פורטל:היסטוריה


רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορίαיוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון.

לערך המלא על מדע ההיסטוריה לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה

תמונתו של נלסון מנדלה
תמונתו של נלסון מנדלה
לאירועי היום בהיסטוריה נוספים
אתמולחודש פברואר בהיסטוריה של המזרח התיכוןמחר
צילום לווין של שפך האמזונאס
צילום לווין של שפך האמזונאס
סרז'יו מנדס
סרז'יו מנדס
אתמולחודש פברואר בהיסטוריה של אמריקה הלטיניתמחר


תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון
תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון

רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום.

לקטעי "הידעת?" נוספים

חקר ההיסטוריה והדיסציפלינות הנסמכות על מחקר היסטורי משתמשים בכלי מחקר במקובלים בשיטה מדעית אך נהוג לומר כי מדעי הרוח בכללם אינם מדע במובנו המקובל, כך למרות הניסיון למחקר היסטורי אובייקטיבי מתגלים מקרים של הטיה ותחת השפעה של דעות מוקדמות. הספר אוריינטליזם, שפרסם ב-1978 חוקר הספרות הפלסטיני-אמריקאי אדוארד סעיד עוסק בהתקפה על תחום המחקר ההיסטורי-סוציולוגי אוריינטליזם. הספר טוען כי תחום "מדעי" זה הוא למעשה מקבץ של הנחות שווא העומדות ביסוד הגישה המערבית כלפי חקר המזרח התיכון. לפי סעיד מזרחנות מאופיינת "בדעה קדומה אירוצנטרית, מתוחכמת ועקבית, כנגד העמים הערבים-אסלאמיים ותרבותם". סעיד טוען שמסורת ארוכה של דימויים רומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערבית, נתנה באופן עקיף הצדקה לשאיפות האימפריאליות האירופיות והאמריקאיות במזרח. האנתרופולוג טלאל אסד מסכם "הדימוי המקודש של האוריינטליסט כדמות קפדנית שלא מתחשבת בעולם הסובב אותה ושקועה כל כולה בכתבים בשפות זרות ומסתוריות נצבעה בגוון כהה עת התברר היאך העסק האפל של שליטה בעמים אחרים היווה רקע לאותו מחקר". מאידך טוענים מבקרי סעיד כי גישתו אינה מחקרית וכי היא מבוססת על זהותו כפלסטיני ועל תפישתו המגמתית את הסכסוך במזרח התיכון.

לקטעי "הידעת?" נוספים


מותה של מרי מלכת הסקוטים

סרטון וידאו בן 12 שניות ובו שחזור משנת 1895 של הוצאתה להורג של מרי סטיוארט (8 בדצמבר 1542 - 8 בפברואר 1587), המוכרת יותר בכינוי מרי מלכת הסקוטים, הייתה מלכת סקוטלנד משנת 1542, שבוע לאחר היוולדה, ועד הדחתה מהכס ב-24 ביולי 1567. את שארית חייה העבירה בגלות באנגליה, עד שהוצאה להורג בשנת 1587. בחייה עוררה מרי מחלוקות רבות. היא הייתה דמות טרגית ורומנטית שעניין הקהל בה לא פחת עם חלוף הזמן.


לגלריית קטעי וידאו נבחרים

תעודה שקיבלה אלמנת מלחמה גרמנית על מות בעלה בקרב ורדן בשנת 1916. קרב ורדן היה מהקרבות העיקריים במלחמת העולם הראשונה. הוא החל ב־21 בפברואר 1916, ומחיר הדמים בו היה גבוה ביותר: יותר ממיליון איש נהרגו או נפצעו במהלכו. ב־18 בדצמבר הסתיים הקרב על ורדן בהפסד גרמני. ורדן הפכה למונומנט היסטורי, שמייצג את הטבח הנורא, חסר הטעם, של מלחמת העולם הראשונה.


לגלריית תמונות המציגות רגעים בהיסטוריה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היסטוריה בוויקישיתוף

ויקישיתוף הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים. מיזם השייך לקרן ויקימדיה ומכיל למעלה מ 8 מיליון קבצים. בערימה זו מצויים אוצרות רבים, תמונות ואיורים המתעדים או מתארים רגעים היסטוריים. בחלון זה מוצגת תערוכה מתחלפת ובה תמונות הקשורות אחת לשנייה ולנושא אחד.
ילידים אמריקאים באומנות

המונח אינדיאנים מתייחס למעשה לבני עמים ושבטים רבים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים. עד הגעת המתיישבים האירופאים ליבשת בסוף המאה ה-15, קיימו שבטי ועמי האינדיאנים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות. חלק מתרבויות אלה נכחדו כמעט לחלוטין לאחר גילוי אמריקה, עקב מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה, ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית.

גלריית תמונות נוספות מאוצרות ויקישיתוף

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היסטוריה בוויקישיתוף

היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה

] חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה

היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור

חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה

היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים

חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר

היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים

היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים

היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים

היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים

היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים

זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא


לערכים העוסקים בהיסטוריונים נוספים

זאב וולטר לקוויר (נולד ב-26 במאי 1921) הוא היסטוריון יהודי-אמריקאי. עבודתיו העיקריות דנות בהיסטוריה של אירופה במאות התשע-עשרה וה‎‎עשרים, בייחוד היסטוריה של רוסיה, היסטוריה של גרמניה, והיסטוריה של המזרח התיכון. כתיבתו משתרעת על נושאים רבים, מתנועות נוער גרמניות, ציונות, היסטוריה של מדינת ישראל היסטוריה של מדינת ישראל והיסטוריה תרבותית של רפובליקת ויימאר ורוסיה, קומוניזם, השואה (ספרו "הסוד הנורא" הוא הספר הראשון המתאר כיצד נודע לעולם וליישוב דבר הפתרון הסופי, למרות ניסיונות ההסתרה של הנאצים), פאשיזם והיסטוריה דיפלומטית של המלחמה הקרה. ספריו תורגמו לשפות רבות והוא היה אחד המייסדים של חקר הטרור, ושל הגרילה. פרשנותו לעניינים בינלאומיים הופיעה בעיתונים ובכתבי-עת אמריקאיים ואירופיים רבים.

לערך המלא


היסטוריונים נבחרים נוספים

טוען את הלשוניות...

תחומי מחקר (דיסציפלינות):

ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו

אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.

אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר

תחומים נוספים: בלשנות היסטורית | כרונולוגיה | פרוסופוגרפיה | גאוגרפיה היסטורית | אנתרופולוגיה | יחסים בינלאומיים | פפירולוגיה

אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית

אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל

מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס

היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג

אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזם
#888888
#cccccc
center

ערכים נוספים בנושא היסטוריוגרפיה



אסיה: החומה הגדולה של סיןשושלת מינגהמחלוקת על הטקסים הסינייםקדרהכיבוש הערבי של ארץ ישראלנשות ניחומיםהוניםהמחלוקת על הטקסים הסינייםהפלנגות הנוצריותשנאת ישראל בעולם היווני-רומיתיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי

אמריקה: אינקההמלוכה הקנדיתפרשת ווטרגייטתקרית רוזוולתאונת המכרה בצ'ילה

אירופה: האימפריה הפורטוגזיתהמהפכה הצרפתיתשיגעון הג'יןהאגודה היהודית להגנת נערות ונשיםחומת ברלין

אפריקה: הטרק הגדולהכרזת העצמאות של רודזיהמושבת הכף ההולנדית

אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד

אתרי מורשת עולמית: אושוויץאי הפסחאהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורהמצדהמקדש אדפומקדש השמייםציורי הסלע בוואל קמוניקהקברי שושלת מינג


ציור המשחזר את התקרית, כפי שהיא מתוארת על ידי מאמיני תאוריית התרסקות העב"ם
ציור המשחזר את התקרית, כפי שהיא מתוארת על ידי מאמיני תאוריית התרסקות העב"ם

תקרית רוזוול היא כינוי לאירוע שבו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו, ארצות הברית, בשלהי יוני או בתחילת יולי 1947. על פי הטענה, חולצו מן העב"ם שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של חוצנים ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית.

לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התעורר מחדש העניין בתקרית, והצית ויכוח עז. סביב האירוע נרקמו תאוריות קשר רבות, הדנות במהותו של החפץ שהתרסק לכאורה במקום. עמדתו הרשמית של צבא ארצות הברית היא שהשברים שנמצאו במקום הם שרידים של כדור פורח ניסיוני שמשימתו מעקב בגובה רב, פרויקט שנקרא "מוֹגוּל". לעומת עמדה רשמית זאת, יש המאמינים כי במקום אכן התרסק כלי טיס חוצני, ממנו חולצו גופות של חוצנים; התומכים בתפיסה זו סבורים שצבא ארצות הברית העלים מן הציבור את האמת על האירוע. הוויכוח הפך את רוזוול לתופעה נרחבת בתרבות הפופולרית, והשם "רוזוול" הפך לסמל לכלל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות; זו אחת התקריות המפורסמות ביותר והשנויות במחלוקת בתחום זה.

לערך המלא

לאסופת הערכים הנבחרים


העת העתיקה:
אלכסנדר הגדוליוליאנוס הכופרחניבעלפיליפוס החמישי, מלך מוקדוןאלאגבאלוסאלקיביאדסקלאופטרהקרקלהאובידיוסגאיוס קילניוס מאיקנסהורקנוס לבית טוביה

ימי הביניים:
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושהאל-בירוני

רנסאנס:
לאונרדו דה וינצ'ימטאו ריצ'יסבסטיאן מינסטרפרנסיסקו חאוויירמלינצ'ה

העת החדשה:

פוליטיקאים ישראליים: דוד בן-גוריוןהילרי קלינטוןזאב ז'בוטינסקייגאל אלוןיצחק נבוןלוי אשכולמנחם בגיןמשה דייןשולמית אלונישמעון פרס
פוליטיקאים מהעולם: יון אנטונסקוצ'ארלס גורדוןוילהלם השני, קיסר גרמניהצ'ארלס הוהירוברט מולדוןאדוארד הית'בוריס השלישי, מלך בולגריהג'ון מקייןג'פרסון דייוויסניקולאה צ'אושסקורזא שאה פהלוויג'ורג' הרברט ווקר בושג'ורג' ווקר בושקרול הראשון, מלך רומניה
סופרים, משוררים, עיתונאים והוגי דעות: ג'ורג' קנאןפרדיננד לסלחנה ארנדטטד יוזמישל פוקונתן אלתרמןאונורה דה בלזקג'יימס ג'ויספאול צלאןשמואל יוסף עגנוןג'ון לוקתומאס הובס
אמנים: וולפגנג אמדאוס מוצרטעמוס קינןאנג'ליקה שץיגאל תומרקיןיוסף זריצקימשה גרשוניבוב מארלי ג'ורג' גרשוויןטיילור סוויפטצ'ארלי צ'פליןפרנסיס פורד קופולה
אנשי מדע: שמואל נח אייזנשטדט
אנשי צבא: ויליאם פיט הבןקרול הראשון, מלך רומניהצ'אק ייגר
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנקפנחס רוטנברגישראל קסטנרישראל בר
אנשי דת: מהר"ל מפראגאברהם יצחק הכהן קוקאברהם ישעיהו קרליץשמואל דוד לוצאטו

העת העתיקה:
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדולכיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונהקרב הייסטינגסקרב חרןזירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייהכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדולקרב קאנאיקרב קדש

ימי הביניים:
הכיבוש הערבי של ארץ ישראלקרב הירמוךקרב קרני חיטיןמבצר צלבניהמצור על אנטיוכיה

העת החדשה:
מלחמת האזרחים בספרדקרב שילההמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)

מלחמת העולם הראשונה:
בולגריה במלחמת העולם הראשונהקרב יוטלנדמערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונהקרב מפרץ הלגולנדהחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונהקרב שרטון דוגר (1915)

מלחמת העולם השנייה:

הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקיהמערכה על צרפת ועל ארצות השפלהקרב מידווייקרב סטלינגרדהרכבת האווירית לסטלינגרדהפלישה לנורמנדיהמערכה על צרפתהמערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייהקרב קורסון-צ'רקאסיהמערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945)טיגרקרב גוודלקנלהטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקיהקרב על הבליטהכניעת האימפריה היפניתהכיבוש הגרמני באיי התעלהמבצע שומר ראשפרויקט מנהטן



טוען את הלשוניות...

העת העתיקה | כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק | שלהי העת העתיקה

ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל | ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה | התקופה הישראלית | הדת הישראלית הקדומה | תקופת בית ראשון

מצרים העתיקה | היסטוריה של מצרים העתיקה | תיקוף מצרים העתיקה | הממלכה הקדומה (מצרים) | הממלכה התיכונה (מצרים) | הממלכה החדשה | תרבות מצרים העתיקה | דת מצרים העתיקה | מיתולוגיה מצרית | אמנות מצרים העתיקה | אדריכלות מצרים העתיקה | ספרות מצרים העתיקה | כתב חרטומים | רפואה במצרים העתיקה | מתמטיקה במצרים העתיקה | צבא מצרים העתיקה | אל-עמארנה

מסופוטמיה | האימפריה האכדית | אשור | שומר רשימת המלכים השומרית | מיתולוגיה מסופוטמית | כתב יתדות | האימפריה האשורית החדשה | בבל | האימפריה הבבלית החדשה | האימפריה הבבלית הראשונה | יהדות בבל

יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית | יוון ההלניסטית | החברה ביוון העתיקה | לוחמה יוונית בעת העתיקה | דת יוון העתיקה | פילוסופיה יוונית | התיאטרון ביוון העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אדריכלות יוון העתיקה | ספרות יוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית | טכנולוגיה יוונית עתיקה | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל יוון העתיקה

רומא העתיקה | האימפריה הביזנטית | האימפריה הרומית המערבית | האימפריה הרומית | היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית | המלוכה הרומית | הצבא הרומי | הרפובליקה הרומית | אדריכלות רומית | נשים ברומא העתיקה | מיניות ברומא העתיקה | התקופה הרומית בארץ ישראל | המשפט הרומי | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל רומא העתיקה

קיסרות אקסום | ממלכת כוש


ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת העתיקה
#888888
#cccccc
היסטוריה על ציר הזמן
ציר הזמןהעת העתיקהימי הבינייםהרנסאנסהעת החדשה
ציר הזמן

טוען את הלשוניות...

אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם


העת העתיקה: האימפריה המצרית | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה הפרסית האחמנית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין | האימפריה התדמורית | האימפריה הסאסאנית

ימי הביניים: האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית | האימפריה המוגולית | האימפריה הפרנקית | האימפריה הקמרית | האימפריה המאורית | האימפריה האצטקית | האימפריה הטימורית | האימפריה הח'ווארזמית | האימפריה הסלג'וקית | אימפריית האינקה | האימפריה הממלוכית

העת החדשה: האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הקולוניאלית האנגלית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית | האימפריה העות'מאנית | האימפריה הרוסית | האימפריה הקולוניאלית הצרפתית | האימפריה הפורטוגזית | ארצות הברית | ברית המועצות

לערכים נוספים בנושא היסטוריה של אימפריות
#888888
#cccccc

טוען את הלשוניות...

היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל

הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק

שנות ה-50 של המאה ה-20: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב

שנות ה-60 של המאה ה-20: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה

שנות ה-70 של המאה ה-20: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים

שנות ה-80 של המאה ה-20: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה

שנות ה-90 של המאה ה-20: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית

עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה | מבצע עופרת יצוקה

עשור שני של המאה ה-21 המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | המשבר הפוליטי

העשור השלישי של המאה ה -21 מגפת הקורונה בישראל | הסכמי אברהם | אסון הר מירון | מבצע שומר החומות • | טבח שבעה באוקטובר | מלחמת חרבות ברזל

לערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל
#888888
#cccccc
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל





פורטל תולדות עם ישראל פורטל היישוב פורטל השואה פורטל ישראל פורטל צה"ל


טוען את הלשוניות...

היסטוריה צבאית

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל

ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה

מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |

מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה

קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת

ערכים נוספים העוסקים במלחמות

עיינו גם בפורטלים:

צבא צה"ל

היסטוריה של הספורט

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |

המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |

משחקי קיץ

אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936)לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |

משחקי החורף האולימפיים

שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |

ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט

עיינו גם בפורטלים:

ספורט כדורגל כדורסל משחקים שחמט
#888888
#cccccc


רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:

האתר של פרויקט בן-יהודה (בעברית)

פרויקט בן-יהודה הוא פרויקט התנדבותי להעתקת הקלאסיקה של הספרות העברית: שירה, סיפורת ומסות לאינטרנט. היצירות המועתקות הן כאלה שאין לגביהן בעיה של זכויות יוצרים, כלומר, יצירות שהן ברשות הציבור (על פי החוק הישראלי, יצירות שמחברן מת לפני יותר משבעים שנה), וכן יצירות שיש רשות מפורשת להצגתן מאת בעל הזכויות (תוך שמירה על זכויותיו). מטרת הפרויקט היא לאפשר לכלל הציבור גישה קלה לקובץ היצירות, בחינם ובאופן חופשי לשימוש.

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה

ויקיטקסטאנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.


תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי פלביוס יוספוס הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 6673 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו. כמו יתר ספריו של יוספוס, הספר בצורתו היוונית שרד בזכות הכנסייה הנוצרית ולא שומר במסורת הרבנית. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן ירושלים ובית המקדש הוכחה לנכונות נבואתו של ישו על חורבן העיר, ולדוקטרינה הגורסת שבחירת עם ישראל היא חזקת הכנסייה בלבד ושהיהודים שלא הצטרפו אליה איבדו את מעמדם כחלק מן העם.

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני בהוצאת שטיבל, ורשה תרפ"ג (1923) בויקיטקסט


טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל

ספרים וטקסטים נוספים בשפה העברית באתר ויקיטקסט

ימי הבינייםלטינית: Media aetas) הם תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתם עם סיום העת העתיקה, וסופם עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה. המונח הופיע לראשונה באיטליה במהלך המאה ה-15, לציון העידן שבין נפילתה של הקיסרות הרומית בשנת 476 במאה החמישית, עד 1492 שנת גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15.

אנשים מפורסמים מימי הביניים ספר היסטוריה משנת 1904. (באנגלית)

מסמכים היסטוריים נבחרים ספר משנת 1892 (באנגלית)


טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל

ספרים וטקסטים נוספים בשפות זרות באתר ויקיטקסט באנגלית


טוען את הלשוניות...


  • תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, הוא ספר של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 6673 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו. מלחמות היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת סיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאוד להנחיית המחקר המודרני. לספר מספר מהדורות בעברית האחרונה בתרגום ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס; ירושלים: כרמל, 2009 - ההוצאה היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוס וחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות, אילנות יחס ואיורים.



  • ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן. ראשית ישראל, ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי. הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2003. ספר העוסק בשאלות האם התנ"ך הוא היסטוריה? האם ספרי המקרא מתארים תיאור מהימן מאורעות ודמויות מעברה הקדום של האומה הישראלית, או אינם אלא מיתוסים שנועדו לענות על הצרכים הלאומיים והדתיים. הספר טוען כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת, ירושלים הייתה לא יותר מכפר גדול והממלכה החשובה הייתה דווקא ישראל ולא יהודה. הספר תורגם לשפות רבות, זכה לשבחים ולהצלחה ועורר בכל מקום ויכוח ציבורי ער. על הספר נשמעה ביקורת מצד ארכאולוגים רבים, מכיוון שלדעתם שהוא בגדר של תאוריה שעומדת בסתירה עם תיארוך מקובל של אתרים ארכאולוגים רבים, ומכיוון שהוא לא נתמך בממצאים ארכאולוגיים חד משמעיים.
  • נטלי זימון דייוויס שובו של מרטן גר, תרגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון, הוצאת חרגול, תשס"א 2001. הספר מתאר מקרה אמיתי המספר על אדם המתחזה לבן כפר הנעדר ממנו שנים רבות וזוכה בשל כך בחלקה חקלאית מכובדת ואישה יפה. הוא מצליח להוליך שולל כמעט את כולם כולל את השופט החוקר את הפרשה, עד שהתרמית מתגלה דרך מקרה לאחר מספר שנים, ההיסטוריונית אמריקאית המתמחה בראשיתה של צרפת המודרנית, אספה חומר למחקר מיקרו היסטורי בשנת 1977 ועם פרסומו פעלה להעביר את המחקר המדעי למדיה, תחילה כסרט שובו של מרטין גר שיצא בשנת 1982 ושנה לאחר מכן פורסם הספר הנושא את אותו שם. בו מופיע הסיפור משתי נקודות מבט. פעם אחת כרונולוגית, כפי שנחווה על ידי בני הכפר, ופעם שנייה כפי שסופר על ידי השופטים ועורכי הדין ובכללם כותב הזכרונות עליו התבססה השופט דה קורה שכיהן במשפט.
  • יהושע פראוור תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005. ספר מונומנטלי וסיכומן של שנות מחקר רבות שהגדיר את המחקר פורץ הדרך של התקופה הצלבנית ובסיס לספרים והמאמרים שנכתבו לאחריו. הספר נכתב מתוך ראייה כוללת של ההתרחשויות ההיסטוריות באירופה ובמזרח המוסלמי תוך ציון היסטוריה היהודית המקבילה. בספר פרקים המתעדים את החברה הצלבנית ומפעלה של ממלכת ירושלים כרך ראשון: מסעי הצלב והממלכה הראשונה, עד לקרב קרני חיטין.כרך שני: מסעי הצלב והממלכה השנייה עד לנפילת עכו.
  • הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי הוא ספר שנוי במחלוקת שראה אור בשנת 1977. את הספר, העוסק בהיסטוריה הקדומה של האסלאם, כתבו ההיסטוריונים פטרישיה קרון ומייקל קוק. בהישענם על עדויות ארכאולוגיות ועל מסמכים בני זמננו מתארים מחברי "הגריזם" את האסלאם המוקדם בצורה שונה מאוד מהגרסה המסורתית המקובלת שמתבססת על דיווחים היסטוריים מוסלמיים. לפי המתואר ב'הגריזם' כיבושי הערבים והתהוות החליפות הייתה תנועה בחצי האי ערב שקיבלה השראה מהמשיחיות היהודית. באופן כללי בעוד רווחת הדעה כי הספר מעלה מספר שאלות מעניינות וכמציג גישה חדשה, שיחזורו את ההיסטוריה האסלאמית המוקדמת נתקל בהתנגדות של הזרם המרכזי במחקר האסלאם.
  • האסלאם : מלידתו עד תחילת האימפריה העות’מאנית : (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה) קלוד כאהן ספרו המפורסם ביותר של כאהן, שהיה מזרחן צרפתי. שהתמחה בחקר האסלאם בימי הביניים וייסד את ענף ההיסטוריה החברתית-כלכלית של האסלאם. הספר נכתב במקורו בגרמנית ותורגם לעברית והפך להיות ספר לימוד לתולדות האסלאם באוניברסיטאות, הוא ספר מודרני בתפיסתו. כתב ספרים על תולדות סוריה, התקופה ממלוכית, התקופה העות'מאנית כשבהם בולטת גישה היסטורית השוואתית בין עולם האסלאם למקומות אחרים כמו אירופה. ; מצרפתית: עמנואל קופלביץ ; עריכה מדעית: יהושע פרנקל. תל אביב : דביר, תשנ"ה 1995.‬

  • כריסטופר בראונינג, אנשים רגילים, הספר הוא מחקר על יחידת מילואים 101 של משטרת הסדר, שהשתתפה, החל משנת 1942, בהרג ואיסוף יהודים על מנת לגרשם למחנות המוות בפולין . המסקנה המובעת בספר, שהושפעה במידה רבה מעבודותיו של סטנלי מילגרם, הייתה שאנשיה של יחידה 101 לא היו נאצים פנאטיים במיוחד, כי אם "אנשים רגילים" בני המעמד הבינוני, מרקע של מעמד פועלים מהמבורג, שגויסו לגדוד מילואים אולם נמצאו בלתי כשירים לשירות צבאי מלא. (מאנגלית: לי שיר), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
  • בתוך הבונקר של היטלר - 14 הימים האחרונים. יואכים פסט. תיאור דרמטי של ההתרחשויות בבונקר בברלין בו מצא היטלר מקלט בימיה האחרונים של המלחמה, עד להתאבדותו ביחד עם אווה בראון ב-30 באפריל 1945. בתיאור השתלשלות האירועים בבונקר לא סטה פסט ממחקרו של יו טרבור-רופר "ימיו האחרונים של היטלר", שהתבסס על מחקר של ההיסטוריון הבריטי שפורסם בשנת 1947, לאחר תחקור יסודי של אנשי מטהו של היטלר ושל ניצולי הבונקר. לעומת זאת, תיאור האווירה ששררה בבונקר הוא תיאור מקורי של פסט, שיש בו מידה של חמלה על היטלר והבנה לטענותיו החוזרות ונשנות כי כולם בגדו בו. על יסוד ספרו זה של פסט וכן בהתבסס על ספרו של שפר "בתוככי הרייך השלישי" ועל זכרונותיה של טראודל יונגה, מזכירתו של היטלר, נוצר הסרט הגרמני "הנפילה", שיצא לאקרנים בשנת 2004. הוצאת אחוזת בית, 2006.

  • הווארד זין, היסטוריה עממית של ארצות הברית: ספר מיקרו היסטוריה המציג את סיפורה של ארצות הברית מנקודת מבטם של אלה שקולם נעדר מההיסטוריה הרשמית - המהגרים, הילידים והפועלים, לאורך כל ההיסטוריה "הלבנה" של אמריקה - מנחיתת קולומבוס על מלחמת עיראק. הספר, שמהדורתו הראשונה יצאה בשנת 1980 ומאז עודכן תדיר והוא פרי מחקר מקיף בן שני עשורים. מהדורה עברית תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן. הוצאת בבל, תל אביב: תשס"ז-2007.




  • לטייל עם ההיסטוריה הוא ספרו של השדרן זאב ענר, המספר על תעלומות ומסתורין ב-33 אתרים עתיקים בארץ ישראל. הרקע של המחבר, שדרן התוכנית "מחפשים את המטמון" ו"זכרונות ארץ ישראל" בקול ישראל, באים לידי ביטוי בסגנון כתיבתו של הספר. הפרקים כוללים ביאורים וציטוטים למקורות מקראיים, ממדרשי חז"ל, היסטוריים ותיאורי נוסעים. זאב ענר הציג את הרקע של המקום בתור לקט של חידות מסתורין. הכותרות של הפרקים מנוסחים באופן שימשכו את תשומת לבו של הקורא. האתרים שנבחרו בספר נגישים ונוחים לביקורים. הספר מחולק לשישה שערים וכולל בסופו פירוט המקורות. כנרת 2007






  • ישראל 50 הוא ספר שיצא לאור במלאת יובל למדינת ישראל, תוכן הספר עוסק באירועים המרכזיים בחמישים שנותיה הראשונים של המדינה משנת 1948 ועד שנת 1998. הספר ערוך כך שכל שנה מתפרסת על פני ארבעה עמודים, ובהם מתומצתים האירועים של אותה שנה לפי הסדר הכרונולוגי. האירועים החשובים בולטים יותר ומלווים בצילומים. הספר יצא לאור בהוצאת מעריב על ידי 'אלפא תקשורת'. עורכיו הראשיים הם יהודה שיף ודני דור.



  • מצעד האיוולת - ספרה רב ההשפעה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן, המנתח כמה דוגמאות היסטוריות למדינאות אווילית, בעיקר את מדיניות הבריטים בטרם עצמאות ארצות הברית ואת מדיניות האמריקנים בווייטנאם. הספר פורסם ב-1983. בעקבות הספר הפך הביטוי מצעד האיוולת למונח שגור, ולעיתים קרובות טוען כל אחד מהצדדים בוויכוח מדיני-פוליטי כי פעולותיו של הצד השני הן בגדר "מצעד האיוולת". (תרגום: יוסף אשכול). הוצאת ספרית מעריב.


  • הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה" הוא ספר עיון המבוסס על מציאות היסטורית, שכתב ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג. בספר מתאר גינצבורג את סיפורו של אדם אחד ספציפי, בשם מנוקיו (דומניקו סקנדלה), שחי במאה ה-16, ונדון למוות על ידי בית המשפט של האינקוויזיציה. ייחודו של הספר הוא במיקרו היסטוריה שבו, בכתיבת ה"היסטוריה מלמטה". זרם זה התפתח בשנות ה-70 של המאה העשרים, ועוסק בחקירה לעומק של פרטים קטנים. בניגוד לסקירת מגמות ותהליכים. הספר יצא לאור באיטלקית בשנת 1976, תורגם מאיטלקית לעברית על ידי אורה אייל בשנת 2005, בהוצאת כרמל.
  • גליקל, זיכרונות 1691–1719: לספר זכרונותיה של גליקל מהמלין (1645- 1724), אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה, חשיבות היסטוריוגרפית רבה: גליקל מתארת אירועי מפתח בתולדות ישראל בתקופתה ואירועי יום-יום בחיי היהודים. חשיבות נוספת נודעת לשפה היידית בה נכתבו הזכרונות, ואף יותר מכך לעובדה שלפנינו זכרונות שנכתבו בידי אישה, תופעה נדירה למדי בחיבורים יהודיים שנותרו לנו מאותה תקופה. ההדירה ותרגמה מיידיש: חוה טורניאנסקי, מרכז דינור, מרכז שז"ר, 2006,
  • היסטוריה, זיכרון ותעמולה: הדיסציפלינה ההיסטורית בארץ ובעולם: יואב גלבר, היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה וראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, טוען בספר שמדע המחקר ההיסטורי נמצא בסכנה. לדעתו ההיסטוריה היא דיסציפלינה בפני עצמה, שנמצאת בין מדעי הרוח למדעי החברה והייחוד שלה הוא בניסיון לעסוק בטקסט ובקונטקסט בצורה מאוזנת. בעוד שבעבר מטרתו של המחקר ההיסטורי הייתה להתקרב אל האמת, הרי שהיום, בעידן הפוסט-מודרני, הטענה היא שאין אמת ולכן אי-אפשר להגיע אליה ולכן, מה שחשוב איננה ההיסטוריה אלא ההיסטוריון, דעותיו, עמדותיו, סגנונו, ההשפעות עליו וכיצד הוא מפרש את ההיסטוריה. תל אביב: ספריית אופקים עם עובד, 2007
  • נאציזם, תרבות ומקורות הטוטליטריות: חנה ארנדט והשיח על הרוע, הספר בעריכת סטיבן אשהיים, יצא לאור בעברית בשנת 2007 בהוצאת מאגנס; הופיע לראשונה באנגלית בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הספר הוא פרי הכנס הבינלאומי הראשון שנערך במדינת ישראל, שביקש להעריך מחדש את הגותה, גישתה לציונות ולפוליטיקה באופן הוגן, שקול וגם ביקורתי לעומת התדמית הכמעט דמונית שאפיינה את דעת הקהל הישראלית. המבוא של אשהיים מנסה למקם את הסוגיה הזו ולעמוד על יחסה המורכב של ארנדט ליהודיות ולציונות.


  • בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום הוא שם ספרו של פרופסור אדריאן הייסטינגס העוסק במקורותיה של הלאומיות. הספר מבוסס על הרצאות שנשא הייסטינגס אודות צמיחת הלאומיות, בסדרת ההרצאות ע"ש ויילס באוניברסיטת קווינס בבלפסט בשנת 1996. בהרצאותיו נתכוון הייסטינגס להציב חלופה לסדרת ההרצאות שנשא ההיסטוריון הבריטי הנודע, אריק הובסבאום, על אותה במה בדיוק, אחת עשרה שנים קודם לכן. הובסבאום הוא מייצג מובהק של האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות. תורגם לעברית ופורסם בשנת 2008, בהוצאת שלם.

  • אוריינטליזם הוא ספר שפורסם ב-1978 על ידי המזרחן האמריקאיאדוארד סעיד. הספר, מעורר המחלוקת הגדיר מחדש את המונח "אוריינטליזם" כמכלול של הנחות שווא העומדות ביסוד הגישה המערבית כלפי חקר המזרח התיכון. לפי סעיד המזרחנות מאופיינת "בדעה קדומה אירוצנטרית, מתוחכמת ועקבית, כנגד העמים הערבים-אסלאמיים ותרבותם". סעיד טוען שמסורת ארוכה של דימויים רומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערבית, נתנה באופן עקיף הצדקה לשאיפות האימפריאליות האירופיות והאמריקאיות במזרח. באותה תקיפות, סעיד מגנה את הנטייה של האליטות הערביות להפנים את הרעיונות של המזרחנות המערבית אודות התרבות הערבית.

  • עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי. ייחודו של כתב העת הוא בפנייתו לקהל מגוון כמו תלמידי תיכון, אקדמאים, חובבי ידיעת ארץ ישראל וכדומה. העיסוק בפרשיות היסטוריות וגאוגרפיות בעת־מול הוא על פי רוב מבט מזווית חדשה ולא מוכרת על האירועים הבולטים הגדולים, תוך הצגת דמויות, סיפורים, מקומות ומסורות המוכרות רק למעטים, וחשיפתן בפני הקהל הרחב. המאמרים בכתב העת קצרים למדי (בכל גיליון רק כשמונה פריטים), והם מלווים באיורים, תמונות היסטוריות, מפות, ותצלומים.

  • קתדרה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו. ב"קתדרה" מופיע אך ורק חומר חדש ומקורי, שלא ראה אור בשום מסגרת אחרת, ואפילו בשפה זרה. כתב העת היווה גורם חשוב בהגדרת ההיסטוריה של ארץ ישראל כתחום מחקר נפרד מההיסטוריה הכללית, ואף הרחיב את מספר הדיסציפלינות השותפות במחקר זה. מתחילת שנת 2010 גליונות ישנים של כתב העת זמינים לעיון באתר הבית של מכון יד בן-צבי.


  • היסטוריה, הוא כתב עת מדעי בנושא היסטוריה כללית בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית היוצא לאור מדי חצי שנה, החל משנת 1998 (ה'תשנ"ח). כתב העת מפרסם בעיקר את מאמריהם של חוקרים ישראלים העוסקים בתולדות העמים, החברות והתרבויות הזרות. כל גיליון של כתב העת מכיל שלושה עד חמישה מאמרים מרכזיים וכן מספר ביקורות ספרים. מאמרי כל גיליון נוטים לדון בצדדים שונים של נושא משותף.

  • תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים" ויוצא באופן לא סדיר אחד לכמה שנים. כתב העת משמש במה מרכזית, מהיחידות, לחשיבה ולפיתוח כלים לתאוריה ולחשיבה ביקורתית בישראל. לאורך השנים, "תיאוריה וביקורת" עסק בחברה הישראלית במגוון רחב של נושאים חברתיים ופוליטיים, ובהם כלכלה, מזרחים, פלסטינים וכתיבה ביקורתית באשר להיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.



  • הנסיךאיטלקית: Il Principe) הוא מסה פוליטית אשר נכתבה במאה ה-16 על ידי ניקולו מקיאוולי. הספר נכתב על ידו בשנת 1513, אך פורסם כ-5 שנים לאחר מותו של מקיאוולי, בשנת 1532. למרות שמסה זו אינה מייצגת את עבודתו של מחברה במשך חייו, זאת היא יצירתו הזכורה והמפורסמת ביותר. יצירה זו אף הכניסה את המושג "מקיאווליאני" לשימוש נרחב ככינוי שלילי למדי אשר מייצג רוע פוליטי וחסר עכבות. ע"פ כמה דעות, הספר הוא סאטירה ולא מסה פוליטית. הספר נחשב לספר יסוד במדעי המדינה ולאחת היצירות המכריעות של המאה ה-16. מקיאוולי אף נחשב לאבי הפוליטיקה המודרנית. מהדורות: ניקולו מקיאוולי, הנסיך, (תרגום:מרים שוסטרמן-פדובאנו), דביר בשיתוף הוצאת שלם 2005. זהו חידוש של התרגום הישן הכולל הערות ונספחים.

  • מדינת היהודיםגרמנית: Der Judenstaat) הוא שמו של ספר מאת בנימין זאב הרצל, שבו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית. את הספר כתב הרצל במהלך חודשיים, תוך סערת רגשות עזה. בספר מתאר הרצל כיצד הוא רואה את מדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב עד כדי התייחסות לשעות העבודה שיהיו נהוגות בה. הספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בהוצאת מ. ברייטנשטיין ב-14 בפברואר 1896, כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. חשיבות הספר, שבו הציע הרצל לראשונה פתרון מעשי ל"שאלה היהודית" ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה, נובעת מכך שהוא שרטט והביא תוכנית פעולה למדינה, בימים שבהם נחשבה מדינה לחלום רחוק בלבד בקרב יהודים. לקריאה נוספת: מדינת היהודים - טקסט מלא בפרויקט בן-יהודה (תרגום לעברית: ד"ר מיכל ברקוביץ), 1922; מהדורה ראשונה: ורשה: תושיה, 1896

  • ציטוטיו של היושב ראש מאו צה טונג או "הספרון האדום" הוא ספר המתפרסם על ידי הממשל הסיני מאז 1964. כמו שמרמזת כותרתו, הספר מהווה אסופה של ציטוטים ממיטב נאומיו ומאמריו של מאו צה דונג. הערכות במערב מדברות על כמיליארד עותקים שנדפסו עד היום והוא מוזכר כאחד הספרים הנפוצים ביותר בעולם. הפופולריות העצומה נזקפת לזכות העובדה שהספר היה בגדר חובה לא רשמית בסין של המחצית השנייה של תקופת שלטונו של מאו. ציטוטיו של מאו ערוכים בספר ב־33 פרקים כשראשי הפרקים עוסקים לרוב באידאולוגיה של מאו (נודעת כ"מאואיזם").לקריאה נוספת: הספר בתרגום לאנגלית

  • מיין קמפףגרמנית: Mein Kampf; בעברית: "מלחמתי" או "מאבקי") הוא ספר שכתב אדולף היטלר בזמן ישיבתו בכלא לנדסברג בעקבות ניסיון ההפיכה של פוטש מרתף הבירה בשנת 1923. הכרך הראשון של הספר יצא לאור ב־18 ביולי 1925, והכרך השני ב־1926. נדיר הוא המקרה שבו פורש אדם את מלוא משנתו הפוליטית, ומעצב אותה בשלב כה מוקדם בקריירה שלו, כפי שעשה זאת היטלר בספר "מיין קאמפף". נדיר עוד יותר הוא המקרה בו פועל אותו אדם ליישום הרעיונות, באופן החלטי ונחוש, במשך שנים, אך כל הסובבים אותו מתעלמים לחלוטין מתמרור האזהרה שהוצב להם. אם היו העם הגרמני, ומנהיגי העולם מתייחסים ברצינות לאמור בספר, הרי שאולי היו זוועות השואה ומלחמת העולם השנייה נחסכות מן העולם לקריאה נוספת: תרגום מקוון של "מיין קמפף" (באנגלית)

  • מלחמת גאליהלטינית: Commentarii de Bello Gallico, הערות אודות מלחמת גאליה) הוא חיבור לטיני שנכתב על ידי יוליוס קיסר ומתעד את מלחמת גאליה. קיסר התמנה למושל הפרובינקיות גאליה נארבוננסיס ואיליריה ב-58 לפנה"ס, הוא השתמש במינוי זה לצאת למלחמת כיבוש בגאליה הלא רומית ואף חדר לגרמניה ובריטניה, מטרת המלחמה היה להאדיר את שמו וכך לבסס את מעמדו הפוליטי ברומא. בהתאם לכך החיבור מתאר את המלחמה מנקודת המבט של קיסר והוא שימש כתעמולה שנועדה להציג את הישגי המלחמה לעם הרומי. בנוסף לכך הספר מכיל סיקרה אתנוגרפית של הגאלים והגרמאנים שנגדם הוא נלחם ושל ארצותיהם. החיבור מחולק לשמונה ספרים, את שבעת הראשונים כתב קיסר בעצמו כאשר הספר השמיני נכתב על ידי אולוס הירטיוס לאחר הירצחו של קיסר. יוליוס קיסר. מלחמת גאליה בשבעה ספרים, בצירוף ספר שמיני מאת אבלוס הירציוס. תרגם מן המקור הרומי והוסיף מבוא, הערות ומפתח שמות נ' רבן. תל אביב, יבנה, תשי"ט (1958).
  • הקלאסיקה של ההרים והימים הוא טקסט סיני קלאסי המשלב גאוגרפיה במיתוס. גרסאות של הטקסט ידועות עוד מן המאה הרביעית לפנה"ס, ולצורתו הסופית התגבש בתקופת שושלת האן המערבית. הטקסט משמש תיאור גאוגרפי-תרבותי-אגדי של סין שלפני תקופת שושלת צ'ין, ומשובץ כולו סיפורים מיתולוגיים. מעבר לכך ניתן למצוא בו גם התייחסויות לבעלי חיים, צמחייה, מחצבים, טכניקות כישוף, דת, היסטוריה, רפואות, מנהגים עממיים ומיעוטים אתניים בסין. במקור היו בספר גם מפות מצוירות אשר אוגדו תחת השם "הקלאסיקה של מפות ההרים והימים", אך לאחר תקופת שושלות וֵיי וגִ'ין לא נותר זכר מן המפות.

  • אלה תולדותאיטלקית ובתרגום לאנגלית נקרא הספר "ההיסטוריה") הוא שמה של נובלה היסטורית שעלילתה העיקרית מתרחשת במלחמת העולם השנייה. הספר הוא האחד לפני האחרון שכתבה הסופרת האיטלקייה אלזה מורנטה והנודע ביותר שלה. נכתב בשנת 1974. הספר בנוי במקביל לתקופה ההיסטורית שבין תחילת המאה ה-20 עד לשנת 1962, ומספר, בעיקר, את סיפורו של ילד בתקופת מלחמת העולם השנייה ומעט אחריה בין השנים 19411950. הספר מתחיל בפרולוג המפרט בקיצור נמרץ את תולדות האנושות מתחילת המאה ועד 1940, ולאחר מכן מתחילה העלילה, שלכל אורכה רצופה קטעים היסטוריים ממלחמת העולם השנייה, עד לסיומה, לבסוף מופיע מעין אפילוג המתאר בקצרה את המשך תולדות האנושות בין השנים 19511962 ומסתיים במילים "וההיסטוריה נמשכת...".

  • במערב אין כל חדש הוא שם ספרו האנטי מלחמתי של אריך מריה רמרק, הספר כתוב בגוף ראשון מפי חייל צעיר שגויס עם חבריו לספסל הלימודים לצבא הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר לפרטי פרטים את אורח החיים והחוויות של החיילים בשדה הקרב, ככל שהמלחמה נמשכת ונקלעת למבוי סתום. התיאורים שמביא החייל משולבים בתחושותיו הקשות לגבי חוסר התוחלת שבמלחמה, וחוסר האמון שהוא חש כלפי מוריו ומנהיגיו שמרבים לדבר בזכות המלחמה, אך אינם מודעים לזוועות המתרחשות בחזית. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות. בגרמניה נשרף הספר, יחד עם ספר ההמשך "הדרך חזרה" (Der Weg zurück), עם עליית הנאצים לשלטון. כיום הוא נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הגרמנית ושל הספרות בכלל.




  • שם הוורד הוא רומן מתח פילוסופי-היסטורי מאת אומברטו אקו. עלילת הספר מתרחשת באיטליה בשנת 1327, ועוסקת בסדרת רציחות מסתוריות המתרחשות במנזר, בו אמורים להתכנס נציגיהם של ראשי העולם הדתי והפוליטי באירופה באותה תקופה. הסיפור הבלשי והמציאות הפוליטית של אותה עת, מנוקזים למנזר, המצוי בצפון איטליה ובו מתרחשת רוב עלילת הרומן. הוויכוח התאולוגי והקרע בכנסייה הקתולית של אירופה במאה ה-14, בין האפיפיורות (אשר שכנה אז באביניון) ובין כמה מסדרי נזירות חזקים, מהווים רקע היסטורי אמיתי לסיפור המתח הבלשי. המספר הינו אדסו ממלק, פרח נזורה בנדיקטיני אשר מלווה את מורו, האח הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל. אדסו וויליאם מנסים יחד מנסים לפתור את התעלומות האופפות את המנזר בו הם מתארחים.
#888888
#cccccc
center


טוען את הלשוניות...





ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית".






  • ארוכה הדרך הביתה הוא סרט אוסטרלי, המבוסס על סיפור אמיתי. הספר שעל פיו נכתב הסרט הוא ספר ביוגרפי שכתבה דוריס פילקינגטון, המתאר את סיפור חייה של אמה מולי. סרט זה, המבוסס על סיפור אמיתי, מתאר את טרגדיית הדור הגנוב שעבר העם האבוריג'יני באוסטרליה, עם תחילת התיישבותו של האדם הלבן ביבשת, ועד המאה ה-20. ילדים אבוריג'ינים, שנראו בהירי עור, באופן יחסי, או שאחד מהוריהם היה לבן, נלקחו ל"חינוך מחדש" על מנת שיחיו את חייהם כאדם לבן. כל זאת בחסות החוק האוסטרלי, תוך ניתוקם של אותם ילדים מהעולם המוכר להם, ממשפחתם, ומתרבותם.


  • בלאק הוק דאוןאנגלית: Black Hawk Down) הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 2001 בבימויו של רידלי סקוט. הסרט מבוסס על עלילת הספר באותו השם מאת מארק באודן. הספר, מתאר את אירועי קרב מוגדישו שהתרחש בבירת סומליה בשנת 1993, במהלכו ניסו כוחות של צבא ארצות הברית ללכוד שניים מבכיריו של מוחמד פראח איידיד, ראש קבוצה מיליטנטית שפעלה נגד האו"ם בסומליה. עלילת הסרט נאמנה לתיאוריו של באודן שביסס את תיאור הקרב על ראיונות שערך עם מרבית החיילים והמפקדים האמריקאים וכן עם חלק מהמיליטנטים הסומלים ותושבי העיר. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר וזכה בשניים בטקס של 2002, בקטגוריית הסאונד ובקטגוריית העריכה.

  • הקרב על בריטניה הוא סרט שהופק בשנת 1969 בשיטת הטכניקולור על ידי הארי סלטזמנן ובנימין פיזס. במאי הסרט היה גאי המילטון. עלילת הסרט מספרת על אירועי הקרב על בריטניה והיא מבוססת על ספרם של דרק ווד ודרק דמפסטר, "השוליים הצרים". הסרט נכתב בניסיון לתאר בצורה מדויקת את אירועי הקרב על בריטניה - מערכה אווירית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה במהלך הקרב, חיל האוויר המלכותי מנע מגרמניה להשיג עליונות אווירית, ומבצע ארי-הים, שמטרתו הייתה פלישה לבריטניה, בוטל. הטיסות בסרט מוצגות באופן מרהיב, בצורה מפוארת יותר מכל סרט שנוצר לפניו, מה שהפך את הפקתו ליקרה במיוחד.

  • האדומה הגדולה הוא סרט מלחמתי המבוסס על חוויותיו של הבמאי סמואל פולר, ששירת במלחמת העולם השנייה בדיוויזיה האמריקאית "האדומה הגדולה" (The Big Red One). הסרט מנסה לתאר את זוועות המלחמה כפי שהן משפיעות על החיילים בחזית, העלילה מתמקדת בארבעת החיילים (ובסמל שלהם) ששורדים את המלחמה מתחילתה ועד סופה וזוכים לכינוי "ארבעת פרשי הסמל". הגרסה המקורית של הסרט צולמה בשנת 1980 ונערכה באופן שבו התקבל סרט מקוטע ללא קשר ענייני בין הסצנות (סצנות רבות נחתכו בעריכה). בשנת 2004, שבע שנים לאחר מות הבמאי הוצגה גרסה משוחזרת של הסרט בפסטיבל קאן בתוספת 40 דקות והוא זכה להערכה רבה.







  • שואה (במקור: Shoah) הוא סרט תיעודי על השואה משנת 1985. אורכו כתשע שעות, והוא בוים על ידי קלוד לנצמן, שעבד על הפקתו במשך 11 שנים. על אף שהסרט מסווג בהתאם למוסכמות כסרט תיעודי, לנצמן עצמו אינו משייך אותו לז'אנר זה, משום שבניגוד לסרטים תיעודיים אחרים, הסרט הזה אינו מתעד מצבים היסטוריים שקרו בעבר, אלא כולל שעות רבות של ראיונות ועדויות על השואה. סגנון הראיונות של לנצמן והבחירה שלו להפריד בין הסצנות לראיונות, מובאים בסרט בשלושה חלקים: ניצולים, עדי ראייה ומבצעים. לנצמן עשה מאמץ לתאר כל חלק בשוני מוחלט.

  • הספציאליסט הוא סרט תעודה משנת 1999 של הבמאי אייל סיון העוסק במשפט אייכמן. הסרט מורכב כולו מקטעים תיעודיים מצולמים מן המשפט, המתרכזים בנאשם אדולף אייכמן, ואשר נערכו ולוו בפסקול מוזיקלי. הסרט מבקש להציג את אייכמן, לפי דברי סיוון, כ"פושע מודרני במלוא מובן המילה, פושע מכתבה", ברוח הביקורת נגד המשפט שהעלתה חנה ארנדט בספרה "אייכמן בירושלים". אייכמן מוצג בסרט כפקיד יבשושי ובלתי־מאיים, שאינו מבין את גודל המעמד שבו הוא נתון, מותקף שוב ושוב על ידי הרטוריקה המתלהמת של התובע גדעון האוזנר, ממעיט בחשיבות מעשיו, ואף אינו יודע אל־נכון איפה הוא נמצא.




  • לילה וערפל הוא סרט תיעודי של הבמאי הצרפתי אלן רנה משנת 1955. הסרט מציג את מחנות אושוויץ ומיידנק נטושים, כפי שנראו בשנות החמישים, תוך כדי תיאור חייהם של האסירים במחנות. "לילה וערפל" הוא אחד הסרטים התיעודיים הראשונים שנעשו אודות השואה הסרט בנוי כתנועה מתמדת בין שני קטבים; מחנות ההשמדה מצולמים בזמן הווה בצבע, ואילו תצלומי הארכיון הרבים מתקופת השואה הם בשחור-לבן. צילומים אלה מציגים את תאי הגזים וערימות של גופות. החלק האחרון של הסרט מציג את גילוי הזוועות, נחשף בו תהליך ההשמדה ונראים צילומים רבים של משחררי המחנות יחד עם צילומי האתרים בשנת 1955.








#888888
#cccccc
center


משהוצרו צעדיהם והוטלו עליהם סנקציות שונות – החליטה קבוצת המהגרים הגדולה שפלשה לארץ לא לה וחיה תחת עול השליט החדש לגייס כוח חיצוני ובסדרה של פיגועים גרמה לשליט לשחררם לדרכם. כך נותר השליט בחיים, מעשי הטרור פסקו והמהגרים, בעזרת כוחות חיצוניים – חזרו לארצם. מהי אותה סדרת פיגועים?

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)