פטסי קליין
פטסי קליין (באנגלית: Patsy Cline; 8 בספטמבר 1932 - 5 במרץ 1963) הייתה זמרת קאנטרי אמריקאית.
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1932 וירג'יניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
5 במרץ 1963 (בגיל 30) Camden, ארצות הברית  |
| שם לידה | וירג'ינה פטרסון הנסלי |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1947–1963 (כ־16 שנים) |
| מקום לימודים |
John Handley High School |
| סוגה |
קאנטרי |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים | Four Star, דקה |
| בן או בת זוג |
Charlie Dick |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נולדה בשם וירג'ינה פטרסון הנסלי (באנגלית: Virginia Patterson Hensley) בווינצ'סטר וירג'יניה ארצות הברית. את החוזה הראשון שלה כזמרת קאנטרי היא קיבלה ב-1953, ולמרות חייה הקצרים הפכה לאחת מהזמרות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הפופ האמריקנית. חייה היו נושא לספרים רבים, סרטים עלילתיים ותיעודיים, מאמרים ומחזות.
קליין נודעה בזכות קולה העשיר ומלא הרגש, אשר זמרים בולטים שפרחו אחרי לכתה מצאו בו השראה ונושא לחיקוי.
קליין נהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 30. לאחר מותה המשיכו תקליטיה להימכר בהצלחה רבה וזכו בפרסים רבים, עובדה שקיבעה את דמותה לצד זמרים נערצים אחרים ובהם ג'וני קאש ואלביס פרסלי. רק עשר שנים לאחר מותה הייתה לזמרת הסולו הראשונה שהוכנסה להיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי. בשנת 2001 נבחרה מטעם החברים המבצעים בתעשיית מוזיקת הקאנטרי למקום הראשון בין 40 הנשים הגדולות במוזיקת הקאנטרי בכל הזמנים. בלהיטיה הבולטים: "צועדת אחר חצות" (Walkin' After Midnight), "מתפרקת לרסיסים" (I Fall to Pieces), "היא מחזיקה בך" (She's Got You), "משוגעת" (Crazy), ו"חלומות מתוקים" (Sweet Dreams).
ביוגרפיה
עריכהילדותה
עריכהקליין נולדה ב-8 בספטמבר 1932 בשם וירג'יניה פטרסון הנסלי, בעיר וינצ'סטר שבווירג'יניה. אביה היה נפח ואילו אמה, אשר הייתה בת 15 כאשר ילדה אותה, הייתה תופרת. קליין הייתה הבכורה מבין שלושה ילדים במשפחתה. משפחתה סבלה מעוני לאורך ילדותה של פטסי, וכאשר הייתה בת 15 נטש אביה את משפחתו. המשפחה נדדה בין בתים שונים במדינת וירג'יניה. בהיותה צעירה לקתה בדלקת גרון חמורה. לדבריה, אירוע זה הוא שיצר את קולה הייחודי. בהיותה ילדה נהגה לשיר עם אמה בעת תפילות בכנסייה.
נערותה
עריכהבעודה נערה, בשנת 1947, קליין החלה מופיעה בתחרויות כישרונות צעירים. היא פנתה לתחנת רדיו מקומית וביקשה להצטרף לתוכנית שירה קבועה אשר שודרה ברדיו – והתקבלה. עם עזיבת אביה את הבית היא נאלצה להפסיק את לימודיה בבית הספר התיכון ועבדה בעבודות שונות, ובהן מוכרת משקאות קלים ומלצרית. בלילות שרה במועדוני לילה לבושה בתלבושת אופיינית לנשֵי בוקרים; תלבושת זו היא עיצבה בעצמה ותפרה בעזרת אמה.
נישואיה הראשונים ותחילת הצלחתה
עריכהבשנות ה-20 המוקדמות לחייה פגשה קליין בשני הגברים אשר היו עתידים לתרום יותר מכל להצלחתה. בשנת 1953 היא התחתנה עם קבלן הבניין ג'רלד קליין, אולם השניים התגרשו ב-1957. בין הגורמים לגרושיה היו פער הגילים הגדול בינה לבין בעלה, רצונו של בעלה כי תוותר על שאיפתה לקריירה אמנותית ותמלא את התפקיד המסורתי עקרת בית והעובדה כי החלה במערכת יחסים עם מנהלה. מערכת יחסיה הרומנטיים עם מנהלה נמשכה עד שהתחתנה. בשנת גירושיה היא התחתנה שנית עם צ'ארלס אלן דיק. בשנת 1958 נולדה להם בת, ג'וליה דיק, ובשנת 1961 בן, אלן רנדולף דיק. מנהלה, ביל פיר, העניק לה את השם "פטסי". בעידודו החלה קליין מופיעה פעמים רבות בתחנות רדיו מקומיות. כך צברה מעריצים נאמנים במדינות וירג'יניה ומרילנד.
מותה
עריכהב-3 במרץ 1963 הופיעה פטסי לפני חיילים ומלחים בקנזס. בגלל מזג האוויר המעורפל היא לא יכלה לטוס יום למחרת חזרה הביתה. חברים הציעו לה לבוא איתם באמצעות כלי רכב, בנסיעה של 16 שעות עד היעד שלה, אך היא סירבה באומרה "Don't worry about me. When it's my time to go, it's my time." ב-5 במרץ עזבה את המוטל שהתארחה בו ונסעה לשדה התעופה. מזג האוויר לא השתפר, ומנהל שדה התעופה הציע להם לינה חינם וכן ארוחות חינם בשדה התעופה. האמרגן של פטסי התעקש לנסוע בכל זאת. המטוס נתקל במזג אוויר סגרירי והתרסק עוד באותו יום. יום למחרת יצאו אנשים לחפש ניצולים מהתרסקות המטוס, אבל כולם נהרגו. בדיקות הזיהוי הפלילי קבעו שהנוסעים לא סבלו בזמן מותם ונהרגו במקום.
פטסי נקברה בווירג'יניה. בבית העלמין בעיר הולדתה נתרם פעמון על שמה, שמצלצל בכל יום בשעה 06:00, שעת מותה.
קריירה
עריכה1953-1948: קריירה מוקדמת
עריכהבגיל 15 פטסי כתבה מכתב לגרנד אול אופרי ובקשה מבחן במה. היא ספרה לצלם מקומי רלף גראבס על המכתב, "חבר חושב שאני משוגעת לשלוח מכתב כזה. מה דעתך?" גראבס עודד את פטסי לשלוח את המכתב. שבועות מספר אחר כך היא קיבלה תשובה בה התבקשה להעביר לגרנד אול אופרי תמונות והקלטות. באותה עת הופיע זמר הגוספל וולי פאולר בעיר הולדתה והיא פנתה אליו מאחורי הקלעים ובקשה מבחן במה. לאחר מבחן במה מוצלח קיבלה משפחתה שיחת טלפון בה התבקשה פטסי להגיע לאופרי למבחן. היא נסעה יחד עם אמה ושניים מאחיה במשך שמונה שעות לנאשוויל, טנסי. כיוון שמשפחתה הייתה דלת אמצעים הם נסעו לאורך הלילה וישנו בפארק בנאשוויל לקראת בוקר. באותו היום הופיעה פטסי למבחן במה באופרי. המבחן עבר יפה אולם פטסי לא קיבלה הזמנה להופעה ושבה עם משפחתה לווירג'יניה.
בשנות ה-50 המוקדמות פטסי הופיעה בתחרות מוזיקה מקומית. היא זכתה ב-100 דולר ובהזדמנות להופיע בתוכנית טלוויזיה בה הופיעו כוכבי מוזיקת קאנטרי רבים. היא הפכה לחברה קבועה בצוות התכנית בשנת 1955 והופעותיה בטלוויזיה זכו לאהדה רבה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פטסי קליין
פטסי קליין, ברשת החברתית פייסבוק
פטסי קליין, סרטונים בערוץ היוטיוב
פטסי קליין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פטסי קליין, באתר AllMovie (באנגלית)
פטסי קליין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פטסי קליין, באתר ספוטיפיי
פטסי קליין, באתר Last.fm (באנגלית)
פטסי קליין, באתר AllMusic (באנגלית)
פטסי קליין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פטסי קליין, באתר דיזר
פטסי קליין, באתר Discogs (באנגלית)
פטסי קליין, באתר Songkick (באנגלית)- פטסי קליין, באתר Genius
- פטסי קליין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
פטסי קליין, באתר בילבורד (באנגלית)
פטסי קליין, באתר טיידל (באנגלית)- פטסי קליין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פטסי קליין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
