עכנאי (סוג)
עַכְנַאי (שם מדעי: Echium) הוא סוג צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים או בני-שיח שעירים-מלבינים ממשפחת הזיפניים[1].
 עכנאי יהודה
| |
|---|---|
עכנאי יהודה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיפניים |
| סוג: | עכנאי |
| שם מדעי | |
 .Echium Tourn. ex Lליניאוס, 1753 | |
בסוג נכללים כ-68 מינים, שתפוצתם הטבעית באגן הים התיכון, במקרונזיה, ומאירופה ועד מרכז אסיה ומשם הופצו לאוסטרליה ואמריקה[2]. בישראל גדלים בטבע 5 מינים, ומין אחד גדל בסיני, בסוריה ובלבנון[3]. מיני העכנאי הם בעלי זיפים (שערות קצרות ונוקשות), שיוצאים מגבשושים, שחלה עילית ועלי כותרת שמאוחים בבסיסם לצינור ונושרים כיחידה אחת.
חמשת המינים הגדלים בר בישראל הם: עכנאי זיפני, עכנאי יהודה, עכנאי מגובב, עכנאי נאה, עכנאי שרוע.
מורפולוגיה עריכה
הגבעולים זקופים לא מסתעפים או מסתעפים רק מחלקם התחתון (לדוגמה עכנאי מגובב) או גם מחלקם העליון (למשל עכנאי יהודה). הגבעולים מעוגלים ומכוסים שערות צפופות קצרות וזיפים דלילים וארוכים.
העלים על פי רוב מסורגים ולעיתים רחוקות נגדיים או דוריים, פשוטים, דמויי אזמל על פי רוב, תמימים, בעלי עירוק מרושת, ועל פי רוב מחוסרי לוואים. השערות המכסות את העלה, חלקן מפושק וחלקן רובץ על העלה והדוק אליו.
התפרחות מסוימות, מטיפוס חד-בדית עקרבית.
הפרחים על פי רוב דו-מיניים, בעלי עוקץ, שחלה עילית ועטיף כפול, לא נכונים (בעלי סימטריה דו-צדדית). כל פרח יוצא מחיקו (או קרוב לחיקו למשל בעכנאי יהודה) של חפה או עלה.
הפרחים דמויי שופר או צינור וצבעם סגול-כחלחל או אדום או ורוד צהבהב (עכנאי מגובב) או לעיתים רחוקות לבן בפרטים מיובשים. אורך הכותרת 25 עד 35 מ"מ. קוטר האוגן ס"מ אחד או יותר. הפרחים נישאים בדרך כלל על עוקצים.
הגביע בעל 5 אונות, לעיתים רחוקות 4, מחולק כמעט עד לבסיסו, משתייר עוטף אך לא מעורה בפרי ומתפרה מעט (כרגיל הוא גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי). אונות הגביע דמויות אזמל, שני האונות התחתונות קצרות יותר. הגביע קצר בהרבה מהכותרת.
הכותרת בעלת 5 אונות, לעיתים רחוקות 4, דמוית שופר או משפך ואינה נכונה. בעלת אוגן אלכסוני, כמעט דו-שפתנית, אורכה 10 עד 40 מ"מ. אונות הכותרת, קצרות, בלתי שוות, קירחות פרט לשערות ארוכות לאורך עורקיה (עכנאי נאה) או שעירה בכל שטחה ובעלת שערות ארוכות יותר לאורך העורקים (עכנאי מגובב). לוע הכותרת ללא קשקשים.
האבקנים 5, כמספר עלה הכותרת מעורים בחלקו התחתון של צינור הכותרת וקצותיהם כפופים כלפי מעלה. הם ערוכים לסירוגין בין עלי הכותרת ולא מולם. הם על פי רוב בולטים מתוך הכותרת, למקצתם כל האבקנים חבויים בתוך הכותרת או 2 הארוכים שבהם בולטים במקצת מתוכה.
הזירים בלתי שווים באורכם. אורך הזירים ארוכים פעמים אחדות מאורך המאבקים.
המאבקים קטנים נפתחים בסדקי אורך ולא בנקבים.
השחלה עילית, מוקפת בטבעת צופן, בעלת שני עלי שחלה מאוחים ו-2 מגורות שנחצות על יד מחיצות מדומות ל-4 מגורות עם התפתחותה של השחלה.
השילה זוויתית. ביצית אחת בכל מגורה.
עמוד השחלה ארוך, וכרגיל שעיר, יוצא משקע שבין 4 אונות השחלה, מבסיס השחלה[4].
הפרי עשוי 4 פרודות חד-זרעיות (אגוזיות), לעיתים רחוקות 2 פרודות דו-זרעיות או בית גלעין בעל 1 עד 4 זרעים (למשל הסוג גופנן) או ענבה. הפרודות יושבות בתוך גביע שאורכו 1.5 עד 2 ס"מ. ומעורות בעמוד המרכזי של השחלה לעיתים 1 עד 3 פרודות מתנוונות. עמוד השחלה יוצא מבין פרודות הפרי. הפרודות דמויות ביצה ובעלות 3 מקצועות, שטחן מגובשש ומקומט על פי רוב. קליפת הפרודה קשה מאוד ולמינים רבים יש גופיף שומני בבסיסה (למשל, עכנאי שרוע). כל אחת מהפרודות מחוברת אל מצעית הפרח באמצעות בסיס משולש ושטוח.
תמונות עריכה
-
עכנאי יהודה בגבעת השחומית קריית שמונה -
תקריב של עמוד פריחה -
עכנאי יהודה בבקעת פצאל בעמק הירדן -
צמח עכנאי יהודה -
עכנאי יהודה -
עכנאי שרוע -
עלים ופרח של עכנאי שרוע
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 358
- ^ .Echium Tourn. ex L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 369-371
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 539-540