פתיחת התפריט הראשי

קזחסטן

המדינה הגדולה במרכז אסיה

רפובליקת קזחסטןקזחית: Қазақстан Республикасы, ברוסית: Республика Казахстан) היא מדינה השוכנת בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, חלקה הקטן ביבשת אירופה והיא המדינה התשיעית בגודלה בעולם, מבחינת שטח. בעבר הייתה חלק מברית המועצות, וב-16 בדצמבר 1991 נהפכה למדינה עצמאית.

רפובליקת קזחסטן
Қазақстан Республикасы (קזחית)
Республика Казахстан (רוסית)
Flag of Kazakhstan.svg Emblem of Kazakhstan latin.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'ירמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטייוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודופפואה גינאה החדשהKazakhstan on the globe (Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי המנון רפובליקת קזחסטן
יבשת אירואסיה
שפה רשמית קזחית, רוסית
עיר בירה נור-סולטן
51°10′N 71°30′E / 51.167°N 71.500°E / 51.167; 71.500
העיר הגדולה ביותר אלמטי
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
קאסים-ג'ומארט טוקאייב
אסקר ממין
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מברית המועצות
16 בדצמבר 1991
ישות קודמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחיתהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית
דת אסלאם 70%
נצרות 24%[1]
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
2,724,900 קמ"ר 
10 בעולם
1.7%
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

18,744,548 נפש 
63 בעולם
6.88 נפש לקמ"ר
220 בעולם
אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.09%
גילאי 15 - 24 13.55%
גילאי 25 - 54 42.32%
גילאי 55 - 64 10.14%
גילאי 65 ומעלה 7.90%
תמ"ג (PPP)[4]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

478,600 מיליון $ 
42 בעולם
25,533 $
77 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2017)

- דירוג עולמי

0.800 
58 בעולם
מטבע טנגה ‏ (KZT)
אזור זמן UTC +5 עד +6
סיומת אינטרנט .kz
קידומת בינלאומית 7
בניין הפרלמנט באסטנה
מסגד הסולטן הזרט בזמן בנייתו בעיר אסטנה
הקתדרלה האורתודוקסית נוצרית באוסקמן
תזמורת בלבוש מסורתי לחג הנורוז הנחגג במדינה
חוף אגם ג'סיביי בצפון המדינה
דרכון קזחי

חלק מארסנל הנשק הגרעיני של ברית המועצות הוחזק בקזחסטן. עם פירוקה של ברית המועצות ב-1991 הועבר הארסנל הזה לידי רוסיה, וקזחסטן חתמה על האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).[6]

המדינה גובלת ברוסיה בצפון ובמערב, ברפובליקה העממית של סין במזרח, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן בדרום, בטורקמניסטן בדרום-מערב ובים הכספי במערב.

קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח. רוב שטחה הוא מדבריות וערבות. קזחסטן היא המדינה הגדולה ביותר באזור מרכז אסיה. חלקה המערבי של קזחסטן נמצא בקווקז.

השפה הרשמית היא קזחית, ממשפחת השפות הטורקיות, הנכתבת באותיות קיריליות, אך מרבים להשתמש גם בשפה הרוסית המשותפת לכלל חלקי האוכלוסייה. הממשלה החליטה כי בשנת 2025 יוחלפו בכתיבת השפה הקזחית האותיות הקיריליות באותיות הלטיניות. בשנים האחרונות גובר העניין במדינה בלימוד השפה האנגלית.

רוב תושבי קזחסטן הם מוסלמים.[7]

היסטוריהעריכה

קזחסטן הייתה בעבר חלק מהקיסרות הצארית הרוסית. היא סופחה לאימפריה במהלך המאה ה-18-המאה ה-19. בעקבות המהפכה הקומוניסטית היא הוכרזה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית, אחת מ-15 הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. במהלך תקופת שלטונו של סטלין הייתה ידועה בעיקר בשל מתקני הענישה שבה. אליה נשלחו עמים מגורשים.

מאוחר יותר התנהלו על אדמת קזחסטן מספר פרויקטים סובייטים שאפתניים. החשוב שבהם הייתה תוכנית החלל הסובייטית שהתנהלה מקוסמודרום בייקונור שנמצאת מזרחית לימת אראל בדרום קזחסטן. מבסיס זה שוגר לחלל ספוטניק הלוויין הראשון בעולם בשנת 1957, וממנו יצא יורי גאגרין למסע הראשון של אדם בחלל בשנת 1961.

קזחסטן הכריזה על עצמאות בשנות התשעים המוקדמות, מיד לאחר התמוטטות ברית המועצות. ב-10 בדצמבר 1997 קזחסטן העבירה את בירתה מאלמטי לאק-מולה, שמאוחר יותר שונה שמה לאסטנה. לאחר הכרזתה כעיר הבירה עברה העיר תנופת בנייה מרשימה של מבני ציבור.

תחבורהעריכה

במדינה יש מערכת של מסילות ברזל ורכבות המובילות לערים ראשיות. נמלי התעופה הבינלאומיים הראשיים של קזחסטן הם נמל התעופה אלמאטי ונמל התעופה אסטנה.

חברת התעופה הלאומית של קזחסטן היא אייר אסטנה, בעבר פעלה גם חברת אייר קזחסטן, אך הממשלה סגרה אותה.

פוליטיקהעריכה

מקובל לחשוב שקזחסטן היא דמוקרטית יחסית לשאר מדינות מרכז אסיה, עם זאת הקהילה הבינלאומית וארגונים לא ממשלתיים מעלים האשמות על הפרת זכויות אדם מצד השלטון. התקשורת מוחזקת על ידי קרוביו של הנשיא, והם מגבילים את זמן המרקע שניתן למתנגדיו. סוכנות הביון הקזחית "ברלאו" היא מחלקת המודיעין של ק.נ.ב - הוועדה לביטחון לאומי של קזחסטן האחראית לביטחון פנים. זהו השירות החשאי של קזחסטן מאז 1991 והוא החליף את האגף הקזחי של הקג"ב הסובייטי.

בבחירות בשנת 1999, שנערכו שנתיים לפני מועדן המקורי, ניצח נורסולטן נזרבייב בהפרש גדול והמשיך את כהונתו הארוכה כנשיא שהחלה בשנת 1990. רבים האשימו אותו בזיוף ובנקיטת אמצעים לא הוגנים לקידום מועמדותו.

ב-2007 נערכו, לראשונה בתולדות המדינה, בחירות יחסיות לבית הנבחרים. מפלגת השלטון נוּר-אוֹטַאן זכתה בניצחון גורף עם 88% מן הקולות. בבחירות הבאות, ב-2011, גרפה המפלגה 95.54% מהקולות, כאשר אחוזי ההצבעה עמדו על 89.9. הוא נבחר שוב ב-2015, אך במרץ 2019 הודיע על התפטרותו וסמכויות הנשיא הועברו לידי יושב ראש הסנאט הקזחי, קאסים-ג'ומארט טוקאייב.

נזרבייב מקיים פעילות בינלאומית בנושאי דת, הכוללת קיום ועידה בין דתית תלת-שנתית בארמון השלום וההתפייסות בבירה אסטנה. השלטון מנסה לקדם ערכים של רב-תרבותיות והבנה בין בני הדתות השונות בגלל אופייה הפלורליסטי של החברה הקזחית.

הרפובליקה של קזחסטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות האו"ם. מדיניות החוץ של קזחסטן נקבעת על ידי הנשיא והפרלמנט של המדינה ומיושמת על ידי משרד החוץ.

השותפים הגאופוליטיים העיקריים של קזחסטן הם רוסיה, האיחוד האירופי, סין, יפן, ארצות הברית והנמרים האסיאתיים.

כמו כן, מאז שנת 2005 קזחסטן החלה בתהליכי אינטגרציה תרבותית וכלכלית עם מדינות ומחוזות טיורקיות בפדרציה הרוסית (יאקוטיה, אלטאי, טיבה, חקסיה, אויגוריה וכולי).

קזחסטן היא חברה בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, בארגון שיתוף הפעולה מרכז אסיה, מועצת המדינות דוברות טיורקית, חבר העמים, ארגון האמנה לביטחון משותף, תוכנית השותפות הפרטית עם נאט"ו (מאז 1994), האיחוד הכלכלי האירואסייתי, ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, פורום התייעצות לשיתוף פעולה באסיה, ארגון הסחר העולמי (מאז 2015) וכולי.

כלכלהעריכה

לאחר פירוקה של ברית-המועצות נפתחו אפשרויות חדשות למסחר בינלאומי עבור המדינה העצמאית שזה עתה קמה. קזחסטן היא בעלת עתודות נפט גולמי, מינרלים רבים ומתכות שונות. למדינה גם פוטנציאל חקלאי גדול המצוי בערבות שלה שבהן מגדלים תבואה המשמשת לתצרוכת מקומית ולייצוא וגם צאן. בהרים בדרום מגדלים תפוחים ואגוזים.

הסקטור התעשייתי של קזחסטן נשען על כריית מינרלים ועל בניית מכונות כמו טרקטורים, מכונות חקלאיות, ציוד ומכשירים לצורכי צבא. אוצרות הטבע של המדינה כוללים: נפט וגז טבעי, פחם, בריט, טונגסטן, כרומיט, אורניום, נחושת, עופרת, אבץ, מוליבדן, בריליום, טיטניום, זהב וברזל. היא אחת היצואניות הגדולות בעולם של נפט, גז טבעי ואלומיניום. בהתאם להערכות בשטח קזחסטן נמצאים כ-3% מעתודות הנפט העולמי. בהפקת נפט מעורבות מספר חברות מקומיות, חברות בינלאומיות גדולות מארצות הברית ואירופה אך גם חברות קטנות יחסית דוגמת קבוצת אסקום ממולדובה.

פרוק ברית המועצות והצניחה בדרישה למוצרים הכבדים שייצרה קזחסטן הביאו להתכווצות חדה בכלכלתה מאז 1991. ברפורמות שבין השנים 1995 לבין 1997 הפריטה הממשלה במהירות את מרבית נכסיה, שעברו לידיים פרטיות. בשנת 1996 נחתם חוזה להקמת צינור נפט משדה טנגיז שבמערב קזחסטן לים השחור, וכך הבטיחה הממשלה יצוא נפט קבוע לשנים הקרובות. כלכלת קזחסטן צנחה בשנת 1998 עקב ירידת מחירי הנפט והמשבר הכלכלי ברוסיה שהחל באוגוסט באותה שנה - "משבר הרובל".

בשנת 1999 מחירי הנפט היו בעליה. בנוסף, פיחות במטבע ויבול חיטה מוצלח היטיבו עם המדינה. קצב הצמיחה הכלכלי מאז ועד 2008 היה גבוה יחסית. בסוף 2008, עם הירידה במחירי הנפט והסחורות והמשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה בהיקף היצוא וירידה חדה יותר בהיקף התמורה לייצוא.

בשנת 2010 נאמד היקף התוצר המקומי גולמי של כלכלת קזחסטן בכ-137 מיליארד דולר, כאשר התוצר במונחי כוח קנייה נאמד בכ-194 מיליארד דולר - בשנה זו צמחה הכלכלה בשיעור של 7% בהשוואה לשנת 2009. בין השנים 2000–2007 גדל התוצר של קזחסטן בשיעור שנתי ממוצע של כ-10%. יצוא הסחורות עלה בשיעור שנתי ממוצע של 23% כשבתוך ארבע שנים בלבד הכפיל את עצמו פי 2.5. לתנודות בשערי הנפט השפעה מתמשכת על חוזקה של הכלכלה במדינה.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לפתח גם את תעשיית התיירות בקזחסטן. הוקמו מלונות חדשים ונערכו הקלות בתנאי קבלת ויזת ביקור למדינה.

רמת שחיתות שלטונית במדינה היא גבוהה (בשנת 2004 קזחסטן הייתה במקום 122 מ-146 מדינות ובשנת 2017 במקום 122 מ-180 מדינות). לצרוך מלחמה בשחיתות הוקמה הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות.

גאוגרפיהעריכה

קזחסטן ממוקמת במרכז אסיה, אולם כעשירית משטחה נמצא ממערב להרי אורל, בשטח אירופה. הבירה אסטנה ממוקמת במרכז המדינה.

קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח, והייתה המדינה השנייה בגודלה בברית המועצות. שטחה הכולל הוא 2,717,300 קמ"ר, מתוכם 2,669,800 קמ"ר אדמה ורק 47,500 קמ"ר מים.

המדינה מוקפת יבשה ואין לה גישה לאוקיינוס. במערבה יש לה קו חוף הנושק לימת אראל ולים הכספי. קזחסטן גובלת ברוסיה (גבול באורך 6,467 ק"מ), סין (1,460 ק"מ), קירגיזסטן (980 ק"מ), טורקמניסטן (380 ק"מ) ואוזבקיסטן (2,300 ק"מ).

קזחסטן מחולקת ל-14 אזורים ו-159 מחוזות. במדינה ישנם 8,500 נחלים ונהרות ששבעה מתוכם הם באורך של למעלה מ-1,000 ק"מ, 48,000 אגמים, רובם קטנים, פזורים בכל רחבי המדינה.

האקלים במדינה משתנה בין העונות ונוטה להיות קיצוני. כמו מדינות אחרות באזור מרכז אסיה, החורף הוא קר מאוד ובקיץ חם מאוד.

אוצרות טבעעריכה

בקזחסטן יש מגוון של אוצרות טבע. במעמקי המדינה זוהו 99 מרכיבים מהטבלה המחזורית של מנדלייב, נחקרו 70, ויותר מ -60 אלמנטים הופקו.

נכון לעכשיו, ידועים 493 מרבצים המכילים 1225 סוגים של חומרי גלם מינרליים. קזחסטן מדורגת במקום הראשון בעולם בעתודות הידועות של אבץ, טונגסטן ובאריט, במקום השני - כסף, עופרת וכרומיט, השלישי - נחושת ופלואוריט, הרביעי - מוליבדן, החמישי - זהב.

נפטעריכה

בתחילת 2009, על פי British Petroleum (BP), היקף עתודות הנפט המוכחות היה 39.6 מיליארד חביות או 6.5 מיליארד טון, המהווה 3.2% של עתודות הנפט בעולם. עתודות הנפט המוערכות בשדות הממוקמים באזור הים הכספי מהצד הקזחי בלבד מסתכמות ביותר מ -17 מיליארד טון. חברות הפקת נפט העיקריות בקזחסטן הן NK Kazmunaygas, Tengizchevroil, CNPC-Aktobemunaygas, Karachaganak Petroleum Operating ואחרות.

גז טבעיעריכה

עתודות הגז בקזחסטן בתחילת 2009 מסתכמות ב -1.82 טריליון מ"ק (לפי הערכות BP), המהווה 1.7% מיתרות העולם. החברות הגדולות לייצור גז בקזחסטן הן Karachaganak Petroleum Operating, NC Kazmunaygaz, CNPC-Aktobemunaygaz ואחרות. המרבצים המרכזיים של הגז בקזחסטן הם Karashyganak, Zhanazhol, Kyzyloy ואחרים.

אורניוםעריכה

מרבצי האורניום של קזחסטן אשר התגלו עד כה מסתכמים ב-1.69 מיליון טון, המהווים 21% של עתודות האורניום בעולם (מקום שני בעולם בשנת 2005). החברה בבעלות המדינה Kazatomprom, שנוסדה בשנת 1997, אחראית על המסחר באורניום במדינה. בשנת 2005, החברה מדורגת במקום השלישי בעולם בכריית אורניום (לאחר Cameco הקנדית ו החברה הצרפתית Cogema). בשנת 2009 קזחסטן הגיעה למקום הראשון בעולם באספקה של אורניום מרוכז לשוק העולמי - הופקו 13.5 אלף טון בשנה, והנתון הזה הקדים את קנדה, אשר הייתה במשך 17 שנים במקום הראשון בתחום. בשנת 2010 היקף כריית האורניום על ידי NAC Kazatomprom הסתכם ב-17,803 טון.

מחצבי מתכותעריכה

בקזחסטן נמצאים מרבצים עשירים במתכות שונות - עופרת, אבץ, כרום, זהב, ביסמוט, נחושת, מוליבדן, אלומיניום, ברזל, מנגן, אלמנטים דליקים נדירים, ואצורת טבע לא מתכתיים - פחם, זרחן וכו'.

דמוגרפיהעריכה

בקזחסטן חיים 17,948,816 איש (נכון לשנת 2014), כאשר יש יותר נשים מגברים (48.3% גברים, 51.7% נשים). הקבוצה האתנית הראשית במדינה היא הקזחים אשר מהווים כ-46% מהאוכלוסייה, ואחריהם רוסים - 34.7%, אוקראינים - 4.9%, אוזבקים - 2.4%, טטרים - 1.9% וגרמנים - 0.2%.

החברה בקזחסטן היא מגוונת מבחינה דתית. על פי מפקד האוכלוסין של 2009, 70.2% מהאוכלוסייה הם מוסלמים, ברובם סונים, 20.6% הם נוצרים, 0.1% בודהיסטים, 0.2% אחרים (בעיקר יהודים), 2.8% חסרי דת ו-0.5% בחרו לא לענות על השאלה.

השפות בהן מדברים התושבים הן קזחית ורוסית.

בקזחסטן יש גם קהילה יהודית. יש המעריכים כי יהודים ישבו באזור קזחסטן כבר לאחר גלות בבל וכחלק מפיזור היהודים באימפריה הפרסית. יהודים סוחרים נדדו גם באזורים כמו קזחסטן בדרכם מרוסיה להודו וסין. כמו רוב הקהילות היהודיות במרכז אסיה, לא מנתה הקהילה יהודים רבים. בקזחסטן גרים כיום כעשרים אלף יהודים.

יחסים עם ישראלעריכה

  ערך מורחב – יחסי ישראל-קזחסטן

ב-10 באפריל 1992 מוסדו יחסים בין המדינות בתחילה ברמת קונסוליות. באוגוסט 1992 הוקמה שגרירות ישראל בקזחסטן ובמאי 1996 הוקמה שגרירות קזחסטן בתל אביב. ישראל ראתה חשיבות מיוחדת בכינון יחסים עם מדינה שרוב אוכלוסייתה מוסלמית.

בשנים 1995 ו-2000 נערכו ביקורים רשמיים של נשיא קזחסטן נורסולטאן נזרבייב בישראל. באוקטובר 2006 הגיעה משלחת רשמית לישראל בראשות סגן ראש הממשלה מקסימוב.[8] בשנים 1995 (כשר חוץ) ו-2002 (כסגן ראש ממשלה) ביקר שמעון פרס בקזחסטן.[9]

על פי מכון היצוא היקף הסחר של ישראל מול קזחסטן הסתכם בשנת 2010 בכ-63 מיליון דולר (לא כולל חומרי אנרגיה), עלייה של כ־8.5% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. יצוא הסחורות בשנה זו הסתכם בכ-62 מיליון דולר, עלייה של כ-10% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, עם זאת נרשמת ירידה בהיקפי היצוא בהשוואה לשנים 2008 ו-2007. יבוא הסחורות של ישראל מקזחסטן נמצא בירידה מתמדת משנת 2008. בשנת 2010 הסתכם בכ-300 אלף דולר, ירידה של כ-66% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

בדצמבר 2016 הגיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי במדינה.

בינואר 2017 החליטה קזחסטן על ביטול הצורך בוויזה לתיירים ישראליים.[10]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Religious Demography: Affiliation - Kazakhstan. Global Religious Futures
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  6. ^ טליה שחר, [וואלה חדשות ועידת הגרעין: לאיזו מדינה יש פצצה?], https://news.walla.co.il/item/1661757, ‏11 לאפריל 2010
  7. ^ Religious Demography: Affiliation - Kazakhstan. Global Religious Futures
  8. ^ תמונות מביקורי משלחות בין קזחסטן לישראל
  9. ^ יחסי קזחסטן-ישראל
  10. ^ איתמר אייכנר, קזחסטן ביטלה את הצורך בוויזה לישראלים, באתר ynet, 5 בינואר 2017