פורטל:תל אביב-יפו/ציטוט נבחר/33
ואת אינך עונה. האורות על הטיילת החדשה כבר דועכים. במסעדות לאורך החוף הופכים את הכיסאות. תל אביב, סוף 1984. אני על שובר-הגלים. רק עוד שלושה דייגים נותרו כאן. האחרים נואשו והלכו הביתה. ואת חשוכה כולך ונעה כל הזמן. את דרוכה ומגורה. אני מרגיש אותך. למולך העיר מתכווצת בפחד פתאום. ובבת אחת נעשה ברור באופן כמעט מעליב, שהיא רק אי שלא העז להיות אי.
— המסַפֵּר מדבר אל הים, עיין ערך: אהבה, דויד גרוסמן