פול לקאמרה

פול לקאמרהאנגלית: Paul LaCamera) הוא גנרל בצבא ארצות הברית המשרת כמפקד כוחות הצבא בפיקוד האוקיינוס השקט. לקאמרה שימש בין השאר כמפקד רגימנט הריינג'רס ה-75.

פול לקאמרה
Paul J. LaCamera.jpg
לידה 4 בספטמבר 1963 (בן 57)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד גדוד בדיוויזיה ההררית ה-10
מפקד רגימנט הריינג'רס ה-75
מפקד דיוויזיית החי"ר ה-4
מפקד הקורפוס המוטס ה-18
מפקד כוחות צבא ארצות הברית בפיקוד האוקיינוס השקט.
פעולות ומבצעים
מבצע מטרה צודקת
מבצע אנקונדה
מלחמת אפגניסטן
מלחמת עיראק
עיטורים
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד  כוכב הארד
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירה צבאיתעריכה

לקאמרה החל את דרכו בצבא ארצות הברית עם הרשמו למכללה הצבאית ווסט פוינט. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1985, והוסמך כקצין בדרגת לוטננט. עם סיום לימודיו התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם, קורס קציני חי"ר והסמכה כצנחן. לאחר מכן התנדב לקאמרה לרגימנט הריינג'רס ה-75. לקאמרה שימש ברגימנט הריינג'רס כמפקד מחלקה ולאחר מכן כמפקד פלוגה ולחם במבצע מטרה צודקת.[1] לאחר מספר תפקידי פיקוד שימש לקאמרה כמפקד גדוד בדיוויזיה ההררית ה-10 והוביל אותו בלחימה במבצע אנקונדה.[2] בשנים 2003–2004 פיקד על הגדוד השלישי ברגימנט הריינג'רס ה-75. בשנים 20052007 פיקד לקאמרה על רגימנט הריינג'רס. לאחר מכן שירת כקצין המבצעים של פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים (JSOC) וכעוזרו של מפקד פיקוד המבצעים המשולבים המיוחדים. בתפקידו הבא שירת כסגן מפקד דיוויזיית החי"ר ה-25 ולאחר מכן כמפקד דיוויזיית החי"ר ה-4 בתקופה בה פרשה בדרום אפגניסטן, וסגן מפקד הקורפוס המוטס ה-18.

בינואר 2018 קודם לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד הקורפוס המוטס ה-18. בנובמבר 2019 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד כוחות צבא ארצות הברית בפיקוד האוקיינוס השקט.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פול לקאמרה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 98.
  2. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 227.