנאי שרוע
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיפניים |
| סוג: | עכנאי |
| מין: | Echium angustifolium |
| תת־מין: | E. subsp. angustifolium |
| שם מדעי | |
 Echium judaeum
| |
מורפולוגיה עריכה
הצמח שרוע או זקוף, מעוצה בבסיסו, מסתעף בעיקר מבסיסו וגם מחלקם העליון של הגבעולים וגובהו 30 עד 50 ס"מ.
הגבעולים גליליים, רבים, מעוצים בבסיסם, זקופים או שרועים, מסתעפים בעיקר מבסיסם וגם מחלקם העליון (בשונה מעכנאי מגובב שאינו מסתעף אלא מבסיסו). הגבעולים מכוסים שערות מפושקות וגם שערות הדוקות.
העלים מסורגים, פשוטים, מוארכים, דמויי סרגל, תמימים, בעלי עירוק מרושת, יושבים (ללא פטוטרת) ומחוסרי לוואים[2][3].
התפרחות מסיומות, מטיפוס חד-בדית עקרבית, הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול, המתעקל כשבלול או כזנב עקרב. כל פרח יוצא מחיקו של חפה או עלה.
הפרחים דו-מיניים, דמויי שופר, אינם נכונים (בעלי סימטריה ד-צדדית), בעלי עטיף כפול, בעלי עוקץ, וגודלם כ-2 ס"מ.
הגביע בעל 5 אונות זקופות ומחולק כמעט עד לבסיסו. הגביע משתייר, מתפרה, דהיינו, הוא גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי ואינו נושר מהגבעול, הוא עוטף, אך לא מעורה בפרי.
הכותרת דמוית שופר ואינה נכונה. היא בעלת עלי כותרת שמאוחים בבסיסם לצינור שמסתיים באוגן אלכסוני, בעל 5 אונות קצרות ובלתי שוות. צבע הכותרת אדום-ורוד, עם פסי אורך כהים. צבע שהופך כחול או סגול לאחר התבגרותה (לעיתים רחוקות הצבע לבן). אורך הכותרת 15 עד 25 מ"מ, ואורכה גדול פי 2 מאורך הגביע. רוחב לוע הכותרת אינו מגיע לס"מ אחד. לוע הכותרת מחוסר קשקשים[2][4].
האבקנים 5, כמספר עלה הכותרת, בלתי שווים באורכם, בולטים מפתח הכותרת במידה ניכרת וקצותיהם כפופים כלפי מעלה. הם מעורים בחלקו התחתון של צינור הכותרת וקבועים בין עלי הכותרת (לסירוגין עם אונות הכותרת). הזירים והאבקה כחולים. אורך הזירים גדול פעמים אחדות מאורך המאבקים. המאבקים קטנים ונפתחים בסדקי אורך.
השחלה עילית, מוקפת צופן, ובנויה משני עלי שחלה מאוחים, ו-2 מגורות שנחצות על ידי מחיצות מדומות ל-4 מגורות עם התפתחותה של השחלה. השיליה זוויתית. ביצית אחת בכל מגורה.
עמוד השחלה אחד, ארוך, נימי, נושא צלקת שסועה ל-2 אונות. עמוד השחלה כרגיל שעיר ויוצא משקע שבין 4 אונות השחלה, מבסיס השחלה.
הפרי, יושב בתוך גביע, עשוי 4 (לפעמים פחות) פרודות חד-זרעיות נפרדות, דמויות ביצה ובעלות 3 מקצועות, שטחן מגובשש ומקומט על פי רוב. הפרודות מעורות בעמוד המרכזי של השחלה ועמוד השחלה יוצא מבין הפרודות. הפרודות אפרפרות ומבריקות ובבסיסן גוף שומני צהוב שמושך אליו נמלים.
העלווה קיימת כל השנה, הפריחה ממושכת מסוף פברואר עד תחילת ספטמבר ואף יותר ושיאה בחודש מאי. ההאבקה בידי דבורים בינוניות וגדולות. הפצת הפרי מסוף אוגוסט ועד תחילת דצמבר.
תפוצה ובית גידול עריכה
התפוצה העולמית של עכנאי שרוע מזרח ים-תיכונית: קפריסין, איים במזרח הים האגאי, כריתים במצרים, סיני ישראל, לבנון וסוריה, ישראל וירדן, טורקיה ויוון. בישראל הוא גדל כמעט בכל הארץ, ובעיקר נפוץ בגלבוע, בחוף הגליל, בחוף הכרמל, בשרון, בדרום מישור החוף, בשומרון, בשפלה ובהרי יהודה[5].
עכנאי שרוע מונה 5 תת-מינים אחד מהם Echium angustifolium subsp. sericeum גדל בלבנון ובמצרים ומשום מה הוא מדלג על ישראל[6].
עכנאי שרוע גדל בבתות, בבתות ספר, בערוצים במדבר, בשדות בור ובקרבת יישובים ועל קרקעות שונות כמו חולות במישור החוף.
תמונות עריכה
-
-
עליו השעירים של ניכרים -
עכנאי שרוע מראה כללי ברמת רחל, באמצע אוקטובר -
הערות שוליים עריכה
- ^ Echium angustifolium Mill., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 9-2023
- ^ 1 2 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 369-371
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 539-540
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 358
- ^ עכנאי שרוע, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 10-2023
- ^ Echium angustifolium subsp. sericeum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 9-2023