שמעתם, בודאי, את שמעו של כוכב הקולנוע המפורסם והמנוח ג'ון בארימור. באחרית ימיו רזה והיה כמקל. הוא, מבינים אתם, סבל ממחלות שונות והרופאים גזרו עליו צנע. הוא הוכרח להינזר ממשקאות — והוא אהב משקאות! — להנזר מכל מאכל מעודן ולהסתפק בכפיות של מרק ובפתותים של לחם. וערב אחד, לאחר שהגישה האחות לאמן הרעב את ארוחתו הצנועה, שאלתהו דרך נימוס שבתשומת לב:
"אולי רוצה אתה בעוד משהו?"
"כן" — השיב בארימור — "הביאי לי בבקשה גם בול־דואר".
"בול דואר?" תמהה האחות.
"כן, בול דואר. אני רוצה הערב גם לקרוא....".