פאלקור

סוכנות ידיעות

פָּאלקוֹר (לעיתים נכתב פלקור; מאנגלית: Palcor, ראשי תיבות של Palestine Correspondence או Palestine Correspondence Agency, סוכנות הידיעות של פלשתינה/ארץ ישראל) הייתה סוכנות ידיעות של הסוכנות היהודית שפעלה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, מדצמבר 1934 ועד אוקטובר 1948 (מעט אחרי קום מדינת ישראל), במטרה לספק ידיעות לעיתונות היהודית בעולם ובארץ בהתאם להשקפת הסוכנות היהודית ומפא"י.

הרקע להקמת הסוכנות היה משפט רצח ארלוזורוב שהתנהל בארץ באותה שנה והביא לשיא את המאבק בין הציונות הסוציאליסטית והרוויזיוניסטית. סוכנות הידיעות המקומית היחידה שסיקרה את המשפט עבור העיתונות היהודית העולמית הייתה הסוכנות הטלגרפית הארץ-ישראלית (סט"א; באנגלית: Palestine Telegraphic Agency,‏ PTA), חברה-בת של סוכנות הידיעות היהודית (באנגלית: Jewish Telegraphic Agency,‏ JTA). זו סיקרה את המשפט מנקודת מבט רוויזיוניסטית, ובעקבות זאת ביקש דוד בן-גוריון להקים סוכנות ידיעות חלופית, שתשרת את ההנהגה הציונית שבשליטת מפא"י.

הסוכנות נוסדה ב-10 בדצמבר 1934.[1] ליו"ר הסוכנות מונה העיתונאי יוסף גרביצקי ולסגנו העיתונאי יהושע יוסטמן, והיא פעלה תחילה כחלק ממחלקת העיתונות של הסוכנות היהודית. מאוחר יותר הופרדה הסוכנות ממחלקת העיתונות והייתה למחלקה עצמאית, מחלקת הידיעות, שבראשה הועמד העיתונאי ישעיהו קלינוב (שכמו מחלקת העיתונות, הייתה כפופה למשה שרתוק (שרת)).

"פאלקור" סיפקה ידיעות לעיתונים יהודיים ברחבי עולם, בהם "היינט" הוורשאי (פולין) ו"יידישה רונדשאו" הברלינאי (גרמניה), וגם לכמה עיתונים בארץ – "דבר", "הארץ" וה"פלסטיין פוסט". מקבצי הידיעות שסיפקה (bulletins, בולטינים) נכתבו בעיקר ביידיש ובאנגלית, ולצדן גם בגרמנית ובשפות נוספות.

סוכנות הידיעות שימשה כלי של הסוכנות היהודית. דיווחיה נשלחו ליותר מ-200 עיתונים יהודיים, אך לא לעיתונים רוויזיוניסטים או אנטי-ציוניים. בנוסף, היא נטתה להבליט כשלים של מנהיגי הרוויזיוניסטים ובמקביל להצניע חילוקי דעות בתוך הסוכנות היהודית, וכן שימשה אמצעי הדלפה של הסוכנות היהודית (בן-גוריון הדליף דרכה את דו"ח ועדת פיל במלואו ימים אחדים לפני פרסומו הרשמי). ככלי תעמולה, עיקר פועלה היה מכוון כלפי יהדות התפוצות.

בראשית אוקטובר 1948 הוכנסה תחת משרד החוץ ולמעשה חדלה לפעול.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה