פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/35

מיידאן-י אמאם היא כיכר עירונית במרכז העיר אספהאן באיראן. הכיכר מוקפת מבנים היסטוריים מהמאה ה-17 מתקופת האימפריה הספווית, ונודעת לה חשיבות היסטורית ואדריכלית רבה. עם הופעת השושלת הספווית ב-1501 החלה תקופת פריחה באספהאן, ולפי גרסה אחת כבר ב-1590 החלה הקמתו של "מסגד השאה" בצדו המזרחי של השטח שהפך לאחר מכן לכיכר. בשנת 1598 הייתה העיר לבירת האימפריה, והקמת הכיכר שנקראה "נאקש-אה ג'האן" ("תמונתו של העולם"), החלה לפי תוכנית מונומנטלית. עבודות הבנייה הושלמו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-17. מאוחר יותר זכתה הכיכר לשם "מיידאן-אה שאה" ("כיכר השאה"), ולבסוף, לאחר המהפכה האיראנית, קיבלה את שמה הנוכחי, לכבוד רוחאללה ח'ומייני. הכיכר בנויה כשטח פתוח גדול בצורת מלבן שאורכו 560 מטר ורוחבו 160 מטר. שטחה של הכיכר הוא כמעט 90,000 מ"ר והיא אחת הכיכרות הגדולות בעולם. במרכזה גן גדול ובריכת נוי, ועיצוב הנוף נחשב מופת לסגנון הגנים האסלאמים. מדרום לכיכר ניצב "מסגד האמאם" (בעבר "מסגד השאה") ומולו, בצדה הצפוני, ניצב הבזאר. בצדה המזרחי של הכיכר ניצב שער עאלי קאפו ומולו מסגד השייח' לוטף אללה. המבנים סביב הכיכר חוברו זה לזה, ולאורך חזיתותיהם שולבו ארקדות בנות שתי קומות. אורכן הכולל של הארקדות הוא כ-1,200 מטר והן משמשות כמבואה לחנויות, לבתי העסק ולבתי המלאכה שמאחוריהן.

לערך המלא