פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/6 בספטמבר

6 בספטמבר 1941, החובה לשאת את הטלאי הצהוב הוחלה על כל היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. הטלאי הצהוב היה מעין אות קלון שיהודים היו חייבים לשאת על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטישמית; בגרסתו הראשונית בימי הביניים. בגרמניה הנאצית הועלתה לראשונה על ידי ריינהרד היידריך, בדיון שהתקיים בעקבות פרעות ליל הבדולח, בנובמבר 1938. בתקנות נקבע שגודלו של הטלאי הצהוב יהיה לפחות בגודל של עשרה סנטימטרים או בגודל אגרוף. יהודים שלא נשאו את הטלאי, היו צפויים לעונשי קנס, מאסר וירי. גרמניה החלה להשליט את נשיאת הטלאי הצהוב בארצות שכבשה, אך נתקלה בהתנגדויות בצרפת, דנמרק ובולגריה. בצרפת, ובעיקר בדנמרק נשאו התושבים הדנים, ואף כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק, טלאי צהוב כהזדהות עם היהודים; ועל כן, השלטונות הגרמניים נרתעו מאכיפתו בחוזקה את הטלאי הצהוב.