לימפומה (Lymphoma; בעברית: סרטן הלימפה) היא מחלה ממאירה המתבטאת בגידולים סרטניים במערכת הלימפה או בלימפוציטים (תאי דם לבנים מסוגים שונים, ובמקרים אלה מדובר גם בסוג של סרטן הדם). ארגון הבריאות העולמי מסווג את הלימפומות לחמש קבוצות, על פי סוג התאים הנפגעים בהן:[1][2]

לימפומה
Lymphoma
בלוטת לימפה נגועה בלימפומה פוליקולרית. הלימפומה היא הנאדות הוורודות המוקפות ברקמת שומן צהבהבה.
בלוטת לימפה נגועה בלימפומה פוליקולרית. הלימפומה היא הנאדות הוורודות המוקפות ברקמת שומן צהבהבה.
תחום המטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D008223
סיווגים
ICD-10 C81-C96
ICD-11 2B33.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עד שנת 2001 נהוג היה לחלק את עשרות סוגי הלימפומות הידועות לשתי קבוצות - לימפומות הודג'קין ולימפומות שאינן הודג'קין. אף כי חלוקה זו עדיין משמשת בספרות הטיפולית, לימפומות מסוימות שסווגו בעבר כ"לימפומות הודג'קין לא קלאסיות" מסווגות כיום לצד לימפומות אחרות של תאי B.

בעוד לימפומת הודג'קין מופיעה בקשרי הלימפה, לימפומות אחרות עלולות להופיע בכל מקום בו נמצאת מערכת הלימפה. שיעור ההחלמה הממוצע מלימפומות עומד באופן גס על כ-50%, בעוד שבלימפומות מסוג הודג'קין קלאסי ניתן להשיג החלמה בסבירות העולה על 90%, בכפוף לאבחון מהיר דיו והתאמת תוכנית טיפולים מתאימה.

לימפומות הודג'קין עריכה

  ערך מורחב – לימפומת הודג'קין

כעשירית מהלימפומות מופיעות בקשרי הלימפה ונופלות להגדרות הלימפומות מסוג הודג'קין. המחלה מאופיינת בדרך-כלל בהגדלה של קשרי לימפה אחדים, מעל או מתחת לסרעפת, מלווה באיבוד משקל, חום והזעה. יש מקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור יחיד, כגון הלוע העליון.

הטיפול בלימפומה הוא בדרך כלל באמצעות כימותרפיה, לעיתים מוסיפים טיפול קרינתי. יש שנדרשת התערבות כירורגית אשר במהלכה מוצא קשר הלימפה הנגוע מגוף החולה. בזכות הניסיון הטיפולי העשיר ופענוח המנגנונים הביולוגיים המחוללים את המחלה הושגו שיעורי החלמה גבוהים מהמחלה. בלימפומות הודג'קין הקלאסיות, אבחון מהיר דיו והתאמת תוכנית טיפולים מתאימה מאפשר החלמה מהמחלה בסבירות העולה על 90%.[3]

לימפומות תאי B עריכה

  ערך מורחב – לימפוציט B

למעלה מ-70% מהלימפומות פוגעות בתאי B. הטיפול בלימפומה הוא בדרך כלל באמצעות כימותרפיה. לעיתים נעזרים בטיפול קרינתי, השתלת מח עצם או התערבות כירורגית להסרת גידולים מגוף החולה.

בשנת 1997 אושרה לשימוש תרופה על בסיס נוגדן כימרי חד-שבטי לטיפול בלימפומות תאי B. התרופה "ריטוקסימב" (Rituximab) הידועה בשמה המסחרי "מבְּתֶרה" (MabThera) מיועדת לתקוף את תאי B בלבד וכך להגביר את יעילות הריפוי תוך הפחתת תופעות לוואי לא רצויות, אך גם לתרופה זו סיכונים משלה.[4] התרופה הוכנסה ב-2005 לסל התרופות הישראלי בהתוויה של סרטן זה בלבד.

עם לימפומות אלה נמנות:

לימפומות תאי T עריכה

  ערך מורחב – לימפומת תא T

לימפומות תא T מהוות כעשירית מהלימפומות.[5] חלקן נגרמות על ידי נגיף אפשטיין-בר, חלקן כתולדה של החלשת מערכת החיסון על ידי גורמים אחרים וחלקן מסיבות סביבתיות לא ידועות, אך לא מידבקות או תורשתיות.[6]

עם לימפומות אלה נמנות:

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לימפומה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ WHO, Pathology and Genetics of Tumours of Haematopoietic and Lymphoid Tissues, 2001, ISBN 9789283224112
  2. ^ [1]
  3. ^ "החלמה", לעניין זה, מוגדרת לרוב כהישרדות של החולה בחלוף חמש שנים מגילוי המחלה.
  4. ^ עלון מידע אודות הסיכונים הכרוכים בנטילת Rituximab
  5. ^ The Lymphomas, עמוד 2
  6. ^ The Lymphomas, עמודים 9-10

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.