פוליטרוק

פּוֹלִיטְרוּק (רוסית: политру́к, קיצור של полити́ческий руководи́тель, מדריך פוליטי) היה קצין חינוך בצבא האדום, האחראי על הדרכה אידאולוגית של חיילים. באחריות הפוליטרוק היה לערוך שיעורים על הקומוניזם, לעורר את המורל של החיילים ולהטיף להם על צדקת דרכם, לעודד את החיילים לפעילות יצירתית-אידאולוגית (כגון העלאת הצגות בנושא מהפכת אוקטובר), ולציין בטקסים את "חגי המעמד" (כגון האחד במאי ויום הולדתו של לנין). תפקיד דומה היה נהוג גם בצבאות של חלק מהמדינות הקומוניסטיות האחרות.

הפוליטרוק היה קצין שלא היה כפוף לשדרת הפיקוד הצבאית, אלא להיררכיה מפלגתית מקבילה. הפוליטרוקים היו בעלי כוח רב - ללא חתימתם פקודות הקצונה המקצועית לא היו תקפות. חלק מהפוליטרוקים נודעו כבעלי יכולת לרומם באמת את המורל ביחידותיהם ולצקת לתוכם תוכן, בעוד רבים אחרים היו סוכני אנ קה וה דה שרק חיפשו חיילים ומפקדים סוררים במטרה להצדיק את תפקודם בפני הממונים עליהם.

מספר אישים ידועים היו פוליטרוקים בשירותם הצבאי, ביניהם המשורר הטטרי הקומוניסטי מוסא ג'ליל, מנהיגי ברית המועצות גאורגי מלנקובשנות ה-20 של המאה ה-20), ניקיטה חרושצ'וב וליאוניד ברז'נייב (בזמן מלחמת העולם השנייה) וכן נשיא בלארוס מאז 1994, אלכסנדר לוקשנקושנות ה-70 של המאה ה-20).

בתולדות היישוב בארץ ישראל שימש המושג פוליטרוק בפלמ"ח, בו פעלו החל מייסודו קציני הסברה. למרות שראשי הפלמ"ח הסתייגו מהאינדוקטרינציה בחינוך הצבאי של הצבא האדום ושאפו להציב במרכז את המפקד המחנך ולהפוך את קצין ההסברה לעוזר שלו, כונו כמה מקציני ההסברה הראשונים "פוליטרוקים" וניתן לזהות קווים מקבילים הדומיננטיות שלהם ביחידה לדומיננטטיות של הפוליטרוקים. בין הדמויות הללו ניתן למנות את זרובבל גלעד שגם כתב את המנון הפלמ"ח ואת בני מהרשק קצין ההסברה של חטיבת הראל. אליהם הצטרף במהלך מלחמת העצמאות אבא קובנר קצין ההסברה של חטיבת גבעתי שנודע בדפים הקרביים אותם כתב. קצינים אלו השפיעו על התפתחותו העתידית של חיל החינוך והנוער ועל דימויים של קציני החינוך.


ראו גםעריכה

  • המג"ד - צילום היסטורי של פוליטרוק בשדה הקרב

לקריאה נוספתעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.