פיודור ליטקה
פיודור ליטקה (28 בספטמבר 1797, סנקט פטרבורג – 8 באוקטובר[דרושה הבהרה]· 1882, סנקט פטרבורג) היה מגלה ארצות רוסי ממוצא גרמני. ליטקה היה פעיל בחקר צפון מזרח רוסיה ואזור אלסקה, והיה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים בשנים 1864–1882.
לידה |
28 בספטמבר 1797 סנקט פטרבורג |
---|---|
פטירה |
8 באוקטובר 1882 (בגיל 85) סנקט פטרבורג |
לאום | רוסי ממוצא גרמני. |
בן או בת זוג | Julie Lütke |
צאצאים | קונסטנטין פיודורוביץ' ליטקה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
תקופת הפעילות | 1817–1830 (כ־13 שנים) |
מספר מסעות | 3 |
גילויים בולטים | חקר חופי אלסקה וצפון סיביר |
פרסים והוקרה |
|
קורות חיים (ברוסית) | |
ליטקה, שהיה דור שלישי של משפחתו ברוסיה, החל את השרות בצי הרוסי הקיסרי בשנת 1812. בשנים 1817–1819 השתתף במסע סביב העולם על האונייה "קמצ'טקה". בשנים 1821–1824 עמד בראש משלחת לחקר צפון מזרח סיביר ובמיוחד אזור האי נובאיה זמליה.
בשנת 1826 החל במסע סביב העולם על האונייה "סניאבין". המסע נמשך 3 שנים. במהלך המסע צוירו מפות רבות של אזור ים ברינג, חצי האי קמצ'טקה ואיים באוקיינוס השקט במסע השתתף גם הבוטנאי והצייר אלכסנדר פוסטלס.
בשנת 1832 התמנה להיות המורה האישי של קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (בנו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה). בהמשך היה הנסיך שר הימיה הרוסי והנשיא הראשון של החברה הגאוגרפית הרוסית, כאשר ליטקה ניהל את החברה בפועל.
במהלך שירותו הצבאי התקדם עד לדרגת אדמירל. בשנים 1864–1882 היה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים.
על שמו נקראו תהום ליטקה, כף, חצי אי ומפרץ באי נוביה זמליה, איים באוקיינוס הקרח הצפוני ומצר באוקיינוס השקט.
קישורים חיצוניים
עריכה- פיודור ליטקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)