משקה קל

משקל לא-אלכוהולי, לרוב מוגז
(הופנה מהדף משקאות קלים)

משקה קל הוא משקה שאינו מכיל אלכוהול (כמו משקה חריף), הנצרך בדרך כלל כשהוא קר. משקה קל עשוי בדרך כלל ממים בצירוף חומרי טעם. חלק ניכר מהמשקאות הקלים הם משקאות מוגזים, כלומר כאלה שמומס בהם פחמן דו-חמצני. בקבוצת המשקאות הקלים נכללים גם מאלט ומיצים, אך משקה המכיל חלב אינו נכלל, בדרך כלל, בקבוצה זו. רבים מהמשקאות הקלים ממותקים, באמצעות סוכר או באמצעות ממתיק מלאכותי.

מגוון משקאות קלים

היסטוריה עריכה

משקה קל העשוי מרסק של פירות, שורשים או פרחים נעשה בימי הביניים על ידי כימאים מוסלמים.[1] בערך בשנת 1265 הופיע באנגליה משקה פופולרי בשם Dandelion and burdock, שנעשה משורשיהם של שני צמחים. המשקה תסס באופן טבעי. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נמצא שאחד ממרכיביו הוא חומר מסרטן. שיווק מסחרי של משקאות קלים, עשויים ממים, מיץ לימון ודבש, החל במאה ה-17. בשנת 1676 קיבלה חברת Compagnie des Limonadiers הפריזאית מונופול לשיווק משקה זה.

בשנת 1767 גילה הכימאי האנגלי ג'וזף פריסטלי דרך להמיס פחמן דו-חמצני במים, ולייצר מי סודה. המצאה זו היא בסיס למשקאות המוגזים. אנגלי אחר, ג'ון מרווין נות' שכלל את המצאתו של פריסטלי, ומכר מתקן לייצור מי סודה. הכימאי השוודי ינס יאקוב ברצליוס החל, בשלהי המאה ה-18, להוסיף חומרי טעם (תבלינים, מיצים ויין) למי סודה.

השפעות בריאותיות עריכה

מחקרים רבים בדקו לאורך השנים את השפעותיהם הבריאותיות של משקאות קלים מסוגים שונים, כאשר מחקרים רבים התמקדו במשקאות ממותקים מסוגים שונים.

בסיכום מחקרים רבים שנאספו בעשור השני של המאה ה־21, סימנה סוכנות המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן את המשקאות הקלים הממותקים כגורם המרכזי בצריכת הסוכרים בתזונה של ארצות הברית. מחקרים רבים קישרו בין צריכה קבועה של משקאות קלים ממותקים למגוון תסמינים כמו עודף משקל, סוכרת מסוג 2, מחלות לב, מחלות שונות הפוגעות בכליות, מחלת כבד לא אלכוהולית, עששת וחורים בשיניים, ושיגדון.[2]

בעקבות העלייה ההדרגתית במודעות הציבורית לנזקים הבריאותיים של המשקאות הקלים הממותקים, החלו חברות משקאות רבות לייצר גרסאות חלופיות למוצרי הדגל שלהן, למשל, משקאות המתבססים על ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר.[3]

מחקרים רבים בחנו גם את הנזקים הבריאותיים של משקאות קלים עם ממתיקים מלאכותיים, ומצאו תוצאות מעורבות, אשר בחלק מהמקרים הצביעו על נזקים בריאותיים ובחלק לא. סקירת מחקר שפורסמה בשנת 2016 בכתב העת PLoS One מצאה מתאם משמעותי בין מימון של מחקר על ידי תעשיית המשקאות הקלים לבין תוצאות שאינן מצביעות על נזקים בריאותיים. מתוך המחקרים שנסקרו, 92% מאלו שמומנו בדרכים אחרות כן הצביעו על השפעות בריאותיות שליליות דוגמת סוכרת או יתר לחץ דם.[4][3]

השפעות סביבתיות עריכה

לעומת השפעות בריאותיות, מעט מאוד מחקרים ומאמרים מתייחסים להשפעות הסביבתיות של צריכת משקאות קלים. עיקר ההתייחסות הינה להשפעת הפלסטיק המרכיב את מרבית מיכלי המשקאות, אולם ההשפעות הסביבתיות נוגעות גם לנושאים נוספים דוגמת מדרך פחמן וגם למגוון ביולוגי[5].

השפעה ניכרת של ייצור משקאות קלים הינה על ביטחון מזון, במיוחד כאשר לדוגמה מחצית מהשדות החקלאיים בבריטניה מיועדים לגידול סוכר, במקום לתוצרת חקלאית אשר חיונית לתזונה בטוחה ובריאה[6]. קל לשכוח שמשקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. למערכות המזון השפעה סביבתית נרחבת, ובעידן של שינוי האקלים מתחדד הצורך לבחינה מחודשת של השלבים השונים בשרשראות גידול המזון, אספקתו וצריכתו[5]. "ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת 2030" בהובלת פרופ' נגה קרונפלד-שור המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, עסקה בשינויים הנדרשים במבנה מערכות המזון של ישראל בעידן של שינוי האקלים[7].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה