פורטל:היסטוריה/אוצרות ויקישיתוף/70
השתתפותה של קנדה במלחמת העולם הראשונה החלה ב-5 באוגוסט 1914, בעקבות הכרזתה של בריטניה יום קודם לכן. קנדה כדומיניון של האימפריה הבריטית הייתה מחויבת לעשות כך. כ-500,000 קנדים השתתפו בלחימה בחזית המערבית. לאחר המלחמה פעל ראש ממשלת קנדה במהלך המלחמה, רוברט בורדן למתן מעמד עצמאי לקנדה בחוזה ורסאי ובין חברות חבר הלאומים, מעמד אותו קנתה קנדה בדם חלליה. המלחמה אמנם האיצה תהליכי עצמאות ולאומיות בקנדה, אך גרמה גם להרחבת הקרע בין דוברי האנגלית לדוברי הצרפתית במדינה.
