פיסול קלאסי
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
"פיסול קלאסי" הוא השם למכלול היצירות החצובות ברוח אמנות רומא ויוון העתיקות, המבוססות בתורן על אמנות הפיסול היווני הקלאסי. לא כל יצירה החצובה בסלע ומקורה ביוון העתיקה שייכת לסגנון הפיסול הקלאסי, ועל כן יש להבחין כי המונח מתייחס לפיסול בסגנון שצמח בתקופה הקלאסית בלבד (בניגוד לתקופה היוונית-ארכאית לדוגמה) ומחוצה בתקופות מאוחרות יותר (מהרנסאנס האירופאי והלאה).
המושג עשוי להכיל בתוכו פעמים רבות ענפים פיסוליים כמו הפיסול הבארוקי, הרנסאנסי והנאו-קלאסי לצורך הדוגמה. אף על פי שצורות אומנותיות-פלסטיות היו קיימות ונפוצות ביוון ורומא העתיקות, נחשב הפיסול דווקא הוא לדרך הביטוי האומנותית-הפלסטית הגבוהה ביותר, באופן משמעותי מעל לציור למשל. דבר זה השתנה באירופה המאוחרת יותר של תקופת הבארוק לצורך הדוגמה בה לא נפל הפיסול מהציור לצורך הניגוד. מכל מקום, מהפסלים החשובים והמפורסמים ביותר בהיסטוריה נחצבו ברוח זאת, והטמינו חותם בלתי-יעורר על האומנות האירופאית לכל דורותיה כאשר מגדולי האומנים, כמו מיכלאנג'לו לדוגמה וברניני פיסלו על גבי חוקים אלו את יצירותיהם הטובות והמשובחות ביותר.[1]
כרונולוגיה עריכה
קוורצ'ה עריכה
אחד האומנים הראשונים המעניקים לנו את יכולת ההפרדה בין אומנות ימי הביניים לבין אומנות הרנסאנס הוא ללא ספק יאקופו דלה קוורצ'ה-אשר באופן אירוני בתורו לא משויך באופן מוחלט לאומנות הרנסאנס ולא לאומנות הגותית-דהיינו מעין היה הוא בתקופת מעבר בין שניהן. מעבודותיו החשובות ביותר נמנות פונטה גאיה בסיינה, אשר העבודות על יצירתה ארכו ב-12 שנים. עם זאת, לא ידוע הרבה על הכשרתו כאמן ועיקר הידוע על הקריירה שלו מתוארך החל מיצירתה ופרסומה של עבודתו הראשונה והיא קבר איליירה דל קארטו (Ilaria del Carretto) אשר נמצא כיום בקתדרלת לוקה (Lucca) אשר בחצי המגף האיטלקי ושסביר להניח שנוצר בשנת 1406. על פי הערכות מודרניות, בוסס הסרקופג אשר בנה קוורצ'ה על סרקופגים קדומים הרבה יותר אשר שכנו בקאמפו סאנטו (Campo Santo) אשר בפיזה.[2]
דונטלו עריכה
אומן נוסף אשר פעל בתקופה זו באיטליה היה דונטלו, אשר רשימת עבודותיו הראשונות הידועות כיום הן שני פסלים של נביאים, פרי יצירתו של דונטלו אשר מתנוססים מעל אחד משערי קתדרלת פירנצה והוא Porta della Mandorla. העבודה מתוארכת בשנת 1406, השנה בה קיבל עשרה פלורינים כתמורה על עבודתו מרובת המאמץ. היצירה הבאה עליה עבד הייתה פסלו של דוד אשר הוזמנה ביחד עם פסל נוסף של נאני די באנקו אשר תיאר בתורו את ישעיהו. נהוג פעמים רבות להשוות בין שני הפסלים. באנקו אכן השתמש בקונטרה פוסטו כאשר הוא מפסל אותה בצורה "גותית" באופן יחסי, בעוד שדונטלו שובר את המוסכמות המקובלות בדרך כלל לדמותו של דוד ומפסל אותו לא עם זקן ארוך ונבל אלא דווקא בדמות נער צעיר.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
פיסול קלסי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Edited by: Georges Duby & Jean-Luc Daval (chapter written by: Philippe Bruneau), Greek Art, Sculpture: From Antiquity to the Present Day, Taschen, 2002, עמ' 11
- ^ Edited by: Georges Duby & Jean-Luc Daval (chapter written by: Bernard Ceysson, Genevieve Bresc-Bautier, Mauriyio Fagiolo dell'Arco, Francois Souchal), Sculpture: From Antiquity to the Present Day, Taschen, 2002, עמ' 570-571
- ^ Edited by: Georges Duby & Jean-Luc Daval (chapter written by: Bernard Ceysson, Genevieve Bresc-Bautier, Mauriyio Fagiolo dell'Arco, Francois Souchal), Sculpture: From Antiquity to the Present Day, Taschen, 2002, עמ' 573