פטר מולנאר גל
פטר מולנאר גל (בהונגרית: Molnár Gál Péter (MGP); בודפשט, 11 ביולי 1936 – בודפשט, 27 ביולי 2011)[1] היה מבקר תיאטרון, עיתונאי, דרמטורג, והיסטוריון תיאטרון יהודי-הונגרי. אשתו הייתה השחקנית מאריה רונייץ.[2]
לידה |
11 ביולי 1936 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
27 ביולי 2011 (בגיל 75) בודפשט, הונגריה |
מדינה | הונגריה |
השכלה | האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1961) |
בן או בת זוג | Mária Ronyecz |
ביוגרפיה
עריכהפטר מולנאר גל "גדל" בתיאטרון הלאומי של בודפשט כשעוד היה בכיכר לואיזה בלהה. אמו הייתה מזכירתו של השחקן והבמאי הדגול טמאש מיור. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע ב-1961, ולאחר מכן הפך לדרמטורג של תיאטרון פטפי בבודפשט. בין 1961 לבין 1978 היה עיתונאי בעיתון החשוב ביותר בהונגריה דאז, ב"נפסבדשאג" (Népszabadság). (לפי טמאש קולטאי, זו רק אגדה שהוא היה בעל טור התרבות בעיתון).[3] ב-1963 גייס אותו שירות הביטחון של הונגריה כסוכן-מודיע באמצעות סחיטה (בשל היותו הומוסקסואל), והוא כתב דו"חות עבורם במשך 15 שנים.
בשנת 1978 נמצא אצלו בנמל התעופה Ferihegy מיקרופילם של יצירת סופר אופוזיציה שמולנאר גל ניסה להבריח לחו"ל. הוא הודח מעבודתו בעיתון וגם עבודתו כסוכן הסתיימה.[4] מ-1978 עד 31 באוגוסט 1980 עבד כחוקר בכיר במכון התיאטרון ההונגרי. לאחר מכן שוב היה דרמטורג.
- בשנים 1980–1981 בתיאטרון הלאומי של העיר פץ'
- בשנים 1981–1982 בתיאטרון על שם מור יוקאי של מחוז בקש
- בשנים 1982–1983 בתיאטרון פטפי של העיר וספרם.
- מ-1983 עד 1989 היה עמית בכיר ב"מוזגו קפק" (Moving Images) ולאחר מכן שוב בנפסבדשאג.
הוא פרסם כמה כרכים ממחקריו, שבהם ניתח את המצב ואת הבעיות של התיאטרון ההונגרי ואת הקריירה של כמה אמני תיאטרון. לאחר שבשנת 2004 הורחק שוב מהעיתון נפסבדשאג בשל גילוי עברו כסוכן, הוא המשיך את כתיבתו בכתב העת האינטרנטי Színház.hu. הוא כתב ביקורות גם בכלי תקשורת אחרים מאז 2006, ופרסם מחדש גם בנפסבדשאג מ-2009 ועד מותו.
עברו כסוכן
עריכהבנובמבר 2004 הוא הודה שחתם על הצהרת הגיוס כסוכן-מודיע ב-1963. בדצמבר 2004 יצא לאור הספר "בצל אור היריבות". בספר זה כינס פטר פוניודי, חוקר מדעי (ומתופף לשעבר של אנסמבל קורבינה), את הדיווחים הסודיים של פטר מולנאר גל, שכתב תחת השם הבדוי רוברט לוז'ניאנסקי בין 1963 לבין 1978[5] מולנאר גל לא התבייש בגילוי, הוא לא התנצל בפני איש על הדיווחים שלו על כ-90 שחקנים. הוא נתן דין וחשבון רק למצפונו.
אף על פי שמספר מאמרים בישרו את פרסומו הקרוב,[6] ספרו Coming out על גיוסו כסוכן הופיע רק בשנת 2020.[3] [7] מהיצירה בהשראה אוטוביוגרפית השתמע שמבקר התיאטרון הסכים לשתף פעולה עם קבוצה III/III (בין 1962 לבין 1990, III/III היה חלק משירות הביטחון הממלכתי ומהמשטרה הפוליטית של הרפובליקה העממית ההונגרית שעסק בהרתעה פנימית. מבחינה ארגונית, השתייכה הקבוצה למשרד הפנים אגף III) מפני שנסחט בשל ההומוסקסואליות שלו.[8]
חייו הפרטיים
עריכהמולנאר גל קיבל על עצמו בגלוי את ההומוסקסואליות שלו ואת מערכות היחסים שלו עם גברים. כך גויס כסוכן-מודיע בשנת 1963 באמצעות סחיטה לאחר פגישה שלו עם גבר. הוא ביצע פשע, נאמר לו. למעשה, בתקופה זו יחסים הומוסקסואליים כבר לא היו פשע בהונגריה.[9] עם זאת, הוא נשא לאישה את השחקנית מאריה רונייץ מתוך אהבה. אף על פי שהתגרשו מאוחר יותר, כאשר התגלתה מחלת הסרטן של רונייץ, מולנאר גל התחתן איתה בשנית וטיפל בה עד מותה ב-1989. לאחר מותה של רונייץ, אישטוואן שבשי היה בן זוגו עד מותו של מולנאר ב-2011; הוא גם היה ליורש שלו.[10]
יצירותיו
עריכהספריו
עריכה- הנה הונטי ותקופתה ; הוצאת University Press, בודפשט 1967 (תיאטרון של מאות אלפים, 3)
- מבחן קריאה. דיוקנאות של שחקנים ;הוצאת ספרות יפה בודפשט 1968
- מבחן הגשה. בסדנה של טמאש מיור, אנדרה מרטון וזולטאן וארקוני ; ספרות, בודפשט, 1972 (סדנה)
- מרי טרצ'יק ; המכון ההונגרי ללימודי קולנוע וארכיון הסרטים - המכון לתרבות עממית ותעמולה, בודפשט 1975 (ספרייה קטנה של חברים לקולנוע)
- תיאטרון איזגאגא, בודפשט 1974
- דברים תיאטרליים; Cosmos Books בודפשט 1976
- ניסיון הנצחה; בודפשט, 1977
- מקומנו על הקרשים. כתבי תיאטרון מאת אנדרה גלרט ; פטר מולנאר גל; 1982
- הלטבארים. שושלת שחקנים בתולדות התיאטרון ההונגרי ; המכון לתרבות עממית ותעמולה, בודפשט, 1983
- פטר מולנאר גל – Sándor Pál: רק קולנוע. תרחיש טכני ; Hunnia, Bp., 1984
- מקרה הביפר ; חברת פאלאס העיתונים וההוצאה לאור, Bp., 1988
- לטינוביץ' ; Szabad Tér, בודפשט 1990
- פרנץ מולנאר: יומנו של הדברה ; ור., לאחר מילה פטר מולנאר גל ; מועדון פרסום - סוף המאה, בודפשט 1993 (Ars scribendi)
- איך עושים תיאטרון רע? בודפשט. סוף המאה, 1994
- BI – MGP [איבאן בכר – פטר מולנאר גל: מקומות ; גנצל, בודפשט 1998
- אימרה אק והבלט פץ' ; הווה, פץ', 2000 (Teatrum mundi)
- מועדוני הלילה בפשט. הקדמה לסיפור תיאטרון ; Helikon, Bp., 2001
- איבאן בכר – פטר מולנאר גל : מקומות ; גנצל, בודפשט 2005
- לטינוביץ' ; Budapest-Print, בודפשט 2005
- פרנץ זנטה; Duna, בודפשט, 2006
- פטר מולנאר גל – זולטאן מרקוש: הקברט של פשט 40 שנה לבימת המיקרוסקופ ; הוצאת קושוט, בודפשט, 2007
- Coming Out ; בודפשט, 2020 ( עובדות ועדים)
תסריטיו לסרטים
עריכה- רוח רפאים בלובלון (1976)
- הטירה האנונימית (1981)
- פונדק ל"אור נצחי" (1982)
- לינדה (1984)
- רק קולנוע (1985)
לקריאה נוספת
עריכה- Magyar színházművészeti lexikon. (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה. עורך ראשי ג'רג' סקיי. בודפשט 1994). ISBN 963-05-6635-4
- Péter Molnár Gál באתר IMDb
קישורים חיצוניים
עריכה- MGP.szinhaz.hu
- כתביו על nol.hu.
- כתביו בפורטל Színház.hu
- חופש הביטוי. שאנדור פרידריקוס משוחח עם פטר מולנאר גל. 12 בדצמבר 2004
- ג'רג' ספירו: על תיק לוז'אנסקי (ביקורת ספר), חיים וספרות, XLIX. כרך 1, 7 בינואר 2005
- אנדראש גרוואי: שנות הסטודנט של מודיע, חיים וספרות, LIII. כרך 14, 3 באפריל 2009
- מי יודע ממי עוד נתאכזב, וויקס, 26 בנובמבר 2004
- ארז'י שאנדור: אולי MGP, ספטמבר 2011
- טמאש קולטאי: המבקר הבלתי ניתן למעקב. מותו של MGP חיים וספרות, LV. כרך 31, 5 באוגוסט 2011
- MGP (2011-1936). ג'רג' ספירו נפרד מפטר גל מולנאר THEATRELINE ספטמבר 2011
- פטר מולנאר גל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Elhunyt Molnár Gál Péter
- ^ Bächer Iván: MGP, Népszabadság Online, 2011. július 27. – 2011. július 28.
- ^ 1 2 http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:AhDszvUhuJ4J:esdev.pirin.hu/print.php%3Fnid%3D29240+coming+out+MGP&cd=21&hl=hu&ct=clnk&gl=hu&lr=lang_hu
- ^ Index, Beismerte ügynökmúltját Molnár Gál Péter, index.hu, 2004-11-19 (בהונגרית)
- ^ "Archivált másolat".
- ^ Tavasszal comingoutol MGP, index.hu, 2004-12-12 (בהונגרית)
- ^ HOLMI - A folyóirat online kiadása » László Ferenc: EMLÉKPRÓBA. Molnár Gál Péter (1936–2011)
- ^ Homoszexualitásával zsarolták Molnár Gál Pétert, Index, 2005. április 20.
- ^ Melegségével zsarolták, besúgó lett, végül megírta a történetét. Index, 2020. május 22.
- ^ Az a lényeg, hogy az írásait olvassák. szinhaz.org, 2019. február 23.