פיודור ימליאננקו
פיודור ולדימירוביץ ימליאננקו (ברוסית: Фёдор Влади́мирович Емелья́ненко; נולד ב-28 בספטמבר 1976) הוא פוליטיקאי רוסי, סמבוקה לשעבר וספורטאי מקצועי בולט בתחום אמנויות הלחימה ככלל ולחימה משולבת בפרט. כספורטאי זכה בטורנירים ובתארים רבים בתחומים השונים בהם התחרה, בין הישגיו הבולטים הייתה זכייתו באליפות ה-MMA פרייד 2004 ביפן, וארבע זכיות באליפות העולם בסמבו.
.jpg) | |
| לידה |
28 בספטמבר 1976 (בן 47) רוביז'נה, ברה"מ  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| שם לידה |
Фёдор Влади́мирович Емелья́ненко |
| מדינה |
רוסיה |
| השכלה |
Belgorod State University |
| משקל |
106 ק"ג |
| גובה | 1.83 מטרים |
|
www | |
| ספורט | |
| ענף ספורט | סמבו |
| הישגים | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פרשני ספורט רבים, כמו גם מתחרים בתחום, רואים בימליאננקו את לוחם ה-MMA הטוב ביותר בעולם אי-פעם. ימליאננקו נותר בלתי מנוצח בתחום ה-MMA כמעט לאורך עשור, תקופה שבה הוכר כלוחם ה-MMA הטוב בעולם במשקל כבד[1].
תולדות חייו עריכה
ימליאננקו נולד בשנת 1976 בעיר רוביז'נה באוקראינה, עת עדיין הייתה חלק מברית המועצות. בשנת 1978 עקרה משפחתו לסטארי אוסקול, במחוז בלגורוד ברוסיה. אמו עסקה בהוראה ואילו אביו היה רתך[2]. ימליאננקו היה השני מבין ארבעת אחיו. אף שני אחיו הצעירים, אלכסנדר ואיוואן עסקו באמנויות הלחימה[3].
ימליאננקו סיים לימודי תיכון בשנת 1991 ובשנת 1994 סיים בהצטיינות את לימודיו בבית ספר למקצועות המסחר. בין השנים 1995 ועד 1997 הוא שירת בכוחות היבשה הרוסיים כלוחם. בשנת 1999 הוא התחתן ובאותה שנה נולדה בתו מאשה. בשנת 2006 הוא התגרש ובשנת 2007 נולדה לו בת שנייה, ואסיליסה, מחברתו מארינה עימה התחתן בשנת 2009. ימליאננקו הוא נוצרי אורתודוקסי אדוק.
קריירה ספורטיבית עריכה
ימליאננקו החל את דרכו כמקצוען במסגרת ארגון RINGS היפני, בשנת 2000, שם זכה באליפות במשקל כבד וב-15 בפברואר 2002 זכה באליפות הכללית במסגרת ארגון זה, שלאחריה עבר להתחרות במסגרת ארגון פרייד (PRIDE). לאחר ניצחונות במספר קרבות, זכה בשנת 2003 באליפות הפרייד במשקל כבד, בקרב נגד אנטוניו רודריגו נוגיירה. תואר שאותו לא הפסיד עד תום הקריירה[4]. מאותה עת הגן על תוארו בסדרה ארוכה של קרבות, חלקם נגד מתחרים בולטים בתחום ה-MMA במסגרת ארגון זה. אף שלא התחרה מעולם במסגרת הארגון המקביל, ה-UFC, ניצח ברוב הקרבות בהם התמודד עם יריבים מדורגים מארגון זה. בשנת 2007 בתחרות השנה החדשה הוא ניצח את צ'וי הונג-מן תוך פחות מ-2 דקות.
הפסדו הראשון של ימליאננקו, מזה כעשר שנים, היה ב-26 ביוני 2010 כאשר התמודד נגד פבריציו ורדום. ורדום הצליח ללפות את ידו של ימליאננקו וזה נאלץ להיכנע באופן מפתיע. להבדיל מהפסדיו האחרים של ימליאננקו בקרבות MMA עד לאותו מועד, אשר היו כולם בהחלטת שופטים, היה זה ההפסדו הראשון בהכנעה מאז החל להתחרות בתחום זה. לאחר קרב זה הודיע ימליאננקו כי הוא שוקל פרישה מן התחום לאור גילו ופציעותיו.
בפברואר 2011 התמודד ימליאננקו נגד אנטוניו סילבה בו ספג מהלומות קשות מסילבה. הקרב הופסק עם תום הסיבוב השני בהחלטת רופא הזירה, וסילבה הוכרז מנצח מכיוון שימליאננקו איבד את היכולת לראות בעינו הימנית מפאת נפיחות. ימליאננקו התמודד מול דן הנדרסון ב-30 ביולי 2011 והפסיד בקרב, פעם שלישית ברציפות, לאחר שלא היה יכול להשיב למטר המהלומות שזה המטיר עליו. לאחר קרבות במוסקבה וביפן, בהם ניצח, הוא התמודד ב-21 ביוני 2012 בסנקט פטרבורג נגד פדרו ריצו. לאחר שניצח בקרב הודיע ימליאננקו על פרישתו מן הזירה כמתחרה, אף שימשיך לעסוק בתחום אמנויות הלחימה כנשיא איחוד ה-MMA הרוסי.
דרכו כמדינאי עריכה
בשלהי הקריירה שלו כספורטאי מקצועי הודיע ימליאננקו כי בדעתו לעסוק בפוליטיקה. ב-10 באוקטובר 2010 הוא נבחר לכהונה בת חמש שנים למועצת מחוז בלגורוד (אנ') כמתמודד מטעם מפלגת רוסיה המאוחדת. ב-2 באוגוסט 2012 מונה ימליאננקו כחבר צוות במועצת רוסיה לכושר גופני ולספורט. מינויו נחתם על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
בינואר 2021 נודע כי חלה בנגיף COVID-19 ואושפז.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פיודור ימליאננקו (באנגלית)
פיודור ימליאננקו, ברשת החברתית אינסטגרם- פיודור ימליאננקו, באתר JudoInside.com
- פיודור ימליאננקו, באתר בלאטור
- פיודור ימליאננקו, באתר שרדוג
- פיודור ימליאננקו, באתר טאפולוגי
- אתר רשמי נוסף של ימליאננקו
הערות שוליים עריכה
- ^ Emelianenko defeated in Strikeforce Grand Prix. The Seattle Times, February 12, 2011
- ^ Russian Warrior Who Doesn’t Battle for Acclaim. New York Times, January 20, 2009
- ^ "It's possible to win even lying on your back". efedor.ru, from Rossiya, February 15-21, 2007
- ^ Emelianenko ready to cement his stature. ESPN, July 19, 2008