פירובט

פִּירוּבָט (באנגלית: Pyruvate) הוא תרכובת אורגנית קטנה בעלת חשיבות עליונה בכל^{[דרוש מקור]} היצורים החיים.

פירובט

כתיב כימי	C₃H₄O₃
מסה מולרית	88.06 גרם/מול
מספר CAS	127-17-3
צפיפות	1.25 גרם/סמ"ק
טמפרטורת היתוך	11.8 °C 284.95 K
טמפרטורת רתיחה	165 °C 438.15 K
חומציות	2.5±0.01

המבנה הכימי של חומצה פירובית. פירובט מתקבל מהשמטת אטום המימן הימני

פירובט הוא יון של חומצה פירובית (pyruvic acid). זוהי חומצת קטו: חומצה קרבוקסילית המכילה, בנוסף לקבוצת הקרבוקסיל (COOH), גם קבוצת קרבוניל (CO). חומצה פירובית מכילה שלושה אטומי פחמן, והיא לפיכך נגזרת של חומצה פרופנואית (CH₃CH₂COOH). שמה הכימי של חומצה פירובית (לפי IUPAC) הוא 2-חומצה אוקסופרופנואית ונוסחתה הכימית: CH₃COCOOH.

פירובט הוא יון שלילי הנוצר כשחומצה פירובית מאבדת אטום מימן בודד: ^-CH₃COCOO. ברוב המקורות מצוין "פירובט" בהקשר של המסלולים שלהלן, אך מקורות מעטים מציינים "חומצה פירובית".

פירובט משתתף כחומר ביניים במסלולים מטבוליים רבים בכל התאים ^{[דרושה הבהרה] [דרוש מקור]}:

• פירובט הוא התוצר הסופי של הגליקוליזה. מולקולת גלוקוז אחת, בעלת שישה פחמנים, מתפרקת לשתי מולקולות פירובט, ומשחררת אגב כך אנרגיה, בה התא יכול להשתמש לשם ביצוע פעולותיו השוטפות.
• ביצורים אווירניים (ארוביים) חלק מהפירובט שנוצר בגליקוליזה עובר למעגל קרבס. שם מפורק הפירובט בין השאר לפחמן דו-חמצני; זהו מקורו של הפחמן הדו-חמצני שאנו פולטים מהריאות בכל נשימה.
• פירובט הוא לעיתים חומר המוצא בתהליך ההפוך לגליקוליזה, גלוקונאוגנזה.
• בחלק מהיצורים האנארוביים - אלו המבצעים תסיסה - מומר הפירובט לשלל תרכובות אחרות: חומצה לקטית (חומצת חלב), אתנול, חומצה בוטירית (חומצת חמאה), חומצה אצטית (חומץ) ועוד. מוצרי תסיסה רבים משמשים את האדם בייצור מזון.
• גלוקוז הוא אינו התרכובת היחידה שפירוקה מביא לקבלת פירובט. השומנים (וליתר דיוק: הטריגליצרידים) שאנו צורכים במזון מתפרקים בגוף לגליצרול ולשלוש חומצות שומן; הגליצרול, כוהל תלת-פחמני, מומר בסדרת תגובות לפירובט, אשר נכנס ישירות למעגל קרבס.
• חומצות האמינו אלנין וסרין, שתיים מהחומצות השכיחות ביותר בחלבונים, הן היחידות המורכבות מ-3 אטומי פחמן, בדומה לפירובט; הן מומרות בתא לפירובט באופן ישיר, באמצעות מסירה של קבוצת האמינו שלהן לתרכובת אחרת. תגובה זו נקראת טרנסאמינציה. הפירובט המתקבל נכנס ישירות למעגל קרבס. תגובה חשובה זו מאפשרת לתאים לנצל חומצות אמינו (כלומר: חלבונים) לשם הפקת אנרגיה.

קישורים חיצוניים

• פירובט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)