פיטה אמור

משוררת מקסיקנית

גואדלופה תרזה אמור שמידטלייןספרדית: Guadalupe Teresa Amor Schmidtlein; ‏30 במאי 19188 במאי 2000), הידועה בשם העט פיטה אמור (Pita Amor), הייתה משוררת וסופרת מקסיקנית, נחשבת לאחת ממבשרות השחרור המיני של נשים במקסיקו.

פיטה אמור
Pita Amor
אין תמונה חופשית
לידה 30 במאי 1918
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 2000 (בגיל 81)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פיטה אמור ברסיטל השירה המקסיקנית

ילדות ונעוריםעריכה

אמור נולדה בשנת 1918 במקסיקו סיטי לקרולינה שמידטליין וגרסיה טרואל (Carolina Schmidtlein y GarcíaTeruel) ולעמנואל אמור סוברוויל (Emmanuel Amor Subervielle). הצעירה מבין שבעה אחים במשפחה שמרנית וקתולית. הוריה נחשבו לחברי האצולה במקסיקו, אולם בתקופת צעירותה של אמור ירדה המשפחה מנכסיה. אמור עברה בין בתי ספר דתיים רבים בילדותה. בגלל סלידתה מסדר ומשמעת היא הורחקה מרובם[1].

בגרותעריכה

אמור תוארה כפרובוקטיבית, מרדנית וחצופה. היא נחשבה ליפה מאוד ועבדה כשחקנית ודוגמנית לציירים בעלי שם כמו דייגו ריברה (Diego Rivera) וראול אנגוויאנו (Raúl Anguiano).[2] היא לא התביישה להתייצב בעירום מול הציירים, מה שהימם את משפחתה וזיכה אותה בכינוי "המוזה ה-11". שערוריותיה החלו בגיל 18 כאשר פיתחה רומן ארוך טווח עם חוסה מדרזו (José Madrazo), איש עסקים עשיר. למרות רומן זה, אמור מעולם לא התמסרה לאיש ולא נישאה, דבר שלא היה מקובל לנשים במקסיקו דאז. בגיל 40 החליטה להביא ילד לבדה, אך הרגישה שאיננה מסוגלת לגדל אותו ולכן העבירה אותו לאחותה. בשנת 1961, כשהיה בן שנתיים, הילד טבע בבריכת שחייה בבית אחותה. מוות זה השפיע על אמור מאוד והוביל להתדרדרות מצבה הנפשי, הזנחת המראה שלה ואשפוזה במחלקות פסיכיאטריות.[1]

קריירה אומנותיתעריכה

קריירת השירה שלה החלה מאוחר יחסית - בגיל עשרים ושבע לקחה אמור עיפרון גבות ומפית והחלה לכתוב את שירה הראשון yo soi mi casa (אני הבית שלי) שזכה לפרסום רב מאוחר יותר. כתיבתה הושפעה בעיקר מחואנה אינז דה לה קרוז (Juana Inés de la Cruz) ופרנסיסקו דה קוויווד (Francisco de Quevedo) והתאפיינה בהיותה תמיד בגוף ראשון ועיסוקה בנושאים מטאפיזיים. אמור כתבה רבות על נושאים כמו פחד, בדידות, ייסורים ואלוהים[3].

נגד אמור הועלו ביקורות הטוענות כי היא איננה כותבת את שיריה בעצמה בעקבות היותה דוגמנית ושחקנית בעלת יופי קורן, מה שהעלה ספק בעיני המבקרים בנוגע ליכולות הכתיבה שלה: "הם אמרו שלא ייתכן שאישה קלת דעת שכזו כתבה אותם [...] וכי הסונטות שלה היו מושלמות." (אלנה פוניאטובסקה)[2] בשנות החמישים אמנם החלה הפריצה הגדולה שלה, אך לאחר מותו של בנה התדרדר מצבה, היא כתבה פחות שירים והסתגרה מן העולם לתקופה של כ-10 שנים. בשנות השבעים, חזרה אמור לכתוב שירים והיא השתתפה ברסיטל בו דקלמה שירה מקסיקנית. הופעתה ברסיטל צלחה ואמור חזרה להופיע בעיתונות ובראיונות טלוויזיה.[3]

מותהעריכה

למרות הצלחתה בשנות השבעים, חלה התדרדרות נוספת במצבה ובערוב ימיה נותרה אמור אישה חולה, קשישה וכמעט חסרת כל. היא גרה בדירה שחברתה שכרה לה והתפרנסה משירים שהיא כותבת על מפיות. ב-8 במאי 2000, כשהייתה בת 81, נפטרה אמור מדלקת ריאות[1].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Pita Amor: la poeta terrible y genial, Relatos e Historias en México, ‏2020-03-06 (בMexican Spanish)
  2. ^ 1 2 Gómez-Robledo, Marina (13 באוגוסט 2015). "La ostentosa desnudez de Pita Amor". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2021. 
  3. ^ 1 2 Biografía de Guadalupe Amor - Pita Amor (Su vida, historia, bio resumida), www.buscabiografias.com