פגיעות מבנים
פגיעוּת של מבנים היא מדד להיותו של מבנה חשוף לנזק. הפגיעות היא ההפך מעמידוּת. עמידות מוחלטת תקבל את הערך 1, ופגיעות מוחלטת את הערך 0. כלומר, העמידות היא 1 פחות הפגיעות.
פגיעות לרעידת אדמה עריכה
פגיעות מבנים במקרה של רעידת אדמה מוגדרת כ-"שיעור הנזק שייגרם למבנה כלשהו כתוצאה מתאוצות הקרקע בעוצמה סייסמית נתונה באתר נתון"[א].[1]. הפגיעות היא למעשה הפרמטר שנותן את המימד הכמותי לסולמות להערכת העוצמה סייסמית[2]. זו מוערכת על בסיס תצפיות אודות איכות הבנייה (שמבטאת את רמת פגיעות המבנה) ודרגת הנזק שנגרמה למבנה זה. לעוצמה הסייסמית מתאם ברמה גבוהה יחסית למשתנה של תאוצת הקרקע המקסימלית באתר[3]. העוצמה הסייסמית מהווה בסיס להכנת תרחישים לרעידות אדמה עתידיות. התרחיש מתבסס על הערכה בדבר העוצמה הסייסמית הצפויה בכל ישוב או בשכונה של עיר גדולה. על פי מטריצות פגיעות המתבססות על תצפיות ברעידות אדמה רבות, ניתן להעריך ברמת מובהקות גבוהה יחסית, את ההתפלגות היחסית של הפגיעה במבנים על פי איכותם, ועל פי דרגות הנזק שייגרמו להם - ראו דוגמה במטריצת הפגיעוּת משמאל.
שיפור עמידות לרעידות אדמה עריכה
ערך מורחב – תמ"א 38
ניתן לשפר את עמידות המבנים וממילא להקטין את פגיעותם, זאת על ידי חיזוקם. מסוף שנת 2005, מתקיים בישראל ניסיון ממוסד להקטין את פגיעותם של בניינים משותפים המשמשים למגורים. זאת באמצעות תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה - תמ"א 38. הבתים המועמדים לחיזוק הם אלה שנבנו לפני שנת 1980, כשטרם בנו בישראל בהתאם לתקן בנייה עמידה כנגד רעידות אדמה. הבעיה העיקרית בעמידות רוב הבתים הללו, היא העובדה שהם בנויים על עמודים, שרגישים במיוחד לכוחות גזירה אופקיים שמתרחשים בעת רעידת אדמה. בתים משותפים שנבנו החל משנת 1992, עמידים במיוחד בפני רעידות אדמה, וזאת עקב העובדה שמשנה זו יש לבנות בכל בניין כזה, ע"פי חוק, ממ"דים (מרחב מוגן דירתי). חדרים ממוגנים אלה, שבנויים ומחוברים יחדיו לכל גובה הבנייה, בנוסף לפיר המעלית שבדר"כ מותקנת בבניינים הללו, מוסיפים אלמנט משמעותי של זיון למבנה.
פגיעות להדף פיצוץ עריכה
על פי רוב התכנון של מבנים לוקח בחשבון את העומס עליהם הנובע ממשקלם. תכנון מודרני, כאמור לעיל, מביא בחשבון גם מאמצים שעלולים לנבוע מרעידות אדמה. יחד עם אלה עלולים מבנים להיחשף לסוג נוסף של מאמצים, הנובעים מהדף של פיצוץ כתוצאה מפעילות מלחמתית או מטרור. כמו במקרה של רעידת אדמה, חשיפה של מבנה בעל עמידות נמוכה להדף פיצוץ עלולה להסתיים באסון דוגמת הפיגוע באוקלהומה סיטי.
שלא כמו במדידה של עמידות לרעידות אדמה, המבוססת על סטטיסטיקות והסתברויות ידועות לעוצמת רעידות אדמה, הרי שעוצמת פיצוצים מעשי ידי אדם אינה ניתנת לחיזוי. עם זאת, בשני המקרים מדובר בחשיפת המבנה לעוצמות גבוהות של אנרגיה, ולכן חלק מהפתרונות ישימים לשני סוגי הסיכון (דוגמה לפתרון כזה הם ממ"דים)[4].
ראו גם עריכה
ביאורים עריכה
- ^ העוצמה הסייסמית להבדיל מגודל/מגניטודת רעידת האדמה לפי סולם ריכטר למשל (או כל סולם אחר), היא פרמטר המשתנה על פני המרחב שנפגע מרעידת האדמה, והיא מבטאת את עוצמת תאוצות הקרקע (למעשה הרעידות) בכל אתר ואתר.
הערות שוליים עריכה
- ^ רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927 - מחקר מאקרוסייסמי ע"ב מקורות התקופה. אונ' ב.ג. בנגב, באר שבע: עמ' 42.
- ^ Karnik, V. et al., 1984. Vulnerability and the MSK Scale. Engneering Geology, 20, pp. 161-168
- ^ Charles F. Richter., 1958. Elementary Seismology. Freeman &Company, San Francisco & London, (Chapter 11) p.140
- ^ דוד ינקלבסקי וסטפן שוורץ, עקרונות התכן של מבנים לעמידות בפני הדף פיצוץ, באתר משרד הבינוי והשיכון, נובמבר,2012.