פורטל:השפה העברית/הידעת?/34
כתב המנדט על פלשׂתינה (ארץ ישראל), שהעניק חבר הלאומים לבריטניה, קבע כי "אנגלית, ערבית ועברית יהיו שפותיה הרשמיות של פלשׂתינה. כל ביטוי או כיתוב בערבית על גבי בולים או כסף בפלשׂתינה יחזור בעברית, וכל ביטוי או כיתוב בעברית יחזור בערבית." כמו כן, דבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1922, ששימש מעין חוקה למנדט הבריטי, קבע כי "כל הפקודות, המודעות ... והטפסים הרשמיים של הממשלה ו...של רשויות מקומיות ועיריות ... יפורסמו באנגלית ובערבית ובעברית. ... אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט...". זו הייתה הפעם הראשונה בעידן המודרני, שבה נקבע מעמד רשמי לשפה העברית בישות מדינית כלשהי. מעבר לזאת, מכיוון שהמנדט נוסד על-בסיס הצהרת בלפור והחלטת ועידת סן רמו, מתוך מטרה מוצהרת להביא להקמת "בית לאומי" לעם היהודי בארץ ישראל, הייתה זו הכרה בשפה העברית כשפתו הלאומית של העם היהודי; דבר שהיה באותה תקופה שנוי במחלוקת בין ארגונים פוליטיים יהודיים, גם בארץ ישראל עצמה, כפי שהשתקף במלחמת השפות.