פייננשל טיימס

פייננשל טיימסאנגלית: Financial Times) הוא עיתון כלכלי בריטי בינלאומי.

פייננשל טיימס
Financial Times
סוג יומי
תדירות יומון עריכת הנתון בוויקינתונים
פורמט ברודשיט עריכת הנתון בוויקינתונים
מו"ל Nikkei Inc. עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Pearson PLC
עורך ראשי Lionel Barber עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1888–הווה (כ־136 שנים)
שפה אנגלית
מערכת סאות'וורק ברידג' 1, לונדון, בריטניה
תפוצה כ-600,000 (עולמי)
מדינה בריטניהבריטניה בריטניה
ISSN 0307-1766
www.ft.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים

עריכה

העיתון מודפס בשפה האנגלית במספר רב של ערים, בהן לונדון, פריז, פרנקפורט, סטוקהולם, ניו יורק, הונג קונג, סינגפור ואיסטנבול. בשנים 2000–2012 יצאה לאור מהדורה של כתב העת בגרמנית, תחת השם "Financial Times Deutschland".[1] עד שנת 2013 היה מדפיס העיתון מספר מהדורות כל לילה בהתאם להתפתחויות החדשותיות.[2]

העיתון מדווח בהרחבה על עסקים. בעל רשת גדולה של כתבים בינלאומיים - כ-110 מ-475 כתבי העיתון נמצאים מחוץ לבריטניה. העיתון מודפס על גיליון נייר גדול בגוון כתום-ורדרד, וכולל לרוב שני חלקים: החלק הראשון סוקר חדשות לאומיות ובינלאומיות, כאשר החלק השני סוקר חדשות חברות ושווקים.

היסטוריה

עריכה

ב-9 בינואר 1888 הושק העיתון בשם ה"מדריך הכלכלי של לונדון" (London Financial Guide) על ידי הורטיו בוטומלי. ב-13 בפברואר באותה שנה שונה שמו ל-"Financial Times". תחילה העיתון פורסם כעיתון בעל ארבעה עמודים מהמרכז בלונדון. העיתון קידם את עצמו במהירות למעמד של "תנ"ך למשקיעים", כאשר היריב היחיד שלו הוא ה-Financial News..[3]

ב-1893 שינה העיתון צבעו לכתום-ורדרד - שינוי שהפך אותו לייחודי לעומת המתחרה העיקרי שלו.

ב-1945 העיתון התמזג עם מתחרו על מנת להפוך לעיתון בודד בעל שישה עמודים. העיתון הביא איתו תפוצה גדולה יותר, בעת שה-Financial News הביא כישרונות מערכת.

בשנת 2002, היה בין אתרי החדשות הראשונים בעולם שהחל לגבות תשלום.[4] בשנת 2006 איחד את מערכות האינטרנט והעיתונות הכתובה שלו.[5]

במאי 2013 האקרים סורים פרצו לאתר העיתון.[6]

ביולי 2015 פורסם, כי לאחר 58 שנים בבעלות תאגיד פירסון, העיתון יימכר לתאגיד התקשורת היפני ניקיי, תמורת 1.29 מיליארד דולר.[7]

בנובמבר 2019, לראשונה מאז היווסדו ב-1888 מונתה אישה לתפקיד העורך הראשי, סגנית עורכת פייננשל טיימס וילידת לבנון רולא ח'לף, היא נכנסה לתפקיד בינואר 2020.[8]

ביוני 2023, לאחר רצף אירועים אלימים ביהודה ושומרון שבהם הותקפו יישובים פלסטיניים, קרא מאמר המערכת של פיננשל טיימס לממשלות בארצות הברית ובאירופה "לנקוט צעדים מעשיים נגד ישראל", בהם איסור ייבוא סחורות המיוצרות בהתנחלויות[9].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פייננשל טיימס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סוכנויות הידיעות, העיתון "פייננשל טיימס דויטשלנד" יפסיק לצאת לאור בעוד שבועיים, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2011
  2. ^ העיתון "פייננשל טיימס" ידפיס רק גרסת פרינט אחת ביום, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2013
  3. ^   הניו יורק טיימס, "פייננשל טיימס" חוגג 125 שנה - עם הפנים לעתיד הדיגיטלי, באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2013
  4. ^ אריק פאנר, הניו יורק טיימס, האתר שסירב לפרסם חדשות בחינם, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2009
  5. ^ אליהו חסין, ‏הפייננשל טיימס הבריטי יאחד את מערכות האינטרנט והעיתונות הכתובה, באתר גלובס, 12 ביולי 2006
  6. ^   רויטרס, האקרים סורים פרצו לאתר העיתון "פייננשל טיימס", באתר TheMarker‏, 17 במאי 2013
  7. ^ סוכנויות הידיעות, הפיננשל טיימס יימכר לניקיי היפנית תמורת 1.29 מיליארד דולר, באתר ynet, 23 ביולי 2015
  8. ^   נמרוד הלפרן, הגרדיאן, בלומברג, לבנונית שכיכבה ב"זאב מוול סטריט": עורכת ראשית ראשונה ב-130 שנותיו של FT, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2019
  9. ^ ynet, ה"פייננשל טיימס" לארה"ב ואירופה: "הטילו חרם על מוצרים מההתנחלויות", באתר ynet, 28 ביוני 2023.