ויקיפדיה

מחלת נגיף קורונה 2019

מחלה זיהומית
(הופנה מהדף COVID-19)
פירוש נוסף ערך זה עוסק במחלה זיהומית. אם התכוונתם לזן הנגיף מחולל המחלה, ראו SARS-CoV-2; אם התכוונתם להתפרצות העולמית של המחלה, ראו מגפת הקורונה.

מחלת נגיף קורונה 2019 (ידועה גם בשם מחלת הקורונה; באנגלית: Coronavirus disease 2019 ובראשי תיבות COVID-19, נהגה: קוֹבִיד־19) היא מחלה נגיפית, הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת-משפחת נגיפי קורונה. ההתפרצות הראשונה דווחה בשנת 2019, בעיר ווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין.

מחלת נגיף קורונה 2019
Coronavirus disease 2019
תסמיני המחלה
תסמיני המחלה
תסמיני המחלה
שמות נוספים COVID-19
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
שכיחות מדבקת מאוד
סיבות מגע עם אדם הנושא את הנגיף, טיפות רוק הנישאות באוויר
גורם SARS-CoV-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון יתר לחץ דם, מחלה אוטואימונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, היפרגליקמיה, מצב קצרתי, עישון טבק, היפרכולסטרולמיה, מחלת לב כלילית, כשל חיסוני, השמנת יתר, סוכרת, אסתמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים שיעול, חום, קוצר נשימה, עייפות
טיפול טיפול סימפטומטי וטיפול תומך
מניעה ריחוק חברתי, מסכה רפואית, חיסון, רחצת ידיים
סיבוכים דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), אי-ספיקת כליות, סערת ציטוקינים, אלח דם, נזק מוחי, דלקת המוח, פסיכוזה, דליריום
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed וירוס הקורונה SARS-CoV-2
eMedicine 2500114 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D000086382
סיווגים
ICD-10 U07.1, U07.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 RA01.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמיני המחלה כוללים: חום גבוה, בעיות בדרכי הנשימה כגון שיעול או קוצר נשימה, וכן אובדן חוש הריח ואובדן חוש הטעם. חלק מהחולים יפתחו רק חלק מהתסמינים וחלק מהנדבקים בנגיף אף יהיו נטולי תסמינים (אסימפטומטיים). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות נגיפית קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי-ספיקה נשימתית, אי-ספיקת כליות ואף למוות[1].

תסמיני המחלה מופיעים בממוצע מהיום השני של ההידבקות ועד היום השביעי[2]. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "לאנסט" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש[3].

גורם

עריכה
 
אילוסטרציה של הנגיף SARS-CoV-2
  ערך מורחב – SARS-CoV-2

גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ומשערים שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים או אף פנגולינים סיניים, שנמצאו בשוק רטוב בווהאן בו נמכרו באופן לא חוקי בעלי חיים רבים[4][5]. טרם נשללה גם האפשרות שהנגיף דלף ממעבדה לחקר וירוסים בווהאן[6].

הנגיף עובר מאדם לאדם כאשר נשא נושם החוצה נתז נשימתי ואירוסולים המרחפים באוויר, אשר מכילים את הווירוס[7]. אדם אחר יכול לנשום פנימה את הנתז הנשימתי והאירוסולים. כמו כן, הם יכולים לנחות על העיניים, האף והפה, במיוחד במקרה של שיעול ועיטוש. הדבקה ממשטחים נגועים וממגע של הידיים בעיניים, אף ופה אינה נחשבת נפוצה.

ישנן עדויות על בעלי חיים ספורים שנדבקו מהנגיף, אולם ככל הנראה אלה אינם מסוגלים להעבירו לבני האדם[8].

תסמינים

עריכה

תקופת הדגירה

עריכה

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים), כאשר החציון הוא 5.1 ימים[9]. במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו תסמינים לאחר 14 יום. חלק לא יפתחו תסמינים גם אחרי 14 הימים[10]. תקופת ההדבקה של חולים במהלך תקופת הדגירה היא כ-48 שעות שלפני הופעת תסמינים אך התסמינים אינם ספציפיים, ומועד הופעתם קשה לקביעה[11]. אחר כך, הם ממשיכים להדביק[12]. הזמן מהידבקות חולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות[13].

תסמינים במערכות הנשימה והעיכול

עריכה

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה, קשיי נשימה, הצטננות, וחום) ובמערכת העיכול (שלשולים וכאבי בטן)[14]. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית[15].

פגיעה במערכת ההובלה והמוח

עריכה

חלק מהתסמינים כוללים פגיעה במערכות הלב וכלי הדם[16][17], ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך והתפתחות חרדה ודיכאון[18]. בנוסף חולים מסוימים עלולים לעבור שבץ מוחי, דלקת קרום המוח ותסמינים מוחיים נוספים[19]. דווח שחלק מהמאושפזים סבלו מהזיות. התופעה, המכונה "מצב בלבולי חריף", עלולה לגרום לדיכאון ולהאריך את תהליך ההחלמה[20].

בכמה מקרים נמצא שצעירים עלולים לפתח זמן מה לאחר ההידבקות בנגיף תסמונת דלקתית רב-מערכתית דמוית מחלת קווסאקי הכוללת בין השאר תסמיני פריחה, פגיעה בשריר הלב, כאבי ראש וקרישי דם[21][22]. כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח[23]. בנוסף, תיתכן תחושת עקצוץ בגוף[24].

תסמינים נוספים

עריכה

בחלק מהחולים דווח על הופעת אודם בגלגל העין עקב דלקת הלחמית[25]. סיבוך נוסף שנמצא הוא אי-ספיקת כליות.

דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבי שרירים ושינויים בחוש הטעם[26].בקרב גברים עלולה להיות פגיעה בפוריות[27].

כל חולה שני בממוצע, מאבד את חוש הריח במידה יותר או פחות חמורה, כאשר מתוכם לאחד מתוך חמישה בממוצע, הוא אינו חוזר במלואו[28].

בקרב נשים הרות קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולפגיעה בעובר[29].

בנוסף, נצפו פצעונים בבהונות הרגליים[30].

לפי מחקר משוודיה, הסיכון לאוטם שריר הלב (התקף לב) ולשבץ גדול פי 8.4 ופי 6.2 (בהתאמה) בשבוע הראשון לאחר אבחנה של המחלה[31].

חלק מהמחלימים התמודדו עם תסמינים ותופעות לוואי גם אחרי ההבראה (מה שכונה בשם Long COVID)[32]. זמן קיום הנגיף הוא פרק זמן בלתי מספק כדי לזהות ולאפיין השפעות ארוכות טווח. נכון לאוקטובר 2020, המחקר בתחלואת ההמשך של הקורונה נמצא בצעדיו הראשונים[33].

אלו היו תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות[34][35]. עייפות זוהתה בקרב כ-10% מהחולים שעברו מחלה בינונית עד קשה, כאשר יש התאמה בין חומרת המחלה לחומרת התסמין. כ-10% מהמחלימים שחוו מחלה בינונית עד קשה חוו סימנים של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). לפי ה-CDC, בעוד שרוב חולי הקורונה מחלימים וחוזרים לבריאות תקינה, ישנם חולים שעלולים לסבול מסימפטומים שיכולים להימשך שבועות ואף חודשים לאחר ההחלמה, כולל אנשים שאינם מאושפזים ובעלי מחלה קלה שעלולים לחוות קורונה ממושכת.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבריטית בדקה ודיווחה על 13 ילדים מתוך כל 100 שחלו מתחת לגיל 11, שדיוחו על תסמינים שנותרו חמישה שבועות ויותר אחרי שחלו. בקרב נערות ונערים עד גיל 16, מדובר על 16% שמדווחים על כך[36]. לפי הערכות מארצות הברית, 11%-15% מהילדים שהחלימו מהמחלה סבלו השפעות ארוכות טווח של הקורונה[37].

תועדה עליה בשיעור תחלואת הסוכרת אצל מי שחלו בקורונה, כולל ילדים[38]. אצל האוכלוסייה המבוגרת, נמצא שהמחלה פוגעת בלבלב, מה שגורם לסוכרת[39][40]. כמו כן, רמות סוכר לא מאוזנות טרם הופעת המחלה נמצאו קשורות עם מחלה קשה יותר[41] .

התפרצות

עריכה
  ערך מורחב – מגפת הקורונה

המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם.

נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־27 בפברואר 2023[42], בכל העולם במצטבר:

  • מקרי הדבקה מאומתים: אובחנו כ־770,875,433
  • תמותה: דווחו כ־6,959,316

אבחון המחלה

עריכה
 
צילום רנטגן ריאתי של מטופל חולה קורונה. משמאל עם קבלתו לבית החולים, מימין כעבור 5 ימים, לאחר שחלה החמרה במצבו. בתמונה ניתן להבחין שהמטופל סובל מדלקת ריאות חריפה
  ערך מורחב – בדיקת קורונה

יש חולים עם תסמינים מורגשים וחולים עם תסמינים לא מורגשים. זאת בנוסף לאסימפטומטיים, אנשים מסוימים שנדבקו בנגיף, ככל הנראה לא פיתחו אפילו תסמינים קלים, והחלימו. השימוש היומיומי במונח אסימפטומטיים כולל בתוכו את כל המודבקים שאין להם תסמינים בולטים, או שעוד לא פיתחו כאלה[12].עם פרוץ המגפה אובחנו החולים במחלה בעיקר באחד משני אופנים:

  • בדיקת PCR - מאתרת את נוכחות הנגיף בגוף
  • בדיקה סרולוגית - מאתרת נוכחות נוגדנים המיוצרים בתגובה לזיהום

אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות ניתוח רדיולוגי של בדיקת דימות.

בנובמבר 2020 אישר ה-FDA בדיקה ביתית מהימנה וזולה יחסית של חברה לוסירה[43].

בדיקת PCR

עריכה

הבדיקה מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.

מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך שהופך מולקולות RNA ל-DNA. לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצעת הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל שנוצר על פי הגנום של הנגיף[44]. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו-גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA[45]. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים שנושאים את הנגיף יימצאו שליליים[46], או בניסוח אחר – תתקבל תוצאת "False Negative".

בדיקה סרולוגית

עריכה

חלק מתגובת מערכת החיסון לזיהום הוא ייצור נוגדנים הכוללים IgM ו-IgG. על פי ה-FDA, נוגדנים מסוג IgM ל-SARS-CoV-2 ניתנים בדרך כלל לזיהוי מספר ימים לאחר ההדבקה הראשונית (אך עדיין אין מידע ברור על רמת הנוגדנים)[47]. נוגדני IgG לנגיף ניתנים לזיהוי בדרך כלל בין 10–14 יום לאחר ההדבקה (ייתכן זיהוי מוקדם יותר) ולרוב מגיעים לשיא כ-28 יום לאחר הופעת הזיהום[48][49].

אבחון באמצעות דימות

עריכה

בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT שהיא ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה[46].

הבדיקה הביתית של חברת לוסירה

עריכה

הבדיקה של חברת לוסירה אושרה על ידי ה-FDA בנובמבר 2020, ויצרה בכך עניין רב, מכיוון שהיא מסוגלת לספק אחוז מהימנות שאינו רחוק מזה של ה-PCR - למעלה מ-90%, ומסוגלת לעשות זאת בעלות זולה באופן משמעותי, ולספק את התשובה בתוך כחצי שעה. לאחר האישור החלה הבדיקה בתהליך שיווק פנימי בתוך ארצות הברית, שקיבלה עדיפות על פני יתר המדינות[43].

מניעה וטיפול

עריכה

למניעה מהדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2, ארגון הבריאות העולמי המליץ על:

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[53] מספר דברים: אין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה מסין או מאזור נגוע, אין עדויות להידבקות של חיות מחמד בנגיף (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם), חיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, שטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, שימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון[54].

מחקר שנערך בקופת חולים לאומית בשיתוף האוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב הראה קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להידבק ולחלות בנגיף הקורונה[55]. עם זאת יש המפקפקים במסקנה זו[56].

בשנת 2023 מחקר חדש פרסם כי רק 10% מהנדבקים בזן האומיקרון של הקורונה יסבלו מ"לונג קוביד"[57].

פיתוח חיסונים

עריכה
  ערכים מורחבים – חיסון נגד קורונה, פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19

חברות פרמצבטיקה וגופי מחקר נרתמו למאמץ למציאת חיסון לקורונה[58].

בינואר 2020 פורסם שהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מקווים להתחיל ניסויים קליניים לחיסון פוטנציאלי בחודש אפריל[59].

בשבוע האחרון של פברואר 2020 פורסם שחיסון מבוסס mRNA של חברת מודרנה נשלח לשלב הניסויים הקליניים הראשון[60].

עד אמצע אפריל 2020, כ-70 חיסונים פותחו וממתינים להתחיל בניסויים בבני אדם[61].

בסוף 2020 אושרו החיסונים אישור חרום. במהלך 2021 ניתן אישור קבוע ראשון.

תרופות וטיפולים נוספים

עריכה

בניסוי קליני לטיפול בחולים משמשות תרופות אחדות:[62]

בין התרופות שעברו ניסוי קליני היו:

ניתן היתר FDA לתרופות אלה עד סוף 2021. במרץ 2022 ניתן אישור לבריציטיניב.

חלק מחולי הקורונה הקשים נדרשו להנשמה[85][86][87][88]. חלקם נדרשו לשיקום[89][90].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מחלת נגיף קורונה 2019 בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מערכת וואלה! בריאות‏, מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?, באתר וואלה, 23 בפברואר 2020
  2. ^ Coronavirus, www.who.int (באנגלית)
  3. ^ Fei Zhou, Ting Yu, Ronghui Du, Guohui Fan, Clinical course and risk factors for mortality of adult inpatients with COVID-19 in Wuhan, China: a retrospective cohort study, The Lancet 395, 2020-03-28, עמ' 1054–1062 doi: 10.1016/S0140-6736(20)30566-3
  4. ^ ד"ר דרור בר ניר, ‏מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן, באתר "הידען", 27 בינואר 2020
  5. ^ רועי ברק, ‏אבל מה הקשר לנחש: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה, באתר גלובס, 26 בינואר 2020
  6. ^ Amy Maxmen, Smriti Mallapaty, The COVID lab-leak hypothesis: what scientists do and don’t know, Nature 594, 2021-06-08, עמ' 313–315 doi: 10.1038/d41586-021-01529-3
  7. ^ CDC, How COVID-19 Spreads, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2021-05-07
  8. ^ נעם לויתן, האם חיות יכולות להידבק בנגיף הקורונה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2020
  9. ^ The Incubation Period of Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) From Publicly Reported Confirmed Cases: Estimation and Application
  10. ^ החולים הנסתרים של הקורונה, באתר החולים הנסתרים של הקורונה, ‏2020-04-30
  11. ^ עופר חדד ענבר טויזר, ‏משרד הבריאות משנה את ההנחיות לאיתור מגעים של חולי קורונה: פחות אנשים יידרשו לבידוד, באתר ‏מאקו‏, 10 ביולי 2020
  12. ^ 1 2 האם חסרי תסמינים מדבקים?, באתר האם חסרי תסמינים מדבקים?, ‏2020-06-15
  13. ^ נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, באתר טוויטר, ‏28 ביוני 2020
  14. ^ מיתר שליידר פוטשניק‏, התסמין המוקדם של מחצית מחולי הקורונה, באתר וואלה, 22 במרץ 2020
  15. ^ וירוס הקורונה: מידע ועדכונים שוטפים באתר שירותי בריאות כללית
  16. ^ מחקר חדש מגלה: לכמה מחולי הקורונה התגלתה הפרעה בתפקוד הלב?, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2020
  17. ^ נגיף הקורונה פוגע קשות בתפקוד כלי הדם של חלק מהחולים, באתר וואלה, 22 באפריל 2020
  18. ^ חן זנדר, "לא חזרתי לתפקד": החלימו מהקורונה – ועדיין סובלים מתסמינים, באתר חדשות 13, 17 ביוני 2020
  19. ^ מגפת הקורונה תגרום לגל של נזקים מוחיים בקרב מחלימים, באתר וואלה, 9 ביולי 2020
  20. ^   ניו יורק טיימס, "מתי אחזור להיות אני": חולי קורונה רבים סובלים מהזיות מבעיתות, באתר הארץ, 2 ביולי 2020
  21. ^ ד"ר איתי גל, פריחה בעור, כאבי ראש וקרישי דם: תסמיני קורונה חדשים מתגלים בעולם, באתר ynet, 22 במאי 2020
  22. ^ Riphagen, Shelley; Gomez, Xabier; Gonzalez-Martinez, Carmen; Wilkinson, Nick; Theocharis, Paraskevi (במאי 2020). "Hyperinflammatory shock in children during COVID-19 pandemic". The Lancet. doi:10.1016/s0140-6736(20)31094-1. ISSN 0140-6736. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ אסף אוני, ‏וירולוג גרמני טוען שאיתר סימפטום חדש של נגיף הקורונה, באתר גלובס, 18 במרץ 2020
  24. ^ הגולשים מדווחים על תסמין חדש לנדבקים בנגיף קורונה: תחושת עקצוץ בעור, באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2020
  25. ^ רופאים מאיטליה מצאו דרך מפתיעה שבה נגיף הקורונה מופץ ומדבק, באתר וואלה, 22 באפריל 2020
  26. ^ אילן לוקאץ', ‏"לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, באתר ‏מאקו‏, 19 ביוני 2020
  27. ^ גלי וינרב, ‏מחקר חדש: האם הקורונה פוגעת בפוריות של גברים?, באתר גלובס, 23 באפריל 2020
  28. ^ אילן לוקאץ', ‏לא מריחים את הסוף: כך מנסים להחזיר למחלימי קורונה את חוש הטעם והריח, באתר ‏מאקו‏, 10 בספטמבר 2021
  29. ^ הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות, באתר הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות
  30. ^ "בהונות קורונה": התופעה הזו מעלה סימני שאלה אצל רופאים, באתר וואלה, 3 במאי 2020
  31. ^ Ioannis Katsoularis, Osvaldo Fonseca-Rodríguez, Paddy Farrington, Krister Lindmark, Risk of acute myocardial infarction and ischaemic stroke following COVID-19 in Sweden: a self-controlled case series and matched cohort study, The Lancet 0, 2021-07-29 doi: 10.1016/S0140-6736(21)00896-5
  32. ^   רוני לינדר, "הגוף בגד בי, אני לא אותו בן אדם": רעות, 35, החלימה מקורונה בלי הרבה תסמינים - ואז חייה השתנו, באתר TheMarker‏, 4 באוקטובר 2020
  33. ^   עידו אפרתי, חקר המחלות שמהן סובלים המחלימים מקורונה מגלה כמה מעט ידוע עליהן, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2020
  34. ^ מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, באתר מעריב, ‏28 ביוני 2020 (ארכיון)
  35. ^ אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, באתר N12, ‏19 ביוני 2020 (ארכיון)
  36. ^   נדב איל, תום ימי התום, באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביולי 2021
  37. ^   בתוך חודש: זינוק של פי 4 במספר הילדים החולים בקורונה בארה"ב, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2021
  38. ^ עדי זריפי, ‏מחקר אמריקני: ילדים שחלו בקורונה בסיכון גבוה לסוכרת, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2022
  39. ^ נטע בר, מחקר חדש חושף: כך גורמת הקורונה לסוכרת, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2021
  40. ^ אסנת עופר, ‏האם קיים קשר בין נגיף הקורונה לסוכרת?, באתר ‏מאקו‏, 10 בנובמבר 2021
  41. ^ Michal Shauly-Aharonov, Asher Shafrir, Ora Paltiel, Ronit Calderon-Margalit, Both high and low pre-infection glucose levels associated with increased risk for severe COVID-19: New insights from a population-based study, PLOS ONE 16, 22 ביולי 2021, עמ' e0254847 doi: 10.1371/journal.pone.0254847
  42. ^ Coronavirus disease (COVID-19) pandemic, אתר ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
  43. ^ 1 2 שמעון כהן, ד"ר דני זאבי: בדיקות הקורונה הבייתיות שאושרו על ידי ה-FDA הן לא פחות ממהפכה, גם יעילות ברמה הגבוהה ביותר וגם זולות ופשוטות., באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2020
  44. ^ איך מאבחנים קורונה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  45. ^ מה ההבדל בין PCR ל-real time PCR, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  46. ^ 1 2 Xie, X., Zhong, Z., Zhao, W., Zheng, C., Wang, F., & Liu, J. (2020). Chest CT for typical 2019-nCoV pneumonia: relationship to negative RT-PCR testing. Radiology, 200343.
  47. ^ "Cellex Emergency Use Authorization". FDA. 1 באפריל 2020. נבדק ב-10 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Will an Antibody Test Allow Us to Go Back to School or Work?". New York Times. 10 באפריל 2020. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Mount Sinai Emergency Use Authorization". FDA. 15 באפריל 2020. נבדק ב-18 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ אסף גולן, הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  51. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  52. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה, 24 בינואר 2020
  53. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  54. ^ שימוש בתרופות המכילות איבופרופן והחמרה לכאורה בתסמיני מחלת קורונה, באתר משרד הבריאות
  55. ^ ויטמין D וקורונה: מחקר חדש של לאומית שירותי בריאות ואוניברסיטת בר-אילן מצא כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות בסיכון מוגבר של הידבקות בנגיף הקורונה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  56. ^ האם ויטמין D מגן מקורונה?, באתר מכון דוידסון
  57. ^ איתי גל, מחקר חדש: רק 10% מנדבקי האומיקרון יסבלו מלונג קוביד – אלו הסימפטומים השכיחים, באתר ynet, 26 במאי 2023
  58. ^ גלי וינרב, ‏חיסון לקורונה באופק? החברות שכדאי לעקוב אחרי הפיתוחים שלהן, באתר גלובס, 10 במרץ 2020
  59. ^ Scientists race to develop vaccine to deadly China coronavirus
  60. ^ Moderna Ships mRNA Vaccine Against Novel Coronavirus (mRNA-1273) for Phase 1 Study
  61. ^ ד"ר איתי גל, אופטימיות זהירה: החיסון הראשון לקורונה עובר לשלב הבא, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  62. ^   שרה פוריה, תרופה או חיסון לקורונה — כמה זה קרוב?, באתר הארץ, 12 במרץ 2020
  63. ^ Ed Silverman, AbbVie waives all worldwide restrictions on making generic copies of its Kaletra HIV pill, STAT, March 23, 2020
  64. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  65. ^ Travis K. Warren, Robert Jordan, Michael K. Lo, Adrian S. Ray, Richard L. Mackman, Veronica Soloveva, Dustin Siegel, Michel Perron, Roy Bannister, Hon C. Hui, Nate Larson, Robert Strickley, Jay Wells, Kelly S. Stuthman, Sean A. Van Tongeren, Nicole L. Garza, Ginger Donnelly, Amy C. Shurtleff, Cary J. Retterer, Dima Gharaibeh, Rouzbeh Zamani, Tara Kenny, Brett P. Eaton, Elizabeth Grimes, Lisa S. Welch, Laura Gomba, Catherine L. Wilhelmsen, Donald K. Nichols, Jonathan E. Nuss, Elyse R. Nagle, Jeffrey R. Kugelman, Gustavo Palacios, Edward Doerffler, Sean Neville, Ernest Carra, Michael O. Clarke, Lijun Zhang, Willard Lew, Bruce Ross, Queenie Wang, Kwon Chun, Lydia Wolfe, Darius Babusis, Yeojin Park, Kirsten M. Stray, Iva Trancheva, Joy Y. Feng, Ona Barauskas, Yili Xu, Pamela Wong, Molly R. Braun, Mike Flint, Laura K. McMullan, Shan-Shan Chen, Rachel Fearns, Swami Swaminathan, Douglas L. Mayers, Christina F. Spiropoulou, William A. Lee, Stuart T. Nichol, Tomas Cihlar, Sina Bavari, Therapeutic efficacy of the small molecule GS-5734 against Ebola virus in rhesus monkeys, Nature 531, 2016, עמ' 381–385 doi: 10.1038/nature17180
  66. ^ נעם ברקן, ציפי שמילוביץ, מומחים: זו התרופה שהיא תקוותם של חולי הקורונה, באתר ynet, 11 במרץ 2020
  67. ^   רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  68. ^ BRIEF-Corrected-Zhejiang Hisun Pharma gets approval for clinical trial to test flu drug Favipiravir for pneumonia caused by new coronavirus. Reuters Healthcare, February 16, 2020.
  69. ^ NHK World News ‘China: Avigan effective in tackling coronavirus’ (אורכב 18.03.2020 בארכיון Wayback Machine)
  70. ^ Huaxia. "Favipiravir shows good clinical efficacy in treating COVID-19: official." Xinhuanet.com, 17 March 2020
  71. ^ איתמר אייכנר, נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים, באתר ynet, 6 באפריל 2020
  72. ^ מהראשונות בעולם: ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה יפנית נגד קורונה, באתר גלובס, 6 באפריל 2020
  73. ^ מעיין הרוני, ‏חדשות טובות: אושר ניסוי קליני בישראל לתרופה מיפן לטיפול בקורונה, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2020
  74. ^ ניצן קידר, תרופה ניסיונית לקורונה - מיפן לישראל, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2020
  75. ^ Investigational COVID-19 Convalescent Plasma - Emergency INDs באתר ה-FDA
  76. ^ ד"ר איתי גל, מחקר מאוקספורד: זו התרופה שמצילה חיי חולים בקורונה, באתר ynet, 16 ביוני 2020
  77. ^ Justin Rowlatt, Coronavirus: Protein treatment trial 'a breakthrough', BBC, ‏20.07.2020
  78. ^ פרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, 9 באוקטובר 2020 (הדו"ח המלא)
  79. ^   סמדר רייספלד, האם התרופה לקורונה כבר נמצאת בסופר פארם? יש מי שמשוכנע שכן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2020
  80. ^ ענבר טויזר, ‏באסטרהזניקה מציגים: חיסון ותרופה לקורונה בזריקה אחת, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2021
  81. ^ Elizabeth Cohen, Danielle Herman and Justin Lape CNN, There's a new drug to prevent Covid-19, but there won't be nearly enough for Americans who are eligible, CNN
  82. ^ ה-FDA העניק אישור חירום לתרופה של פייזר לקורונה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2021
  83. ^ מירב כהן‏, תגיע ביום רביעי: משרד הבריאות העניק אישור חירום לתרופה של פייזר לקורונה, באתר וואלה, 26 בדצמבר 2021
  84. ^ יואב אבן, ‏התרופות שעשויות להציל חולי קורונה ממוות ועד כמה הן יעילות?, באתר ‏מאקו‏, 24 בדצמבר 2021
  85. ^   אסף ניני, מורדמים ומונשמים: כך עוזרים לחולי קורונה בטיפול נמרץ, באתר הארץ, 22 במרץ 2020
  86. ^ חודש לאחר שאושפז במצב קשה, חולה הקורונה מאשדוד משתחרר לביתו, באתר ashdodnet.com
  87. ^   רוני לינדר, בכמה חולי קורונה מונשמים אפשר לטפל בישראל? פחות ממה שהבטיחו לנו, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2020
  88. ^ ניר דבורי, ‏תמונת המצב המעודכנת: 3,000 מכונות הנשמה מוכנות לשימוש, באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2020
  89. ^ יולן כהן, ‏"לא ידענו מה יהיה הסוף": כך ניצח אפיק בן ה-22 את הקורונה, באתר ‏מאקו‏, 1 ביוני 2020
  90. ^ שמחה מהולה בעצב: קובי אלחייאני החלים מקורונה אחרי שאיבד את אביו למחלה, באתר כאן דרום - אשקלון, ‏2020-06-02


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחלת_נגיף_קורונה_2019&oldid=39503880"