פיליפ ז'רוסקי

(הופנה מהדף פיליפ ג'רוסקי)

פיליפ ז'רוסקיצרפתית: Philippe Jaroussky‏; נולד ב-13 בפברואר 1978) הוא זמר קונטרה-טנור צרפתי. החל את הקריירה המוזיקלית שלו בנגינה בכינור, זכה בפרס בקונסרבטוריון ורסאי, ולאחר מכן עבר לנגינה בפסנתר לפני שפנה לשירה אופראית.

Philippe Jaroussky
לידה 13 בפברואר 1978 (בן 46)
מזון-לאפיט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Conservatoire à rayonnement régional de Versailles
  • הקונסרבטוריון העירוני של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הנדל (2015)
  • Echo Klassik Male Singer of the Year (2008)
  • Echo Klassik Male Singer of the Year (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.philippejaroussky.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באופן יוצא דופן עבור קונטרה-טנור, ז'רוסקי שר במנעד פלסט. לדבריו, קול השירה הטבעי שלו נמצא בטווח הבריטון.[1]

קריירה מוקדמת

עריכה

ז'רוסקי נולד במזון-לאפיט.[2] סבא רבא שלו היה מהגר רוסי שברח מהמהפכה הבולשביקית.[3]

ז'רוסקי קיבל את ההשראה לשירה מזמר הקונטרה-טנור פבריס די פאלקו.[4] הוסמך על ידי הפקולטה למוזיקה מוקדמת בקונסרבטוריון של פריז. בשנת 1996 החל ללמוד שירה אצל ניקול פאליין.[5] הוא ייסד את האנסמבל ארטאסרס (איט') בשנת 2002,[6] והופיע לעיתים קרובות עם אנסמבל מתאוס בניהולו של ז'אן-כריסטוף ספינוזי ועם האנסמבל לארפגיאטה (איט') בניהולה של כריסטינה פלוהר.

ב-29 ביולי 2016 ביצע את שירו של דייוויד בואי "Always Crashing in the Same Car" בנשף דייוויד בואי, במחווה לזמר המנוח כחלק מסדרת הנשפים ברויאל אלברט הול שבלונדון.[7]

בספטמבר 2017, כחלק מהפתיחה של מרכז המוזיקה לה סיין מוזיקל (צר'), השיק ז'רוסקי את תוכנית החינוך שלו, האקדמיה המוזיקלית של פיליפ ז'רוסקי.[8][9][10]

הכרה ופרסים

עריכה

על פי העיתון לה טראס (צר'), "הזמר הצעיר הזה עם הקול המלאכי והווירטואוזיות השטנית הגיח אל אור הזרקורים ותוך שנים ספורות הפך לכישרון הווקאלי הצרפתי החדש והגדול".[דרוש מקור] בשנת 2004 הוא קיבל את פרס ה-Revélation Artiste lyrique Victoires de la musique classique, וכמו כן זכה בתואר Artiste lyrique de l'année בשנים 2007 ו-2010.[11][12][13] ז'רוסקי זכה בפרס "הזמר הטוב ביותר של השנה" בטקס פרסי הד קלאסיק, 2008 ו-2016. הוא גם קיבל פרס אקו קלאסיק (בצרפתית: Echo Klassik) בשנת 2012 עבור האלבום דואטי (בצרפתית: Duetti), אותו הקליט יחד עם מקס עמנואל צ'צ'יץ'. בשנת 2020 זכה בתואר כבוד בטקס ה-Victoires de la musique classique.[14]

ז'רוסקי זכה בתואר אביר מסדר האמנויות והספרות ב-2009 והועלה בדרגה במסדר ב-2019[15][16]

ב-13 בנובמבר 2019, לרגל ציון עשרים שנה להופעת הבכורה שלו, נחנכה דמות שעווה שלו שפוסלה על ידי אריק סן-שפרה במוזיאון גרוון, במהלך קונצרט שלו, בו קיבל את המדליה של מסדר האמנויות והספרות.[17] האסטרואיד 332183 ז'רוסקי נקרא על שמו.

בתרבות

עריכה

שירים שבוצעו על ידי ז'רוסקי שימשו בסרט מושב טורקי מאת במאי הקולנוע האוזבקי-רוסי יוסופ ראזיקוב, 2017.[18]

חיים אישיים

עריכה

בראיון ב-2011 אמר ז'רוסקי: "אני לא אוהב לדון בחיי האישיים. אני מרגיש כי במוזיקה קלאסית לא צריך לדבר על זה. יש לי הרבה סיבות".[19] הוא הומוסקסואל מוצהר ונמצא במערכת יחסים עם בן זוג[20] שאינו מוזיקאי[21] מאז 2007.[22][23][24]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פיליפ ז'רוסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Philippe Jaroussky". ארכיון מ-2011-02-17. נבדק ב-2011-02-17.
  2. ^ Bertrand Dermoncourt (6 במאי 2009). "Philippe Jaroussky: 'Je cherche la magie originelle du baroque'". L'Express (בצרפתית). נבדק ב-9 בינואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Who Can Resist a Man Who Sings Like a Woman?". The New York Times. 19 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Angelic presence". Stevedow.com. נבדק ב-6 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Philippe Jaroussky – Anaclase". Anaclase.com. נבדק ב-18 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Philippe Jaroussky and Ensemble Artaserse at the Wigmore Hall operatoday.com
  7. ^ "Prom 19: David Bowie Prom". BBC Music Events. נבדק ב-18 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Académie musicale Philippe Jaroussky
  9. ^ Campion, Alexis (2017-05-23). "Musique : l'académie du maître Philippe Jaroussky va ouvrir ses portes". Le Journal du Dimanche.
  10. ^ Peltier, Elian (2018-01-18). "Philippe Jaroussky réussira-t-il à ouvrir la musique classique à la diversité ?". The New York Times (בצרפתית).
  11. ^ "Palmarès 2004". France Télévisions. נבדק ב-2020-04-19.
  12. ^ "Le palmarès complet des Victoires de la musique classique". Le Monde. 2007-03-01.
  13. ^ Dermoncourt, Bertrand (2010-02-09). "Les Victoires de la musique classique commentées". L'Express.
  14. ^ Garat, Jean-Baptiste (2020-02-21). "Kantorow, Bernheim et Deshayes sacrés aux Victoires de la musique classique". Le Figaro.
  15. ^ "Donovan et Philippe Jaroussky décorés dans l'ordre des Arts et Lettres". La Dépêche du Midi. AFP. 2009-01-12.
  16. ^ "Nomination dans l'ordre des Arts et des Lettres – été 2019" (Press release). Ministère de la Culture. 2019-10-31. נבדק ב-2020-04-23.
  17. ^ "Philippe Jaroussky, un contre-ténor au musée Grévin". France Musique. 2019-11-15.
  18. ^ Elena Stishova, "Диагноз. 'Турецкое седло'" (Diagnosis. Turkish Seat) – a critical review of the film with Russian titles of two pieces sung by Jaroussky, Iskusstvo Kino magazine, May–June 2017, no 5/6, accessed 03 March 2018.
  19. ^ hometheaterhifi
  20. ^ "A Natural High – with No Surgical Intervention". Sydney Morning Herald. 16 בפברואר 2010. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Dow, Steve (7 בפברואר 2010). "Angelic presence". The Sun Herald (republished at SteveDow.com.au and archive.brandenburg.com.au). נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Botha, Jacques (1 בדצמבר 2017). "The Divine Philippe Jaroussky". Gay Pages. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Rupp, Christian (בפברואר 2015). "Abstandhalter zur Hysterie der Oper (Keeping a Distance from Opera's Hysteria)". נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Cascales, Agustin (21 באוקטובר 2016). "No entiendo que Ricky Martin sea un icono gay". Shangay. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)