פלייבק
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
פלייבק (ביצוע מוקלט) הוא ליווי מוקלט - נגינת רקע, או שירה שלא מתבצעת בזמן אמת, מוקלטת מראש.
דוגמאות עריכה
פלייבק באולפן הקלטות עריכה
באולפן הקלטות, פלייבק הוא הליווי המוזיקלי שמלווה את הזמר/ת בעת השירה, הפלייבק מכיל את כל ערוצי הכלים המנגנים בשיר. לעיתים כולל הפלייבק גם קולות רקע או את קול הזמר.
כשזמרים מקליטים שיר באולפן הקלטות, הם מתכנסים בתוך חדר מבודד אקוסטית (המכונה בקצרה, חדר אקוסטי) ובו מיקרופון רגיש (אחד או יותר), ושרים בזמן שהם מאזינים לכל (או רוב) יתר ערוצי השמע, שכבר הוקלטו מראש וירכיבו את השיר הסופי (הפלייבק), דרך אוזניות מקצועיות שהם עוטים על ראשיהם. בעקבות הצורך של אנשים פרטיים, מועדוני לילה, במאים, מפיקים, מוזיקאים, ובעיקר של ענף הקריוקי, אשר מבקשים להקליט עצמם שרים שיר ידוע כלשהו, או לחלופין, להופיע עבור עצמם או בפני קהל כאשר הם שרים שירים ידועים (קאברים), ובשל העובדה שהפלייבקים של שירים ידועים אלו אינם נגישים לקהל הרחב, נוצר הצורך בהפקת פלייבקים שיהיו נאמנים למקור. טעות נפוצה היא המחשבה שניתן "לבטל" את קול הזמר מהשיר המקורי על ידי אמצעים ממוחשבים. יש כל מיני שיטות לא מקצועיות להסרת או החלשת קולו של הזמר משיר[1], אך שיטות אלה פוגעות באיכות הסאונד של השיר ומתקבל פלייבק לא איכותי ולא מקצועי דיו, שקשה מאוד לעשות בו שימוש ראוי ומכובד. הגם ששימוש מסחרי או פומבי בפלייבק שהופק בדרך כזו וללא אישור מפורש מבעל זכויות היוצרים אינו חוקי.
הדרך ליצור פלייבק חוקי ומקצועי לשיר ידוע, היא לנגן מחדש את כל התפקידים המוזיקליים, בדיוק באותם הכלים שמנגנים בפלייבק של השיר המקורי. למעשה, ליצור חיקוי שיהיה כמה שיותר מדויק ונאמן למקור.
פלייבק בווידאו קליפ עריכה
בזמן הצילומים לווידאו קליפ, זמרים מקשיבים להקלטת קולם ולהקלטת המוזיקה שהם אמורים לנגן (אם הם מנגנים בקליפ) ושרים ומנגנים יחד עם ההקלטה, כאשר המצלמות מצלמות רק את התמונה, וללא המיקרופונים (או שלא משתמשים במה שהקליטו המיקרופונים), התמונות החדשות מצורפות ומסונכרנות לפסקול שהוקלט מראש.
פלייבק בהופעה עריכה
פלייבק בהופעה כונה בעברית גם "תזמורת בצורת", מקור השם הוא בהופעה של להקת חובבים שהורכבה מחברי קיבוץ גבים שבדרום הארץ בתחילת שנות ה-60.[2] בשנות ה-60 הפכה ה"תזמורת בצורת" לסוג הופעה מקובל בתרבות הקיבוצית.
בהופעה של זמרים, לעיתים הזמרים רק עושים תנועות עם השפתיים, מבלי להפיק קול כלל או תוך כדי הפקת קול חלש, כאשר המיקרופון כבוי (מכונה ליפ סינק). הסיבות העיקריות למעשה זה הן השמירה על קול הזמר והקושי הכרוך בשירה רציפה לאורך הופעה מתמשכת, הדורשת לא אחת מהזמר גם ריקודים ומאמצים פיזיים נוספים.
קישורים חיצוניים עריכה
איתי שטרן, אותנטיות מפוברקת: מיטב אמני העולם כבר לא מתביישים להשתמש בפלייבק, באתר הארץ, 4 ביוני 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ אחת השיטות הפשוטות ביותר: רוב השירים כיום מוקלטים בסטריאו (כלומר, ערוץ שמע ימני וערוץ שמע שמאלי). מכיוון, שלרוב, קול הזמר/ים מפוזר באופן שווה וזהה (סימטרי) בין שני ערוצי השמע, ואילו פיזור הכלים והליווי אינו סימטרי, היפוך המשרעות של רק אחד מערוצי השמע ייצור התאבכות הורסת של גלי הקול של הזמר/ים, בעוד גלי הקול של כל היתר - הליווי, יישארו ללא פגע. האפקט שיתקבל הוא, שמוזיקת הזמר/ים תוחלש כמעט לחלוטין, בעוד יתר הצלילים יוותרו ללא פגע, ותתקבל מוזיקה נקייה ברמה סבירה מקולות.
- ^ אורי בית-אור, יש דבר כזה, סיפורי קיבוצים ב"אתר הקיבוצים".