פייר רוד
פייר רוד (בצרפתית: Jacques Pierre Joseph Rode; 16 בפברואר 1774 – 25 בנובמבר 1830) היה כנר, מלחין ופדגוג צרפתי.
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1774 בורדו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1830 (בגיל 56) Damazan, צרפת |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| זרם |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רוד נולד בבורדו, אקיטן. בגיל 13 יצא לפריז והיה לתלמידו של ג'ובאני בטיסטה ויוטי. ויוטי ראה בו כישרון רב, ולא גבה ממנו תשלום על לימודיו אצלו. רוד המשיך את המסורת של מורו, שהצטיינה בצליל מעודן, כיאה לסגנון האיטלקי. (לדוגמה: שימוש בטכניקת פורטמנטו, סוג של גליסנדו). בשנת 1802 הוציא רוד, יחד עם רודולף קרויצר ופייר באיו, את המתודה הרשמית של הקונסרבטואר של פריז לנגינה בכינור. במהלך תקופת המלחמות הנפוליאוניות יצא רוד לסיורים ברחבי מערב אירופה, ואף חי מספר שנים (1804 – 1809) ברוסיה, בסנט פטרבורג ובמוסקבה. בעת שהותו שם התאכסן אצל המלחין פרנסואה-אדריאן בואלדייה.
כשחזר לפריז מצא שדעת הקהל השתנתה כלפי המוזיקה שלו. לואי שפור כתב שרמת הנגינה של רוד ירדה באופן משמעותי. לפי עדויות היסטוריות אחרות נבע הדבר ככל הנראה כתוצאה מדלקת שגרמה לכשל במערכת הלימפה, ומנעה ממנו להפיק תנועות עדינות די הצורך. בטהובן הקדיש לרוד ולרודולף, ארכידוכס אוסטריה את הסונטה האחרונה שלו לכינור ופסנתר בסול מז'ור op.96. רוד והארכידוכס ביצעו את היצירה בבכורתה בשנת 1812. רוד היה ידוע בביצועיו של הקונצ'רטי של ויוטי והקונצ'רטי פרי עטו. בתקופת שהותו בברלין (1814 – 1819) כתב רוד 24 קפריצ'י לכינור סולו, ככל הנראה בהשפעת 24 קפריצ'י לכינור מאת פגניני. ב-1828 ביצע רוד את ניסיונו האחרון בהופעה בקונצרט פומבי, אשר הסתיים בפיאסקו, וייתכן שגרם להקדמת מותו. הוא נפטר ב-25 בנובמבר 1830 בשאטו דה בורבון, על יד העיירה דמאזאן, לוט וגארון אקיטן.
יצירותיו עריכה
רוד בעיקר כתב מוזיקה רומנטית וירטואוזית לכינור: 13 הקונצ'רטי, ה-Quatuors brillants (אוסף של רביעיות מיתרים), 24 הקפריצ'יו לכינור סולו ועוד. כיום המוזיקה שלו כמעט ולא מבוצעת, אך ניכרת בה השפעתו על תלמידו לואי שפור.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
פייר רוד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פייר רוד, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
