פיתון דם
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חשוד כמועתק, מקור לא זוהה, ראו כאן. | |
פיתון דם (שם מדעי: Python curtus) הוא מין פיתון בינוני בגודלו הידוע כתוקפני במיוחד שתפוצתו באינדונזיה.
 פיתון דם
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| על־משפחה: | חנקיים |
| משפחה: | פיתוניים |
| סוג: | פיתון |
| מין: | פיתון דם |
| שם מדעי | |
 Python curtusשלגל, 1872 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אנטומיה עריכה
זהו נחש בינוני באורכו, המגיע לאורך 130-250 ס"מ שגופו עבה מאוד ועשוי להגיע ל-28.9 ס"מ. הנקבות גדולות מן הזכרים: אורכן 230-250 ס"מ ומשקלן 90-100 ק"ג. נקבות פיתון הדם גדלות בקצב מהיר במיוחד, וכבר בגיל 7 חודשים מגיעות למשקל 20 ק"ג. לעומת זאת, הזכרים קטנים ובעלי קצב גדילה איטי יותר מזה של הנקבות: אורכם 130 עד 182 ס"מ ומשקלם 55-70 ק"ג. בגיל 7 חודשים אורכם כ-35 ס"מ ומשקלם 10-13.2 ק"ג. נקבות גדולות במיוחד מגיעות לאורך 267.3 ס"מ, למשקל 115 ק"ג ולעובי של 30.7 ס"מ. לעומת זאת, זכרים גדולים מגיעים לאורך 190 ס"מ ולמשקל 88.5 ק"ג. הנחשה הגדולה ביותר ממין זה הייתה נקבה שאורכה 305.7 ס"מ, עוביה 41.1 ס"מ ומשקלה העצום הגיע ל-149.8 ק"ג. לפיתון הדם גוף בצבע כתמתם עד אדום בצבעו, אך הוא מנוקד ומפוספס בנקודות ובפסים שצבעם בהיר יותר. גוון צבעים אלו הוא לבן עד אפרפר דהוי. ישנם פיתונים כהים יותר, שצבעם מגיע לחום-ירקרק בצבעו ולגוון כסוף בצבע נקודותיו ופסיו. הפסים נפוצים יותר בשולי גופו. ראשו מוארך וכבד, אורכו מגיע עד 8 ס"מ ומשקלו עד 260 גרם. הראש בדרך כלל אפור, אבל יש נחשים בעלי ראש שחור, אפור בהיר ואפילו אדום. פיתוני הדם ידועים בהחלפת הצבע של ראשם. אם לנחש היה צבע ראש שחור בלילה, בבוקר שלמחרת צבע ראשו יהיה אפור דהוי.
תת-מינים עריכה
לפיתון הדם שלושה תת-מינים:
- Python curtus brongersmai (פיתון סומטרה). תת-מין זה מגיע לאורך בינוני של כ-239 ס"מ ולמשקל 91 ק"ג. כפי שרומז שמו העברי, תת-מין זה נפוץ בעיקר בסומטרה, ובמיוחד במרכזה. זהו תת-המין הנפוץ ביותר.
- Python curtus breitensteini (פיתון דם מלזי). זהו תת-מין גדול המגיע לאורך 248.3 ס"מ ולמשקל 97.1 ק"ג. תפוצתו העיקרית במלזיה, וכמו פיתון סומטרה, פיתון הדם המלזי נקרא על שם תפוצתו.
- Python curtus curtus (פיתון דם אדום). תת-מין זה שונה מפיתון דם מלזי ומהפיתון הסומטרי בכך שאין הוא נקרא על שם תפוצתו. תת-מין זה נפוץ בקצוות הדרומיים והצפוניים של תפוצת פיתון הדם. זהו תת-המין הגדול ביותר שמגיע לאורך 250 ס"מ ולמשקל 100 ק"ג.
ישנם מדענים המחשיבים את פיתון הדם לסוג נפרד ולא למין בסוג פיתון.
תפוצה ובית גידול עריכה
מקורו של פיתון הדם במלזיה, במרכז ובצפון סומטרה, באי לנגה, באי ריאו ובאי פיננג. הוא הרחיב את תפוצתו גם לבורנאו, ופיתון הדם האדום הגיע גם לצפון-מערב אוסטרליה ולדרום-מזרח אסיה. כיום, המדינות שבהן ניתן למצוא את פיתון הדם הן: הודו, קזחסטן, אינדונזיה, מלזיה ואוסטרליה. בית גידולו כולל יערות עבותים, יערות דלילים בעלי עצים סבוכים, יערות טרופיים ויערות סוב-טרופיים, אך פיתון הדם חובב במיוחד אזורים ביצתיים. תפוצתו הנרחבת משתרעת מן הקצה הצפוני של אוסטרליה ועד לדרום הודו ולקזחסטן. מין זה אינו מצוי בסכנת הכחדה, אך מתקרב אליה: מעריכים כי קיימים כיום 40,000-50,000 פיתוני דם בבר וכ-570 פרטים בשבייה.
רבייה עריכה
פיתון הדם מטיל את ביציו. עונת רבייתו היא בקיץ. הזכרים מחזרים אחר הנקבות ומזדווגים איתן בחודשים אפריל-מאי. כ-150 ימים לאחר ההפריה מטילה הנקבה 8-30 ביצים, שמספרן משתנה לפי תת-המינים ורק לעיתים רחוקות עובר את 20. מספר הביצים הממוצע הוא 12. גודל הביצים כגודל ביצי אווז. הביצים בוקעות 56-75 ימים לאחר הטלתן. בשונה מרוב הזוחלים, אך בדומה לתנינאים ולשאר הפיתונים, נקבת פיתון הדם שומרת ולעיתים דוגרת על ביציה. בכל בוקר עת הדגירה היא יוצאת ממאורתה הקרירה ומתחממת בשמש עד שטמפרטורת גופה מגיעה ל-32 מעלות. לאחר מכן, הפיתונה נכנסת למקום האפל בו הטילה את ביציה וכורכת גופה סביב הביצים. דבר זה מביא להתחממותן של האחרונות. לאחר בקיעת הנחשים הצעירים, שאורכם בעת הבקיעה 21 ס"מ, אמם עוזבת אותם. הנקבות גדלות בהדרגה: בגיל שנה אורכן כבר מטר אחד. לזכרים גדילה איטית יותר, ובגיל שנה אורכם 80 ס"מ.
טיפול עריכה
נחש זה זקוק לאחוזי לחות גבוהים יחסית, יש לספק לו 78%-82% לחות. פיתוני דם רגישים מאוד לרמת לחות גבוהה או נמוכה מדי, ודבר זה עלול לגרום לבעיות בנשל ובעיכול של הנחש. את רמת הלחות הגבוהה ניתן ליצור על ידי קופסת לחות. אין לרסס ריסוס כלי בטרריום הנחש, ודבר זה עלול לגרום לבעיות עור קשות. בתוך הקופסה צריך להיות ספוג רטוב. ספוג זה עלול לגרום לבעיות עור קשות אם אין שוטפים אותו שטיפה מתמדת בסבון. מכיוון שזהו נחש שמחבב מאוד מים, יש לספק לו קערת מים גדולה שיוכל להכניס בה את כל גופו. בקערת המים אמור להיות צד חם וקר, כדי שהפיתון יוכל לבחור בטמפרטורה הרצויה. בתוך טררוים הפיתון זקוק לדברים אחדים: ענפים לטיפוס, מקומות מסתור המוצבים במקומות בהן הטמפרטורה שונה, ומצע. ניקיון הטרריום גם הוא דבר חיוני. אמצעי החימום המומלצים ביותר לטרריום הם אבני חימום, מנורות חימום וכבלי חימום. מומלץ ביותר כבל החימום כי הוא יכול להתפרס על חלק גדול מהטרריום ולא עושה רק מקור חום אחד כמו מנורת חימום ואבני חימום. עוד יתרון בכך הוא שכבל חימום לא יכול לגרום נזק לנחש אפילו במגע פיזי איתו, לעומת מנורת חימום ואבני חימום שאם הנחש מגיע למגע פיזי איתם הוא עלול להיכוות.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה