פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

פלוגה בקו (או לגמרי במקרה) הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל. השיר יצא לאור באלבום "ירוקות" בשנת 1988.

פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)

אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה
אחרי שכבר אשכח אותה כליל.
אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה -
ילדה קטנה אהבתי בגליל.

עומד אצל חלון ראווה
בתור חייל מה כבר יכולנו להספיק?
נשקפת בזגוגית פתאום הולכת וקרבה...
בתור חייל אני ידעתי להצחיק.

מדרגות נעות באיזה כל בו ענק,
צרוד מתוק היה גלגול צחוקה...
אני יורד והיא עולה אלי, אנחנו רק -
- והגליל כמו איזה ארץ רחוקה.

רקעעריכה

השיר מתבסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו בראשית שנות ה-60, עת היה אריאל בזמן שירותו הסדיר בצנחנים, אף כי השיר עצמו נכתב שנים רבות מאוחר יותר והתפרסם רק כעבור יותר משני עשורים.

בשנת 1961 שירת אריאל בגדוד 890 של הצנחנים. הגדוד ישב בחורשת טל בגבול לבנון. בין פעילות לפעילות היו מגיעות לחורשה בנות קיבוצי האזור להתרועע עם החיילים. אריאל הכיר את רותי פרס-רוזנפלד, בת קיבוץ דפנה שהיתה אז בת 17, ובעקבות המפגשים בין השניים נכתב השיר.

בהופעותיו נהג אריאל לספר את עיקרי הסיפור שמאחורי השיר כהקדמה לשיר עצמו.[1]

תוכן השירעריכה

השיר משלב לסרוגין בין זכרונות מאותו מפגש עם הנערה לבין ציפייה למפגש מקרי עימה. אריאל שילב בין שני אלמנטים אלה והם מופעים בשורות עוקבות בשיר - שורה אחת על המפגשים בחורשת טל ושורה על מפגש מקרי שלא התרחש.

השיר הוקלט בשנות השמונים בעיבוד של אלונה טוראל, ויצא לאור בשנת 1988 באלבום "ירוקות".

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה