פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
![]() "היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |

- 1929 – נחתמים ההסכמים הלטראניים המבטיחים את עצמאות קריית הוותיקן מאיטליה
- 1979 – המהפכה האיראנית מגיעה לשיאה כאשר נאמני האיתוללה ח'ומייני מפילים את ממשלת שאפור בח'תיאר
- 1986 – אנטולי שרנסקי, פעיל זכויות האדם שהוחזק כאסיר ציון בברית המועצות באשמת ריגול, משוחרר, עולה לישראל ומחליף שמו ל"נתן"
- 1990 – נלסון מנדלה (בתמונה) משוחרר על ידי השלטון הלבן בדרום אפריקה, אחרי 27 שנות מאסר
- 2011 – נשיא מצרים חוסני מובארכ מתפטר אחרי 29 שנה, ומעביר את השלטון למועצה העליונה של הכוחות המזוינים בראשות שר ההגנה טנטאווי
- ה'ת"ט – נפטר רבי מאיר די בוטון רב בסלוניקי ובגליפולי ובעל שו"ת מהר"ם די בוטון.
- ה'תרנ"ג – נולד יצחק מאיר לוין, יו"ר אגודת ישראל ושר הסעד הראשון של ישראל
- ה'תשי"א – החל מבצע ייבוש החולה שנועד להוסיף שטחי חקלאות
- ה'תשמ"ז – נפטר דוד ורהפטיג (בתמונה), איש בית"ר ואסיר ציון
- ה'תשס"א – אריאל שרון זוכה בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה
פרשת השבוע: יתרו
הדף היומי: מסכת סנהדרין, דף נ"ו
י"ג בשבט
ה'תשפ"ה - אירועים בלוח העברי
- 1990 – נלסון מנדלה משוחרר על ידי השלטון הלבן בדרום אפריקה אחרי 27 שנות מאסר.
- 1953 – ברית המועצות מנתקת את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
- 1979 – המהפכה האסלאמית באיראן: ח'ומייני תופס את השלטון ומוקמת הרפובליקה האסלאמית של איראן.


- 1542 - הקונקיסטאדור הספרדי פרנסיסקו דה ארייאנה מגלה את נהר האמזונאס
- 1934 - נולד מנואל נורייגה, שליט פנמה בין 1983 ל-1989
- 1941 - נולד המוזיקאי הברזילאי סרז'יו מנדז
- 1956 - בוליביה מעניקה זכות הצבעה לאינדיאנים ולנשים
- 1987 - נולד הכדורגלן הברזילאי קאסיו פרננדס
- 1990 - נולד הכדורגלן המקסיקני חאבייר אקינו
- 1997 - הקונגרס האקוודורי בוחר בפביאן אלאקרון לנשיא המדינה במקום אבדלה בוקראם שהודח
- 1916 – אמה גולדמן נעצרת כשהיא מעבירה הרצאה על אמצעי מניעת הריון
- נולדו
- 1945 – אלזה לסקר-שילר, משוררת גרמנייה-יהודייה
- 1962 – שריל קרואו, זמרת ומוזיקאית אמריקנית
- 1964 – שרה פיילין, פוליטיקאית אמריקאית, מושלת מדינת אלסקה
- 1969 – ג'ניפר אניסטון, שחקנית טלוויזיה וקולנוע אמריקנית
- נפטרו
- 1963 – סילביה פלאת', משוררת וסופרת אמריקאית (התאבדה)
- 2012 – ויטני יוסטון (בתמונה), זמרת פופ אמריקאית


רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום.



חקר ההיסטוריה והדיסציפלינות הנסמכות על מחקר היסטורי משתמשים בכלי מחקר במקובלים בשיטה מדעית אך נהוג לומר כי מדעי הרוח בכללם אינם מדע במובנו המקובל, כך למרות הניסיון למחקר היסטורי אובייקטיבי מתגלים מקרים של הטיה ותחת השפעה של דעות מוקדמות. הספר אוריינטליזם, שפרסם ב-1978 חוקר הספרות הפלסטיני-אמריקאי אדוארד סעיד עוסק בהתקפה על תחום המחקר ההיסטורי-סוציולוגי אוריינטליזם. הספר טוען כי תחום "מדעי" זה הוא למעשה מקבץ של הנחות שווא העומדות ביסוד הגישה המערבית כלפי חקר המזרח התיכון. לפי סעיד מזרחנות מאופיינת "בדעה קדומה אירוצנטרית, מתוחכמת ועקבית, כנגד העמים הערבים-אסלאמיים ותרבותם". סעיד טוען שמסורת ארוכה של דימויים רומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערבית, נתנה באופן עקיף הצדקה לשאיפות האימפריאליות האירופיות והאמריקאיות במזרח. האנתרופולוג טלאל אסד מסכם "הדימוי המקודש של האוריינטליסט כדמות קפדנית שלא מתחשבת בעולם הסובב אותה ושקועה כל כולה בכתבים בשפות זרות ומסתוריות נצבעה בגוון כהה עת התברר היאך העסק האפל של שליטה בעמים אחרים היווה רקע לאותו מחקר". מאידך טוענים מבקרי סעיד כי גישתו אינה מחקרית וכי היא מבוססת על זהותו כפלסטיני ועל תפישתו המגמתית את הסכסוך במזרח התיכון.




סרטון וידאו בן 12 שניות ובו שחזור משנת 1895 של הוצאתה להורג של מרי סטיוארט (8 בדצמבר 1542 - 8 בפברואר 1587), המוכרת יותר בכינוי מרי מלכת הסקוטים, הייתה מלכת סקוטלנד משנת 1542, שבוע לאחר היוולדה, ועד הדחתה מהכס ב-24 ביולי 1567. את שארית חייה העבירה בגלות באנגליה, עד שהוצאה להורג בשנת 1587. בחייה עוררה מרי מחלוקות רבות. היא הייתה דמות טרגית ורומנטית שעניין הקהל בה לא פחת עם חלוף הזמן.



תעודה שקיבלה אלמנת מלחמה גרמנית על מות בעלה בקרב ורדן בשנת 1916. קרב ורדן היה מהקרבות העיקריים במלחמת העולם הראשונה. הוא החל ב־21 בפברואר 1916, ומחיר הדמים בו היה גבוה ביותר: יותר ממיליון איש נהרגו או נפצעו במהלכו. ב־18 בדצמבר הסתיים הקרב על ורדן בהפסד גרמני. ורדן הפכה למונומנט היסטורי, שמייצג את הטבח הנורא, חסר הטעם, של מלחמת העולם הראשונה.


המונח אינדיאנים מתייחס למעשה לבני עמים ושבטים רבים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים. עד הגעת המתיישבים האירופאים ליבשת בסוף המאה ה-15, קיימו שבטי ועמי האינדיאנים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות. חלק מתרבויות אלה נכחדו כמעט לחלוטין לאחר גילוי אמריקה, עקב מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה, ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית.

היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
] חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא


זאב וולטר לקוויר (נולד ב-26 במאי 1921) הוא היסטוריון יהודי-אמריקאי. עבודתיו העיקריות דנות בהיסטוריה של אירופה במאות התשע-עשרה והעשרים, בייחוד היסטוריה של רוסיה, היסטוריה של גרמניה, והיסטוריה של המזרח התיכון. כתיבתו משתרעת על נושאים רבים, מתנועות נוער גרמניות, ציונות, היסטוריה של מדינת ישראל היסטוריה של מדינת ישראל והיסטוריה תרבותית של רפובליקת ויימאר ורוסיה, קומוניזם, השואה (ספרו "הסוד הנורא" הוא הספר הראשון המתאר כיצד נודע לעולם וליישוב דבר הפתרון הסופי, למרות ניסיונות ההסתרה של הנאצים), פאשיזם והיסטוריה דיפלומטית של המלחמה הקרה. ספריו תורגמו לשפות רבות והוא היה אחד המייסדים של חקר הטרור, ושל הגרילה. פרשנותו לעניינים בינלאומיים הופיעה בעיתונים ובכתבי-עת אמריקאיים ואירופיים רבים.

תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר

אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג

ערכים נוספים בנושא היסטוריוגרפיה


אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ נשות ניחומים ♦ הונים ♦ המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ הפלנגות הנוצריות ♦ שנאת ישראל בעולם היווני-רומי ♦ תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול ♦ תאונת המכרה בצ'ילה
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ המהפכה הצרפתית ♦ שיגעון הג'ין ♦ האגודה היהודית להגנת נערות ונשים ♦ חומת ברלין
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד


תקרית רוזוול היא כינוי לאירוע שבו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו, ארצות הברית, בשלהי יוני או בתחילת יולי 1947. על פי הטענה, חולצו מן העב"ם שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של חוצנים ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית.
לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התעורר מחדש העניין בתקרית, והצית ויכוח עז. סביב האירוע נרקמו תאוריות קשר רבות, הדנות במהותו של החפץ שהתרסק לכאורה במקום. עמדתו הרשמית של צבא ארצות הברית היא שהשברים שנמצאו במקום הם שרידים של כדור פורח ניסיוני שמשימתו מעקב בגובה רב, פרויקט שנקרא "מוֹגוּל". לעומת עמדה רשמית זאת, יש המאמינים כי במקום אכן התרסק כלי טיס חוצני, ממנו חולצו גופות של חוצנים; התומכים בתפיסה זו סבורים שצבא ארצות הברית העלים מן הציבור את האמת על האירוע. הוויכוח הפך את רוזוול לתופעה נרחבת בתרבות הפופולרית, והשם "רוזוול" הפך לסמל לכלל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות; זו אחת התקריות המפורסמות ביותר והשנויות במחלוקת בתחום זה.


העת העתיקה:
אלכסנדר הגדול ♦ יוליאנוס הכופר ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון ♦ אלאגבאלוס ♦ אלקיביאדס ♦ קלאופטרה ♦ קרקלה ♦ אובידיוס ♦ גאיוס קילניוס מאיקנס ♦ הורקנוס לבית טוביה
ימי הביניים:
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ♦ אל-בירוני
רנסאנס:
לאונרדו דה וינצ'י ♦ מטאו ריצ'י ♦ סבסטיאן מינסטר ♦ פרנסיסקו חאווייר ♦ מלינצ'ה
פוליטיקאים ישראליים: דוד בן-גוריון ♦ הילרי קלינטון ♦ זאב ז'בוטינסקי ♦ יגאל אלון ♦ יצחק נבון ♦ לוי אשכול ♦ מנחם בגין ♦ משה דיין ♦ שולמית אלוני ♦ שמעון פרס
פוליטיקאים מהעולם: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון ♦ אדוארד הית' ♦ בוריס השלישי, מלך בולגריה ♦ ג'ון מקיין ♦ ג'פרסון דייוויס ♦ ניקולאה צ'אושסקו ♦ רזא שאה פהלווי ♦ ג'ורג' הרברט ווקר בוש ♦ ג'ורג' ווקר בוש ♦ קרול הראשון, מלך רומניה
סופרים, משוררים, עיתונאים והוגי דעות: ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל ♦ חנה ארנדט ♦ טד יוז ♦ מישל פוקו ♦ נתן אלתרמן ♦ אונורה דה בלזק ♦ ג'יימס ג'ויס ♦ פאול צלאן ♦ שמואל יוסף עגנון ♦ ג'ון לוק ♦ תומאס הובס
אמנים: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ עמוס קינן ♦ אנג'ליקה שץ ♦ יגאל תומרקין ♦ יוסף זריצקי ♦ משה גרשוני ♦ בוב מארלי ג'ורג' גרשווין ♦ טיילור סוויפט ♦ צ'ארלי צ'פלין ♦ פרנסיס פורד קופולה
אנשי מדע: שמואל נח אייזנשטדט
אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦ צ'אק ייגר
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ פנחס רוטנברג ♦ ישראל קסטנר ♦ ישראל בר
אנשי דת: מהר"ל מפראג ♦ אברהם יצחק הכהן קוק ♦ אברהם ישעיהו קרליץ ♦ שמואל דוד לוצאטו

העת העתיקה:
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה ♦ קרב הייסטינגס ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ קרב קאנאי ♦ קרב קדש
ימי הביניים:
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ המצור על אנטיוכיה
העת החדשה:
מלחמת האזרחים בספרד ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)
מלחמת העולם הראשונה:
בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב שרטון דוגר (1915)
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות | טכנולוגיה פרה היסטורית | אמנות פרהיסטורית | נדידת האדם הקדמון | ציידים-לקטים | מודרניות התנהגותית | דת פרהיסטורית
תקופת האבן | המהפכה הנאוליתית | התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית | תקופת הברונזה
התקופה הארכאית באמריקה הצפונית | יישובה הקדום של אמריקה | סין הפרהיסטורית

העת העתיקה | כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק | שלהי העת העתיקה
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל | ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה | התקופה הישראלית | הדת הישראלית הקדומה | תקופת בית ראשון
מצרים העתיקה | היסטוריה של מצרים העתיקה | תיקוף מצרים העתיקה | הממלכה הקדומה (מצרים) | הממלכה התיכונה (מצרים) | הממלכה החדשה | תרבות מצרים העתיקה | דת מצרים העתיקה | מיתולוגיה מצרית | אמנות מצרים העתיקה | אדריכלות מצרים העתיקה | ספרות מצרים העתיקה | כתב חרטומים | רפואה במצרים העתיקה | מתמטיקה במצרים העתיקה | צבא מצרים העתיקה | אל-עמארנה
מסופוטמיה | האימפריה האכדית | אשור | שומר רשימת המלכים השומרית | מיתולוגיה מסופוטמית | כתב יתדות | האימפריה האשורית החדשה | בבל | האימפריה הבבלית החדשה | האימפריה הבבלית הראשונה | יהדות בבל
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית | יוון ההלניסטית | החברה ביוון העתיקה | לוחמה יוונית בעת העתיקה | דת יוון העתיקה | פילוסופיה יוונית | התיאטרון ביוון העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אדריכלות יוון העתיקה | ספרות יוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית | טכנולוגיה יוונית עתיקה | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל יוון העתיקה
רומא העתיקה | האימפריה הביזנטית | האימפריה הרומית המערבית | האימפריה הרומית | היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית | המלוכה הרומית | הצבא הרומי | הרפובליקה הרומית | אדריכלות רומית | נשים ברומא העתיקה | מיניות ברומא העתיקה | התקופה הרומית בארץ ישראל | המשפט הרומי | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל רומא העתיקה

שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית

רנסאנס | הרנסאנס האנגלי | הרנסאנס הפולני | הרנסאנס הצפוני | הרנסאנס הצרפתי
עידן התגליות | עידן האורות | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית

המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים | Fin de siècle
קולוניאליזם | דה-קולוניזציה | נאו-קולוניאליזם | | פוסטקולוניאליזם | אימפריאליזם מודרני | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה התעשייתית השנייה | עידן המידע
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית | העידן הפרוגרסיבי
מלחמת העולם הראשונה | בין שתי מלחמות העולם | מלחמת העולם השנייה | המלחמה הקרה

מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות

היסטוריה על ציר הזמן |
---|
![]() |
לוח אירועים בהיסטוריה |
---|


היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד


היסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון


היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ


היסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה


היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד

אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה: האימפריה המצרית | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה הפרסית האחמנית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין | האימפריה התדמורית | האימפריה הסאסאנית
ימי הביניים: האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית | האימפריה המוגולית | האימפריה הפרנקית | האימפריה הקמרית | האימפריה המאורית | האימפריה האצטקית | האימפריה הטימורית | האימפריה הח'ווארזמית | האימפריה הסלג'וקית | אימפריית האינקה | האימפריה הממלוכית
העת החדשה: האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הקולוניאלית האנגלית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית | האימפריה העות'מאנית | האימפריה הרוסית | האימפריה הקולוניאלית הצרפתית | האימפריה הפורטוגזית | ארצות הברית | ברית המועצות


ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא

ראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל | הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

חסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |

השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית

ציונות | 100 מושגי יסוד | זרמים בציונות
ציונות מדינית | ציונות מעשית | ציונות סינתטית | ציונות רוחנית ביל"ו | חובבי ציון | ציוני ציון | פועלי ציון | ההתיישבות העובדת | התנועה הקיבוצית | עליית הנוער | תנועת המזרחי | ברית הציונים הרוויזיוניסטים
התנועה הציונית | תוכנית בזל | תוכנית אוגנדה | תוכנית בילטמור | אלטנוילנד | מדינת היהודים | עלייה לארץ ישראל | תחיית הלשון העברית | חלוציות | קיבוץ | כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה | הצהרת בלפור

היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50 של המאה ה-20: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60 של המאה ה-20: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70 של המאה ה-20: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80 של המאה ה-20: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 של המאה ה-20: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה | מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | המשבר הפוליטי
העשור השלישי של המאה ה -21 מגפת הקורונה בישראל | הסכמי אברהם | אסון הר מירון | מבצע שומר החומות • | טבח שבעה באוקטובר | מלחמת חרבות ברזל



![]()
|
![]()
|
![]()
|
![]()
|
![]() |
פורטל תולדות עם ישראל | פורטל היישוב | פורטל השואה | פורטל ישראל | פורטל צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
ערכים נוספים העוסקים בתולדות האמנות

התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של המדע

היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט


רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:
האתר של פרויקט בן-יהודה (בעברית)
פרויקט בן-יהודה הוא פרויקט התנדבותי להעתקת הקלאסיקה של הספרות העברית: שירה, סיפורת ומסות לאינטרנט. היצירות המועתקות הן כאלה שאין לגביהן בעיה של זכויות יוצרים, כלומר, יצירות שהן ברשות הציבור (על פי החוק הישראלי, יצירות שמחברן מת לפני יותר משבעים שנה), וכן יצירות שיש רשות מפורשת להצגתן מאת בעל הזכויות (תוך שמירה על זכויותיו). מטרת הפרויקט היא לאפשר לכלל הציבור גישה קלה לקובץ היצירות, בחינם ובאופן חופשי לשימוש.

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה


- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.


תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי פלביוס יוספוס הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 66–73 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו. כמו יתר ספריו של יוספוס, הספר בצורתו היוונית שרד בזכות הכנסייה הנוצרית ולא שומר במסורת הרבנית. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן ירושלים ובית המקדש הוכחה לנכונות נבואתו של ישו על חורבן העיר, ולדוקטרינה הגורסת שבחירת עם ישראל היא חזקת הכנסייה בלבד ושהיהודים שלא הצטרפו אליה איבדו את מעמדם כחלק מן העם.
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני בהוצאת שטיבל, ורשה תרפ"ג (1923) בויקיטקסט

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל


ימי הביניים (בלטינית: Media aetas) הם תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתם עם סיום העת העתיקה, וסופם עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה. המונח הופיע לראשונה באיטליה במהלך המאה ה-15, לציון העידן שבין נפילתה של הקיסרות הרומית בשנת 476 במאה החמישית, עד 1492 שנת גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15.
אנשים מפורסמים מימי הביניים ספר היסטוריה משנת 1904. (באנגלית)
מסמכים היסטוריים נבחרים ספר משנת 1892 (באנגלית)

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל


![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|

![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|

משהוצרו צעדיהם והוטלו עליהם סנקציות שונות – החליטה קבוצת המהגרים הגדולה שפלשה לארץ לא לה וחיה תחת עול השליט החדש לגייס כוח חיצוני ובסדרה של פיגועים גרמה לשליט לשחררם לדרכם. כך נותר השליט בחיים, מעשי הטרור פסקו והמהגרים, בעזרת כוחות חיצוניים – חזרו לארצם. מהי אותה סדרת פיגועים?
פתרון | |
---|---|
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)