המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי

לשעבר - GRU

המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי הוא שמו הנפוץ של המינהל הראשי, גה-או (ГУ, ראשי תיבות של Главное управление Генерального штаба Вооруженных Сил Российской Федерации, "המינהל הראשי של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית", שבעבר נודע בראשי התיבות גה-אר-או, ברוסית: ГРУ[1]), שהוא שירות המודיעין הראשי של צבא הפדרציה הרוסית. הארגון הוקם מתוך הגה-אר-או הסובייטי בשנת 1992 והוא הסוכנות הראשית למודיעין צבאי של רוסיה וסוכנות הביון הגדולה ביותר במזרח אירופה.

המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי
Главное Управление Генштаба РФ
סמל המינהל
סמל המינהל
Величие Родины – в Ваших славных делах עריכת הנתון בוויקינתונים
פרטים
כינוי המודיעין הצבאי הרוסי
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
שיוך משרד ההגנה של רוסיה
סוג מינהל ראשי למודיעין צבאי
בסיס האם רחוב גריזודובובוי, המחוז האדמיניסטרטיבי הצפון-מערבי, מוסקבה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־31 שנים)
מלחמות כל מלחמות רוסיה מ-1992
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
יחידות בת היחידה למבצעים פסיכולוגיים
מודיעין הצי
מודיעין אווירי
יחידה 29155
ספצנאז
הכוחות מבצעים מיוחדים
המינהל למודיעין חלל
המינהל הצבאי למודיעין אותות
הקומנדו הימי
דרגת המפקד גנרל-לויטננט
מפקדים מפורט בהמשך הערך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאז 21 בנובמבר 2018, ראש המודיעין הצבאי הרוסי הוא איגור קוסטיוקוב.

רקע היסטורי עריכה

 
פוטין באירוע רשמי לציון מאה שנה להקמת הארגון.

הגוף הראשון למודיעין צבאי ברוסיה הוקם בשנת 1810, כאשר שר הצבא הרוסי מיכאיל ברקלאי דה טולי הציע לקיסר אלכסנדר הראשון להקים ארגון קבוע למודיעין צבאי אסטרטגי. בינואר 1810 הוקמה המשלחת לעניינים סודיים במשרד המלחמה הרוסי, שבינואר 1812 הפכה ללשכה המיוחדת. לאחר מלחמת 1812 הוקם המטכ"ל ובו משרד המלחמה. ב-1815 פורקה הלשכה, ובמקומה הוקמה מחלקה 1 במטכ"ל. ב-1836 נוסדה מחלקת המטכ"ל, ובה שלוש מחלקות, כשהמודיעין הצבאי הוטל על מחלקה 2. בספטמבר 1863, לאחר שינויים ארגוניים במטה הכללי, הוקמה מחלקה 3 (מודיעין צבאי) ומחלקה 2 (אסיה). ב-1865 הפכה המחלקה למחלקה 7. בהמשך הפכה המחלקה ללשכת הלימוד הצבאי, שהתקיימה עד אפריל 1903: לשכת הלימוד הצבאי חולקה למחלקה 7, האחראית לסטטיסטיקה צבאית זרה, ובמחלקה זו התקיימה המחלקה המיוחדת. באפריל 1906 הוקמה מחלקה 5 במטכ"ל, שהייתה ארגון הביון הצבאי עד 1916.

ב-5 בנובמבר 1918 הוקם מינהל המודיעין של הצבא האדום, שהפך כעבור זמן לגה אר או והיה האגף השני במטכ"ל הסובייטי. בשנת 1992 הגוף הוקם מחדש כשירות המודיעין של צבא הפדרציה הרוסית. באותה שנה ערק ממנו קולונל סטניסלב לונב, בין העריקים הבכירים של הארגון.

ב-2006 עבר הגה-אר-או למפקדה חדשה. ב-2008 פיטר הנשיא דמיטרי מדבדב את ראש הגה-אר-או, ולנטין קוראבלניקוב, שכיהן משנת 1997 ומינה את אלכסנדר שליאחטורוב לעמוד בראש הארגון. בתקופתו שונה שמו של הארגון והוא הפך ממינהל המודיעין הראשי (גה-אר-או) להמינהל הראשי (גה-או).

לפי מקורות זרים החל משנת 2010 במנהל פועלת יחידת סייבר Sandworm. בין היתר היא הייתה אחראית על תקיפת מערכת החשמל האוקראינית בשנת 2015.[2]

בדצמבר 2011 פוטר שליאחטורוב והוחלף באיגור סרגון, שנפטר במפתיע בינואר 2016.[3] מאז המשבר באוקראינה מדינות המערב חושדות כי הארגון מעורב במבצעי האקינג ופריצה לתשתיות מחשוב ממשלתיות בארצות הברית ובאירופה[4] ומבצע מבצעים חשאיים ברחבי אירופה, לרבות ביצוע התנקשויות פוליטיות וערעור משטרים עוינים לרוסיה.[5][6]

בנובמבר 2018, במלאת 100 שנה להקמת הארגון, פוטין הציע להחזיר את ראשי התיבות ההיסטוריים גה-אר-או.[7]

מבנה עריכה

על פי מודיעין ממקורות גלויים, מבנה הארגון מורכב מ-12 מנהלות עיקריות ושבע מחלקות עזר שונות:

מנהלות ומרכזים עריכה

בשנת 2021, שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, טען כי מבנה הארגון מחולק באופן הבא:[8]

  1. מינהל 1: האיחוד האירופי
  2. מינהל 2: אמריקה הדרומית והצפונית, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה וניו זילנד
  3. מינהל 3: אסיה
  4. מינהל 4: אפריקה
  5. מינהל 5: בינה תפעולית
  6. מינהל 6: מודיעין אותות ומודיעין אלקטרוני
  7. יחידה 26165 (כנראה קבוצת ההאקרים Fancy Bear/APT28/STRONTIUM) ויחידה 74455 (קבוצת ההאקרים Sandworm Team)
  8. מינהל 7: נאט"ו
  9. מינהל 8: ספצנאז (כוחות מיוחדים)
  10. מינהל 9: טכנולוגיה צבאית
  11. מינהל 10: כלכלה צבאית
  12. מינהל 11: דוקטרינה אסטרטגית
  13. מינהל 12: לוחמת מידע
  14. המינהל למודיעין חלל
  15. מינהל טקטי מבצעי
  16. המחלקה ליחסי חוץ

מכוני מחקר ולימוד עריכה

קציני הכוחות המיוחדים עוברים הכשרה במכון הפיקוד הגבוה לצנחנים בריאזאן, בעוד סוכנים בתחום מודיעין אותות עוברים הכשרה בתחום במכון ההנדסה הגבוה למודיעין אותות בצ'רפובץ.

שאר אנשי המנהלות עוברים הכשרה באקדמיה הדיפלומטית הצבאית של משרד ההגנה הרוסי בה פועלות שלוש פקולטות עיקריות: הפקולטה למודיעין אסטרטגי, הפקולטה למודיעין מבצעי, והפקולטה למודיעין טקטי.

המודיעין הצבאי הרוסי גם מפעיל שני מכוני מחקר מדעיים במוסקבה: מכון המחקר המדעי המרכזי מספר 6, ומכון המחקר המדעי המרכזי מספר 18.[9]

מבצעים נודעים עריכה

המעורבות בסוריה ובאוקראינה עריכה

המודיעין הצבאי הרוסי בשנים 2011-2015, תחת איגור סרגון, עבדה ביעילות במסגרת חשיפת איומים חדשים על ביטחון הפדרציה הרוסית. המודיעין הצבאי השתתף בתכנון וביצוע המבצע לסיפוח קרים לרוסיה בפברואר-מרץ 2014. באותן שנים בוצע ארגון מחדש של המודיעין הצבאי, פעילות שירות המודיעין הצבאי בחיפוש ואיסוף מידע מבצעי על כלי נשק וציוד צבאי חדשים וסודיים שפותחו במדינות אחרות הוכרה על ידי נשיא רוסיה כמוצלחת ויעילה.

מאז אמצע קיץ 2015, המודיעין הצבאי, יחד עם צוות המטה הכללי הרוסי, תכנן את אופן המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה. בנובמבר 2015, על פי הפייננשל טיימס וגופי המודיעין של נאט"ו, ביקר ראש המטה הכללי הרוסי, בדמשק, שם העביר מסרים מנשיא רוסיה למנהיג הסורי בשאר אל-אסד.

סייבר, חבלה, התנקשויות והרעלות עריכה

אחד התפקידים העיקריים של הארגון לספק נתונים מהחלל, מודיעין אלקטרוני תוך שימוש בשיטות סייבר לאיסוף נתונים כדי להשיג מידע מסווג. בינואר 2016 טען המגזין הגרמני שפיגל, שציטט מקורות מודיעין גרמניים, כי מתקפת ההאקרים על הבונדסטאג בתחילת 2015 קשורה למודיעין הצבאי הרוסי. פעולות דומות של האקרים התרחשו במדינות נאט"ו אחרות. חקירה בגרמניה הראתה כי מתקפת ההאקרים אורגנה על ידי קבוצות הפריצה למחשבים Sofacy ו-APT28, אשר, לפי שירותי הביון הגרמניים, ממומנות מתקציב המודיעין הצבאי הרוסי. קבוצת ההאקרים APT28 הוזכרה על ידי העיתונות בארצות הברית באפריל 2015 בהקשר לניסיון להשיג מידע על המשא ומתן בין ארצות הברית ובעלות בריתה בנוגע לסנקציות נגד רוסיה. במאי אותה שנה, APT28 נחשד בארגון מתקפת סייבר על בנקים מערביים. קבוצת APT28 אחראית לחדירה לרשתות המחשבים של הבית הלבן ומחלקת המדינה האמריקנית.

במאי 2016, מארק גלאוטי, מומחה בריטי לשירותי ביון רוסיים, ניתח את פעילותם של גופי מודיעין רוסיים במערב בשנים 2014-2016. המסקנה הכללית של הניתוח של גלאוטי היא שבגלל מכשולים ביורוקרטיים היררכיים, מידע רב-ערך וחישובים אנליטיים שנאספו על ידי המודיעין הצבאי הרוסי במדינות המערב אינם מגיעים לצמרת ההנהגה של רוסיה.

מספר כלי תקשורת הצביעו על הרצח ב-13 בפברואר 2004 בדוחה (קטאר) של אחד ממנהיגי "הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה" זלימחאן יאנדרבייב כמבצע של המודיעין הצבאי הרוסי. ב-26 בפברואר 2004, בהצהרה מיוחדת שהופנתה לרשויות האמירות, הודה ממלא מקום שר החוץ של רוסיה, איגור איוואנוב, בעובדה ש"המתנקשים" שנעצרו ולאחר מכן הורשעו בקטאר שייכים לשירותים החשאיים של רוסיה. באותה שנה שוחררו.

מאז תחילת המבצע הצבאי הרוסי בסוריה בספטמבר 2015, אנשי המודיעין הצבאי פועלים בסוריה כיועצים במאבק של המשטר הסורי במתנגדיו.

בשנת 2018, הוגשו בארצות הברית כתבי אישום רשמיים נגד מספר עובדי ממשל המדינה בקשר לפריצה למחשבי המטה של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית תוך ניסיון להשפיע על הבחירות לנשיאות ב-2016 וכן ב-2018. בנוסף, המודיעין הצבאי הרוסי נקשר להשגת מידע באמצעות פריצה למחשבי סוכנויות למניעת סימום ובית המשפט לבוררות בספורט בקשר להאשמות של ספורטאים רוסים בשימוש מאסיבי בסמים.

הרשויות בבריטניה טוענות כי הרעלת קצין המודיעין הצבאי הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל במרץ 2018, שהביאה למותה של האישה הבריטית דון סטרג'ס, בוצעה על ידי סוכני המודיעין הצבאי הרוסי שפעלו תחת השמות אלכסנדר פטרוב ורוסלן בושירוב. מספר כלי תקשורת, מחלקת האוצר האמריקנית ומועצת החוץ של האיחוד האירופי זיהו את בושירוב ופטרוב כקציני מודיעין בשם אנטולי צ'פיגה ואלכסנדר מישקין.

באפריל 2021, משטרת צ'כיה הכניסה את אלכסנדר פטרוב (מישקין) ורוסלן בושירוב (צ'פיגה) לרשימת המבוקשים. השלטונות הצ'כיים מאמינים שהם היו מעורבים בפיצוצים ב-2014 במחסני תחמושת בדרום מזרח צ'כיה, שהובילו למותם של שני בני אדם. במחסנים שהתפוצצו אוחסנו תחמושת של חברה צ'כית שסיפקה נשק לאוקראינה.

סנקציות עריכה

בשנים 2016, 2018 ו-2019, ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו סנקציות נגד איגור קוסטיוקוב, ראש המודיעין הצבאי הרוסי, בגין "פעולות לערעור הדמוקרטיה בארצות הברית", התערבות בבחירות ארצות הברית (2016) ומעורבות באחסון, הובלה ושימוש בחומר הרעיל נוביצ'וק ב-4 במרץ 2018 בסולסברי. ב-29 בדצמבר 2016, ארצות הברית הטילה סנקציות ישירות על הארגון.

ביולי 2020, האיחוד האירופי הטיל סנקציות נגד המרכז הראשי לטכנולוגיות מיוחדות של המודיעין הצבאי הרוסי (יחידה צבאית 74455). לפי האיחוד האירופי, הגוף היה אחראי למספר התקפות סייבר, כולל התקפות הידועות בשם "NotPetya" או "EternalPetya" ביוני 2017, והתקפות על רשת החשמל האוקראינית בחורף 2015 ו-2016. במקביל, הוטלו סנקציות נגד ארבעה אנשים שזוהו כעובדי הארגון בגין מעורבותם במתקפות סייבר על ה-OPCW באפריל 2018.

ב-16 בדצמבר 2022, על רקע פלישתה של רוסיה לאוקראינה, הטיל האיחוד האירופי סנקציות על המודיעין הצבאי הרוסי משום שהוא "לוקח חלק במלחמה התוקפנית של רוסיה נגד אוקראינה, לפיכך, אחראי לתמיכה חומרית או כספית בפעולות המערערות או מאיימות על שלמותה הטריטוריאלית, הריבונות והעצמאות של אוקראינה". ב-15 בספטמבר 2022, ארצות הברית הרחיבה את הסנקציות שכן, במהלך פלישתה לאוקראינה, "רוסיה מבצעת פעולות 'סינון' שיטתיות וגירוש בכפייה באזורים שבשליטת רוסיה באוקראינה. המודיעין הצבאי הרוסי ממלא תפקיד מרכזי בפעילויות הגירוש הכפוי לרוסיה.

הארגון נמצא גם ברשימות הסנקציות של שווייץ, קנדה ויפן.

ראשי המודיעין הצבאי הרוסי עריכה

שם תקופת כהונה
יבגני טימוכין 1991—1992
פיודור לאדיגין 1992—1997
ולנטין קוראבלניקוב 1997—2009
אלכסנדר שליאחטורוב 2009—2011
איגור סרגון 2011—3 בינואר 2016
איגור קורובוב פברואר 2016—21 בנובמבר 2018
איגור קוסטיוקוב נובמבר 2018—ואילך

לקריאה נוספת עריכה

  • Bowen, Andrew S. (2020) Russian Military Intelligence: Background and Issues for Congress. Congressional Research Service. Washington D.C.
  • Hastings, Max (2015). The Secret War: Spies, Codes and Guerrillas 1939–1945 (Paperback). London: William Collins. ISBN 978-0-00-750374-2.
  • Suvorov, Viktor (1984). Inside Soviet Military Intelligence.
  • Suvorov, Viktor (1986). Inside the Aquarium.
  • Suvorov, Viktor (1988). Spetsnaz: The Inside Story of the Soviet Special Forces.
  • Пушкарев Н. Ф. ГРУ: вымыслы и реальность. — 2004. מסת"ב 5-699-06455-9

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה