פיודור לאדיגין

פיודור איוואנוביץ' לאדיגיןרוסית: Фё́дор Ива́нович Лады́гин; נולד ב-10 במרץ 1937, בכפר מאזיקינו, במחוז קורסק) הוא מפקד צבאי רוסי, קולונל-גנרל שכיהן כראש המודיעין הצבאי הרוסי, מינהל המודיעין הראשי של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (1992-1997).

פיודור לאדיגין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 במרץ 1937
מאזיקינו, מחוז קורסק, רוסיה
פטירה 11 בדצמבר 2021 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית חיל האוויר הסובייטי על שם ז'וקובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
תקופת הפעילות 1973–1997 (כ־24 שנים)
דרגה קולונל גנרל
תפקידים בשירות
עיטורים
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית
  • מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3
  • מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 2
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הוא נולד ב-12 במרץ 1937 בכפר מאזיקינו שבמחוז המשנה קורוצ'אנסקי (כיום במחוז בלגורוד). בשנת 1954, סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר של חיל האוויר בחרקוב. לאחר מכן ב-1959 סיים את לימודיו באקדמיה להנדסת אוויר על שם ז'וקובסקי והשלים גם לימודים אקדמיים באקדמיה הצבאית של המטה הכללי של ברית המועצות. משנת 1959 — הוא שירת בצבא הסובייטי, במכון למחקר מדעי של כוחות הטילים האסטרטגיים. בשנים 1964-1973 — היה עובד מכון המחקר המדעי מספר 4 של משרד ההגנה של ברית המועצות.[1] ב-1973 התחיל לשרת כקצין בכיר במודיעין הצבאי הסובייטי.[2]

בשנים 1989-1990 עמד בראש מחלקת ההסברה של המודיעין הצבאי ובשנים 1990-1992 — היה ראש מחלקת ההסכמים של מטה הכללי.

בספטמבר 1992, התמנה למפקד המודיעין הצבאי הרוסי.[3]

במאי 1997, שוחרר מתפקידו בשל גילו המתקדם. תחילה עבד כסגן מנהל של חברה רוסית העוסקת בתחום אספקת קני סוכר מקובה. כיהן גם כסגן נשיא איגוד יוצאי המודיעין הצבאי. היה חבר במועצת המומחים של הוועדה לעניינים בינלאומיים במועצת הפדרציה. בנובמבר 1999, הוצג כמועמד בבחירות לדומה הממלכתית מטעם מחוז הבחירה נובוסוקולסקי, כמועמד עצמאי, אך הפסיד בבחירות.

מאז הוא ירד אל מתחת לרדאר והוא חי בגפו.

משפחתו עריכה

הוא נשוי ואב לבן ובת.

לקריאה נוספת עריכה

  • לאדיגין., לוטה. גה-אר-או ומשבר הטילים בקובה: הכרוניקה החשאית של העימות המסוכן — מוסקבה: הוצאת קוצ'קובו, 2012. — ISBN 978-5-9950-0259-8

הערות שוליים עריכה


הקודם:
יבגני טימוכין
ראש המודיעין הצבאי הרוסי
 
ספטמבר 1992 — מאי 1997
הבא:
ולנטין קוראבלניקוב