פייר קורניי
פייר קורניי (בצרפתית: Pierre Corneille; 6 ביוני 1606 – 1 באוקטובר 1684) היה מחזאי צרפתי.
![]() | |
לידה |
6 ביוני 1606 רואן, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
1 באוקטובר 1684 (בגיל 78) פריז, ממלכת צרפת ![]() |
מדינה |
ממלכת צרפת ![]() |
מקום קבורה |
Eglise de Monceaux-l'Abbaye ![]() |
מקום לימודים |
תיכון פייר-קורניי ![]() |
שפות היצירה |
צרפתית ![]() |
סוגה |
קומדיה טראגית, טרגדיה, קומדיה ![]() |
זרם ספרותי |
נאו-קלאסיציזם ![]() |
יצירות בולטות |
לה סיד ![]() |
תקופת הפעילות |
1625–1684 (כ־59 שנים) ![]() |
בן או בת זוג |
Marie de Lampérière ![]() |
חתימה |
![]() ![]() |
![]() ![]() |
חייועריכה
היה בנו בכורו של פקיד מנהלי בעיר רואן שבנורמנדיה. התחנך אצל הישועים וב-1624 החל ללמוד משפטים. ב-1628 פתח בקריירה כפרקליט, ואביו רכש עבורו משרת מפקח במחלקת המים והיערות של רואן. ב-1629 החל לכתוב חרוזים, ואחר כך כתב את הקומדיה "מליט" שהוצגה על ידי להקה נודדת והפכה להצלחה בפריז. באותה שנה קורניי עבר להתגורר בפריז והפך לאחד המחזאים הנודעים שבעיר. ב-1634 נבחר לכתוב חרוזים לרגל ביקורו של הקרדינל רישלייה בעיר רואן. רישלייה מינה את קורניי כחבר בקבוצת החמישה, שנתבקשה לכתוב מחזות בהתאם לרעיונות של רישלייה. קורניי, שלא היה מרוצה מדרישותיו של הקרדינל, עזב את פריז וחזר לרואן.
בשנת 1635 כתב את המחזה האשליה הקומית. ב-1636 כתב את המחזה "לה סיד" (במקור הערבי "אל סעיד"), שהיה דמות צבאית בספרד של ימי הביניים. המחזה זכה להצלחה רבה, אך גם לביקורת קשה. האקדמיה הצרפתית, שנוסדה על ידי רישלייה, קבעה כי המחזה לא עמד בקריטריונים של הדרמה הקלאסית ("הוויכוח על לה סיד").
ב-1640 חזר קורניי לפריז ובאותה שנה כתב את הטרגדיה "הורציוס" שהוקדשה לרישלייה. הוא המשיך לכתוב טרגדיות: "סינה" (1641), "פולייקט" (1642). מדי שנה הופיעה טרגדיה חדשה של קורניי, אולם אחרי 1652 חדל לכתוב מחזות, היות שמחזותיו האחרונים לא זכו להצלחה. הוא השיב לביקורת על מחזותיו ב- "מאמרים על שירה דרמטית". מאמרים אלה, שבהם הגן על סגנון כתיבתו, מהווים את תחילת הביקורת המודרנית של האמנות. ב-1659 קיבל מענק משר האוצר, ניקולה פוקה, וחזר לכתוב מחזות. המחזה "אודיפ" זכה לשבחים מפיו של המלך הצעיר לואי הארבעה עשר, אך מחזותיו הבאים נתקבלו בביקורת עוינת. מדם הנרייטה, הדוכסית מאורליאן הזמינה את קורניי ואת רסין (כל אחד ללא ידיעתו של השני) לכתוב מחזה על הנושא "טיטוס וברניס". ב-21 באוקטובר 1670 הוצג מחזהו של רסין וזכה להצלחה רבה, אך שבוע ימים אחרי כן הצגת מחזהו של קורניי הייתה לכישלון. בעקבות מאורע זה נפלה רוחו של קורניי. הוא כתב שני מחזות נוספים שנכשלו גם הם, ובילה את העשור האחרון לחייו רחוק מעיניו של הציבור.
בסוף ימיו קצבתו השנתית הופסקה למשך ארבע שנים והוא נשאר חסר אמצעים. קורניי פנה לשר האוצר קולבר, שהורה להמשיך ולשלם את הקצבה. אחרי מות קולבר (1683) הקצבה הופסקה שוב. ב-1684 ניקולה בואלו הודיע על כך למלך לואי הארבעה עשר, ששלח מיד כסף למחזאי. באותה שנה נפטר פייר קורניי בפריז, ולמקומו כחבר האקדמיה הצרפתית (מאז 1647) נבחר אחיו המחזאי תומה קורניי.
בתיאטרון הישראליעריכה
- "אשליה קומית" - הועלה בשנת 2004 בתיאטרון החאן בבימוי יוסי יזרעאלי
קישורים חיצונייםעריכה
- נורית יערי, פייר קורניי (1606–1684) - ביוגרפיה
- פייר קורניי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פייר קורניי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פייר קורניי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פייר קורניי (1606-1684), דף שער בספרייה הלאומית