פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים
פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים (באנגלית: Joint Special Operations Command; בראשי תיבות: JSOC; מבוטא "ג'יי-סוק"), מהווה מרכיב בפיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית (USSOCOM)[1]. בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת לוטננט גנרל (3 כוכבים).
סמל הפיקוד | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | JSOC |
מדינה | ארצות הברית |
שיוך | הכוחות המזוינים של ארצות הברית |
סוג | פיקוד מבצעים |
בסיס האם | פורט בראג |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1980–הווה (כ־44 שנים) |
מלחמות |
מבצע ציפורן הנשר מבצע זעם דחוף מבצע מטרה צודקת מלחמת המפרץ מבצעי ארצות הברית בסומליה ובהם קרב מוגדישו מבצע "שמירת דמוקרטיה" בהאיטי המלחמה באפגניסטן קרב טורה בורה מבצע אנקונדה המלחמה בצפון-מערב פקיסטן מלחמת עיראק מבצע חנית נפטון מבצע קיילה מולר |
פיקוד | |
יחידת אם | פיקוד המבצעים המיוחדים |
דרגת המפקד | לוטננט גנרל |
מפקד נוכחי | תת אדמירל פרנק בראדלי |
תפקידים
עריכה- להפעיל את הכוחות שהוקצו או סופחו לו לביצוע מבצעים מיוחדים משולבים ופעולות ספציפיות נגד איומים על אדמת המולדת והגנה על האינטרסים של ארצות הברית בחו"ל.
- לפתח אמל"ח ותו"ל אחידים וסטנדרטיזציה בציוד לכוחות המיוחדים במבצעים משולבים.
- לתכנן ולבצע תרגילים ואימונים משותפים ולפתח טקטיקות פעולה מיוחדות משותפות.
הפיקוד מגייס לוחמים מצטיינים מצבא היבשה, חיל האוויר, הצי וחיל הנחתים וכן אזרחים שנבחרו בקפידה. גברים ונשים אלה הם בעלי כישורים ייחודיים ומיוחדים, והם מהטובים בתחומם.
היסטוריה
עריכההפיקוד הוקם בהמלצת מפקד כוח דלתא הראשון, צ'ארלס בקווית' לאחר כישלון מבצע טופר העיט[2]. בראשיתו היה הפיקוד אחראי הפיקוד על פיתוח דוקטרינה להפעלת הכוחות המיוחדים וכשירותם[3]. אולם לאחר פיגועי 11 בספטמבר עבר הפיקוד שינוי מבני משמעותי[4] ומשימתו זיהוי וסיכול תאי טרור ברחבי העולם המהווים איום על ארצות הברית[5]. מפקדת הפיקוד פועלת מבסיס פורט בראג שבצפון קרוליינה ובין היתר כפופות לו היחידות כוח דלתא וצוות 6 של יחידת אריות הים[6].
על פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים פיקדו בין היתר ויין דאונינג, אשר הוביל את כוחות הפיקוד במבצעים מיוחדים במבצע מטרה צודקת[7] ובמלחמת המפרץ[8], ויליאם גריסון, פיקד בין היתר על מבצע נחש גותי (קרב מוגדישו), דל דיילי, אשר תחת פיקודו הובילו כוחות הפיקוד את מבצע אנקונדה[9], סטנלי מק'קריסטל, אשר תחת פיקודו הצליחו כוחות הפיקוד להרוג את אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה בעיראק[10], וויליאם מקרייוון, אשר פיקוד על מבצע חנית נפטון לחיסול הטרוריסט אוסאמה בן לאדן[11], ג'וזף ווטל[12], ריימונד תומאס, אוסטין מילר ובריאן פנטון. מאוגוסט 2022 מפקד על הפיקוד תת-אדמירל פרנק בראדלי.
יחידות הפיקוד
עריכה- כוח דלתא (צבא)
- עוצבת פיתוח ללוחמה ימית מיוחדת (DEVGRU) (צי) - קומנדו ימי (לשעבר SEAL Team Six)
- הטייסת הטקטית המיוחדת ה-24 - כוחות אוויר מיוחדים (חיל האוויר)
- הרגימנט האווירי למבצעים מיוחדים ה-160
- פלוגות הסיור של רגימנט הריינג'רס ה-75 (צבא)
- פעילות תומכת מודיעין (USAOMS) (צבא) - יחידת מודיעין צבאי
- היחידה לתקשורת משותפת (JCU)[13] (שירות משותף) - C4I (שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים ואינטראופטיביות)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אמיר אורן, חיסול אוסמה בן לאדן | מאנטבה לאבוטבאד, באתר הארץ, 7 במאי 2011
- שי לוי, גיבור אמריקאי: לכד את סדאם חוסיין, צד את אוסאמה בן לאדן, חיסל פיראטים, באתר מאקו, 7 בספטמבר 2014.
- HOW THE PENTAGON'S TOP KILLERS BECAME (UNACCOUNTABLE) SPIES, Wired, 13 בדצמבר 2012
- פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים באתר americanspecialops.com
הערות שוליים
עריכה- ^ גל פרל פינקל, סקירת ספרות: סקירה למעגל השלישי, מרכז דדו, 19 בדצמבר 2021.
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 105-113
- ^ ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל, מתוך אתר הירחון "ישראל דיפנס", 28 בספטמבר 2011
- ^ אבי יששכרוף, בלי ראש, הגוף עדיין חי, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
- ^ צוות 6 של אריות הים: מכונת ציד האדם הגלובלית של ארה"ב, באתר הארץ, 8 ביוני 2015
- ^ שון ניילור, "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמ' 54-55
- ^ נואל מ' טיצ'י, וורן ג' בניס, החלטות, הוצאת מטר, 2011, עמ' 285
- ^ נועם אופיר, ציד הסקאדים הגדול, ביטאון חיל האוויר, גיליון 148 (249), 1 בדצמבר 2002
- ^ שון ניילור, "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמ' 58
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 106-109
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 213-225
- ^ אמיר אורן, מאנטבה לאבוטבאד, באתר הארץ, 7 במאי 2011
- ^ "Joint Communications Unit | JCU | Fort Bragg, NC". www.jcu.mil.