עקיבא (תנועת נוער)
תנועת עקיבא הייתה תנועת נוער ציונית בעלת גוון מסורתי (הקשורה להסתדרות הציונית הכללית), אשר פעלה במערב גליציה שבפולין. התנועה נוסדה בשנת 1924 בקרקוב, ששימשה גם כמרכז הפעילות[1]. חברי התנועה היו פעילים בייסודו של הארגון היהודי הלוחם והנהגת התנועה הייתה ממובילות מרד המחתרות היהודיות בקרקוב בתקופת מלחמת העולם השנייה. יואל דרייבלט היה מנהיגה הרוחני[2]. מנהיג התנועה שהוביל אותה לאורך שנים רבות היה יהודה אורנשטיין. במאמרו מכסלו תרפ"ט ('יסודות רעיוננו'), באה לביטוי ההשקפה המגובשת של התנועה שהלכה והתפתחה עם השנים. [3]
פעילות תנועת הנוער
עריכהתנועת עקיבא נוסדה בדצמבר 1924 והייתה לגדולה בתנועות הנוער של פולין בטרם הכיבוש הנאצי [דרוש מקור]. בספטמבר אותה שנה התאחדו חמש תנועות נוער פעילות מקרקוב - עקיבא, התקוה, חשמונאים, הרצליה ויהודה. בקרקוב היה המרכז הגדול ביותר של התנועה, אף כי מזכירות התנועה הייתה בוורשה. השם "עקיבא" נבחר על מנת לסמל את אהבת ישראל ואת הרצון לטפח את המורשת הרוחנית-ציונית. אחת המטרות העיקריות שהתנועה שמה לעצמה הייתה לימוד השפה העברית, וקיומם של דיונים בנושאים יהודים-ציוניים, אקטואליים בקרב חניכי ויהודי פולין. בעקבות הפעילות השוטפת, והמוטיבציה של חברי התנועה להשריש ערכים ותרבות ציוניים בצעירי קרקוב היהודים, השתנתה החשיבה בקרב בני הנוער היהודים בעיר. בקרבם הייתה נפוצה החשיבה של התבוללות והתערבבות בתרבות הנוצרית מכיוון שהם לא ראו חשיבות רבה ברוח הציוניות ובכלל בזהותם כיהודים.
בנוסף לכך ניסתה התנועה להגיש סיוע כספי, וצרכים בסיסיים לנצרכים ביותר בגטאות. התנועה אף העבירה יהודים לעבודות חקלאות ומקצועות מבוקשים בארץ ישראל, על מנת שעם עלייתם לארץ ישראל יוכלו לתרום ולפתח את המדינה בדרך זו. בשנת 1930 הצליחו חברי התנועה להגשים את חלומם הציוני, כאשר שלחו פלוגות הכשרה שעשו את תקופת לימודן בפתח תקווה (שכונת עקיבא בתוך שכונת אחדות היום), וכן במזרח חדרה "קיבוץ עקיבא"[4][5][6], וב-1938 הקימו שני קיבוצים בארץ ישראל, "נווה איתן"[7] ו"בית יהושע".
בין המפעלים הראשונים של "תנועת עקיבא", הייתה חוות הכשרה "בגיטבולטוב", אשר שימשה כמקום להכשרת עובדים לחקלאות ומקצועות נוספים הרצויים בארץ ישראל, החווה שימשה גם מקום מפגש ודיונים לגבי מהות התנועה, דרכי פעולה ועוד. חווה נוספת שהוקמה על ידי התנועה היא החווה בכפר "קופאליני", שהייתה מרכז חשוב מאוד לתנועה, בחווה זו במשך הזמן, התגבש רעיון המלחמה אשר לא בא על מנת להציל את חברי התנועה, אלא לצורך נקמה והגנה על כבודו של העם היהודי. כפי שביטא זאת דולק ליבסקינד, אחד מחברי התנועה העיקריים בקרקוב: "אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה".
הנצחה
עריכהליד בית הכנסת של מושב בית יהושע, שרבים מחברי התנועה היו בין מקימיו, הוצב גל-עד להנצחת פועלה של תנועת הנוער.
ראו גם
עריכה- מרד המחתרות היהודיות בקרקוב
- ידיעה בעיתון: כפר הנוער "יוליאנה" הוקם במקום בו היה קיבוץ עקיבא[8]
לקריאה נוספת
עריכה- רבקה פרליס, תנועות הנוער החלוציות בפולין הכבושה, הוצאת בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
- שלוש שורות בהיסטוריה - תנועות "הנוער הציוני", "עקיבא" ו"החלוץ הכלל-ציוני" בימי השואה בפולין, הוצאת משואה, 1999
- ברוך יחיאלי, עקיבא – תנועת נוער ציונית-כללית: צמיחתה, התפתחותה ולחימתה בשנות השואה, תל אביב: מורשת, 1988.
קישורים חיצוניים
עריכה- תנועת עקיבא, באתר "עמלנט"
- פרטים על עקיבא (באנגלית)
- שמואל הוגו ברגמן, על קובץ אחד ועל "סגנון חיינו", דבר, 15 באוקטובר 1940
- תנועת אגודת הנוער העברי "עקיבא", דבר, 28 ביולי 1939
הערות שוליים
עריכה- ^ בקרקוב נמנו כ-1,000 חניכים בתנועה מתוך כ-25,000 חניכים בכל פולין
- ^ דרייבלט עלה ארצה בשנות ה-30 והיה ממייסדי בית יהושע. הוחלף על ידי אהרון (דולק) ליבסקינד ושמשון דרנגר
- ^ אגודת הנוער העברי "עקיבא" בקראקוב, באתר lib.toldot.cet.ac.il
- ^ יוסף רונדשטיין, אגודת הנוער העברי "עקיבא" בקראקוב, באתר תולדוט. אתר ההיסטוריה של מט"ח
- ^ תיעוד בנושא קיבוץ עקיבא בחדרה, באתר משואה
- ^ מפת אזור חדרה עם סימון Qibbuts Aqiva, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, 1944
- ^ נווה איתן, דבר, 18 באפריל 1947
- ^ מערכת זמנים, כפר יוליאנה ייחנך מחר, זמנים, 27 באפריל 1954