פורטל:היסטוריה

עריכהברוכים הבאים לפורטל היסטוריה

היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

מחקר ולימוד של ההיסטוריה הם מאבני היסוד של התרבות האנושית, הם מקור להבנת השונה והזר וליצירת תחושות של קרבה לאנשים ואירועים שאותם שואף העוסק בהיסטוריה להבין. הקוטב המוכר מאפשר להבין את מקומנו בסביבה ולגבש את זהותנו בהווה, והשונות והזרות של העבר מעוררות בנו פליאה וריגוש.

"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון.

לערך המלא על מדע ההיסטוריה

לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה

עריכההיום בהיסטוריה

היסטוריה כללית
אירועים בלוח העברי
מדינות העולם
המזרח התיכון
אירופה
אמריקה הלטינית
נשים בהיסטוריה

1878 – קונגרס ברלין מסתיים בהסכם שקובע מחדש את הגבולות בבלקן
1930 – טורניר גביע העולם בכדורגל (המונדיאל) נפתח לראשונה באורוגוואי
1954 – נפטרה הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (בתמונה)
1977 – הפסקת חשמל משתקת את ניו יורק למשך 25 שעות וגורמת לגל מעשי שוד וביזה
1985 – קונצרט הצדקה "לייב אייד", שארגנו בוב גלדוף ומידג' יור, מצליח לגייס כ-150 מיליון דולר לטובת נפגעי הרעב באתיופיה

13 ביולי – חודש יולי – היום בהיסטוריה

תענית שבעה עשר בתמוז ותחילת ימי בין המצרים
על פי דעת סדר עולם, נח משחרר את היונה כדי לבדוק אם נגמר המבול
ב'תמ"ט – (לפי המקרא והמסורת היהודית) – שבירת לוחות הברית על ידי משה בתגובה לחטא העגל
ג'תת"ל – יום הבקעת חומות ירושלים בתום המצור על ירושלים ערב חורבן בית שני
ה'ק"ט – נפטר רבי יהודה בן הרא"ש, בנו ויורשו של הרא"ש כאב"ד וראש ישיבה בטולדו, מחבר שו"ת זכרון יהודה
ה'תקט"ו – נפטר רבי יצחק הכהן רפפורט, פוסק באיזמיר ובירושלים, והראשון לציון
ה'תר"ץ – נולדה נעמי שמר, פזמונאית ומלחינה ישראלית
ה'תשס"ו – צה"ל פותח במלחמת לבנון השנייה כתגובה על חטיפת חיילי צה"ל על ידי חזבאללה יום קודם בגבול ישראל–לבנון

פרשת השבוע: פינחס
הדף היומי: מסכת עבודה זרה, דף כ"ד
י"ז בתמוז ה'תשפ"ה - צום שבעה עשר בתמוז - אירועים בלוח העברי

1878 – הסכם ברלין מעניק עצמאות לסרביה.
1900 – מרד הבוקסרים: הכוחות האירופים בסין כובשים מחדש את טיינטסין מידי הבוקסרים המורדים.
1992 – יצחק רבין מושבע בפעם השנייה כראש ממשלת ישראל.
2000 – עזר ויצמן מסיים את כהונתו כנשיא מדינת ישראל.

לאירועי היום בהיסטוריה נוספים

1992 – יצחק רבין מציג את ממשלתו (העשרים וחמש במנין הממשלות) בפני הכנסת, ומתחיל כהונה שנייה כראש ממשלת ישראל.
2006 – צה"ל פותח במלחמת לבנון השנייה כתגובה על פעולות חזבאללה יום קודם בגבול ישראל-לבנון.

אתמול • חודש יולי בהיסטוריה של המזרח התיכון • מחר

1249 – לאחר מותו של אלכסנדר השני, מלך סקוטלנד ב-6 ביולי 1249, מוכתר בנו בן השמונה כאלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד
1878 – קונגרס ברלין מעניק עצמאות מלאה לסרביה
1930 – צרפת מנצחת את מקסיקו בתוצאה 4 – 1 במשחק הפתיחה של המונדיאל הראשון

אתמול • חודש יולי בהיסטוריה של אירופה • מחר

1854 - חוסה מריה יאנייס הודף התקפה צרפתית על העיר גואימאס במקסיקו
1900 - נולדה תרזה הקדושה מלוס אנדס
1930 - במונטווידאו נפתח המונדיאל הראשון; במשחק הפתיחה מנצחת נבחרת צרפת את נבחרת מקסיקו 1-4
1932 - נולד הכדורגלן הארגנטינאי אנטוניו רומה
1941 - נולד לואיס אלברטו לאקאז'ה, נשיא אורוגוואי בין 1990 ל-1995
1954 - נפטרה האמנית המקסיקנית פרידה קאלו
1985 - נולד הכדורגלן המקסיקני גיירמו אוצ'ואה
2003 - נפטר המוזיקאי הקובני קומפאי סגונדו
2007 - בריו דה ז'ניירו נפתחים המשחקים הפאן-אמריקניים ה-15

אתמול • חודש יולי בהיסטוריה של אמריקה הלטינית • מחר

1908 – נשים מתחרות במשחקים האולימפיים המודרניים בפעם הראשונה
2016 – תרזה מיי ממונית כראש ממשלת הממלכה המאוחדת עם התפטרותו של דייוויד קמרון

נולדו

1927 – סימון וייל, עורכת דין ופוליטיקאית צרפתייה. כיהנה כשרה בממשלות צרפת והייתה נשיאת הפרלמנט האירופי
1929 – סופיה מורטובה, מתעמלת סובייטית, אלופה אולימפית ואלופת עולם
1930 – נעמי שמר, פזמונאית ומלחינה ישראלית, כלת פרס ישראל לזמר עברי

נפטרו

1952 – מארי אקווי, רופאה, לסבית, מבצעת הפלות, סופרג'יסטית, אנרכיסטית, ופעילת זכויות עובדים; ישבה בכלא בשל התנגדותה למלחמה
1954 – פרידה קאלו, ציירת מקסיקנית
2014 – נדין גורדימר (בתמונה), סופרת, יהודייה, דרום אפריקאית וכלת פרס נובל לספרות לשנת 1991

אתמול • נשים בהיסטוריה - חודש יולי • מחר

עריכההידעת?

ההיסטוריה האנושית מורכבת כפסיפס אדיר מאין ספור סיפורים קטנים וגדולים חלקם ידועים לכל וחלקם ליודעי דבר וכולם מעניינים.

עריכהאנקדוטות היסטוריות

תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהאנקדוטות מהמחקר ההיסטורי

חקר ההיסטוריה והדיסציפלינות הנסמכות על מחקר היסטורי משתמשים בכלי מחקר במקובלים בשיטה מדעית אך נהוג לומר כי מדעי הרוח בכללם אינם מדע במובנו המקובל, כך למרות הניסיון למחקר היסטורי אובייקטיבי מתגלים מקרים של הטיה ותחת השפעה של דעות מוקדמות. הספר אוריינטליזם, שפרסם ב-1978 חוקר הספרות הפלסטיני-אמריקאי אדוארד סעיד עוסק בהתקפה על תחום המחקר ההיסטורי-סוציולוגי אוריינטליזם. הספר טוען כי תחום "מדעי" זה הוא למעשה מקבץ של הנחות שווא העומדות ביסוד הגישה המערבית כלפי חקר המזרח התיכון. לפי סעיד מזרחנות מאופיינת "בדעה קדומה אירוצנטרית, מתוחכמת ועקבית, כנגד העמים הערבים-אסלאמיים ותרבותם". סעיד טוען שמסורת ארוכה של דימויים רומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערבית, נתנה באופן עקיף הצדקה לשאיפות האימפריאליות האירופיות והאמריקאיות במזרח. האנתרופולוג טלאל אסד מסכם "הדימוי המקודש של האוריינטליסט כדמות קפדנית שלא מתחשבת בעולם הסובב אותה ושקועה כל כולה בכתבים בשפות זרות ומסתוריות נצבעה בגוון כהה עת התברר היאך העסק האפל של שליטה בעמים אחרים היווה רקע לאותו מחקר". מאידך טוענים מבקרי סעיד כי גישתו אינה מחקרית וכי היא מבוססת על זהותו כפלסטיני ועל תפישתו המגמתית את הסכסוך במזרח התיכון.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהמה אתה יודע

עריכהמדיה נבחרת

עריכהוידאו נבחר

הקרב על מפרץ צ'מולפו

סרטון קצר המתעד את הקרב על מפרץ צ'מולפו שהיה קרב ימי במלחמת רוסיה–יפן (1904–1905), הקרב התחולל התרחשה ב-9 בפברואר 1904, מול חופי אינצ'און שבקוריאה. תבוסתה של רוסיה במלחמה הכתה בהלם את העולם כולו. העובדה שמדינה לא-מערבית הצליחה להביס בשדה הקרב מעצמה גדולה כרוסיה הפיחה רוח חיים בתנועות אנטי-קולוניאליות בעולם כולו.

לגלריית קטעי וידאו נבחרים

עריכהתמונה נבחרת

קריקטורה המתארת את ססיל רודס מטיל את צילו על יבשת אפריקה. רודז היה מדינאי ואיש עסקים בריטי, מייסד רודזיה ומסמלי האימפריאליזם הבריטי בדרום אפריקה. האימפריאליזם המודרני, אשר הגיע לשיאו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ביטא את שאיפת המעצמות החזקות להביא תחת שליטתן את המדינות הנחשלות מבחינה תרבותית וכלכלית על מנת להשיג עוצמה ויוקרה.

לגלריית תמונות המציגות רגעים בהיסטוריה

מדיה וקבצים בנושא היסטוריה בוויקישיתוף

עריכהתערוכה מתחלפת מאוצרות ויקישיתוף

ויקישיתוף הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים. מיזם השייך לקרן ויקימדיה ומכיל למעלה מ 8 מיליון קבצים. בערימה זו מצויים אוצרות רבים, תמונות ואיורים המתעדים או מתארים רגעים היסטוריים. בחלון זה מוצגת תערוכה מתחלפת ובה תמונות הקשורות אחת לשנייה ולנושא אחד.

תמונות היסטוריות של ים המלח

ים המלח הוא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בתחום השבר הסורי אפריקני על גבול ישראל-ירדן. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. לים המלח חשיבות כלכלית רבה. המלחים הרבים המומסים במימיו משמשים בתעשייה הכימית, בין היתר להפקת היסודות אשלגן, ברום ומגנזיום.

מזח על חופי ים המלח 1916
מטייל אירופאי בלבוש ערבי על שפת ים המלח 1912
אחמד ג'מאל פאשה, מתכנן רצח העם הארמני ושליט ארץ ישראל על שפת הים 1915.
תושב מקומי בסמוך לבית על שפת ים המלח סוף המאה ה-19
מבט על המזחים של חברת האשלג 1945

גלריית תמונות נוספות מאוצרות ויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא היסטוריה בוויקישיתוף

עריכהחקר ההיסטוריה

טוען את הלשוניות...

תחומי מחקר

ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו

אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.

אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר

אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית

אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל

מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס

היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג

אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזם

#888888

#cccccc

center

ערכים נוספים בנושא היסטוריוגרפיה

עריכהמחקר וחוקרים

עריכההעוסקים במלאכה - ההיסטוריונים

היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור

חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה

לערכים העוסקים בהיסטוריונים נוספים

עריכההיסטוריון נבחר

דניאל יונה גולדהגן (באנגלית: Daniel Jonah Goldhagen; נולד ב-30 ביוני 1959 בבוסטון, מסצ'וסטס), חוקר יהודי-אמריקני בתחום מדע המדינה. גולדהגן זכה לפרסום ועורר פולמוס עם יציאתו לאור של ספרו החשוב "תליינים מרצון בשירות היטלר". בספר זה, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, טען גולדהגן כי אנטישמיות ייחודית לעם הגרמני היא שאפשרה את השואה. בניגוד לספקנות הנזעמת שהפגינו החוקרים כלפי מסקנותיו, זכה ספרו של גולדהגן לא רק להצלחת מכירות גדולה בארצות הברית ובגרמניה, אלא גם לפרסים: ב-1994 זכה בפרס ע"ש גבריאל אלמונד, הניתן על ידי החברה האמריקאית למדע המדינה, כדיסרטציה הטובה ביותר בתחום של פוליטיקה השוואתית; בארצות הברית זכה ספרו בפרסים יוקרתיים נוספים, ובגרמניה ב"פרס הדמוקרטיה", המוענק אך לעיתים נדירות. על אף שהוא מטיל את האשמה במאורעות השואה על העם הגרמני, סבור גולדהגן כי הדור שקם בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה אינו לוקה עוד באנטישמיות. טענתו העיקרית של גולדהגן היא כי בניגוד לאמירות על "הבנאליות של הרשע" שהשמיעו רבים (למשל חנה ארנדט), גרמנים רגילים רבים רצחו על אף שלא חויבו בכך מעשי אכזריות קשים בוצעו ללא הוראה מגבוה, ובאופן כללי, לא ניתן היה למצוא כמעט פקפוקים בצדקת השמדת היהודים בקרב הציבור הגרמני הרחב.

לערך המלא

היסטוריונים נבחרים נוספים

עריכהערכים מומלצים

עריכהערכים כלל - עולמיים

אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ נשות ניחומים ♦ הונים ♦ הפלנגות הנוצריות ♦ שנאת ישראל בעולם היווני-רומי ♦ תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי

אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול ♦ תאונת המכרה בצ'ילה

אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ המהפכה הצרפתית ♦ שיגעון הג'ין ♦ האגודה היהודית להגנת נערות ונשים ♦ חומת ברלין

אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית

אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד

אתרי מורשת עולמית: אושוויץ ♦ אי הפסחא ♦ המרכז ההיסטורי של מקאו ♦ העיר האסורה ♦ מצדה ♦ מקדש אדפו ♦ מקדש השמיים ♦ ציורי הסלע בוואל קמוניקה ♦ קברי שושלת מינג

עריכההערך המומלץ היומי

פעולת כַּרָאמַה (בפי צה"ל: מבצע תופת) הייתה פשיטה נרחבת של כוחות שריון, צנחנים וחיל אוויר של צה"ל, ב-21 במרץ 1968, על מפקדת הפת"ח והעומד בראשה יאסר ערפאת, בכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן. במקביל לפעולה זו התקיימה פשיטה נוספת על יעדי הפת"ח מדרום לים המלח (נקראת מבצע אסותא על ידי צה"ל). כוחות הלגיון הירדני הניעו יחידות למגע עם כוחות צה"ל ופתחו עליהם באש, ובכך הפכה הפעולה לקרב בהיקף מלא. פעולת כראמה הייתה הקרב הצבאי המשמעותי הראשון בין צה"ל לצבא ערבי לאחר מלחמת ששת הימים, ואחד האירועים המרכזיים במלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שהתרחשה במקביל למלחמת ההתשה בתעלת סואץ. למרות האבדות הכבדות שנגרמו לארגון הפת"ח בפעולה, ניצלו דובריו את אבדות צה"ל, שכללו הפלת מטוס ישראלי והשארת חללים, טנקים ושריוניות בשטח ירדן, והכריזו על הקרב כעל ניצחון פלסטיני שנכנס מאז למורשת הקרב הערבית בכלל והירדנית והפלסטינית בפרט. התחזקותם של ארגוני המחבלים בעקבות קרב זה הובילה להפיכתם לגורם בעל חשיבות משמעותית בעולם הערבי. התחזקותם של הארגונים הפלסטיניים בירדן הגיעה בהמשך עד לאיום על קיום המשטר ההאשמי, ובסופו של דבר לאירועי ספטמבר השחור ב-1970.

לערך המלא

לאסופת הערכים הנבחרים

עריכהביוגרפיות

העת העתיקה:
אלכסנדר הגדול ♦ יוליאנוס הכופר ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון ♦ אלאגבאלוס ♦ אלקיביאדס ♦ קלאופטרה ♦ קרקלה ♦ אובידיוס ♦ גאיוס קילניוס מאיקנס ♦ הורקנוס לבית טוביה

ימי הביניים:
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ♦ אל-בירוני

רנסאנס:
לאונרדו דה וינצ'י ♦ מטאו ריצ'י ♦ סבסטיאן מינסטר ♦ פרנסיסקו חאווייר ♦ מלינצ'ה

העת החדשה:

פוליטיקאים ישראליים: דוד בן-גוריון ♦ הילרי קלינטון ♦ זאב ז'בוטינסקי ♦ יגאל אלון ♦ יצחק נבון ♦ לוי אשכול ♦ מנחם בגין ♦ משה דיין ♦ שולמית אלוני ♦ שמעון פרס

פוליטיקאים מהעולם: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון ♦ אדוארד הית' ♦ בוריס השלישי, מלך בולגריה ♦ ג'ון מקיין ♦ ג'פרסון דייוויס ♦ ניקולאה צ'אושסקו ♦ רזא שאה פהלווי ♦ ג'ורג' הרברט ווקר בוש ♦ ג'ורג' ווקר בוש ♦ קרול הראשון, מלך רומניה

סופרים, משוררים, עיתונאים והוגי דעות: ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל ♦ חנה ארנדט ♦ טד יוז ♦ מישל פוקו ♦ נתן אלתרמן ♦ אונורה דה בלזק ♦ ג'יימס ג'ויס ♦ פאול צלאן ♦ שמואל יוסף עגנון ♦ ג'ון לוק ♦ תומאס הובס

אמנים: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ עמוס קינן ♦ אנג'ליקה שץ ♦ יגאל תומרקין ♦ יוסף זריצקי ♦ משה גרשוני ♦ בוב מארלי ג'ורג' גרשווין ♦ טיילור סוויפט ♦ צ'ארלי צ'פלין ♦ פרנסיס פורד קופולה

אנשי מדע: שמואל נח אייזנשטדט

אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦ צ'אק ייגר

היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ פנחס רוטנברג ♦ ישראל קסטנר ♦ ישראל בר

אנשי דת: מהר"ל מפראג ♦ אברהם יצחק הכהן קוק ♦ אברהם ישעיהו קרליץ ♦ שמואל דוד לוצאטו

עריכהמלחמות וקרבות

העת העתיקה:
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה ♦ קרב הייסטינגס ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ קרב קאנאי ♦ קרב קדש

ימי הביניים:
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ המצור על אנטיוכיה

העת החדשה:
מלחמת האזרחים בספרד ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)

מלחמת העולם הראשונה:
בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב שרטון דוגר (1915)

מלחמת העולם השנייה:

הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ♦ המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה ♦ קרב מידוויי ♦ קרב סטלינגרד ♦ הרכבת האווירית לסטלינגרד ♦ הפלישה לנורמנדי ♦ המערכה על צרפת ♦ המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה ♦ קרב קורסון-צ'רקאסי ♦ המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) ♦ טיגר ♦ קרב גוודלקנל ♦ הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ♦ הקרב על הבליטה ♦ כניעת האימפריה היפנית ♦ הכיבוש הגרמני באיי התעלה ♦ מבצע שומר ראש ♦ פרויקט מנהטן

עריכהההיסטוריה האנושית

טוען את הלשוניות...

העת העתיקה | כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק | שלהי העת העתיקה

קיסרות אקסום | ממלכת כוש

ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת העתיקה

שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים

מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה

המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה

מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים

אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים

ילדות בימי הביניים

פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם

ערכים נוספים על ההיסטוריה של ימי הביניים

רנסאנס | הרנסאנס האנגלי | הרנסאנס הפולני | הרנסאנס הצפוני | הרנסאנס הצרפתי

עידן התגליות | עידן האורות | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית

העידן האליזבתני

הרפורמציה הפרוטסטנטית

אמנות הרנסאנס באיטליה

ערכים נוספים על ההיסטוריה של הרנסאנס

העת החדשה | העת החדשה המוקדמת

המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים | Fin de siècle

המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה התעשייתית השנייה | עידן המידע

המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית

היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית | העידן הפרוגרסיבי

מהפכת אוקטובר

מלחמת העולם הראשונה | בין שתי מלחמות העולם | מלחמת העולם השנייה | המלחמה הקרה

ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת החדשה

מודרניות

מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות

העידן החדש

גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית

#888888

#cccccc

היסטוריה על ציר הזמן
ציר הזמן

עריכההיסטוריה של יבשות אימפריות ומדינות

טוען את הלשוניות...

היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה

היסטוריה של איי שלמה

היסטוריה של מזרח טימור

היסטוריה של קיריבטי

היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד

אימפריית טואי טונגה

לערכים נוספים בנושא ההיסטוריה של מדינות אוקיאניה

היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי

היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד

היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |

היסטוריה של גרמניה

היסטוריה של דנמרק

היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה

היסטוריה של טורקיה

היסטוריה של יוון

היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה

היסטוריה של נורווגיה

היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה

היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד

היסטוריה של צרפת

היסטוריה של רומניה

היסטוריה של רוסיה

היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ

לערכים נוספים על ההיסטוריה של אירופה

היסטוריה של אסיה

היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן

היסטוריה של גאורגיה

היסטוריה של הודו

היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן

היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל

היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון

היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה

היסטוריה של נפאל

היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין

היסטוריה של סינגפור

היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית

היסטוריה של הפיליפינים

היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה

היסטוריה של רוסיה

היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד

ערכים נוספים על ההיסטוריה של אסיה

אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם

לערכים נוספים בנושא היסטוריה של אימפריות

#888888

#cccccc

עריכהתולדות עם ישראל

טוען את הלשוניות...

השואה

ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של השואה

ציונות | 100 מושגי יסוד | זרמים בציונות

ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הציונות

היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל

הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק

שנות ה-60 של המאה ה-20: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה

עשור שני של המאה ה-21 המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | המשבר הפוליטי

לערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל

#888888

#cccccc


פורטל תולדות עם ישראל	פורטל היישוב	פורטל השואה	פורטל ישראל	פורטל צה"ל

עריכהתחומי מחקר מיוחדים

טוען את הלשוניות...

היסטוריה של האומנות

היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי

ערכים נוספים העוסקים בתולדות האמנות

עיינו גם בפורטלים:

אמנות

אדריכלות

מוזיקה

קולנוע

היסטוריה של המדע

התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע

היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה

היסטוריה כלכלית

היסטוריה של המטאורולוגיה

היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה

היסטוריה של הסוציולוגיה

היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה

היסטוריה של הכימיה | אלכימיה

ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של המדע

עיינו גם בפורטלים:

מתמטיקה

כימיה

פיזיקה

ביולוגיה

היסטוריה של הטכנולוגיה

מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה

חלוצי הטכנולוגיה: חלוצי האינטרנט | חלוצי תעשיית הרכב | חלוצי המחשוב | חלוצי התעופה | חלוצי הצילום

עיינו גם בפורטלים:

טכנולוגיה

מחשבים

היסטוריה צבאית

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל

ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה

ערכים נוספים העוסקים במלחמות

עיינו גם בפורטלים:

צבא

צה"ל

היסטוריה של הספורט

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |

המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |

משחקי קיץ

משחקי החורף האולימפיים

ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט

עיינו גם בפורטלים:

ספורט

כדורגל

כדורסל

משחקים

שחמט

#888888

#cccccc

עריכההיסטוריה ברשת

רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:

אוסף מקורות היסטוריים באתר אוניברסיטת פורדהם (באנגלית)

אתר באנגלית המופעל על ידי אוניברסיטת פורדהם שבניו יורק. פרויקט מקורות ההיסטוריה כולל אוסף של טקסטים היסטוריים וטקסטים המותרים להעתקה לשימוש חינוכי. מקורות ראשוניים זמינים כאן בעיקר לשימוש בקורסי תיכון ואוניברסיטה/מכללות. מלכתחילה האתר לקח מבט רחב מאוד על המקורות שצריכים להיות זמינים לסטודנטים, וכן מסמכים הקשורים זה מכבר לגישה של "ציוויליזציה מערבית" להיסטוריה מספקים מידע רב גם על ביזנטי, איסלאמי, יהודי, הודי, מזרח אסיה., והיסטוריה אפריקאית. כמו כן תמצאו מסמכים רבים הרלוונטיים במיוחד להיסטוריה של נשים וללימודי להט"ב. .

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה

עריכהספריית ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.

עריכהויקיטקסט העברי

צוואתו של רבי יהודה החסיד, היא אחד החיבורים המרתקים ומעוררי הפולמוס ביותר מתקופתו. הצוואה מכילה רשימה של הנהגות וכללים, מיסטיים בחלקם. בין האיסורים אפשר למנות איסור לאדם לשאת אישה ששמה כשם אמו, או ששמו כשם אביה. איסור על קריאת שמות שונים ומגורים במקומות שונים.

צוואת רבי יהודה החסיד

לערך המלא על יהודה החסיד בוויקיפדיה

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל

ספרים וטקסטים נוספים בשפה העברית באתר ויקיטקסט

עריכהויקיטקסט לועזי

אריאנוס (86–160 לספירה) היה היסטוריון, מפקד צבא ופילוסוף יווני בימי האימפריה הרומית. אריאנוס נבחר לארכון של אתונה (145–146) ושם הקדיש את זמנו לכתיבת היסטוריה. ספרו "אינדיקה" מתאר את מסע הצי של אלכסנדר הגדול מהודו אל המפרץ הפרסי בפיקודו של נארכוס. אך יצירתו החשובה ביותר היא "אנבסיס", שבה הוא מתאר את מסעו של אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית.

אנבסיס ההיסטוריה של המלחמות וכיבושי אלכסנדר הגדול (באנגלית)

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל

ספרים וטקסטים נוספים בשפות זרות באתר ויקיטקסט באנגלית

עריכההספרייה

טוען את הלשוניות...

דברי ימי רומא - סדרת ספרי היסטוריה הדנה ברומא העתיקה ומהווה את יצירתו המפורסמת ביותר של תאודור מומזן. הסדרה יצאה לאור בארבעה כרכים, שלושת הכרכים הראשונים של הסדרה מתארים את ההיסטוריה הרומית מהימים הראשונים של ההגירה הלטינית לאיטליה ועד לתקופת שלטונו של יוליוס קיסר. הכרך הרביעי מציג חתך היסטורי נרחב המתאר את הפרובינקיות הרומיות בתקופת רומא הקיסרית, מימי קיסר ועד ימי דיוקלטיאנוס. דברי ימי רומא נחשבת לאחת היצירות הקלאסיות הגדולות שבתחום הכתיבה ההיסטורי ומומזן אף זכה בפרס נובל לספרות על יצירה זו בשנת 1902.

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, הוא ספר של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 66–73 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו. מלחמות היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת סיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאוד להנחיית המחקר המודרני. לספר מספר מהדורות בעברית האחרונה בתרגום ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס; ירושלים: כרמל, 2009 - ההוצאה היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוס וחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות, אילנות יחס ואיורים.

קדמוניות היהודים הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס. בספר זה, שנכתב בשלהי המאה הראשונה לספירה, סיכם יוסף את תולדות עם ישראל, מימי המקרא ועד ימי המרד הגדול. הספר מהווה מקור חשוב להיסטוריה של עם ישראל (בעיקר לתקופה החשמונאית המאוחרת, התקופה ההרודיאנית ואילך) תרגום העדכני ביותר של הספר פורסם על ידי אברהם שליט שתרגם מהמקור היווני וצירף מבוא, הערות ,באורים, מפות ותמונות ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ד 1944-תשכ"ג 1963. מהדורה חדשה: מוסד ביאליק, תשמ"ה 1985

אדריאן הייסטינגס, בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום, הוצאת שלם 2008. הוא ספר העוסק במקורותיה של הלאומיות. בספרו קורא הייסטיגס תיגר כנגד האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות הרואה בלאומיות תופעה מודרנית שראשיתה במהפכה הצרפתית, או בראקציה הגרמנית כנגד כיבושי נפוליאון בראשית המאה ה-19. וממפה את הקשרים בין הדת וכתבי הקודש לתופעת הלאומיות. הספר מבוסס על הרצאות שנשא הייסטינגס.

ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן. ראשית ישראל, ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי. הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2003. ספר העוסק בשאלות האם התנ"ך הוא היסטוריה? האם ספרי המקרא מתארים תיאור מהימן מאורעות ודמויות מעברה הקדום של האומה הישראלית, או אינם אלא מיתוסים שנועדו לענות על הצרכים הלאומיים והדתיים. הספר טוען כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת, ירושלים הייתה לא יותר מכפר גדול והממלכה החשובה הייתה דווקא ישראל ולא יהודה. הספר תורגם לשפות רבות, זכה לשבחים ולהצלחה ועורר בכל מקום ויכוח ציבורי ער. על הספר נשמעה ביקורת מצד ארכאולוגים רבים, מכיוון שלדעתם שהוא בגדר של תאוריה שעומדת בסתירה עם תיארוך מקובל של אתרים ארכאולוגים רבים, ומכיוון שהוא לא נתמך בממצאים ארכאולוגיים חד משמעיים.

נטלי זימון דייוויס שובו של מרטן גר, תרגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון, הוצאת חרגול, תשס"א 2001. הספר מתאר מקרה אמיתי המספר על אדם המתחזה לבן כפר הנעדר ממנו שנים רבות וזוכה בשל כך בחלקה חקלאית מכובדת ואישה יפה. הוא מצליח להוליך שולל כמעט את כולם כולל את השופט החוקר את הפרשה, עד שהתרמית מתגלה דרך מקרה לאחר מספר שנים, ההיסטוריונית אמריקאית המתמחה בראשיתה של צרפת המודרנית, אספה חומר למחקר מיקרו היסטורי בשנת 1977 ועם פרסומו פעלה להעביר את המחקר המדעי למדיה, תחילה כסרט שובו של מרטין גר שיצא בשנת 1982 ושנה לאחר מכן פורסם הספר הנושא את אותו שם. בו מופיע הסיפור משתי נקודות מבט. פעם אחת כרונולוגית, כפי שנחווה על ידי בני הכפר, ופעם שנייה כפי שסופר על ידי השופטים ועורכי הדין ובכללם כותב הזכרונות עליו התבססה השופט דה קורה שכיהן במשפט.

יהושע פראוור תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005. ספר מונומנטלי וסיכומן של שנות מחקר רבות שהגדיר את המחקר פורץ הדרך של התקופה הצלבנית ובסיס לספרים והמאמרים שנכתבו לאחריו. הספר נכתב מתוך ראייה כוללת של ההתרחשויות ההיסטוריות באירופה ובמזרח המוסלמי תוך ציון היסטוריה היהודית המקבילה. בספר פרקים המתעדים את החברה הצלבנית ומפעלה של ממלכת ירושלים כרך ראשון: מסעי הצלב והממלכה הראשונה, עד לקרב קרני חיטין.כרך שני: מסעי הצלב והממלכה השנייה עד לנפילת עכו.

הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי הוא ספר שנוי במחלוקת שראה אור בשנת 1977. את הספר, העוסק בהיסטוריה הקדומה של האסלאם, כתבו ההיסטוריונים פטרישיה קרון ומייקל קוק. בהישענם על עדויות ארכאולוגיות ועל מסמכים בני זמננו מתארים מחברי "הגריזם" את האסלאם המוקדם בצורה שונה מאוד מהגרסה המסורתית המקובלת שמתבססת על דיווחים היסטוריים מוסלמיים. לפי המתואר ב'הגריזם' כיבושי הערבים והתהוות החליפות הייתה תנועה בחצי האי ערב שקיבלה השראה מהמשיחיות היהודית. באופן כללי בעוד רווחת הדעה כי הספר מעלה מספר שאלות מעניינות וכמציג גישה חדשה, שיחזורו את ההיסטוריה האסלאמית המוקדמת נתקל בהתנגדות של הזרם המרכזי במחקר האסלאם.

האסלאם : מלידתו עד תחילת האימפריה העות’מאנית : (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה) קלוד כאהן ספרו המפורסם ביותר של כאהן, שהיה מזרחן צרפתי. שהתמחה בחקר האסלאם בימי הביניים וייסד את ענף ההיסטוריה החברתית-כלכלית של האסלאם. הספר נכתב במקורו בגרמנית ותורגם לעברית והפך להיות ספר לימוד לתולדות האסלאם באוניברסיטאות, הוא ספר מודרני בתפיסתו. כתב ספרים על תולדות סוריה, התקופה ממלוכית, התקופה העות'מאנית כשבהם בולטת גישה היסטורית השוואתית בין עולם האסלאם למקומות אחרים כמו אירופה. ; מצרפתית: עמנואל קופלביץ ; עריכה מדעית: יהושע פרנקל. תל אביב : דביר, תשנ"ה 1995.‬

The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs (בעברית: "היהודים במצרים ובארץ ישראל תחת שלטון הח'ליפים הפאטימיים") הוא שם ספרו של חוקר הגניזה הקהירית יעקב מאן, שיצא לאור לראשונה בשני כרכים, בין השנים 1920–1922. הספר מתבסס על תעודות ומסמכים מהגניזה הקהירית כדי לתאר את תולדות הקהילות היהודיות במצרים, ארץ ישראל וסוריה, החל משנת 969 לספירה (כיבוש מצרים על ידי הפאטימים) ועד לשנת 1204 (מותו של הרמב"ם).

ניסיון חיי: זיכרונותיו של אביר מוסלמי בימי מסעי הצלב. מאת אוסאמה אבן מונקיד', תרגמה מערבית והוסיפה מבוא והערות אלה אלמגור, הוצאת חרגול-עם עובד, 2011. אוטוביוגרפיה של אוסאמה אבן מונקיד (1095–1188)לוחם סופר ואציל איובי הכתובה בגוף ראשון ומתארת את המאה ה-12 בלבנט, את המדינות הצלבניות בתרגום עברי שזכה לשבחים של מבקר הספרות של עיתון הארץ: "אלמגור התגברה על המכשולים הלשוניים באופן מרשים. התרגום מדויק ביותר, העברית משובחת וזורמת בנעימות רבה".

עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי הינו ספרו של העיתונאי האמריקני ויליאם שיירר המכיל סקירה היסטורית רחבת יריעה ומפורטת של תקופת הרייך השלישי, בין 1933 ל-1945. הספר מתאפיין בעושר ובפירוט דקדקני של שמות אישים, מקומות ואירועים אשר התרחשו בתקופה הנידונה. מאז יציאתו לאור ועד ימינו, משמש כמקור פופולרי ללימוד התקופה. בשנת 1961 יצא הספר לאור בעברית בתרגומו של חיים גליקשטיין בהוצאת שוקן, ולאחר מכן הודפס במהדורות רבות.

כריסטופר בראונינג, אנשים רגילים, הספר הוא מחקר על יחידת מילואים 101 של משטרת הסדר, שהשתתפה, החל משנת 1942, בהרג ואיסוף יהודים על מנת לגרשם למחנות המוות בפולין . המסקנה המובעת בספר, שהושפעה במידה רבה מעבודותיו של סטנלי מילגרם, הייתה שאנשיה של יחידה 101 לא היו נאצים פנאטיים במיוחד, כי אם "אנשים רגילים" בני המעמד הבינוני, מרקע של מעמד פועלים מהמבורג, שגויסו לגדוד מילואים אולם נמצאו בלתי כשירים לשירות צבאי מלא. (מאנגלית: לי שיר), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004

דניאל יונה גולדהגן, תליינים מרצון בשירות היטלר - גרמנים רגילים והשואה.בספר זה, טען גולדהגן כי אנטישמיות ייחודית לעם הגרמני היא שאפשרה את השואה. על אף שהוא מטיל את האשמה במאורעות השואה על העם הגרמני, סבור גולדהגן כי הדור שקם בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה אינו לוקה עוד באנטישמיות. ב-1994 זכה בפרס ע"ש גבריאל אלמונד, הניתן על ידי החברה האמריקאית למדע המדינה, כדיסרטציה הטובה ביותר בתחום של פוליטיקה השוואתית, ובגרמניה ב"פרס הדמוקרטיה", המוענק אך לעיתים נדירות. תל אביב: ידיעות אחרונות, 1998

בתוך הבונקר של היטלר - 14 הימים האחרונים. יואכים פסט. תיאור דרמטי של ההתרחשויות בבונקר בברלין בו מצא היטלר מקלט בימיה האחרונים של המלחמה, עד להתאבדותו ביחד עם אווה בראון ב-30 באפריל 1945. בתיאור השתלשלות האירועים בבונקר לא סטה פסט ממחקרו של יו טרבור-רופר "ימיו האחרונים של היטלר", שהתבסס על מחקר של ההיסטוריון הבריטי שפורסם בשנת 1947, לאחר תחקור יסודי של אנשי מטהו של היטלר ושל ניצולי הבונקר. לעומת זאת, תיאור האווירה ששררה בבונקר הוא תיאור מקורי של פסט, שיש בו מידה של חמלה על היטלר והבנה לטענותיו החוזרות ונשנות כי כולם בגדו בו. על יסוד ספרו זה של פסט וכן בהתבסס על ספרו של שפר "בתוככי הרייך השלישי" ועל זכרונותיה של טראודל יונגה, מזכירתו של היטלר, נוצר הסרט הגרמני "הנפילה", שיצא לאקרנים בשנת 2004. הוצאת אחוזת בית, 2006.

מה השתבש? : ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון. הוא ספר עיון קצר, המיועד לקהל הרחב, שנכתב על ידי המזרחן ברנרד לואיס. הספר נכתב מעט לפני פיגועי 11 בספטמבר ותורגם לשפות רבות. בספר מועלה הטענה שלאורך ההיסטוריה, בעיקר לאחר כישלון האימפריה העות'מאנית בקרב וינה בשנת 1683, לא ספג עולם האסלאם את תמורות המודרניזציה ולא הדביק את קצב ההתקדמות של העולם המערבי. מה השתבש? : ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון ברנרד לואיס (מאנגלית: מנשה ארבל; עריכה מדעית: גיא מעיין), ‬אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס"ד-2004.

הווארד זין, היסטוריה עממית של ארצות הברית: ספר מיקרו היסטוריה המציג את סיפורה של ארצות הברית מנקודת מבטם של אלה שקולם נעדר מההיסטוריה הרשמית - המהגרים, הילידים והפועלים, לאורך כל ההיסטוריה "הלבנה" של אמריקה - מנחיתת קולומבוס על מלחמת עיראק. הספר, שמהדורתו הראשונה יצאה בשנת 1980 ומאז עודכן תדיר והוא פרי מחקר מקיף בן שני עשורים. מהדורה עברית תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן. הוצאת בבל, תל אביב: תשס"ז-2007.

ראשית ישראל (ספר), הוא ספר מאת פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב וניל אשר סילברמן. הספר טוען כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת, ירושלים הייתה לא יותר מכפר גדול והממלכה החשובה הייתה דווקא ישראל ולא יהודה. על הספר נשמעה ביקורת מצד ארכאולוגים רבים, מכיוון שלדעתם שהוא בגדר של תאוריה שעומדת בסתירה עם תיארוך מקובל של אתרים ארכאולוגים רבים, ומכיוון שהוא לא נתמך בממצאים ארכאולוגיים חד משמעיים

אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל בעריכת של יואל רפל ואוריאל רפפורט עוסקת במאורעות, מונחים ואישים מהתקופה פרהיסטורית ועד מלחמת העולם הראשונה 1914. עורכי האנציקלופדיה בחרו להתמקד בערכים הקשורים לתקופת שלטון האסלאם בארץ ישראל, תוך סקירה נרחבת רק של עשרות ערכים עיקריים. כמו כן הובאו ערכים על צליינים שבקרו בארץ הקודש.

האנציקלופדיה של השואה, בעריכת פרופ' ישראל גוטמן, יצאה לאור בשנת 1990 בהוצאת יד ושם, ידיעות ספרים וספרית פועלים בשתי מהדורות במקביל - בעברית ובאנגלית. למהדורה העברית שישה כרכים ולאנגלית ארבעה. האנציקלופדיה כוללת מאות ערכים, איורים, מפות ורשימות ביבליוגרפיות. כן כוללת האנציקלופדיה מפתח מונחים. במהדורה העברית המפתח מכיל רשימות דו-לשוניות של שמות אנשים, מקומות וארגונים. לאנציקלופדיה מצורפים נספחים שונים, ביניהם: נספח כרונולוגי, נספח סטטיסטי של קורבנות השואה, רשימת דרגות צבא ואס אס, רשימת ראשי תיבות וקיצורים לועזיים.

לטייל עם ההיסטוריה הוא ספרו של השדרן זאב ענר, המספר על תעלומות ומסתורין ב-33 אתרים עתיקים בארץ ישראל. הרקע של המחבר, שדרן התוכנית "מחפשים את המטמון" ו"זכרונות ארץ ישראל" בקול ישראל, באים לידי ביטוי בסגנון כתיבתו של הספר. הפרקים כוללים ביאורים וציטוטים למקורות מקראיים, ממדרשי חז"ל, היסטוריים ותיאורי נוסעים. זאב ענר הציג את הרקע של המקום בתור לקט של חידות מסתורין. הכותרות של הפרקים מנוסחים באופן שימשכו את תשומת לבו של הקורא. האתרים שנבחרו בספר נגישים ונוחים לביקורים. הספר מחולק לשישה שערים וכולל בסופו פירוט המקורות. כנרת 2007

1967 - והארץ שינתה את פניה הוא ספר עיון פרי עטו של תום שגב שראה אור בשנת 2005 בהוצאת "כתר". הספר מתאר את הישראלים בשנת 1967, לפני מלחמת ששת הימים, במהלך המלחמה ובעקבותיה. תום שגב משויך לקבוצת ההיסטוריונים החדשים וקורא תיגר על ההיסטוריוגרפיה הציונית ומציג נרטיב חדש לתיאור תולדות ישראל. בספר מתאר שגב שני גיבורים המסמלים לדעתו את הקונפליקט שפקד את הישראלים בשנת 1967, בין דמות הציוני לבין דמות הפוסט-ציוני כנקודת המחלוקת המרכזית בחברה הישראלית של אותה תקופה. מאפיין אחר של מבנה הספר – אף הוא לא שגרתי לספר עיון היסטורי – הוא שזירת הסיפורים הפרטיים יחד עם ציון העובדות ההיסטוריות והבאת הפרוטוקולים הרשמיים מישיבות הממשלה.

כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל הוא אלמנך הכולל סקירות היסטוריות ותאריכים של אירועים היסטוריים חשובים בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. הכרונולוגיה נערכה ונכתבה על ידי ימימה רוזנטל ואליהו שטרן, וראה אור בהוצאת יד יצחק בן צבי והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת תשל"ט 1979. מחברי הכרונולוגיה השתמשו בעיקר בעיתונות התקופה ובחרו ממנה את האירועים החשובים ביישוב לפי דעתם.

ספר תולדות ההגנה הוא אוסף עדויות מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20. כתבו אותו, על סמך מחקריהם וידיעותיהם, היסטוריונים ישראלים בשנות ה-50 של המאה ה-20. עורכו הראשי היה ההיסטוריון בן ציון דינור. הספר מכיל 3 חלקים שראו אור בשמונה כרכים משנת 1954 עד שנת 1972.

30 שעות באוקטובר הוא ספר מאת שמואל גורדון, שיצא לאור בהוצאת ספריית מעריב בשנת 2008. הספר מתמקד בהחלטות האסטרטגיות ובהפעלת חיל האוויר הישראלי בשעותיה הראשונות של מלחמת יום הכיפורים, שבמהלכן ספג החיל אבדות קשות, וכן עוסק בהשפעתן של תוצאות אלו על המשך המערכה, הכוללת את בלימת צבא סוריה וצבא מצרים, וכן על המערכה נגד סוללות הטילים ברמת הגולן ובתעלת סואץ. מחבר הספר, שמואל גורדון, היה בעת מלחמת יום הכיפורים טייס פנטום, ובתפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד מוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר, בדרגת אלוף-משנה, במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון הוא ספר שנכתב בידי העיתונאי אביחי בקר ויצא לאור בשנת 2003 בהוצאת משרד הביטחון. הספר מתאר את לחימתה של פלוגה ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים ובפרט בקרב על החרמון. אף כי הספר הינו ספר עיון הוא אינו כולל בתוכו מפות מרשמי קרב ותמונות. הזווית שבה בחר בקר לספר באמצעותה את סיפור הקרב היא זו של הלוחמים הזוטרים עד לרמת מפקד הפלוגה.

ישראל 50 הוא ספר שיצא לאור במלאת יובל למדינת ישראל, תוכן הספר עוסק באירועים המרכזיים בחמישים שנותיה הראשונים של המדינה משנת 1948 ועד שנת 1998. הספר ערוך כך שכל שנה מתפרסת על פני ארבעה עמודים, ובהם מתומצתים האירועים של אותה שנה לפי הסדר הכרונולוגי. האירועים החשובים בולטים יותר ומלווים בצילומים. הספר יצא לאור בהוצאת מעריב על ידי 'אלפא תקשורת'. עורכיו הראשיים הם יהודה שיף ודני דור.

סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה, הוא ספרו של הארכאולוג אדם זרטל, פרופסור באוניברסיטת חיפה. בספר הוא מציג טיעון לפיו אחד משבטי גויי הים - השרדנה, מוצאו באי סרדיניה. לפי סברה זו, המתבססת על ממצאים ארכאולוגיים בשומרון, במצרים העליונה ובסרדיניה, המצביא סיסרא היה בן סרדיניה שנקרא על ידי יבין מלך חצור כדי שילחם בישראל. בספר מתואר גילוי האתר אל-אחוואט ב-1992, מציאת הקשר בין מאפייני הבנייה במקום לבין אתרים דומים בסרדיניה והמסקנות אליהן הגיע המחבר. הספר כולל עשרים ואחד פרקים והוא ראה אור בהוצאת דביר ב-2010.

לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948 הוא לקסיקון בעריכתם של יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר, שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1983. הלקסיקון נכתב על ידי היסטוריונים וחוקרים, ומכיל כארבעת אלפים ערכים.

מצעד האיוולת - ספרה רב ההשפעה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן, המנתח כמה דוגמאות היסטוריות למדינאות אווילית, בעיקר את מדיניות הבריטים בטרם עצמאות ארצות הברית ואת מדיניות האמריקנים בווייטנאם. הספר פורסם ב-1983. בעקבות הספר הפך הביטוי מצעד האיוולת למונח שגור, ולעיתים קרובות טוען כל אחד מהצדדים בוויכוח מדיני-פוליטי כי פעולותיו של הצד השני הן בגדר "מצעד האיוולת". (תרגום: יוסף אשכול). הוצאת ספרית מעריב.

התנגשות הציביליזציות הוא ספר מאת הפרופסור למדע המדינה סמואל הנטינגטון. יצא לאור בארצות הברית בשנת 1996. הספר מציג את התאוריה כי חלוקת העולם לציוויליזציות שונות מהווה גורם מניע חשוב בהיסטוריה האנושית וכי הקונפליקטים הבאים בין מדינות בעידן שלאחר המלחמה הקרה לא יהיו בעיקרם על בסיס כלכלי או אידאולוגי, אלא בעיקר התנגשויות בין תרבויות. בישראל יצא הספר לאור בעברית בשנת 2003 על ידי הוצאת שלם, שמטעם "מרכז שלם", בתרגומו של דוד בן-נחום עם הקדמה מאת דן מרגלית.

הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה" הוא ספר עיון המבוסס על מציאות היסטורית, שכתב ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג. בספר מתאר גינצבורג את סיפורו של אדם אחד ספציפי, בשם מנוקיו (דומניקו סקנדלה), שחי במאה ה-16, ונדון למוות על ידי בית המשפט של האינקוויזיציה. ייחודו של הספר הוא במיקרו היסטוריה שבו, בכתיבת ה"היסטוריה מלמטה". זרם זה התפתח בשנות ה-70 של המאה העשרים, ועוסק בחקירה לעומק של פרטים קטנים. בניגוד לסקירת מגמות ותהליכים. הספר יצא לאור באיטלקית בשנת 1976, תורגם מאיטלקית לעברית על ידי אורה אייל בשנת 2005, בהוצאת כרמל.

גליקל, זיכרונות 1691–1719: לספר זכרונותיה של גליקל מהמלין (1645- 1724), אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה, חשיבות היסטוריוגרפית רבה: גליקל מתארת אירועי מפתח בתולדות ישראל בתקופתה ואירועי יום-יום בחיי היהודים. חשיבות נוספת נודעת לשפה היידית בה נכתבו הזכרונות, ואף יותר מכך לעובדה שלפנינו זכרונות שנכתבו בידי אישה, תופעה נדירה למדי בחיבורים יהודיים שנותרו לנו מאותה תקופה. ההדירה ותרגמה מיידיש: חוה טורניאנסקי, מרכז דינור, מרכז שז"ר, 2006,

היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים: ספר שכתב פרופ' ארנסט גומבריך הספר פורסם לראשונה בגרמנית בשנת 1936, נערך ועודכן בשנת 2001 ותורגם ל-25 שפות. הספר במהדורה העברית כולל הקדמה שכתבה נכדתו של המחבר, ארבעים פרקי היסטוריה של העולם ופרק קורות חיים קצר של המחבר. הספר מספר אודות הפרקים החשובים בתולדות האנושות מתקופת האבן ועד ימינו.הספר מלווה באיורים רבים ובמפות והוא מציג בעיקר סיפור של מלחמות, מאבקים, ניצול, רצח ואכזריות של האנושות לאורך ההיסטוריה. הספר מתרכז בעיקר בקורות הארצות והאירועים באירופה, מצרים וצפון אפריקה ובאזור המזרח התיכון. ארנסט גומבריך, היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים (תרגם מגרמנית: דן תמיר), הוצאת עליית הגג - ידיעות ספרים, 2009. 404 עמודים.

היסטוריה, זיכרון ותעמולה: הדיסציפלינה ההיסטורית בארץ ובעולם: יואב גלבר, היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה וראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, טוען בספר שמדע המחקר ההיסטורי נמצא בסכנה. לדעתו ההיסטוריה היא דיסציפלינה בפני עצמה, שנמצאת בין מדעי הרוח למדעי החברה והייחוד שלה הוא בניסיון לעסוק בטקסט ובקונטקסט בצורה מאוזנת. בעוד שבעבר מטרתו של המחקר ההיסטורי הייתה להתקרב אל האמת, הרי שהיום, בעידן הפוסט-מודרני, הטענה היא שאין אמת ולכן אי-אפשר להגיע אליה ולכן, מה שחשוב איננה ההיסטוריה אלא ההיסטוריון, דעותיו, עמדותיו, סגנונו, ההשפעות עליו וכיצד הוא מפרש את ההיסטוריה. תל אביב: ספריית אופקים עם עובד, 2007

נאציזם, תרבות ומקורות הטוטליטריות: חנה ארנדט והשיח על הרוע, הספר בעריכת סטיבן אשהיים, יצא לאור בעברית בשנת 2007 בהוצאת מאגנס; הופיע לראשונה באנגלית בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הספר הוא פרי הכנס הבינלאומי הראשון שנערך במדינת ישראל, שביקש להעריך מחדש את הגותה, גישתה לציונות ולפוליטיקה באופן הוגן, שקול וגם ביקורתי לעומת התדמית הכמעט דמונית שאפיינה את דעת הקהל הישראלית. המבוא של אשהיים מנסה למקם את הסוגיה הזו ולעמוד על יחסה המורכב של ארנדט ליהודיות ולציונות.

קץ ההיסטוריה והאדם האחרון, (באנגלית: The End of History and the Last Man) הוא ספר מאת הפרופסור לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה, שיצא לאור בארצות הברית בשנת 1992. בספר מעלה פוקויאמה את האפשרות כי נפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות, אידאולוגיות וצורות משטר, אלא, היא סימנה את קצה של היסטוריה זו, ואת המעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תשרור בכל מדינות העולם, מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר, וסכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לכיסים נקודתיים מעטים.

קיצור תולדות האנושות הוא ספרו של ד"ר יובל נח הררי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. ראה אור בהוצאת דביר בשנת 2011. הספר צמח מקורס מבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את ההיסטוריה העולמית בעיקר ביחס לתרבות המערבית כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, מנסה הררי בספרו לבחון את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית האינדיבידואלית ובסוגיות אתיות העולות מן ההיסטוריה.

בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום הוא שם ספרו של פרופסור אדריאן הייסטינגס העוסק במקורותיה של הלאומיות. הספר מבוסס על הרצאות שנשא הייסטינגס אודות צמיחת הלאומיות, בסדרת ההרצאות ע"ש ויילס באוניברסיטת קווינס בבלפסט בשנת 1996. בהרצאותיו נתכוון הייסטינגס להציב חלופה לסדרת ההרצאות שנשא ההיסטוריון הבריטי הנודע, אריק הובסבאום, על אותה במה בדיוק, אחת עשרה שנים קודם לכן. הובסבאום הוא מייצג מובהק של האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות. תורגם לעברית ופורסם בשנת 2008, בהוצאת שלם.

היסטוריה של הפילוסופיה המערבית (באנגלית: A History of Western Philosophy) הוא ספר מקיף על תולדות הפילוסופיה המערבית החל מהפילוסופיה קדם-סוקרטית ועד תחילת המאה העשרים. הספר נכתב על ידי הפילוסוף והמתמטיקאי ברטרנד ראסל ויצא לאור בשנת 1945. הספר מהווה ניסיון ראשון לספר את תולדות הפילוסופיה מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. הספר זכה להצלחה רבה מזמן הוצאתו ונחשב גם כיום לרב-מכר, זאת למרות ביקורות רבות וחוסר דיוק. הספר נכלל ברשימת היצירות אשר בגינן קיבל ראסל את פרס נובל לספרות ב-1950.

אוריינטליזם הוא ספר שפורסם ב-1978 על ידי המזרחן האמריקאיאדוארד סעיד. הספר, מעורר המחלוקת הגדיר מחדש את המונח "אוריינטליזם" כמכלול של הנחות שווא העומדות ביסוד הגישה המערבית כלפי חקר המזרח התיכון. לפי סעיד המזרחנות מאופיינת "בדעה קדומה אירוצנטרית, מתוחכמת ועקבית, כנגד העמים הערבים-אסלאמיים ותרבותם". סעיד טוען שמסורת ארוכה של דימויים רומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערבית, נתנה באופן עקיף הצדקה לשאיפות האימפריאליות האירופיות והאמריקאיות במזרח. באותה תקיפות, סעיד מגנה את הנטייה של האליטות הערביות להפנים את הרעיונות של המזרחנות המערבית אודות התרבות הערבית.

עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי. ייחודו של כתב העת הוא בפנייתו לקהל מגוון כמו תלמידי תיכון, אקדמאים, חובבי ידיעת ארץ ישראל וכדומה. העיסוק בפרשיות היסטוריות וגאוגרפיות בעת־מול הוא על פי רוב מבט מזווית חדשה ולא מוכרת על האירועים הבולטים הגדולים, תוך הצגת דמויות, סיפורים, מקומות ומסורות המוכרות רק למעטים, וחשיפתן בפני הקהל הרחב. המאמרים בכתב העת קצרים למדי (בכל גיליון רק כשמונה פריטים), והם מלווים באיורים, תמונות היסטוריות, מפות, ותצלומים.

קתדרה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו. ב"קתדרה" מופיע אך ורק חומר חדש ומקורי, שלא ראה אור בשום מסגרת אחרת, ואפילו בשפה זרה. כתב העת היווה גורם חשוב בהגדרת ההיסטוריה של ארץ ישראל כתחום מחקר נפרד מההיסטוריה הכללית, ואף הרחיב את מספר הדיסציפלינות השותפות במחקר זה. מתחילת שנת 2010 גליונות ישנים של כתב העת זמינים לעיון באתר הבית של מכון יד בן-צבי.

זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית והוא יוצא לאור באמצעות האוניברסיטה הפתוחה. כתב העת אינו מגביל את עצמו להיבט מסוים, נושאי, גאוגרפי, תקופתי או אחר, של חקר העבר, ואף על פי שעניינו הוא ההיסטוריה, לא רק היסטוריונים כותבים בו. בכתב העת מופיעים מאמרים, ביקורות ספרים וכן תעודות וניתוחן. לעיתים קרובות מוקדש גיליון לנושא מסוים, או לחלופין, מופיע בו מקבץ ערכים נושאי לצד מאמרים אחרים.

היסטוריה, הוא כתב עת מדעי בנושא היסטוריה כללית בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית היוצא לאור מדי חצי שנה, החל משנת 1998 (ה'תשנ"ח). כתב העת מפרסם בעיקר את מאמריהם של חוקרים ישראלים העוסקים בתולדות העמים, החברות והתרבויות הזרות. כל גיליון של כתב העת מכיל שלושה עד חמישה מאמרים מרכזיים וכן מספר ביקורות ספרים. מאמרי כל גיליון נוטים לדון בצדדים שונים של נושא משותף.

תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים" ויוצא באופן לא סדיר אחד לכמה שנים. כתב העת משמש במה מרכזית, מהיחידות, לחשיבה ולפיתוח כלים לתאוריה ולחשיבה ביקורתית בישראל. לאורך השנים, "תיאוריה וביקורת" עסק בחברה הישראלית במגוון רחב של נושאים חברתיים ופוליטיים, ובהם כלכלה, מזרחים, פלסטינים וכתיבה ביקורתית באשר להיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) היא חוברת פרי עטו של ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי חובבי ציון, שפורסמה בראשית שנת תרמ"ג (1882). החוברת נכתבה בעקבות פרעות "הסופות בנגב", ויצאה לאור בעילום שם ("מאת יהודי רוסי") בגרמנית בווינה, במטרה לעורר את יהודי מערב אירופה להתפכח מרעיון השוויון באמצעות התבוללות, שלא יוכל להצליח, ולסייע בהקמת תנועה לאומית יהודית. לקריאה נוספת: י"ל פינסקר, אַבְטוֹאֵימַנְצִיפַּצִיָא (אוטואמנציפציה) (תרגום מגרמנית: אחד העם), בפרויקט בן יהודה. אחד העם, ד"ר יהודה לייב-ליאון פינסקר ומחברתו, בפרויקט בן יהודה

המניפסט הקומוניסטי (בגרמנית: Manifest der Kommunistischen Partei, במקור: המניפסט למפלגה הקומוניסטית) היה מצע "ברית הקומוניסטים" (הארגון הקומוניסטי הבינלאומי הראשון, שפעל בשנים 1852-1847), שנכתב על–פי הזמנת הארגון על–ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס. המניפסט יצא לאור לראשונה ב-21 בפברואר 1848 בלונדון, ותורגם אחר–כך מגרמנית לעשרות שפות נוספות. המניפסט הפך לטקסט מכונן של עקרונות הקומוניזם וככזה זכה להשפעה עצומה על התנועה הקומוניסטית במהלך השנים. מהדורות: בנימין כהן (עורך), המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן הקיבוץ המאוחד, 1998. כולל את המניפסט הקומוניסטי ומאמרים אודותיו. מניפסט המפלגה הקומוניסטית בתרגום לעברית

הנסיך (באיטלקית: Il Principe) הוא מסה פוליטית אשר נכתבה במאה ה-16 על ידי ניקולו מקיאוולי. הספר נכתב על ידו בשנת 1513, אך פורסם כ-5 שנים לאחר מותו של מקיאוולי, בשנת 1532. למרות שמסה זו אינה מייצגת את עבודתו של מחברה במשך חייו, זאת היא יצירתו הזכורה והמפורסמת ביותר. יצירה זו אף הכניסה את המושג "מקיאווליאני" לשימוש נרחב ככינוי שלילי למדי אשר מייצג רוע פוליטי וחסר עכבות. ע"פ כמה דעות, הספר הוא סאטירה ולא מסה פוליטית. הספר נחשב לספר יסוד במדעי המדינה ולאחת היצירות המכריעות של המאה ה-16. מקיאוולי אף נחשב לאבי הפוליטיקה המודרנית. מהדורות: ניקולו מקיאוולי, הנסיך, (תרגום:מרים שוסטרמן-פדובאנו), דביר בשיתוף הוצאת שלם 2005. זהו חידוש של התרגום הישן הכולל הערות ונספחים.

מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא שמו של ספר מאת בנימין זאב הרצל, שבו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית. את הספר כתב הרצל במהלך חודשיים, תוך סערת רגשות עזה. בספר מתאר הרצל כיצד הוא רואה את מדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב עד כדי התייחסות לשעות העבודה שיהיו נהוגות בה. הספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בהוצאת מ. ברייטנשטיין ב-14 בפברואר 1896, כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. חשיבות הספר, שבו הציע הרצל לראשונה פתרון מעשי ל"שאלה היהודית" ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה, נובעת מכך שהוא שרטט והביא תוכנית פעולה למדינה, בימים שבהם נחשבה מדינה לחלום רחוק בלבד בקרב יהודים. לקריאה נוספת: מדינת היהודים - טקסט מלא בפרויקט בן-יהודה (תרגום לעברית: ד"ר מיכל ברקוביץ), 1922; מהדורה ראשונה: ורשה: תושיה, 1896

ציטוטיו של היושב ראש מאו צה טונג או "הספרון האדום" הוא ספר המתפרסם על ידי הממשל הסיני מאז 1964. כמו שמרמזת כותרתו, הספר מהווה אסופה של ציטוטים ממיטב נאומיו ומאמריו של מאו צה דונג. הערכות במערב מדברות על כמיליארד עותקים שנדפסו עד היום והוא מוזכר כאחד הספרים הנפוצים ביותר בעולם. הפופולריות העצומה נזקפת לזכות העובדה שהספר היה בגדר חובה לא רשמית בסין של המחצית השנייה של תקופת שלטונו של מאו. ציטוטיו של מאו ערוכים בספר ב־33 פרקים כשראשי הפרקים עוסקים לרוב באידאולוגיה של מאו (נודעת כ"מאואיזם").לקריאה נוספת: הספר בתרגום לאנגלית

מיין קמפף (בגרמנית: Mein Kampf; בעברית: "מלחמתי" או "מאבקי") הוא ספר שכתב אדולף היטלר בזמן ישיבתו בכלא לנדסברג בעקבות ניסיון ההפיכה של פוטש מרתף הבירה בשנת 1923. הכרך הראשון של הספר יצא לאור ב־18 ביולי 1925, והכרך השני ב־1926. נדיר הוא המקרה שבו פורש אדם את מלוא משנתו הפוליטית, ומעצב אותה בשלב כה מוקדם בקריירה שלו, כפי שעשה זאת היטלר בספר "מיין קאמפף". נדיר עוד יותר הוא המקרה בו פועל אותו אדם ליישום הרעיונות, באופן החלטי ונחוש, במשך שנים, אך כל הסובבים אותו מתעלמים לחלוטין מתמרור האזהרה שהוצב להם. אם היו העם הגרמני, ומנהיגי העולם מתייחסים ברצינות לאמור בספר, הרי שאולי היו זוועות השואה ומלחמת העולם השנייה נחסכות מן העולם לקריאה נוספת: תרגום מקוון של "מיין קמפף" (באנגלית)

על האמנה החברתית, או עקרונות המשפט המדיני (בצרפתית - "Du Contrat Social ou Principes du Droit Politique") הוא ספרו של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762. בספר פורס רוסו את משנתו הפוליטית שהשפיעה על הוגי עידן האורות, על המהפכה הצרפתית, על מנסחי חוקת ארצות הברית, על תנועת הרומנטיקה ועל הסוציאליזם. בספר הביע רוסו את הדעה כי החברה האידיאלית היא זו שבה כורת האדם אמנה עם עצמו ועם אחיו בני האדם, לא זו שבינו ובין ממשלתו. הספר היה יצירה מתקדמת שהשפיעה על רפורמה פוליטית ומהפכות באירופה ובמיוחד בצרפת. הספר הפריך את המיתוס שהמלך ממונה על ידי האל, וקבע כי רק העם, יכול למנות את הרשות המבצעת, ולפטרה. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1932 בהוצאת מאגנס שליד האוניברסיטה העברית, על ידי יוסף אור. בשנת 2006 יצא בהוצאת רסלינג תרגום חדש של ד"ר עידו בסוק, המלווה במבוא היסטורי על האיש רוסו, ויצירתו, שכתב ד"ר עמוס הופמן.

מלחמת גאליה (בלטינית: Commentarii de Bello Gallico, הערות אודות מלחמת גאליה) הוא חיבור לטיני שנכתב על ידי יוליוס קיסר ומתעד את מלחמת גאליה. קיסר התמנה למושל הפרובינקיות גאליה נארבוננסיס ואיליריה ב-58 לפנה"ס, הוא השתמש במינוי זה לצאת למלחמת כיבוש בגאליה הלא רומית ואף חדר לגרמניה ובריטניה, מטרת המלחמה היה להאדיר את שמו וכך לבסס את מעמדו הפוליטי ברומא. בהתאם לכך החיבור מתאר את המלחמה מנקודת המבט של קיסר והוא שימש כתעמולה שנועדה להציג את הישגי המלחמה לעם הרומי. בנוסף לכך הספר מכיל סיקרה אתנוגרפית של הגאלים והגרמאנים שנגדם הוא נלחם ושל ארצותיהם. החיבור מחולק לשמונה ספרים, את שבעת הראשונים כתב קיסר בעצמו כאשר הספר השמיני נכתב על ידי אולוס הירטיוס לאחר הירצחו של קיסר. יוליוס קיסר. מלחמת גאליה בשבעה ספרים, בצירוף ספר שמיני מאת אבלוס הירציוס. תרגם מן המקור הרומי והוסיף מבוא, הערות ומפתח שמות נ' רבן. תל אביב, יבנה, תשי"ט (1958).

ספר כוכבי השבת הוא ספר אסטרונומי שנכתב על ידי עבד אל-רחמן א-סופי בשנת 964 בערבית. א-סופי בחר לכתוב את הספר בערבית על אף היותו פרסי. מטרתו של הספר הייתה לתאר את קבוצות הכוכבים והמזלות תוך שהוא מתבסס על ספרו של האסטרונום היווני תלמי ה"אלמגסט" ומעדכן את הידע שהצטבר מאז כתיבתו, בייחוד תוך הסתמכות על תצפיות של אסטרונומים ערבים, ובשילוב מסורות ערביות.

הקלאסיקה של ההרים והימים הוא טקסט סיני קלאסי המשלב גאוגרפיה במיתוס. גרסאות של הטקסט ידועות עוד מן המאה הרביעית לפנה"ס, ולצורתו הסופית התגבש בתקופת שושלת האן המערבית. הטקסט משמש תיאור גאוגרפי-תרבותי-אגדי של סין שלפני תקופת שושלת צ'ין, ומשובץ כולו סיפורים מיתולוגיים. מעבר לכך ניתן למצוא בו גם התייחסויות לבעלי חיים, צמחייה, מחצבים, טכניקות כישוף, דת, היסטוריה, רפואות, מנהגים עממיים ומיעוטים אתניים בסין. במקור היו בספר גם מפות מצוירות אשר אוגדו תחת השם "הקלאסיקה של מפות ההרים והימים", אך לאחר תקופת שושלות וֵיי וגִ'ין לא נותר זכר מן המפות.

אלה תולדות (באיטלקית ובתרגום לאנגלית נקרא הספר "ההיסטוריה") הוא שמה של נובלה היסטורית שעלילתה העיקרית מתרחשת במלחמת העולם השנייה. הספר הוא האחד לפני האחרון שכתבה הסופרת האיטלקייה אלזה מורנטה והנודע ביותר שלה. נכתב בשנת 1974. הספר בנוי במקביל לתקופה ההיסטורית שבין תחילת המאה ה-20 עד לשנת 1962, ומספר, בעיקר, את סיפורו של ילד בתקופת מלחמת העולם השנייה ומעט אחריה בין השנים 1941–1950. הספר מתחיל בפרולוג המפרט בקיצור נמרץ את תולדות האנושות מתחילת המאה ועד 1940, ולאחר מכן מתחילה העלילה, שלכל אורכה רצופה קטעים היסטוריים ממלחמת העולם השנייה, עד לסיומה, לבסוף מופיע מעין אפילוג המתאר בקצרה את המשך תולדות האנושות בין השנים 1951–1962 ומסתיים במילים "וההיסטוריה נמשכת...".

ארבעים הימים של מוסא דאג הוא רומן מאת הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל, המבוסס על אירועים שקרו בהר משה ("מוסה דאג"; בדרום טורקיה, מערבית לאנטקיה) בזמן רצח העם הארמני בידי הטורקים בשנת 1915. יש הרואים ב"ארבעים הימים של מוסא דאג" ספר עובדתי, אך למעשה הוא סיפור בדיוני המבוסס על עובדות ומושפע מהן. הספר פורסם לראשונה בגרמניה בנובמבר 1933, זכה להצלחה בינלאומית, ועורר את דעת הקהל העולמית להכרה ברדיפות הארמנים. ורפל ניבא בספרו את היחס אל היהודים בגרמניה כתוצאה מהאנטישמיות והנאציזם.

במערב אין כל חדש הוא שם ספרו האנטי מלחמתי של אריך מריה רמרק, הספר כתוב בגוף ראשון מפי חייל צעיר שגויס עם חבריו לספסל הלימודים לצבא הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר לפרטי פרטים את אורח החיים והחוויות של החיילים בשדה הקרב, ככל שהמלחמה נמשכת ונקלעת למבוי סתום. התיאורים שמביא החייל משולבים בתחושותיו הקשות לגבי חוסר התוחלת שבמלחמה, וחוסר האמון שהוא חש כלפי מוריו ומנהיגיו שמרבים לדבר בזכות המלחמה, אך אינם מודעים לזוועות המתרחשות בחזית. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות. בגרמניה נשרף הספר, יחד עם ספר ההמשך "הדרך חזרה" (Der Weg zurück), עם עליית הנאצים לשלטון. כיום הוא נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הגרמנית ושל הספרות בכלל.

האפיפיורית יוהנה הוא רומן היסטורי מאת הסופרת האמריקאית דונה וולפולק קרוס משנת 1996. הרומן המבוסס על מסורת מימי הביניים על האפיפיורית יוהנה, מגולל את סיפורה של אישה צעירה ומודרנית בחברה פטריאכלית, שהרצון שלה להשכיל וללמוד מאלץ אותה להתחזות לגבר. לאחר שורה של צירופי מקרים מעבר לשליטתה, היא מוצאת את עצמה בסופו של דבר על כס האפיפיור. הספר הוא עירוב רבגוני של יסודות מהמסורת וקטעים בדיוניים, ומצורף לו נספח מדע פופולרי שדן באמיתות האגדה המפנה למקורות רבים בנושא. הספר פורסם לראשונה בארצות הברית בשנת 1996 ותורגם מאז ל-36 שפות. התרגום העברי של ענבל שגיב הופיע בשנת 1998 בהוצאת נירם.

זכרונות אדריאנוס הוא רומן היסטורי צרפתי מאת מרגריט יורסנאר. הספר מספר את סיפור חייו של אדריאנוס שהיה קיסר רומא בין השנים 117-138 ונחשב לשלישי מבין חמשת הקיסרים הטובים. הספר כתוב כסדרת מכתבים אוטוביוגרפיים שאדריאנוס כותב לנכדו המאומץ ומי שלימים יהיה קיסר רומא מרקוס אורליוס. מכתביו של אדריאנוס מתמקדים באירועים הפוליטיים והצבאיים המרכזיים בזמן שלטונו, הרהוריו הפילוסופיים, אהבתו לאומנות ושירה ותשוקתו העזה לאהובו אנטינואוס. הספר הושלם והתפרסם בשנת 1951 ומיד זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, תוך שהוא מתורגם לעשרות שפות, התרגום לעברית נעשה על ידי אירית עקרבי והתפרסם בשנת 1987.

לבד בברלין (בגרמנית: Jeder stirbt für sich allein - כל אדם מת לבדו) הוא ספר מאת הסופר הגרמני הנס פאלאדה, שנכתב ויצא לאור בשנת 1947, לאחר מות מחברו. הספר הוא רומן היסטורי שעלילתו, המתרחשת בימי מלחמת העולם השנייה, מבוססת על סיפורם האמיתי של אוטו ואליזה המפל, זוג אזרחים ממעמד הפועלים, שהניחו ברחבי ברלין מאות גלויות הקוראות לסרבנות ולחבלה במקומות העבודה, עד שנתפסו והוצאו להורג במרץ 1943. הספר תורגם לאנגלית בשנת 2009 ולעברית ב-2010.

שם הוורד הוא רומן מתח פילוסופי-היסטורי מאת אומברטו אקו. עלילת הספר מתרחשת באיטליה בשנת 1327, ועוסקת בסדרת רציחות מסתוריות המתרחשות במנזר, בו אמורים להתכנס נציגיהם של ראשי העולם הדתי והפוליטי באירופה באותה תקופה. הסיפור הבלשי והמציאות הפוליטית של אותה עת, מנוקזים למנזר, המצוי בצפון איטליה ובו מתרחשת רוב עלילת הרומן. הוויכוח התאולוגי והקרע בכנסייה הקתולית של אירופה במאה ה-14, בין האפיפיורות (אשר שכנה אז באביניון) ובין כמה מסדרי נזירות חזקים, מהווים רקע היסטורי אמיתי לסיפור המתח הבלשי. המספר הינו אדסו ממלק, פרח נזורה בנדיקטיני אשר מלווה את מורו, האח הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל. אדסו וויליאם מנסים יחד מנסים לפתור את התעלומות האופפות את המנזר בו הם מתארחים.

#888888

#cccccc

center

עריכהאולם הקולנוע

טוען את הלשוניות...

הסרט הראשון של פלשתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני. האיש החתום על הפקתו הוא משה מורי רוזנברג, יהודי בריטי, איש עסקים ועסקן ציוני נלהב. בשנות העשרים החל רוזנברג לחלק את זמנו בין ארץ ישראל לבריטניה. בשנת 1932 הפקיד את סרטו בידי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, אשר שכן אז בקמפוס האוניברסיטה העברית שבהר הצופים. קישור לסרט: הסרט הראשון של פלשׂתינה באתר ארכיון שפילברג

הולדתה של אומה סרטו מעורר המחלוקת של ד.וו גריפית' בכיכובו של רוברט הארון מ-1915, אשר נחשב לאחד הסרטים המפורסמים ביותר בעידן הראינוע. הסרט מבוסס על ספריו של תומאס דיקסון - איש הקלאן (The Clansman) ו"חברבורות הנמר" (The Leopard's Spots). מקומו של הסרט בהיסטוריה הקולנועית נקנה בשל איכותו הגבוהה ומידת ההשקעה בו, שלא היו מקובלים באותה תקופה, אך בעיקר זכור הסרט כגורם להקמתה מחדש של התנועה הגזענית האמריקאית — הקו קלוקס קלאן.

אי-סובלנות הוא סרט אילם שביים דייוויד לוולין וורק גריפית' ב-1916. הסרט נעשה כתגובה לביקורות שמחו כנגד סרטו הקודם של גריפית הולדתה של אומה, בשל המסר הגזעני הגלוי המובע בו, הרומז ל"חוסר סובלנותם" של אנשים כלפי אנשים אחרים. הסרט נחשב ליצירת מופת של תקופת הסרטים האילמים. עלות הפקת אי-סובלנות אינה ידועה, אולם ההערכות הסבירות ביותר מציינות שני מיליוני דולרים (בסביבות 33 מיליוני דולרים בערכים של ימינו), סכום אסטרונומי בשנת יציאת הסרט. בשנת 1989 נבחר אי-סובלנות לשימור בידי ארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית, על ידי ספריית הקונגרס, בשל היותו "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית ואסתטית".

אוניית הקרב פוטיומקין, הוא סרט ראינוע העוסק בעלילת המרד על אוניית הקרב פוטיומקין. הסרט, הנחשב לאחד הסרטים המשפיעים ביותר, הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים בתערוכה העולמית של בריסל (1958). זהו סרט אילם שביים סרגיי אייזנשטיין בשנת 1925. הסרט הופק על ידי אולפני הסרטים של גוסקינו במוסקבה (שלימים נקראו מוספילם). הסרט לא נחל הצלחה בברית המועצות, אולם למרבה האירוניה דווקא במערב קנה לו אוהדים רבים, בעיקר בקרב אינטלקטואלים בברלין, פריז ולונדון. הסרט קנה את לבם משלוש סיבות שחברו יחדיו: כמיהתם למדיה העולה - הקולנוע, הצדק החברתי שעמד בבסיס תפישת עולמם, וכישרונו הנדיר של אייזנשטיין לחולל יצירה דרמטית סוחפת. שלטונות צרפת חששו שהסרט יגרום למרידה צבאית, ולמשך תקופה מסוימת הוא נאסר להקרנה בצרפת.

ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית".

פענוח יציאת מצרים הוא סרט תעודה בהפקת ערוץ ההיסטוריה שדן ומציע תשובות לשאלת אמיתות אירועי יציאת מצרים על פי ממצאים ארכאולוגיים. המאורעות המוצגים: מכות מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני ארון הברית ועוד. יוצרי הסרט הם במאי סרטי התעודה שמחה יעקובוביץ' ויוצר הקולנוע ג'יימס קמרון, שהפיק את הסרט. הוא שודר לראשונה ב-16 באפריל 2006 בערוץ דיסקברי הקנדי ואף הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים. על הסרט נמתחה ביקורת מצד גורמים שונים ובהם חוקרי מקרא והיסטוריונים.

מערת הקבורה של ישו הוא שמו של סרט תעודה ששודר לראשונה ב-4 במרץ 2007 בערוץ דיסקברי הקנדי, יחד עם ספר הנושא אותו שם. הן הסרט והן הספר עוסקים בטענה לפיה במערת תלפיות נמצאו קבריהם של ישו, אימו ובנו. הסרט הופק על ידי ג'יימס קמרון ושמחה יעקובוביץ'. השניים טענו במסיבת עיתונאים כי התגלו קבריהם של ישו ובני משפחתו, וכי ערכו בדיקות לשאריות העצמות שהיו בארונות הקבורה. הטענות העולות בספר ובסרט עוררו ביקורת מדעית חריפה מצידם של ארכאולוגים, לשונאים והיסטוריונים של הנצרות, אשר טענו כי הסרט מעלה תאוריה חסרת שחר וביסוס מדעי.

היומנים של יוסף נחמני הוא סרט תעודה ישראלי, בבימויה של דליה קרפל, שיצא לאקרנים בשנת 2005, והוקרן בערוץ הראשון בשנת 2007. הסרט עוקב אחרי ראשיתה של הציונות בארץ ישראל ומאמצי ההתיישבות בארץ מנקודת מבטו של אחד הפעילים ברכישת הקרקעות מטעם הקק"ל באמצעות חשיפת יומניו של סוכן קרקעות של הקק"ל שרכש אדמות בגליל בשנות ה-40. היומנים הנחשפים לראשונה בסרט, מציגים את העימות שבין היהודים והערבים בתקופה זו בשל ניסיונות רכישת הקרקעות באזור הגליל וטבריה.

הדרך לג'נין הוא סרט דוקומנטרי משנת 2003 בבימויו של פייר רחוב, שמתעד בעיקר את ההתמודדות עם הסכסוך במזרח התיכון. הדרך לג'נין הופק כנגד הנרטיב הפלסטיני ביחס לקרב בג'נין בשנת 2002, שהפלסטינים מכנים אותו "טבח ג'נין" (בערבית: مجزرة جنين). סרט זה גם הגיב לסרטו של מוחמד בכרי, ג'נין ג'נין.

נאום המלך (באנגלית: The King's Speech) הוא סרט דרמה בריטי-אוסטרלי משנת 2010 בבימויו של טום הופר, אודות מלך בריטניה ג'ורג' השישי הסובל מגמגום, ויחסיו עם קלינאי התקשורת ליונל לוג שעזר לו להתגבר על כך. את התסריט לסרט כתב דייוויד סיידלר (שסבל בעצמו מגמגום) בהתבסס על התרחשויות אמיתיות. בדרמה התקופתית מככבים השחקנים קולין פירת' המגלם את ג'ורג' השישי, וג'פרי ראש המגלם את לוג. צילומי הסרט החלו בחודש נובמבר 2009 בבריטניה. הסרט יצא בארצות הברית בתפוצה מוגבלת ב-26 בנובמבר 2010, ועלה לאקרנים ברחבי בריטניה ב-7 בינואר 2011.

שובו של מרטין גר (בצרפתית: Le Retour de Martin Guerre) הוא סרט צרפתי משנת 1982 שבוים בידי דניאל ויניי ומבוסס על סיפור אמיתי שאירע בצרפת במהלך המאה ה-16 (ראו "מרטן גר"). הסרט מתאר מקרה של גנבת זהות לאחר מלחמה. אדם הופיע בכפרו שנים מספר לאחר עזיבתו, ואשתו קיבלה אותו כשלוש שנים בתור בעלה. במהלך הזמן הוא עורר ספקות מצד חבריו לשעבר לגבי זהותו.

ארוכה הדרך הביתה הוא סרט אוסטרלי, המבוסס על סיפור אמיתי. הספר שעל פיו נכתב הסרט הוא ספר ביוגרפי שכתבה דוריס פילקינגטון, המתאר את סיפור חייה של אמה מולי. סרט זה, המבוסס על סיפור אמיתי, מתאר את טרגדיית הדור הגנוב שעבר העם האבוריג'יני באוסטרליה, עם תחילת התיישבותו של האדם הלבן ביבשת, ועד המאה ה-20. ילדים אבוריג'ינים, שנראו בהירי עור, באופן יחסי, או שאחד מהוריהם היה לבן, נלקחו ל"חינוך מחדש" על מנת שיחיו את חייהם כאדם לבן. כל זאת בחסות החוק האוסטרלי, תוך ניתוקם של אותם ילדים מהעולם המוכר להם, ממשפחתם, ומתרבותם.

טרויה (Troy) הוא סרט מלחמה המתאר את מלחמת טרויה בזמן יוון העתיקה - המאה ה-12 לפנה"ס. הסרט מתאר את הגיבור היווני אכילס ואת המלחמה בעקבות בריחת הלנה מלכת ספרטה עם נסיך טרויה והכנסת הסוס טרויאני לעיר טרויה שגרם לחורבנה. הסרט מבוסס על פרקים משירתו של הומרוס המספרים את אחת המלחמות העקובות ביותר בדם במיתולוגיה יוונית. כיום שרידיה של טרויה נמצאים במערב טורקיה. הסרט בבימויו של וולפגנג פיטרסן זכה להצלחה רבה והעלה למודעות הציבורית את אגדת טרויה.

בלאק הוק דאון (באנגלית: Black Hawk Down) הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 2001 בבימויו של רידלי סקוט. הסרט מבוסס על עלילת הספר באותו השם מאת מארק באודן. הספר, מתאר את אירועי קרב מוגדישו שהתרחש בבירת סומליה בשנת 1993, במהלכו ניסו כוחות של צבא ארצות הברית ללכוד שניים מבכיריו של מוחמד פראח איידיד, ראש קבוצה מיליטנטית שפעלה נגד האו"ם בסומליה. עלילת הסרט נאמנה לתיאוריו של באודן שביסס את תיאור הקרב על ראיונות שערך עם מרבית החיילים והמפקדים האמריקאים וכן עם חלק מהמיליטנטים הסומלים ותושבי העיר. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר וזכה בשניים בטקס של 2002, בקטגוריית הסאונד ובקטגוריית העריכה.

הקרב על בריטניה הוא סרט שהופק בשנת 1969 בשיטת הטכניקולור על ידי הארי סלטזמנן ובנימין פיזס. במאי הסרט היה גאי המילטון. עלילת הסרט מספרת על אירועי הקרב על בריטניה והיא מבוססת על ספרם של דרק ווד ודרק דמפסטר, "השוליים הצרים". הסרט נכתב בניסיון לתאר בצורה מדויקת את אירועי הקרב על בריטניה - מערכה אווירית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה במהלך הקרב, חיל האוויר המלכותי מנע מגרמניה להשיג עליונות אווירית, ומבצע ארי-הים, שמטרתו הייתה פלישה לבריטניה, בוטל. הטיסות בסרט מוצגות באופן מרהיב, בצורה מפוארת יותר מכל סרט שנוצר לפניו, מה שהפך את הפקתו ליקרה במיוחד.

האדומה הגדולה הוא סרט מלחמתי המבוסס על חוויותיו של הבמאי סמואל פולר, ששירת במלחמת העולם השנייה בדיוויזיה האמריקאית "האדומה הגדולה" (The Big Red One). הסרט מנסה לתאר את זוועות המלחמה כפי שהן משפיעות על החיילים בחזית, העלילה מתמקדת בארבעת החיילים (ובסמל שלהם) ששורדים את המלחמה מתחילתה ועד סופה וזוכים לכינוי "ארבעת פרשי הסמל". הגרסה המקורית של הסרט צולמה בשנת 1980 ונערכה באופן שבו התקבל סרט מקוטע ללא קשר ענייני בין הסצנות (סצנות רבות נחתכו בעריכה). בשנת 2004, שבע שנים לאחר מות הבמאי הוצגה גרסה משוחזרת של הסרט בפסטיבל קאן בתוספת 40 דקות והוא זכה להערכה רבה.

להציל את טוראי ריאן הוא סרט משנת 1998 בבימויו של סטיבן ספילברג, העוסק בפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה. הסרט מפורסם בחלקו בזכות עוצמת המראות והקולות של עשרים הדקות הראשונות של הסרט, המתארות את הנחיתה בחוף אומהה ב-6 ביוני 1944. לאחר מכן הסרט עוקב אחר יחידה של שמונה לוחמים העוסקת בחיפוש אחר חייל מסוים מהדיוויזיה המוטסת ה-101. ספילברג המשיך לעסוק במערכת נורמנדי במיני-סדרה בשם "אחים לנשק".

מבצע ואלקירי הוא סרט מתח משנת 2008 שבוים על ידי בריאן סינגר, ובכיכובו של טום קרוז. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-25 בדצמבר 2008. הסרט מבוסס על אירוע היסטורי - קשר העשרים ביולי - שאירע בשיאה של מלחמת העולם השנייה, כאשר קבוצה של קצינים מן הוורמאכט, פוליטיקאים, אנשי רוח ודת תכננו להתנקש בחיי אדולף היטלר ב־20 ביולי 1944, על מנת לסיים את המלחמה, להציל את גרמניה ולעצור את שואת יהודי אירופה ויתר פשעי המלחמה של היטלר. קרוז מגלם את הדמות הראשית בסרט - קולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג.

התנגדות הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2008 העוסק בשואה בבימוי אדוארד זוויק. עלילת הסרט מתרחשת בבלארוס הכבושה על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט הוא עיבוד לספרה של פרופסור נחמה טק "התנגדות: פרטיזני ביילסקי" (Defiance: The Bielski Partisans) שיצא בשנת 1993 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. ספר זה מבוסס על סיפורם האמיתי של ארבעת האחים היהודים לבית ביילסקי, שהצילו 1,200 יהודים והקימו ביערות מחתרת פרטיזנית בשם פרטיזני ביילסקי שלחמה בנאצים ובעוזריהם. הסרט נבחר על ידי עיתון הניו יורקר כאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר של שנת 2008.

הקו האדום הוא סרט מלחמה הוליוודי משנת 1998, בבימויו של טרנס מאליק. הסרט מספר את סיפור קרב גוודלקנל, אשר התרחש באיי שלמה, כחלק מן החזית הפסיפית של מלחמת העולם השנייה, בין כוחות אמריקניים ליפניים ומתמקד בקרב יבשתי של אחת מן הפלוגות האמריקניות. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה, של הסופר האמריקני ג'יימס ג'ונס, אשר היה חייל בחיל הרגלים האמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה.

הגשר על הנהר קוואי הוא סרט מלחמה בריטי משנת 1957, המבוסס על ספר בשם זה שכתב פייר בול. את הסרט ביים דייוויד לין והוא מספר את סיפורם של שבויי מלחמה בריטים הכלואים במחנה שבויים יפני במזרח הרחוק בזמן מלחמת העולם השנייה. הסיפור שהסרט מספר אינו סיפור מלחמה רגיל, אלא סיפור של מאבק בין תרבויות: התרבות היפנית, התרבות הבריטית והתרבות האמריקנית. הסרט גם מביא מבט פסיכולוגי מעמיק אל נבכי נפשו של גיבור הסרט, הקצין הבריטי קולונל ניקולסון, שבניית הגשר על הנהר קוואי הופכת אצלו לשגעון אובססיבי לדבר אחד.

רשימת שינדלר הוא סרט קולנוע משנת 1993 של הבמאי האמריקאי סטיבן ספילברג, המבוסס על ספר בשם זהה שכתב תומאס קנילי, אשר מספר את סיפורו האמיתי של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר, שעסק בתקופת השואה בהצלת חייהם של יהודים רבים ממכונת ההשמדה הנאצית. שינדלר, שהיה בעליהם של מפעלי תעשייה, שיחד קציני צבא גרמנים על-מנת שיתאפשר לו להעסיק יהודים, על אף סיכון חייו שלו. הוא העסיק במפעלו כ-1,200 יהודים. לעת זקנה הוכר שינדלר על ידי מדינת ישראל כחסיד אומות העולם ואף נקבר בירושלים. הסרט רשימת שינדלר זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1993.

שואה (במקור: Shoah) הוא סרט תיעודי על השואה משנת 1985. אורכו כתשע שעות, והוא בוים על ידי קלוד לנצמן, שעבד על הפקתו במשך 11 שנים. על אף שהסרט מסווג בהתאם למוסכמות כסרט תיעודי, לנצמן עצמו אינו משייך אותו לז'אנר זה, משום שבניגוד לסרטים תיעודיים אחרים, הסרט הזה אינו מתעד מצבים היסטוריים שקרו בעבר, אלא כולל שעות רבות של ראיונות ועדויות על השואה. סגנון הראיונות של לנצמן והבחירה שלו להפריד בין הסצנות לראיונות, מובאים בסרט בשלושה חלקים: ניצולים, עדי ראייה ומבצעים. לנצמן עשה מאמץ לתאר כל חלק בשוני מוחלט.

להרוג את קסטנר הוא סרט דוקומנטרי משנת 2008 שיצרה גיילן רוס. הסרט מתחקה אחר משפטו של ישראל קסטנר שנשא ונתן עם הנאצים והציל יהודים במלחמת העולם השנייה והדימוי הציבורי שדבק בו לאחר המשפט. רוס חקרה ותיעדה במשך 8 שנים את הפרשייה, ובמסגרת הסרט ריאיינה היסטוריונים, ניצולים שחבים לקסטנר את חייהם, את בתו של קסטנר, סוזי מיכאלי-קסטנר, ואת שלוש נכדותיו, בהן העיתונאית מרב מיכאלי, את יוסף תמיר, בנו של עורך הדין שמואל תמיר שלחם בקסטנר במשפטו ואת זאב אקשטיין שרצח את קסטנר. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בשנת 2008. בארצות הברית הוא פורסם באוקטובר 2009.

שתיקת הארכיון הוא סרט תיעודי של הבמאית יעל חרסונסקי משנת 2010, שבוחן מחדש את יצירתו של סרט תעמולה נאצי לא מוגמר, שצולם בגטו ורשה כחודשיים לפני חיסול הגטו. "שתיקת הארכיון" עוסק בסרט תעמולה נאצי שצולם בגטו ורשה, במאי 1942, זמן קצר לפני שליחת רוב תושבי הגטו להשמדה בטרבלינקה. סרטים דוקומנטריים רבים השתמשו בקטעים קצרים מהסרט (לרוב באותם קטעים) ובעקבות השימוש בקטעים אלה, דימויים רבים הפכו בתודעה הציבורית למייצגים את החיים בגטו, וזאת מבלי להבין שמדובר בסרט תעמולה. הסרט יצא בארצות הברית ב-18 באוגוסט 2010, ושודר בערוץ יס דוקו בינואר 2011.

הספציאליסט הוא סרט תעודה משנת 1999 של הבמאי אייל סיון העוסק במשפט אייכמן. הסרט מורכב כולו מקטעים תיעודיים מצולמים מן המשפט, המתרכזים בנאשם אדולף אייכמן, ואשר נערכו ולוו בפסקול מוזיקלי. הסרט מבקש להציג את אייכמן, לפי דברי סיוון, כ"פושע מודרני במלוא מובן המילה, פושע מכתבה", ברוח הביקורת נגד המשפט שהעלתה חנה ארנדט בספרה "אייכמן בירושלים". אייכמן מוצג בסרט כפקיד יבשושי ובלתי־מאיים, שאינו מבין את גודל המעמד שבו הוא נתון, מותקף שוב ושוב על ידי הרטוריקה המתלהמת של התובע גדעון האוזנר, ממעיט בחשיבות מעשיו, ואף אינו יודע אל־נכון איפה הוא נמצא.

ג'נוסייד (באנגלית: Genocide) הוא סרט תיעודי משנת 1982 של הבמאי ארנולד שוורצמן אודות שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר. באמצעות יומני חדשות, מונטאז' תמונות סטילס וקטעי אנימציה, הסרט מגולל את מהלך האירועים מגילויי האנטישמיות, דרך עליית הנאצים לשלטון ועד הפתרון הסופי. הקריינות בסרט מוגשת על ידי השחקנית אליזבת' טיילור והבמאי אורסון ולס (האזרח קיין). הסרט הופק בשיתוף מרכז ויזנטל, ותורגם ל-15 שפות. בביקורת של הניו יורק טיימס נכתב על הסרט כי הוא "אינו יכול לשפוך אור חדש על השואה, אבל הוא מאשש את הזוועה בפירוט חד, המקדם את מטרתו המושבעת של מר ויזנטל שלא לאפשר לשכוח זאת".

אירופה אירופה הוא סרט בגרמנית משנת 1990 שבוים על ידי אניישקה הולנד. הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של שלמה פרל ("קוראים לי שלמה פרל"), יהודי שנרדף על ידי הנאצים והעמיד פני ארי במהלך שנות הכיבוש הנאצי. בסרט מככבים מרקו הופשניידר וג'ולי דלפי. שלמה פרל עצמו מופיע בסרט, בסצנת סיום קצרה המוקדשת לו. הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה ("אוסקר") לתסריט מעובד. בנוסף, הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ב-1991.

הבריחה מסוביבור הוא סרט טלוויזיה על סיפור המרד במחנה ההשמדה סוביבור שהופק בשנת 1987 ובוים על ידי ג'ק גולד. תסריט הסרט נכתב על ידי ניצול מחנה סוביבור, תומאס בלאט, והתבסס על ספרו של ריצ'רד ראשקה (Rashke) שהתפרסם תחת אותו השם כמה שנים קודם לכן. הסרט, שצולם בשטחה של יוגוסלביה לשעבר, זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סרט הטלוויזיה הטוב ביותר. הסרט זכה לפרסום ולהצלחה רבה בעיקר בקרב מוסדות חינוך פורמליים ושאינם פורמליים במערכת החינוך הישראלית, שהשתמשו בסרט על מנת להמחיש את גודל מצוקת היהודים בימי השואה ואת הקשיים בארגון מרידות.

לילה וערפל הוא סרט תיעודי של הבמאי הצרפתי אלן רנה משנת 1955. הסרט מציג את מחנות אושוויץ ומיידנק נטושים, כפי שנראו בשנות החמישים, תוך כדי תיאור חייהם של האסירים במחנות. "לילה וערפל" הוא אחד הסרטים התיעודיים הראשונים שנעשו אודות השואה הסרט בנוי כתנועה מתמדת בין שני קטבים; מחנות ההשמדה מצולמים בזמן הווה בצבע, ואילו תצלומי הארכיון הרבים מתקופת השואה הם בשחור-לבן. צילומים אלה מציגים את תאי הגזים וערימות של גופות. החלק האחרון של הסרט מציג את גילוי הזוועות, נחשף בו תהליך ההשמדה ונראים צילומים רבים של משחררי המחנות יחד עם צילומי האתרים בשנת 1955.

חרב גדעון (באנגלית: Sword Of Gideon) הוא סרט טלוויזיה מ-1986, ששודר כמיני סדרה ב-4 חלקים, לראשונה בטלוויזיה הקנדית ולאחר מכן ברשת HBO האמריקנית. הסרט בוים על ידי מייקל אנדרסון ובו מככבים סטיבן באואר, מייקל יורק, רוברט ג'וי ולורן מאלה. הסרט מציג את סיפורם של סוכני "המוסד" הישראליים, שבמסגרת מבצע זעם האל, חיסלו את המחבלים המעורבים בתכנון טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. סרט נוסף העוסק באותו נושא הוא הסרט מינכן אשר הופק בשנת 2005 על ידי הבמאי סטיבן ספילברג.

אקסודוס סרט קולנוע העוסק בפרשת ההעפלה והתקומה הציונית בארץ ישראל. שם הסרט מבוסס על ספר שמות בתנ"ך, שנקרא באנגלית/לטינית 'אקסודוס' ומספר על המסע של העם היהודי מעבדות (שאותה משווה יוריס לגלות) לחירות. השם קשור גם לאוניית המעפילים אקסודוס, שסיפורה מתואר בתחילת הסרט, אך אינו תופס נפח רב. הסרט הופק ב-1960, ובוים על ידי אוטו פרמינגר ומתבסס ברובו על הספר "אקסודוס" של ליאון יוריס. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה בין השאר בזכות השחקן הראשי פול ניומן. הסרט צולם ברובו בישראל והפך לשגרירה של ישראל בעולם.

בופור הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של יוסף סידר משנת 2007. התסריט נכתב על ידי סידר ורון לשם והוא מבוסס על ספרו הראשון של לשם, שהביא לזכייתו בפרס ספיר לספרות ובפרס יצחק שדה לספרות צבאית, "אם יש גן עדן". "בופור" הוא סרט מלחמה שמתמקד בחיילי צה"ל שאיישו את מוצב הבופור בחודשים האחרונים שלפני הנסיגה מרצועת הביטחון, התמודדותם עם חיי היום-יום במוצב, השגרה הקשה, היחסים ביניהם והנסיגה עצמה.

ג'נין ג'נין הוא סרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת של הבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי, שהוכן בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן". הסרט מומן על ידי יאסר עבד רבו ואנשי הרשות הפלסטינית. הסרט, שמתיימר להיות דוקומנטרי, מביא עדויות לכאורה על פשעי מלחמה שביצע צה"ל בג'נין, שרובן התבררו כשקריות. בית המשפט המחוזי במחוז המרכז קבע כי יש בו משום לשון הרע על חיילי צה"ל וכי בהצגתו כדוקומנטרי נהג בכרי בחוסר תום לב, אך דחה את תביעת דיבה שהוגשה נגדו.

לורנס איש ערב הוא סרט שיצא לאקרנים בשנת 1962 כאינטרפרטציה הוליוודית על חייו ופועלו של תומאס אדוארד לורנס, הקצין הבריטי שלקח חלק במרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית. הסרט בוים על ידי דייוויד לין, בכיכובם של פיטר או'טול בתפקיד לורנס, ולצדו עומר שריף, אנתוני קווין ואלק גינס. הסרט היה מועמד ל-10 פרסי אוסקר, וזכה ב-7 פרסי אוסקר. הוא הופק בהשקעה של 15 מיליון דולר, ונחשב לאחד מגדולי הקלאסיקות הקולנועיות. סרטים רבים נוספים עסקו בדמותו האגדית והמרתקת של האיש.

מילק (באנגלית: Milk) הוא סרט קולנוע ביוגרפי אמריקאי משנת 2008 המתאר את חייו ומותו של פעיל זכויות הלהט"ב והפוליטיקאי הארווי מילק, שהיה ההומוסקסואל המוצהר הראשון שנבחר לכהונה ציבורית בכירה בקליפורניה, כחבר במועצת העיר סן פרנסיסקו. הסרט בוים על ידי גאס ואן סנט, ומככבים בו שון פן בתפקיד מילק, וג'וש ברולין בתפקיד חבר המועצה דן וייט, שהתנקש בחייו של מילק. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשניים: עבור השחקן הטוב ביותר (פן) ועבור התסריט המקורי הטוב ביותר.

פטון הוא סרט מלחמה ביוגרפי אמריקאי משנת 1970 המגולל את קורותיו של גנרל ג'ורג' פטון במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט בוים בידי פרנקלין ג'יימס שאפנר לפי תסריט שכתבו פרנסיס פורד קופולה ואדמונד הול נורת', שביססו את התסריט שלהם על הביוגרפיה Patton: Ordeal and Triumph, אותה כתב לדיסלאס פאראגו ועל ספר זיכרונותיו של עומר בראדלי A Soldier's Story. פטון זכה בשבעה פרסי אוסקר, בכללם לסרט הטוב ביותר. ב-2003 בחר בסרט ארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית לשימור בידי ספריית הקונגרס בשל היותו "חשוב תרבותית, היסטורית או אסתטית."

מלקולם אקס הוא סרט קולנוע ביוגרפי משנת 1992 על המוסלמי-אמריקאי מלקולם אקס (שנולד בשם מלקולם ליטל). הסרט מתאר אירועי מפתח בחייו של מלקולם אקס, קריירת הפשע שלו, כליאתו, התאסלמותו, כהונתו ככומר באומת האסלאם ובשלב מאוחר יותר ריבו עם הארגון, נישואיו לבטי אקס, עלייתו לרגל למכה, השינוי שחל בדעותיו בקשר ללבנים ורציחתו ב-21 בפברואר 1965. הוא סוקר אירועים מילדותו, בכללם מות אביו, מחלתה הנפשית של אימו, והיתקלותו בגזענות מתוארים בפלשבקים.

#888888

#cccccc

center

עריכהחידת היום

אירוע היסטורי זה החל בגלל עיקרון, שגרם למעשה פלילי קיצוני. חודש לאחר אותו מעשה שהיווה טריגר – החל האירוע ההיסטורי, שלאחר סיומו הוקם המוסד שנועד למנוע אירוע דומה. המוסד נכשל במבחן התוצאה, והאירוע ההיסטורי חזר על עצמו, בעצמה רבה יותר. מהו האירוע ההיסטורי, מהו המוסד, מהו המעשה הפלילי ומיהו מבצעו?

לחידות נוספות

עריכהפורטלים קרובים


יוון העתיקה	רומא העתיקה	מלחמת העולם השנייה	מלחמת העולם הראשונה	אישים	ארכאולוגיה של המזרח הקרוב	תולדות עם ישראל

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

פורטל:היסטוריה

ערכים כלליים

היסטוריות של מדינות

היסטוריה של ערים

קרבות ומלחמות

אירועים

שליטים

גירושי יהודים

היסטוריונים

נושאים בהיסטוריה

נושאים בארכאולוגיה

ראו גם