פיליפ יאנקובסקי
פיליפ אולגוביץ' יאנקובסקי (רוסית: Филипп Олегович Янковский; נולד ב-10 באוקטובר 1968) הוא שחקן ובמאי קולנוע רוסי, בנו של השחקן אולג יאנקובסקי.[1]
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1968 (בן 56) סראטוב, ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה |
Филипп Олегович Янковский |
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| תקופת הפעילות |
מ-1974 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
אוקסנה פנדרה |
| צאצאים |
איוואן יאנקובסקי, יליזבטה יאנקובסקאיה |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חיים וקריירה
עריכהפיליפ יאנקובסקי נולד בבסרטוב במשפחת השחקנים אולג ינקובסקי וליודמילה זורינה. באותה תקופה שיחקו הוריו בתיאטרון הדרמה של סרטוב. כשפיליפ היה בן ארבע, המשפחה עברה למוסקבה.
תפקידו הראשון כשחקן היה בסרט מראה 1974 מאת אנדריי טרקובסקי. באותה שנה היה לו תפקיד קטן בסרט "תחת שמי אבן". התפקיד הראשון של פיליפ בבגרותו היה בסרט מסע סנטימנטלי לתפוחי אדמה (1986).
בשנת 1990 סיים את בית הספר לאמנות התיאטרון במוסקבה (בקורס של אולג טבקוב). אחר כך למד במכון לקולנוע על שם גרסימוב משנת 1990 ועד 2004 בפקולטה לבימוי (סדנה של ולדימיר נאומוב).
יאנקובסקי החל את קריירת הבימוי שלו בסרטוני מוזיקה - הוא יצר כ-150 סרטוני מוזיקה. בשנת 1997 הוא היה מועמד לפרס Ovation כבמאי סרטוני המוזיקה הטוב ביותר.[2]
את הופעת הבכורה שלו הוא עשה בשנת 2002 עם הסרט העלילתי "בתנועה", שעבורו זכה בפרס "תגלית השנה" בטקס פרסי ניקה בשנת 2003 ופרס הקהל בקינוטאבר. הסרט גולל את סיפורו של סשה גורייב (קונסטנטין חבנסקי), עיתונאי מצליח ומקסים שפתאום מבין שהוא מצא עדויות מטרידות על חברו הפוליטיקאי.[3][4][5]
עבודת הבימוי הבאה הייתה גרסת הקוםנוע משנת 2005 לרומן הבלשי של בוריס אקונין, יועץ ממלכתי. אולג מנשיקוב, ניקיטה מיכאלקוב וקונסטנטין חאבנסקי גילמו את התפקידים הראשיים בסרט. בשנת 2006 ביים את נושא החרב בכיכובם של ארטיום טקצ'נקו וצ'ולפן חמטובה.
חיים אישיים
עריכהמשפחה
עריכה- אשה - אוקסנה פנדרה, שחקנית; ילדים:
- בן - איוואן יאנקובסקי (נולד ב-30 באוקטובר 1990), שחקן.
- בת - יליזבטה יאנקובסקאיה (נולדה ב-1 במאי 1995).
בריאות
עריכהכאשר פיליפ היה בן 41, הוא אובחן כחולה לימפומה. בשנת 2016 דווח כי יאנקובסקי נרפא מסרטן שלב III, לאחר שעבר כימותרפיה שבע פעמים.[6][7]
פילמוגרפיה נבחרת
עריכהכשחקן
עריכה- 1974: המראה (Зеркало) כאליושה (בן ה-5)
- 1986: מסע סנטימנטלי לתפוחי האדמה
- 1991: התמוטטות אפגניסטן (Афганский излом) כניקיטה שטקלוב, סגן בכיר
- 2005: יועץ ממלכתי (Статский советник) כהוסאר שתוי
- 2011: רספוטין (Распутин) כפליקס יוסופוב
- 2013: שלושת המוסקטרים (Три мушкетера) כלואי השלושה עשר
- 2014: יוצר פלאים (Чудотворец) כניקולאי ארבנין
- 2016: תשוקה מסתורית (Таинственная страсть) כיבגני יבטושנקו
- 2016: ברוטוס (Брут) כהורסט
- 2020: מספר אחת (Номер 1)
- 2021: איוואן דניסוביץ' כאיוואן דניסוביץ'
- 2022: קראמורה
- 2022: הצל: ללכוד את גורודיי
- 2023: הירח הגדול ביותר כגלב
- 2023: אנחנו כ-S-4711
כבמאי
עריכה- 2002: בתנועה (В движении)
- 2005: יועץ ממלכתי (Статский советник)
- 2006: נושא החרב (Меченосец)
- 2008: ראש הסלע (Каменная башка)
לקריאה נוספת
עריכה- Holmstrom, John. The Moving Picture Boy: An International Encyclopaedia from 1895 to 1995. Norwich, Michael Russell, 1996, p. 371.
קישורים חיצוניים
עריכה
פיליפ יאנקובסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
פיליפ יאנקובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פיליפ יאנקובסקי, באתר AllMovie (באנגלית)
פיליפ יאנקובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Филипп Янковский". Russia-1.
- ^ "Филипп Янковский: биография, личная жизнь, дети". fb.ru. אורכב מ-המקור ב-2020-06-16. נבדק ב-2020-04-05.
- ^ "В движении". Encyclopedia of Russian Cinema. אורכב מ-המקור ב-2018-03-26. נבדק ב-2018-03-26.
- ^ "Лауреаты XVI национальной кинопремии "Ника"". Kommersant.
- ^ "Лауреаты Национальной кинематографической премии «НИКА» за 2002 год". Nika Award.
- ^ "Филипп Янковский об онкологии: "Все осталось в прошлом"". StarHit.
- ^ Olga Antonova. "Филипп Янковский победил рак". Komsomolskaya Pravda.