פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
![]() "היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
בְּרַקְסְטוֹן בְּרָאג היה גנרל אמריקאי בצבא ארצות הברית ומאוחר יותר בצבא הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. למרות מאמציו הכנים בשדה הקרב וקשריו עם נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס ההיסטוריה הנציחה אותו כאחד מהכושלים במפקדיה הצבאיים של הקונפדרציה, אדם שחייליו וקציניו כאחד הביעו סלידה מדרך פיקוד והנהגתו. הקריירה הצבאית שלו הסוערת שלו והעימותים עם פקודיו ומפקדיו החלו עוד במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו הוא ניצל פעמיים מניסיון התנקשות בחייו על ידי החיילים תחת פיקודו, באחת הפעמים הסתירו המתנקשים פגז ארטילריה ממולכד מתחת למיטתו, בסיכומו של דבר המיטה נהרסה אבל בראג יצא ללא סריטה.
אחת מתכונות האופי הבולטות של בראג הייתה נטייתו להתווכח ולהתעמת עם כל אדם שעמד מולו, ובתחום זה הצליח ליצור תקדים. בספר זכרונותיו ממלחמת האזרחים מספר יוליסס סימפסון גרנט, הגנרל המפקד של צבא ארצות הברית על אנקדוטה אותה הוא מכנה "מאפיינת את בראג". על פי גרנט בעת בה היה בראג קצין בצבא ארצות הברית הוא הוצב כקצין ב"מבצר" גבול נידח במערב ארצות הברית, היחידה המוצבת במקום סבלה מחוסר בכוח אדם ובעיקר בקצינים ובראג מילא תפקיד של מפקד פלוגה וגם מפקד פלוגת המפקדה שמתוקף תפקידו מרכז את ענייני הלוגיסטיקה. יום אחד הגיש מפקד הפלוגה בראג לקצין המפקדה בראג בקשת רכש, בראג קצין המפקדה דחה את הבקשה ובראג מפקד הפלוגה חזר והגיש אותה עם מכתב נלווה בו הוא מוחה על דחיית בקשתו, גם פניה זו נדחתה על ידי קצין המפקדה בראג. מפקד הפלוגה בראג לא וויתר ופנה בתלונה למפקד המבצר, הקצין הבכיר כתב בתגובה " באלוהים מר בראג, אתה התווכחת עם כל קצין הצבא ועכשיו אתה מתווכח עם עצמך!"



"לה מֵזון קארה" (בצרפתית: La Maison Carrée – "הבית המרובע") הוא מבנה רומי עתיק ושמיש, המצוי בעיר נים, שבדרום צרפת. בנייתו הסתיימה, כנראה, בשנת 16 לפני הספירה. המבנה הוא דוגמה לאדריכלות הוויטרובית. דהיינו, אדריכלות כמו זו, המתוארת בספריו של מרקוס ויטרוביוס פוליו, שנפטר בערך כשבניית המבנה הושלמה. כתבי ויטרוביוס, שתורגמו לעברית במאה ה-20, נשמרו בהעתקות ידניות של נזירים, והתפרסמו בזכות האדריכל ואיש הרנסאנס, לאונה בטיסטה אלברטי. אלברטי כתב את ספרו "על אמנות הבנייה" בהתייחסות ישירה לוויטרוביוס, הן בתוכן והן בצורה (למשל, החלוקה הפנימית לעשרה ספרים). למעשה, סביר להניח, שגם כתביו של ויטרוביוס מנציחים גם את הגיגי קודמיו. למשל, בדבריו על מקווי מים, הוא מזכיר את "יפו שבסוריה" כמקום בו יש אגם עצום, המפיק אספלט רב. אין ספק כי הכוונה היא לים המלח. קישור בין ים המלח לעיר יפו עשה כבר הסופר קסנופילוס במאה ה-3 לפנה"ס. סביר שויטרוביוס נסמך כאן על מקור הלניסטי, כי הוא אינו ממקם את יפו ביהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס. סביר גם שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בצמחיית סוריה, הוא מתכוון לבלסם של יהודה.



וידאו בן 11 דקות המתאר את נאום היסטורי מיום 18 בפברואר 1943 של סוּנְג מֵיילִינְג (1897 - 23 באוקטובר 2003), ידועה אף כ"מאדאם צ'יאנג קאי שק", הייתה אשתו של המנהיג הסיני צ'יאנג קאי שק, היא מילאה תפקיד חשוב בפוליטיקה הסינית והופיעה על שער השבועון טיים, בתחילה עם בעלה כ"איש השנה ואשת השנה" בשנת 1937, ולאחר מכן לבדה תחת התואר "אשת הדרקון". היא הייתה הסינית הראשונה והאישה השנייה אשר נאמו בפני הקונגרס של ארצות הברית.



ג'ורג' ארמסטרונג קסטר (5 בדצמבר 1839 - 25 ביוני 1876) היה מפקד בחיל הפרשים של צבא ארצות הברית במלחמת האזרחים האמריקנית ובמלחמות האינדיאנים. קסטר היווה דמות להערצה בקרב האמריקאים והידיעות על מותו בקרב ליטל ביגהורן (שנתפרסמו ב-4 ביולי במהלך חגיגות מאה השנים לעצמאותה של ארצות הברית) זעזעו את האומה האמריקאית.

- היסטוריה כללית
- אירועים בלוח העברי
- היישוב בארץ ישראל
- המזרח התיכון
- אירופה
- גרמניה
- צרפת
- אוסטרליה
- אמריקה הלטינית
- נשים בהיסטוריה (היום)

- 1560 – שארל התשיעי הופך למלך צרפת לאחר שאחיו פרנסואה השני נפטר
- 1791 – נפטר המלחין וולפגנג אמדאוס מוצארט (בתמונה), ויצירתו רקוויאם, עליה עמל באותו היום, נותרת לא גמורה
- 1933 – עם קבלת התיקון ה-21 לחוקתה מסתיימת תקופת היובש בארצות הברית
- 1949 – דוד בן-גוריון מכריז על ירושלים כעל בירת מדינת ישראל
- 1952 – מתחיל הערפיח הגדול בלונדון שגובה את חייהם של אלפי אנשים

- ה'כ"ה – רבי אברהם הגר הועלה על המוקד על קידוש השם באאוגסבורג
- ה'שמ"ו – נפטר רבי אליעזר אשכנזי, פרשן המקרא, פוסק ופילוסוף
- ה'תש"ב – נפטר דוד ילין (בתמונה), מבני היישוב הישן ומבוני היישוב החדש
- ה'תש"י – בעקבות החלטת האו"ם על בינאום ירושלים, קובעות כל סיעות הכנסת כי "ירושלים היא בירת מדינת ישראל", ומצהירים על העברת הכנסת ושאר מוסדות המדינה אליה
פרשת השבוע: וישב, שבת חנוכה
הדף היומי: מסכת בבא קמא, דף ל"ג
כ"ב בכסלו
ה'תשפ"ד - אירועים בלוח העברי

- 1936 - בפריז חותם אברהם תהומי, מפקד ארגון "הגנה ב'" האקטיביסטי שפרש מן ההגנה, על הסכם עם זאב ז'בוטינסקי המכפיף את הארגון להוראות הזרוע הפוליטית של הרוויזיוניסטים. מאוחר יותר חזר בו תהומי מן ההסכם, ושב עם אנשיו אל ההגנה. גרעין של פעילים בראשות דוד רזיאל ואברהם שטרן המשיכו את פעילות הארגון הנפרד, תחת שמו המוכר - "אצ"ל".
- 1949 – דוד בן-גוריון מכריז על ירושלים כעל בירת מדינת ישראל.
- 2005 – 5 הרוגים ו-54 פצועים בפיגוע התאבדות שביצע מחבל מתאבד ב"קניון השרון" שבנתניה.

- 1868 - נולד הפיזיקאי ארנולד זומרפלד
- 1897 - נולד הפילוסוף וההיסטוריון גרשם שלום (בתמונה: הכרטסת של שלום בה כתב הערות)
- 1901 - נולד הפיזיקאי ורנר הייזנברג, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932
- 1963 - נפטר המלחין קרל אמדאוס הרטמן

- 1560 – נפטר פרנסואה השני מלך צרפת
- 1560 – שארל התשיעי (בתמונה) מוכתר למלך צרפת
- 1926 – נפטר קלוד מונה, צייר צרפתי, אמן המוביל בזרם האימפרסיוניסטי

- 1941 – קלייב קאלדוול אלוף ההפלות האוסטרלי מפיל חמישה מטוסי אויב, במלחמת העולם השנייה.
- 1958 – החלה בניית בית האופרה של סידני (בתמונה).


- 1492 - כריסטופר קולומבוס מגיע לאי היספניולה
- 1815 - ייסוד העיר מסייאו בברזיל
- 1865 - מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית: פרו וצ'ילה כורתות ברית נגד ספרד
- 1891 - נפטר פדרו השני, קיסר ברזיל
- 1908 - נולדה אראסי דה קרווליו גימראיס רוזה, פקידה בקונסוליה הברזילאית בהמבורג שהוכרה כחסידת אומות העולם
- 1911 - נולד המהפכן הברזילאי קרלוס מריגלה
- 1919 - נוסדה חברת התעופה הקולומביאנית אוויאנקה
- 1925 - נולד אנסטסיו סומוסה דביילה, רודן ניקרגואה בין 1967 ל-1979
- 1938 - נולד מאמן הכדורגל הארגנטינאי ססאר לואיס מנוטי
- 1953 - נפטר הזמר המקסיקני חורחה נגרטה
- 1978 - נולד השחקן הארגנטינאי מריאנו מרטינס
- 1993 - נולד הכדורגלן הארגנטינאי לוסיאנו וייטו

- נולדו
- 1887 – צילה דראפקין, משוררת יידיש רוסייה-אמריקאית
- 1934 – ג'ואן דידיון, סופרת אמריקאית
- 1968 – מרגרט צ'ו, קומיקאית, שחקנית, מפיקה ותסריטאית קוריאנית-אמריקאית
- 1982 – קרי הילסון, זמרת אמריקאית
- נפטרו
- 1784 – פיליס ויטלי (בתמונה), משוררת אפרו-אמריקאית ילידת סנגל, ששוחררה מעבדות והייתה השחורה הראשונה להתפרנס מכתיבתה

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד ה-26 בחזית המצרית ועד 1974 בחזית הסורית. עד סוף המלחמה הצליח צה"ל להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה. מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות לחימה חדשות וביטאה תפישה אסטרטגית ומערכתית חדשה ביחס להתמודדות צבאות ערב מול צה"ל, בייחוד מצד מצרים. המלחמה הייתה גם לזירת עימות כחלק מהמלחמה הקרה, כאשר מדינות ערב נתמכו וחומשו על ידי ברית המועצות, בזמן שישראל נתמכה על ידי ארצות הברית. למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכה הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.
-
בית הרוס בדמשק כתוצאה מהתקפת חיל האוויר הישראלי ביום 9 באוקטובר 1973.
-
טנק ישראלי מסוג שוט עוקף אוטובוס בציר חאן ארנבה בפריצה אל תוך השטח הסורי במלחמת יום הכיפורים.
-
חיילים ישראלים מפנים את מעוז בודפשט 1973, ברקע המוצב ההרוס.
-
ציור של אומן מצרי המתאר את חציית התעלה.
-
להקה ישראלית מופיע בעת הקרבות בפני חיילים.


אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ התיאטרון ביוון העתיקה
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית


קרב הירמוך היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון, ובו גברו המוסלמים על הביזנטים. שמו נגזר מזירת הקרב - בסמוך לנחל הירמוך, על גבול ממלכת ירדן וסוריה של ימינו. בעקבות ההפסד בקרב נשבר הצבא הביזנטי ולא יכול היה לעצור את תנופת הצבא המוסלמי, שפעל במהירות וביעילות לניצול ההצלחה. לאחר כיבושה מחדש של סוריה הופנה המאמץ האסלאמי לארץ הקודש. בסוף 637, לאחר מצור ממושך, נכנעה ירושלים ואחריה נפלה כל סוריה לידי המוסלמים.
תבוסת הביזנטים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה ארוכת הימים של האימפריה הביזנטית, שאיבדה את שליטתה באגן המזרחי של המזרח התיכון ובמקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש, שהיו מרכז רוחני חשוב של האימפריה, והיווה את אבן הפינה לבניין האימפריה המוסלמית, שבשיאה שלטה על כל המזרח התיכון ועל צפון אפריקה. אובדן המקומות הקדושים לנצרות בירושלים ובארץ הקודש היו הסיבוב הראשון במאבק בין הנצרות לאסלאם. המאבק והדיאלקטיקה שנוצרה בעקבותיו, כמו גם המיתוסים שנוצרו סביב קרב הירמוך, נשמעים עד היום בשיח הפוליטי האסלאמי והנוצרי וכן בפוליטיקה הבינלאומית העכשווית.


העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ קלאופטרה ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון
ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦
פוליטיקאים: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון
אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל
אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ קורט טוכולסקי

העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ מלחמת גאליה ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦ המצור על אנטיוכיה
העת החדשה: קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦
מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915) ♦

תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר

אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג

היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא

ערכים נוספים בנושא היסטוריוגרפיה

היסטוריה על ציר הזמן |
---|
![]() |
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | המהפכה הנאוליתית
תקופת האבן | נדידת האדם הקדמון
התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית
התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית

ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
היסטוריה של מצרים העתיקה | מצרים העתיקה
האימפריה האכדית | אשור | שומר
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית
רומא העתיקה | המלחמה הפונית הראשונה | המלחמה הפונית השנייה
ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת העתיקה

שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
ערכים נוספים בתחום ימי הביניים

המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים
קולוניאליזם | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית | הצהרת זכויות האדם והאזרח
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית
מלחמת העולם הראשונה | Fin de siècle
ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת החדשה

מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית

לוח אירועים בהיסטוריה |
---|

היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד


היסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון


היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ


היסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה


היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד

אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה
מצרים | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין
ימי הביניים
האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית
העת החדשה
האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית |

ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא

ראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529

חסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |

השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית

היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה


![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
תולדות עם ישראל | היישוב | השואה | ישראל | צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
ערכים נוספים העוסקים בתולדות האמנות

התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של המדע

היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט

רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:
אתר באנגלית המכיל מאמרים ביקורות על ספרים, אנציקלופדית ערכים וקישורים העוסקים בתחום המחקר ההיסטורי של כלכלה ותהליכים כלכליים. האתר הוא אתר אקדמי ומכיל חומר המיועד לסטודנטים ומרצים.

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה

![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|


- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.


ספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים. הספר לא נכלל בקורפוס המקראי אצל היהודים ונחשב כאבוד, ולעומת זאת נשמר בביבליה הנוצרית כחלק מהברית הישנה. עם זאת הספר היה ידוע בקרב יהודים גם בתקופת התלמוד ובמידה מועטה בתחילת ימי הביניים, אך לאחר מכן לא נודע עוד אצל היהודים כספר בפני עצמו, והוא השתמר רק בשפה היוונית. רק עם התגלות הגניזה הקהירית ומגילות קומראן נתגלו כתבי יד (לא שלמים) של המקור העברי של הספר.
ספר בן סירא השלם עם הפניות למהדורות מקוונות נוספות
מידע על בן סירא במהדורת ויקיטקסט

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל


ג'יימס קוק (באנגלית: James Cook,7 בנובמבר 1728 - 14 בפברואר 1779) היה קצין בצי המלכותי הבריטי ומגלה ארצות, מגדולי חוקרי האוקיינוסים בהיסטוריה. את המסע השני שלו ליבשת אנטארקטיקה (1772-1775) הוא הנציח בסדרת ספרים אותם כתב משחזר לאנגליה והוכיח שאין בנמצא יבשת דרומית - אחרי מאות שנים של ספקולציות. ב-1775 קיבל דרגת קפטן וחברות ב"חברה המלכותית". מאמר שבו הסביר כיצד שומרים על בריאות המלחים זיכה אותו בשנת 1776 במדליית קופלי.
"המסע אל הקוטב הדרומי ומסביב לעולם" ספרו של קוק המתאר את המסע השני באנגלית

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|

איש החברה הגבוהה שהיה בין הראשונים שערכו לפוליטיקאי היחפן, בראשית דרכו הפוליטית, את ההיכרות עם חוג אנשי ההון והתעשיינים. בהמשך נמלט מארצו והשתתף במאמץ המלחמה של אויביה כמומחה לאישי השלטון וההנהגה של הארץ ממנה ברח. מי האיש?
פתרון | |
---|---|
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)