פוליקרפה סלברייטה

פוליקרפה סלברייטה (בספרדית: Policarpa Salavarrieta; 26 בינואר 1795 – 14 בנובמבר 1817), הידועה גם בשם לה פולה, הייתה תופרת ניאוגרנדינית (מלשון ניאו - גרנידי (הגרנידים החדשים)) כינוי לתנועת חופש בקולומביה, (אנ') שריגלה עבור כוחות המהפכה במהלך הרקונקיסטה הספרדית של מלכות המשנה של גרנדה החדשה. היא נתפסה על ידי ממלכת ספרד ובסופו של דבר הוצאה להורג על בגידה. יום האישה הקולומביאנית מונצח ביום השנה למותה. כיום היא נחשבת לגיבורת העצמאות של קולומביה.

פוליקרפה סלברייטה
Policarpa Salavarrieta

לידה	26 בינואר 1795 בוגוטה, מלכות המשנה של גרנדה החדשה
הוצאה להורג	14 בנובמבר 1817 (בגיל 22) בוגוטה, קולומביה
מדינה	קולומביה, ניאוגרנדה
עיסוק	מרגלת, תופרת
השקפה דתית	נצרות קתולית

שֵׁם

מכיוון שתעודת הלידה שלה מעולם לא נמצאה, שמה הפרטי החוקי אינו ידוע. השם "סלברייטה" ידוע רק כשם שמשפחתה וחבריה השתמשו בו. אביה כינה אותה אפולוניה בצוואתו. היא הייתה הקרובה ביותר לאחיה, ויויאנו, שכן היא הפכה לאפוטרופוס שלו כשהוריה מתו. כשהכוחות החמושים בגואדואה החלו לחפש אותה, היא החלה לקרוא לעצמה פוליקרפה.

בדרכונה המזויף משנת 1817, שבו נעזרה על מנת להיכנס ולצאת מבוגוטה במהלך הרקונקיסטה, היא הופיעה בתור "גרגוריה אפולינריה". אנדריאה ריקאורטה דה לוזאנו, שאיתה פוליקרפה התגוררה ואף עבדה עבורה באופן רשמי בבוגוטה, כמו גם אמברוסיו אלמיידה, מנהיג גרילה לו סיפקה מידע, קראו לה בשם זה. בני דורה התייחסו אליה בפשטות כ"לה פולה", אך פוליקרפה סלברייטה הוא השם שאיתו היא זכורה ומונצחת.

מקום ותאריך לידה

גם תאריך ומקום הלידה של לה פולה נתונים להשערות בהיעדר מסמכים משפטיים. הגרסה הפופולרית היא שהיא נולדה בעיריית גואדואס (אנ'), קונדינמרקה (אנ'), בין 1790 ל-1796. עם זאת, רפאל פומבו (אנ') טען שהיא נולדה ב-מריקיטה (אנ'), בעוד חוזה קאיסדו רוחאס טען כי היא בכלל נולדה בבוגוטה.

ניתן לשער את תאריך ומקום הלידה שלה ממידע זמין על אחיה, אשר, באופן מוזר, לא אבד.

האחים שלה היו:

• מריה איגנסיה קלרה, נולדה בקהילת סן מיגל של גואדואה, 1789–1802
• חוסה מריה דה לוס אנגלס, הוטבל בגואדואה ב-1790 - הפך לנזיר אוגוסטיני
• קתרינה, ילידת גואדואה, 1791
• אדוארדו, נולד בגואדואה, 1792–1802
• מנואל, יליד גואדואה ב-1796 - הפך גם הוא לנזיר אוגוסטיני
• פרנסיסקו אנטוניו, הוטבל בקהילת סנטה ברברה, בוגוטה, בשנת 1798
• רמון, שאושר בבוגוטה בשנת 1800
• ביביאנו, הוטבל בבוגוטה, 1801.

קיימת מחלוקת בנוגע למקום הולדתה של פוליקרפה, יש הטוענים שנולדה בגואדואה ויש הטוענים שנולדה בטנג'ו.

בניסיון ליישב את הפערים, האקדמיה הקולומביאנית להיסטוריה נתנה את פסיקתה הסופית ב-10 בספטמבר 1991, לטובת גואדואה, קונדינמרקה, כמקום הולדתה של פוליקרפה.

נעוריה

צבעי מים מאת חוסה מריה אספינוזה

ללא שם או שהייתה ממעמד ההידאלגו, משפחתה של פוליקרפה הייתה ככל הנראה מכובדת ואמידה, אם לשפוט על פי בית ילדותה בגואדואס (אנ'), כיום מוזיאון. משפחת סלברייטה ריוס עברה לבוגוטה בין השנים 1796–1798, והתגוררה בבית קטן בסנטה ברברה.

בשנת 1802 פרצה מגפת אבעבועות שחורות בבירה, והרגה אלפים, כולל אביה של פוליקרפה, אימה, אחיה אדוארדו ואחותה מריה איגנסיה. לאחר הטרגדיה, המשפחה התפרקה: חוסה מריה ומנואל הצטרפו למסדר האוגוסטיני, רמון ופרנסיסקו אנטוניו נסעו לטנה (אנ') שם מצאו עבודה בחווה. קתרינה, הילדה הבכורה ששרדה, החליטה לחזור לגואדואה בסביבות 1804, ולקחה איתה את אחיה הצעירים פוליקרפה וביביאנו. הם גרו בבתיהם של הסנדקית מרגריטה בלטראן ודודה מנואלה עד שקתרינה נישאה לדומינגו גרסיה, ושוב לקחה איתה את שני אחיה.

יש מעט מידע על תקופה זו בחייו של פוליקרפה. מה שידוע הוא שהיא עבדה כתופרת, ומעריכים גם שעבדה כמורה בבית ספר ממלכתי.

באותה תקופה גואדואס הייתה תחנת מנוחה חשובה בדרך החשובה ביותר דרך גרנדה החדשה, רצועת אדמה מבוגוטה לנהר מגדלנה המתקשרת (אנ') עם צפון המדינה והחוצה לים הקריבי : חיילים, אצילים, אומנים, חקלאים, מורדים, ספרדים וגרנדינים מכל תחומי החיים עברו דרך גואדואה, מה שהפך אותה למרכז של מסחר, חדשות ומידע. במהלך המלחמה, משפחתה של פוליקרפה הייתה מעורבת בצד המהפכני: גיסה, דומינגו גרסיה, מת בלחימה לצד אנטוניו נאריניו (אנ') במערכה הדרומית, שבה לחם גם אחיה ביביאנו.

לפי האגדה, לאחר פרוץ המהפכה, המשנה למלך אנטוניו חוסה עמאר אי בורבון (אנ') ואשתו מריה פרנסיסקה וילנובה, מחשש לחייהם, הוברחו מבוגוטה על ידי ראש העיר חוסה מיגל פיי דה אנדרדה (אנ'). הם עצרו בגואדואה, שם, המשנה מריה פרנסיסקה וילנובה, הלכה לביתה של פוליקרפה וניבאה את גורלה ומותה הקרובים.

מהפכנות

ההיסטוריה מצביעה על כך שפוליקרפה לא הייתה מעורבת בפוליטיקה לפני 1810, אבל עד שהיא חזרה לבוגוטה ב-1817, היא השתתפה באופן פעיל בנושאים פוליטיים. מכיוון שבוגוטה הייתה מעוז הרקונקיסטה, שם רוב האוכלוסייה הייתה רויאליסטית ספרדית (אנ') ואף עודדה את ההשתלטות על ידי פבלו מורילו (אנ'), היה קשה מאוד להיכנס ולצאת מהעיר. פוליקרפה ואחיה ביביאנו נכנסו לבירה עם מסמכים ואמצעי הגנה מזויפים, ומכתב היכרות שנכתב על ידי אמברוסיו אלמיידה וחוסה רודריגז, שני מנהיגי המהפכה; הם המליצו לה ולאחיה להישאר בביתה של אנדריאה ריקורטה אי לוזאנו ולהסתוות כמשרתיה. במציאות, ביתה של אנדריאה ריקורטה היה מרכז איסוף מודיעין והתנגדות בבירה.

בגואדואה נודעה פוליקרפה כמהפכנית. מכיוון שהיא לא הייתה מוכרת בבוגוטה, היא יכלה לנוע בחופשיות ולהיפגש עם פטריוטים ומרגלים אחרים ללא חשד. היא יכלה גם לחדור לבתיהם של המלוכה. כשהציעה את שירותיה כתופרת לנשותיהם ולבנותיהם של מלוכה וקצינים. במקביל לעבודתה, שמעה פוליקרפה שיחות, אספה מפות ומודיעין על תוכניותיהם ופעילותם, זיהתה מי היו הרויאליסטים הגדולים וגילתה מי חשודים במהפכנים.

פוליקרפה גם גייסה בחשאי צעירים למטרה המהפכנית; בסיוע אחיה. יחד, הם עזרו להגדיל את מספר החיילים שההתקוממות בקונדינמרקה הייתה זקוקה להם נואשות.

לכידתה

לה פולה בקפלה, רגע לפני מעצרה.

הפעולות של פוליקרפה התנהלו בצורה חלקה ולא זוהתה עד שהאחים אלמיידה נתפסו בעודם נושאים מידע חזרה למורדים מחוץ לבוגוטה. המידע שלהם קישר ישירות את לה פולה למהפכה. לה פולה והאחים אלמיידה היו מעורבים בסיוע לחיילים לנטוש את הצבא המלכותי ולהצטרף למהפכה; הם הובילו נשק, תחמושת ואספקה למורדים; בסיוע לבני הזוג אלמיידה להימלט מהכלא כאשר נתפסו בספטמבר של אותה שנה, ולמצוא להם מקלט במאצ'טה (אנ'). הם קיוו שהקשר שלהם עם לה פולה יוכל להועיל במקרה של מרד בעיר. הנאמנים חשדו בה כעת בבגידה, אך חסרו ראיות מוצקות להאשים תופרת בריגול ובגידה.

מעצרו של אלחו סבארין בזמן שניסה להימלט לקזאנרה היה האירוע שאפשר לבני המלוכה לעצור את לה פולה; הוא נתפס עם רשימה של רויאליסטים ופטריוטים שניתנה לו על ידי פוליקרפה.

פוליקרפה סלבריינטה ואחיה ביביאנו נעצרו שניהם בביתה של אנדריאה ריקאורטה אי לוזאנו ונלקחו ל-אוניברסיטת דל רוסאריו (אנ'), אשר הפך לכלא מאולתר.

משפט ומוות

כנסיית סן אגוסטין בלילה, לה קנדלריה, בוגוטה .

הם נלקחו למועצת המלחמה (אנ') וב-10 בנובמבר נידונו פוליקרפה, אלחו ושישה אסירים נוספים להוצאה להורג על ידי כיתת יורים, שנקבעה לבוקר ה-14 בנובמבר 1817.

השעה שנבחרה להוצאתה להורג הייתה תשע בבוקר ה-14 בנובמבר. עם ידיה כבולות צעדה לה פולה אל מותה כששני כמרים לצידה ובראשם שומר. במקום לחזור על התפילות שהכוהנים קראו, היא קיללה את הספרדים וחיזתה את תבוסתם במהפכה הקרובה. מסופר כי לה פולה קיללה את הספרדים ללא הפוגה במהלך הלילה שלפני הוצאתה להורג. בשלב מסוים היא עצרה, עייפה וצמאה, ואחד השומרים הציע לה כוס יין. היא השליכה את הכוס ישר לאחור לעבר שוביה, והכריזה "לא אקבל אפילו כוס מים מהאויבים שלי!" .

היא הייתה אמורה למות עם שישה אסירים נוספים והמאהב שלה, אלחו סבארין, בכיכר בוליבר (אנ'). לאחר שעלתה על הגרדום נאמר לה להפנות את גבה, מכיוון שזו הדרך בה נהרגו בוגדים. כשהובלה להוצאתה להורג, פוליקרפה סימנה לב לאסירים האחרים וקיללה את שוביה. לה פולה, שסירבה לכרוע ברך בפני כיתת היורים הספרדית, צעקה, "יש לי די והותר אומץ לסבול את המוות הזה ועוד אלף. אל תשכחו את הדוגמה שלי". כשהחוליה החלה לירות, פולה הסתובבה אל מול החוליה.

כמקובל, גופותיהם של אלחו וששת האסירים האחרים הוצגו ברחובות בוגוטה, כדי להפחיד כאלו העלולים להפוך למהפכנים בעתיד. בהיותה אישה, נחסכה ממנה ההשפלה האחרונה הזו.

אחיה הנזיר האוגוסטיני, חוסה מריה דה לוס אנג'לס ומנואל סלברייטה, תבעו את הגופה כדי לתת לה קבורה נוצרית (אנ') ראויה בכנסיית המנזר של סן אגוסטין, בשכונת לה קנדלריה.

מורשת וזיכרון

יום האישה הקולומביאנית

ב-8 בנובמבר 1967, חוק 44 הועבר על ידי הקונגרס של הרפובליקה של קולומביה (אנ') ונחתם על ידי הנשיא קרלוס לרס רסטרפו (אנ'), שהכריז במאמרו השני כי ה-14 בנובמבר יהיה "יום האישה הקולומביאנית" לכבוד יום השנה על מותה של "הגיבורה שלנו, פוליקרפה סלברייטה".

מטבע קולומביאני

פוליקרפה סלברייטה הוצגה במטבע הקולומביאני פעמים רבות במהלך השנים. אמנם הופיעו גם דמויות נשיות רבות, אך במשך הרבה זמן היא הייתה האישיות ההיסטורית היחידה ששמו את איורו במטבע. תמונות אחרות כוללות: ליידי ליברטי ; צדק ; אישה אינדיאנית לא ידועה המייצגת את כל העמים הילידים בקולומביה (אנ'); ולאחרונה מריה (אנ'), דמות פיקטיבית מהרומן של חורחה אייזק (אנ') באותו שם, מאויירת עם המחבר. שטר "דיאז מיל פסוס" ($10,000) הוא כרגע הערך היחיד עם דמותה של פוליקרפה סלברייטה שעדיין מסתובב.

בולי דואר

לציון יום השנה ה-100 לעצמאות קולומביה בשנת 1910, ממשלת קולומביה הנפיקה סדרה של בולים (אנ') שהציגו את התמונות של כמה מגיבורי העצמאות, כולל פוליקרפה סלברייטה, סימון בוליבר, פרנסיסקו דה פאולה סנטנדר (אנ'), קמילו טורס טנוריו (אנ'), ואחרים. בין השנים 1903 ו-1904 הנפיקה מחלקת האנטיוקיה בול כחול 3 פסו המתאר את לה פולה (קטלוג סקוט, מספר אנטיוקיה 154).

• 
  בול הנצחה 1¢ (1910)
• 
  $3 אנטיוקיה בול (1903–04)
• 
  לה פולה, 1910 מאת דיוניסיו קורטז מזה. בוגוטה.

בתרבות

• בשנת 2010 יצאה הסדרה לה-פולה. טלנובלה של RCN משנת 2010 המבוססת על חייה שנעשו לרגל המאתיים שנה של קולומביה . היא נקראת לה פולה (סדרת טלוויזיה) (אנ') על שם הכינוי שלה אשר שימש את חברי תנועת העצמאות הקולומביאנית. התוכן הוא היסטורי/ רומנטי. הסדרה זכתה להערכה פופולרית כאחת הטלנובלות הקולומביאניות והספרדיות הטובות ביותר של 2010.
• בשנת 2018 יצא לאור בעברית הספר "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" הספר נכתב על ידי אלנה פאווילי, פרנצ'סקה קוואלו ; ותורגם מאנגלית לעברית על ידי רונית רוקאס. הספר מרכז 100 סיפורים על נשים לאורך ההיסטוריה וביניהן מתאר גם את סיפורה של פוליקרפה.

לקריאה נוספת

• ג'רום ר. אדמס (1995). "8, La Pola" מתוך Notable Latin American Women.  Jefferson, North Carolina: McFarland & Company עמודים 75-82 (באנגלית).
• סימס וויליאם גילמור (1854) "סיפורה של המשרתת מבוגוטה" פרק 5 עמ' 36-58. בhttp://simms.library.sc.edu/view_item.php?item=102659 (באנגלית)
• Lavrin, A. (1979). Ten Notable Women of Latin America https://read.dukeupress.edu/hahr/article/59/3/501/149889/Ten-Notable-Women-of-Latin-America (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוליקרפה סלברייטה בוויקישיתוף

• פוליקרפה סלברייטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פוליקרפה סלברייטה".