פאלקס-פארטיי
מפלגת העם היהודית (ייִדישע פֿאָלקספּאַרטײַ או פֿאָלקס-פּאַרטײַ) נוסדה באימפריה הרוסית לאחר הפוגרומים של שנת 1905 על ידי ההיסטוריון שמעון דובנוב וישראל אפרויקין. מפלגה זו השתתפה בכמה בחירות שנערכו בפולין ובליטא בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20.
מצע המפלגה
עריכהלפי משנתו של שמעון דובנוב, העם היהודי הוא לאום שעיקר ביטויו במישוריים הרוחניים והתרבותיים ועליו לשאוף להמשך קיומו הלאומי והתרבותי כאוטונומיה בתפוצות (כפי ששרד עד כה במהלך הגלות), ובהקשר המודרני בגרסה מודרנית וחילונית של ועד ארבע ארצות כפי שהיה בממלכת פולין-ליטא ההיסטורית. הדגש הלאומי היהודי איננו חייב להתבטא במישורים טריטוריאליים או היבדלות-פוליטית, אלא במישורים חברתיים של אוטונומיה תרבותית לאומית. בדומה לדגש של מפלגת הבונד (נציגת מעמד הפועלים, הפרולטריון) על שפת היידיש ותרבותה, ייצגה מפלגת היידישע פאלקס-פארטיי את מעמד הביניים היהודי, עם דגש דומה, אך הציגה כיוון אידאולוגי שונה במקצת. לפי דובנוב, התבוללות איננה תופעה טבעית; המאבק הפוליטי היהודי צריך להתמקד בהשגת אוטונומיה יהודית בקהילה, בשפה ובמערכת החינוך, אך בשונה מהבונד, אין הדגשה סוציאליסטית ברוח מלחמת המעמדות. זו הייתה מפלגה ליברלית בנושאי כלכלה, המחויבת לדמוקרטיה וחילון.
באוקראינה
עריכהבמישור הפוליטי החוץ-יהודי התבטאה שאיפת הפאלקס-פארטיי, בהכרה תרבותית מצד השלטון הלא-יהודי, בצורה שתתבטא במינויו של נושא-משרה ממשלתית שידאג לאינטרסים התרבותיים של הלאום היהודי בחברה. ואכן, הפולקיסט יעקב זאב לצקי ('ברטולדי') שהיה קודם לכן חבר מפלגת הפועלים הציונית הסוציאליסטית, נתמנה שר לענייני יהודים ברפובליקה העממית של אוקראינה באפריל 1918, והחליף את נציג הפאראייניקטע משה זילברפארב. אחרי לצקי כיהן במשרה זו אברהם רבוצקי, נציג מפלגת פועלי ציון.
בפולין
עריכההמנגנון המפלגתי של פאלקס-פארטיי החל משנת 1916 בהכנות לבחירות העירוניות בעיר ורשה (שעדיין הייתה נתונה תחת כיבוש גרמני במלחמת העולם הראשונה). ואכן, המפלגה זכתה לארבעה מושבים במועצת העיר, ביניהם נח פרילוצקי. פרילוצקי היה אחד ממייסדי ביטאון המפלגה - וורשאווער טאגבלאט. הביטאון שינה לאחר מכן את שמו ל"דער מאמענט". בשנת 1919 פרילוצקי נבחר גם לסיים, אך נאלץ לפרוש בשל בעיות ברישומו האזרחי. בשנים 1922–1927 כיהן נח פרילוצקי בסיים הפולני כנציג היחידי של המפלגה, מתוך 35 חברים יהודיים בפרלמנט כולו (25 מהם נציגי התנועה הציונית, ואף לא נציג אחד של הבונדיסטים). פרילוצקי נבחר ברשימה מאוחדת של חזית המיעוטים הלאומיים. מפלגת הפאלקס-פארטיי בפולין התפצלה בשנת 1927, בין הסניף הוורשאי, בהנהגתו של פרילוצקי, ובין הסניף הווילנאי (אז הייתה וילנה עדיין חלק של פולין), בהנהגתו של ד"ר צמח שאבאד. הפלג הווילנאי היה עוין פחות אל הציונות, והדגיש עוד יותר את היידיש. נראה כי לאחר הפיצול, חלה נסיגה בפופולריות המפלגה, על אף ניסיון להחיותה בורשה בשנת 1935. בבחירות לקהילה היהודית העירונית בשנת 1936, זכתה המפלגה רק במושב יחיד מתוך 50 המושבים של הקהילה, ולעומתה זכה הבונד ב-15 מושבים.