פאבל פלווה
פאבל אדמוביץ' פלווה (ברוסית: Па́вел Ада́мович Пле́ве; 30 ביוני 1850 - 28 במרץ 1916) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על ארמיות במלחמת העולם הראשונה.
 | |
| פאבל פלווה | |
| לידה |
30 ביוני 1850 מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1916 (בגיל 65) מוסקבה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית  |
| השכלה |
מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1863–1916 (כ־53 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הפרשים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-2 מפקד הקורפוס ה-13 מפקד הארמייה החמישית מפקד הארמייה ה-12 מפקד החזית הצפונית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת דרכו עריכה
פלווה נולד ב-30 ביוני 1850 בעיר מוסקבה שהשתייכה אז לאימפריה הרוסית. בשנת 1868 התגייס לצבא האימפריה הרוסית הוא למד במכללת חיל הפרשים ובתום לימודיו ב-1870 , והוצב ברגימנט האולאנים של המשמר. בשנת 1877 הוא סיים את האקדמיה לפיקוד ומטה, ונשלח עוד באותה שנה להילחם במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) כקצין מטה בקורפוס ה-13. הוא חזר לרוסיה עם החתימה על חוזה השלום ב-1878, ונשלח לנסיכות בולגריה שזה עתה הוקמה, לסייע בארגונו של הצבא הבולגרי. הוא שירת בתפקידי מטה שונים בצבא הבולגרי, וב-1880 הוחזר לרוסיה. בשנת 1890 קיבל פיקוד על רגימנט הפרשים ה-12, וב-1893 הועבר למטכ"ל המחוזי בווילנה. ב-1895 מונה למפקד בית הספר לפרשים ניקולאי, וב-1899 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-2. ב-7 במרץ 1905 מונה למפקד המבצר בוורשה, אבל ב-4 ביולי של אותה שנה הועבר לפקד על הקורפוס ה-13. ב-1906 מונה לסגן מפקד חיל המצב של וילנה, וב-6 בדצמבר 1907 הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. ב-17 במרץ 1909 מונה למושל המחוז הצבאי של מוסקבה.
מלחמת העולם הראשונה עריכה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, מונה פלווה למפקד הארמייה החמישית. הארמייה שתחת פיקודו פלשה לגליציה שהייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית. הארמייה לחמה בקרב גליציה ובכלל זה בקרב קרשניק, ובקרב קומרוב שבו ספגה אבדות כבדות, אולם לאחר מכן נחלה הצלחה גדולה בקרב רווה, והשתתפה בהדיפת הכוחות האוסטרים אל מעבר לנהר הסן. בהמשך השתתפה הארמייה בקרב על הוויסלה, ובקרב לודז', אשר במהלכו קיבל פלווה את הפיקוד על כל הכוחות הרוסיים בלודז' וסביבותיה. על חלקו בקרב גליציה קיבל את עיטור גאורגי הקדוש. בהמשך פיקד פלווה על הארמייה במסגרת הנסיגה הגדולה משטחי פולין וגליציה. ב-14 בינואר 1915 קיבל פיקוד על הארמייה ה-12 ולחם עמה בקרב השני על האגמים המזוריים. במהלך הקרב, ארגן פלווה מתקפת נגד מוצלחת אשר בלמה את המתקפה של צבא הקיסרות הגרמנית. ב-8 ביולי 1915 הוחזר לפקד על הארמייה החמישית עד 6 בדצמבר של אותה שנה עת הועבר לפקד על החזית הצפונית. בשל מצבו הבריאותי המעורער, שוחרר מהצבא ב-6 בפברואר 1916.
פלווה מת בביתו שבמוסקבה ב-28 במרץ 1916, בגיל 65 ושרידיו קבורים בבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- פאבל פלווה (ברוסית)