עלפון מים רדודים

טביעה בשל עילפון הנגרם מנשימת יתר לפני צלילה חופשית

עלפון מים רדודים הוא תופעה מסוכנת ביותר הנגרמת בשל נשימת יתר לפני צלילה חופשית. הנשימה המוגברת משבשת את איזון החמצן והפחמן הדו-חמצני בגוף, ומונעת ממנו לחוש בצורך לשאוף אוויר לפני ירידה מסכנת חיים ברמת החמצן.

תמונה מבוימת המציגה אישה הלוקה בעלפון מים רדודים

כדי למנוע את התופעה דרוש תדרוך מתאים לצלילה חופשית, שיזהיר מפני נשימות עמוקות לפני הצלילה, ומומלץ לצלול עם בן זוג שיוכל להגיש עזרה ראשונה במצב חירום.

מנגנון פיוזיולוגי

עריכה

מחזור הדם מוביל חמצן לתאי הגוף והמוח. החמצן מנוצל בתאי הגוף בנשימה תאית וכתוצאה מכך נפלט פחמן דו-חמצני. למרות שאין במוח האדם איבר היכול לחוש בחוסר חמצן, ישנו איבר היכול לחוש בעודף פחמן דו-חמצני. העודף בפחמן דו-חמצני מסמן למוח שנעשה שימוש מלא לכאורה באספקת החמצן שנכנסה לגוף, וכעת יש צורך באספקת חמצן חדשה. מצב זה מתבטא בפועל בהפעלת רפלקס הנשימה.

נשימות עמוקות לפני הצלילה מורידות את כמות הפחמן הדו-חמצני בגוף באופן דרסטי. על אף העלייה היחסית בזמן שריפת החמצן, רמת הפחמן הדו-חמצני נשארת נמוכה ולא משמעותית מספיק כאשר החמצן נגמר. במצב כזה, המוח אינו קולט שחסר חמצן ואינו מפעיל את רפלקס הנשימה. כלומר, בפועל, הצולל לא חש בצורך לעלות מעל פני המים כדי לנשום.

במקרה שבו הלחץ החלקי של החמצן נמוך מ-0.1 אטמוספירות, המוח חש בחוסר חמצון ו"מכבה" את פעילות הגוף (התעלפות) מלבד האיברים החיוניים לחמצון המוח. התעלפות במהלך צלילה היא הרת אסון, מאחר שהצולל חשוף לטביעה.

 
משמאל לימין: נשימה תקינה, צלילה, נשימה תקינה. כאשר רמת הפחמן הדו-חמצני (קו כחול) עולה ומגיעה לקו הרוחבי הכחול – מורגש צורך דחוף לשאוף אוויר. כאשר רמת החמצן (קו אדום) יורדת ומגיעה לקו הרוחבי האדום – נגרם עילפון. בצלילה תקינה, תחושת הצורך לנשום מופיעה הרבה לפני שרמת החמצן מתקרבת לקו האדום.
 
משמאל לימין: נשימת יתר, צלילה. הנשימות העמוקות גורמות לצניחה ברמת הפחמן הדו-חמצני. רמת החמצן יורדת וגורמת לעילפון (קו רוחבי אדום) לפני שרמת הפחמן הדו-חמצני עולה ומעוררת תחושת צורך דחוף לנשום (קו רוחבי כחול).

קישורים חיצוניים

עריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.