ענן מולקולרי

ענן מולקולרי הוא אזור של ענן בין-כוכבי, שהצפיפות והגודל שלו מאפשרים היווצרות של מולקולות, מימן מולקולרי הוא הנפוץ ביותר.

ערפילית בליעה Barnard 68 היא למעשה ענן מולקולרי

עננים מולקולריים שוכנים בעיקר בזרועות הספירליות של גלקסיות לולייניות, והם קיימים בגדלים מגוונים המגיעים למאות שנות אור.

היווצרות הענןעריכה

ענן מולקולרי נוצר כאשר ישנו ריכוז גבוה של חומר בין כוכבי (מימן והליום בחלל) באזור אחד. ככלל, לחץ הגז בענן מונע דחיסה שלו לדרגה הדרושה ליצירת פרוטו כוכב. אם מתרחש אירוע הגורם לדחיסה משמעותית של חומר הענן - כדוגמת גל הלם של סופרנובה סמוכה, או התנגשות בענן אחר - נדחס הענן מעבר לסף הדרוש ליצירת כיסים של חומר שידחס בהשפעת כבידת עצמו. כל כיס שכזה מהווה פרוטו-כוכב, ממנו ייווצר כוכב אחד לפחות. בשלב זה מכונה אותו חלק בענן בו מתהווים קדם־כוכבים "פעוטון כוכבים" (stellar nursery).

ענן מולקולרי נוצר מערפיליות, שרידי סופר נובות, או מרוחות סולריות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ענן מולקולרי בוויקישיתוף


מחזור החיים של כוכב (לא בקנה מידה)
ננס שחורננס לבןכוכב נייטרוניםחור שחורענק אדוםננס צהובסופרנובהערפילית פלנטריתשארית סופרנובהעל־ענק אדוםענק כחולננס אדוםננס חוםקדם־כוכבענן מולקולריהיווצרות כוכבכוכב יציבשלבים אחרונים של היתוךקריסת כוכב 
  = מסת שמש, כ־‎2 x 1030ק"ג

מסת כוכב בעת היווצרותו: מסה קטנה מאד - פחות מ־  0.08 לערך, מסה קטנה - בטווח   0.08 - 0.4 לערך, מסה בינונית - בטווח   0.4 - 8 לערך (לאחר הקריסה המסה קטנה, פחות מ־  1.44 לערך), מסה גדולה - לפחות   8 לערך (לאחר הקריסה המסה היא לפחות   1.44 לערך)

הערה: במצבים בהם כוכב מסוים סופח אליו מסה - הוא עשוי לעבור למחזור חיים של מסה גבוהה יותר. לדוגמה: אם ננס לבן במערכת זוגית סופח אליו חומר מבן זוגו, המגדילה אותו מעבר לגבול צ'נדראסקאר (  1.44), הוא יכול לעבור סופרנובה מסוג Ia שבסופה ייווצר כוכב נייטרונים (במקום ננס שחור).