פליינסקייפ: טורמנט

(הופנה מהדף פליינסקייפ טורמנט)

פליינסקייפ: טורמנטאנגלית: Planescape: Torment; נהגה – פּלֵיינסְקֵייפּ: טוֹרְמֵנט; לעיתים נקרא פשוט Tormentעינוי) הוא משחק תפקידים ממוחשב שראה אור ב-1999. המשחק עוצב ונכתב על ידי כריס אבלון (Chris Avellone) מחברת Black Isle Studios ויצא בהפצתה של החברה-האם שלה, Interplay. המשחק משתמש במנוע הגרפי Infinity Engine של חברת Bioware, שבו משתמשים במשחקים רבים נוספים של Black Isle כגון אייסווינד דייל (Icewind Dale). צורת המשחק מבוססת על שיטת מבוכים ודרקונים מורחב ועלילתו נערכת בעולם פנטסיהעולם המערכה Planescape השייך למבוכים ודרקונים.

פּלֵיינסְקֵייפּ: טוֹרְמֵנט
Planescape: Torment
כללי
תאריך הוצאה 12 בדצמבר 1999
סוגה משחק תפקידים ממוחשב
פיתוח Black Isle Studios
הוצאה לאור Suntendy Interactive Multimedia Co.,Ltd. עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Interplay
דרישות תוכנה
מנוע משחק Infinity Engine עריכת הנתון בוויקינתונים
מצבי משחק שחקן יחיד
דירוג 13+
פלטפורמות חלונות
www.planescape-torment.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ייחודו של Torment בהשוואה למשחקי מחשב אחרים מסוגו הוא המיעוט היחסי בקרבות, לעומת כמות יוצאת-דופן של טקסט ודיאלוג. למעשה, בכל המשחק ישנם בסך-הכל שלושה או ארבעה קרבות שאין לשחקן אפשרות להימנע מהם, בעוד כמות הדיאלוג במשחק עומדת – על-פי הערכות היוצרים – על כמיליון מילים.

ישנם הטוענים כי תכונה זו, אשר אינה פופולרית בעולם משחקי-המחשב, הייתה אחד הגורמים לחוסר-הצלחתו הכלכלית של המשחק, כיוון שגיימרים רבים לא היו רגילים לסגנון זה ולכן לא נמשכו אל המשחק. גורמים אפשריים נוספים לחוסר-ההצלחה הם העטיפה הבלתי-מושכת של המשחק (המוצגת משמאל), ותוכנית השיווק החלשה-יחסית שלו. למרות זאת, המשחק זכה להערכה רבה בחוגים שונים באינטרנט (ראה רשימת המשבחים בתחתית העמוד) ונעשה מעין "משחק פולחן" בקרב מעריציו, על-אף כמות העותקים הקטנה יחסית (כ-400,000) שנמכרה.

לאחר שהמשחק כבר הורד מהמדפים, המפיצה Interplay הפיצה אותו מחדש בסדרת White Label שלה. יצא תיקון רשמי אחד למשחק (Patch 1.1), וחבילת תיקונים שהוכנו על ידי מעריצים. את שניהם, כמו-גם גרסה מאורכבת של דף-הבית הרשמי של המשחק – שירד מהרשת – ניתן למצוא באתר מעריצים של המשחק.

חברת Black Isle Studios, יצרנית המשחק, נסגרה על ידי Interplay ב-2003. רבים מעובדי החברה – ביניהם המעצב כריס אבלון – הקימו חברה חדשה בשם Obsidian Entertainment. חברה זו עוסקת גם היא בתחום משחקי-התפקידים, והוציאה בינתיים מספר משחקים, כגון: Fallout: New Vegas, Star Wars: Knights of the Old Republic II: The Sith Lords, Neverwinter Nights 2 ו-The Outer Worlds בהם ישנם היבטים רבים המזכירים את Torment.

תמצית העלילה

עריכה

המשחק נפתח בחדר מתים (Mortuary) גדול, כאשר הגיבור חסר השם (אשר נקרא במשחק The Nameless One, שפירושו "חסר השם") מוצא את עצמו שוכב על דרגש אבן גדול, ללא רכוש, ללא זיכרון וללא שם. גולגולת מרחפת המתקראת מורט (Morte, מילה שפירושה מוות בשפות שונות) ניגשת אליו, ומודיעה לו שנוסף על הצלקות והקעקועים הרבים המכסים את גופו, כתובות על גבו הוראות המיועדות לו. מן ההוראות הללו מבין הגיבור שעליו למצוא ולקרוא את היומן שלו, ולאחר-מכן לחפש אדם בשם פארוד (Pharod) אשר יוכל לספק לו מידע נוסף. בנוסף, ההוראות מזהירות אותו שלא לספר לאחרים על מצבו, פן ישים את חייו בסכנה נוראה.

בעקבות הוראות אלו, יוצא הגיבור למסע ארוך ברחבי מישורי-הקיום אשר מביאו לערים ולמקומות ביזאריים, בחיפוש אחר זהותו ועברו. במסע מתגלים לו כל המעשים הגדולים והנוראים שעשה לפני שאיבד את זיכרונו, ועברו אינו מפסיק לצוד אותו.

המשחק עוסק בנושאים שונים כגון חרטה, מוות, טוב ורע, שכחה, וכוחו של רצון. כמו כן, המשחק ידוע בנטייתו "לרצוח פרות קדושות" שונות מעולמות הפנטזיה ומשחקי המחשב, נטייה שנוצרה בכוונה-תחילה על ידי המעצב הראשי כריס אבלון, בעקבות "מספר מוסכמות שרציתי לשבור", לדבריו[1]. הדוגמה הבולטת ביותר היא החשיבות העליונה של דו-שיח לעומת קרבות במשחק. דוגמאות נוספות לייחודיותו של המשחק בהשוואה למשחקים אחרים בסוגה כוללות את המחסור הכמעט-מוחלט בחרבות במשחק (ובמקומן מספר רב יותר של כלי נשק מסוגים מוזרים אחרים), היעדרותם של יצורי פנטזיה "קלאסיים" כגון אלפים וגמדים, והעובדה שמוות במשחק לרוב אינו מסמל הפסד, ולעיתים הוא אפילו הכרחי כאמצעי לפתרון בעיות. כמו כן, מטרתו של גיבור המשחק אינה קשורה בשום דרך להצלת העולם, דבר אותו מסביר המעצב במילים פשוטות – "נמאס לי לגמרי מכל החרא הזה"[1].

צורת משחק

עריכה

בפליינסקייפ: טורמנט, השחקן שולט בצורה מלאה בדמות הראשית ("חסר השם"), ובצורה כמעט-מלאה במספר נוסף של חברים-למסע אותם הוא יכול למצוא בדרך (למעשה, חוץ מבדיאלוגים, השליטה גם בחברים-למסע היא כמעט תמיד שלמה). ישנן בסך-הכל שבע דמויות אשר יכולות להצטרף לדמות הראשית, אך לא את כולן השחקן בהכרח יפגוש במהלך המשחק. בכל רגע נתון, לא יכולות להיות יותר משש דמויות (כולל הדמות הראשית) בקבוצה של השחקן, אם כי ניתן להשאיר דמויות במקומות שונים ולקחת דמויות אחרות במקומן, ומאוחר יותר להחליף בחזרה.

 
תמונה מתוך החדר הראשון במשחק. ניתן לראות את תפריט הפעולות העגול – שנפתח בלחיצת-עכבר ימנית – כמו-גם שתיים מהדמויות, זומבי, תוכנו של החדר, והתפריט שבתחתית המסך.

גרפיקה וממשק גרפי

עריכה

בפליינסקייפ: טורמנט, השחקן מביט על עולם המשחק בזווית מלמעלה. טכניקת הגרפיקה של המשחק היא איזומטרית (כמו במשחקים כגון Diablo ו־StarCraft), כלומר – העצמים שעל המסך נראים ומצוירים כאובייקטים תלת-ממדיים, אך למעשה הם שטוחים; פירושו של דבר הוא שלא ניתן, למשל, להסתכל עליהם מזוויות שונות.

עיקר המסך מציג את האזור בו הדמויות נמצאות בעולם המשחק. ניתן לראות חלקים שונים של האזור על ידי הזזת התצוגה בעזרת העכבר או מקשי החצים. בתחתית המסך מופיע סרגל עליו מופיעות כל הדמויות בהן השחקן שולט באותו הרגע, כמו גם מספר כפתורים אשר מבצעים פעולות שונות – כגון שמירת או עצירת המשחק – או פותחים חלונות שונים.

חלונות המשחק כוללים את חלון המצאי (Inventory), אשר מציג את כל הכלים שברשותו של השחקן; חלון הלחשים, בו השחקן רואה את כל לחשי-הקסם שהדמויות יודעות ובוחר אילו מביניהם הן יהיו מסוגלות להטיל; חלון הסטטיסטיקה, בו מוצגים פרטים טכניים לגבי הדמויות (כגון רמת הדמות, תכונותיה השונות וכו'); ועוד מספר חלונות. ישנו גם חלון-מפה, בו השחקן רואה את כל החלקים באזור הנוכחי בהם ביקר. ניתן גם לפתוח מפת-עולם כללית, בהם ניתן לראות את מיקומם של אזורי המשחק אחד ביחס לשני, אך לא ניתן להסתכל בפירוט על כל אזור.

בנוסף, לחיצה על כפתור העכבר הימני גורמת להופעתו של תפריט הפעולות. בעזרת תפריט זה השחקן יכול לבחור לתקוף, להטיל לחש, להשתמש ביכולת מיוחדת, להשתמש בכלי הנמצא ברשותו או לדבר עם דמות. לאחר בחירת קטגוריית הפעולה שברצונו לבצע, השחקן בוחר מהי הפעולה המדויקת – באיזה נשק להשתמש, איזה לחש להטיל וכדומה. לאחר בחירת הפעולה, השחקן לוחץ בעזרת כפתור העכבר השמאלי על מטרתה של הפעולה שלו. כמו כן, אם השחקן אינו בוחר כל פעולה מהתפריט ופשוט לוחץ על נקודה כלשהי על המסך בעזרת כפתור העכבר השמאלי, מתבצעת הפעולה הטבעית ביותר עבור המטרה שעליה לחץ; לחיצה על אחת מדמויות-השחקן תסמן אותה, לחיצה על דמות אחרת תפתח בשיחה איתה, לחיצה על אויב תביא להתקפה עליו, לחיצה על דלת תביא לפתיחתה, לחיצה על תיבה או כלי דומה תגרום לדמויות לחפש בתוכו, ולחיצה על נקודה בקרקע תגרום לדמויות ללכת אליה. כמו כן, לחיצה על פריטים מסוימים בעולם המשחק תגרום לטקסט קצר המתאר את הפריט להופיע על המסך. פריטים כאלה יכולים להיות מבנים, קירות, שיחים, שלטים וכו'.

מערכת המשחק

עריכה

כמו כל משחקי Infinity Engine, פליינקייפ: טורמנט משתמש במערכת החוקים של מבוכים ודרקונים מורחב – גרסה שנייה. בבסיס המערכת נמצאות שש תכונות – כוח, זריזות, חוסן, תבונה, חכמה וכריזמה, אשר נמדדות בערכים מ-3 עד 25 (לא ניתן להתחיל את המשחק עם יותר מ-18 נקודות בתכונה מסוימת) ומשפיעות על יכולותיה השונות של הדמות. בעוד שלוש התכונות הראשונות משפיעות בעיקר על יכולתה של הדמות בקרב, שלוש האחרונות משפיעות על הדיאלוג במשחק. אם דמות השחקן היא חכמה או נבונה, היא תוכל לפתור חידות ובעיות, ותוכל לבצע מניפולציות על הדמויות בעולם המשחק. כמו כן, חכמה גבוהה עוזרת לדמות הראשית להשיב את זיכרונותיה האבודים. הכריזמה של הדמות מודדת את יכולתה להשפיע על אנשים – לגרום להם לראות את האמת בדברים שהיא אומרת, או לחלופין לשכנע אותם בשקרים.

בנוסף, עוצמתה של דמות נמדדת על-פי רמת-הניסיון שלה. עם ההתקדמות במשחק, הדמויות צוברות ניסיון על ידי התגברות על אתגרים שונים. גורמים לצבירת נקודות ניסיון כוללים פתרון חידות, השלמת משימות, ניצחון בקרב, וגם השבת זיכרונותיה של הדמות הראשית. כאשר דמות צוברת כמות מספקת של נקודות ניסיון, היא עולה בדרגת-הניסיון שלה ומקבלת יכולות חדשות בהתאם למקצועה.

מקצועות דמויות

עריכה

בטורמנט קיימים ארבעה מקצועות אפשריים לדמויות השחקנים – לוחם (Fighter), קוסם (Mage), גנב (Rogue) וכומר (Priest), לפי המקצועות הקיימים בשמות אלה בגרסה השנייה של מבוכים-ודרקונים מורחב. השחקן מתחיל את המשחק בתור לוחם, אך יכול למצוא מורים שונים אשר ילמדו אותו את המקצועות האחרים. דמות השחקן אינה יכולה להיות בעלת יותר ממקצוע אחד בכל רגע נתון, אך חלק מהיכולות שהיא למדה כבעלת מקצוע אחד ישתמרו גם אם תעבור למקצוע אחר. לדוגמה, אם הדמות לומדת את מקצוע הקוסם, נשמרת רמת המיומנות שלה בכלי נשק שונים (אותה למדה בתור לוחם), אך היא מאבדת את היכולת להשתמש בכלי נשק גדולים כגון גרזנים. אם הדמות חוזרת למקצוע הלוחם, היא אמנם מקבלת בחזרה את היכולת להשתמש בכל כלי נשק ויכולה גם להמשיך ולשפר את מיומנותה בכלי הנשק השונים, אך היא מאבדת את יכולתה להטיל קסמים.

למקצוע הדמות אין כמעט כל השפעה על ההתקדמות של עלילת המשחק ועל הדיאלוגים השונים. ההשפעה העיקרית היא על יכולותיה בקרב וכדומה.

רמת הדמות נמדדת בכל מקצוע בנפרד, ודמויות מקבלות יכולות שונות כאשר הן עולות רמות, לפי מקצוע הדמות שלהן. לוחמים משפרים את מיומנותם בנשק, קוסמים וכהנים לומדים לחשים חדשים, וגנבים משפרים את יכולות הגנבה, ההתגנבות והפריצה שלהן. תכונות נוספות של הדמות משתפרות כאשר היא עולה רמה, כגון דירוג-השריון שלה (אשר מייצג כמה קשה לפגוע בה) או כמות נקודות-הפגיעה שלה (כמה פגיעות היא יכולה לספוג לפני שתמות). בנוסף, הדמות הראשית יכולה לשפר את אחת מתכונות הבסיס (כוח, זריזות וכדומה) שלה בנקודה אחת, בכל פעם שהיא עולה רמה במקצוע בו היא בדרגה הגבוהה ביותר. לדוגמה, בתחילת המשחק הדמות יכולה לשפר תכונה בכל פעם שהיא עולה דרגה (בתור לוחם); אם בדרגה 7 הדמות לומדת את מקצוע הגנב, היא לא תוכל לשפר את תכונותיה עד שתגיע לדרגה 8 בתור גנב; לאחר מכן, היא שוב משפרת את תכונותיה בכל דרגה, אלא אם תחליף בחזרה למקצוע הלוחם או למקצוע אחר.

פרט לדמות השחקן, אף דמות אינה יכולה להחליף את מקצועה, אך ישנן דמויות בעלות שני מקצועות במקום אחד (לדוגמה, לוחם-קוסם). דמויות כאלה מקבלות רק מחצית מנקודות הניסיון שהן אמורות לקבל, ולכן, לדוגמה, כאשר דמויות אחרות מגיעות לדרגה 6 במקצוע היחיד שלהן, דמויות כאלה יהיו רק בדרגה 2 או 3 בכל אחד מהמקצועות שלהן. הדמות הראשית אינה יכולה לבחור יותר ממקצוע אחד בכל פעם.

מבין הדמויות בהן השחקן שולט, קוסמים וכמרים יכולים להטיל לחשים. גם חלק מהדמויות שלא נמצאות בשליטת השחקן יכולות להטיל קסמים. הלחשים במשחק מחולקים לרמות שונות, כאשר הרמה הנמוכה ביותר היא רמה 1, וככל שרמת הלחש גבוהה יותר, סימן שהלחש חזק יותר. רמות הלחשים של קוסמים מגיעות עד 9, ושל כמרים – עד 6. לחשי הקוסמים שונים מלחשי הכמרים, ורובם נועדו לשימוש כנגד אויבים בקרב (או לחיזוק יכולתם הקרבית של בני-ברית), בעוד רבים מלחשי הכמרים נועדו לריפוי בני-ברית. הכללה זו אינה מושלמת, וישנם גם לחשי קוסמים שלא נועדו לקרב, ולחשי כמרים קרביים.

דמויות-השחקן המסוגלות להטיל לחשים מתחילות את המשחק עם מספר לחשים הידועים להן, ויכולות ללמוד לחשים חדשים ממגילות-קסם, וגם ממספר כלים קסומים נוספים. מבין כל הלחשים הידועים לו, מטיל הלחשים בוחר מספר לחשים אותם הוא "משנן", ואת הלחשים האלה הוא יהיה מסוגל להטיל. קיימת מגבלה על מספר הלחשים אותם מסוגל המטיל לשנן; המגבלה היא לפי רמות הלחשים – כלומר, המטיל יכול לשנן מכסה מסוימת של לחשים מכל רמה. ככל שדרגת הדמות של המטיל גבוהה יותר, הוא יכול לשנן יותר לחשים. כמו כן, ישנם לחשים אשר מתחזקים כאשר המטיל עולה בדרגתו – למשל, "קליע קסם" (Magic Missile) הוא לחש אשר גורם להיווצרותו של מעין כדור אנרגיה הפוגע באויבים, וככל שדרגת המטיל גבוהה יותר, נוצרים יותר "קליעים קסומים" בכל פעם שהלחש מוטל, והקליעים גורמים נזק רב יותר.

לאחר שהטיל לחש ששינן, המטיל אינו יכול להשתמש באותו לחש פעם נוספת, עד שילך לישון; ניתן לשנן את אותו לחש מספר פעמים כדי להטיל אותו יותר מפעם אחת באותו יום. כאשר המטיל הולך לישון, הלחשים שלו "מתחדשים" והוא מסוגל שוב להטיל את כל אחד מהלחשים ששינן לפני שהלך לישון.

נוסף על מטילי לחשים, ישנן כלים שונים במשחק אשר גורמים לאפקטים הזהים להטלת לחש. כלים אלה פועלים מספר מוגבל של פעמים (רק פעם אחת, בדרך-כלל). לרוב, כל אחת מדמויות השחקן יכולה להשתמש בכלים אלו, ולא רק מטילי הלחשים.

הטלת רוב הלחשים גורמת לאפקט ויזואלי כלשהו. לחשים פשוטים יותר גורמים לאנימציות פשוטות – למשל, קליע קסם גורם להופעתם של מספר כדורים סגולים בוהקים להשתגר מכיוון מטיל הלחש לכיוון המטרה. לחשים מסובכים וחזקים יותר גורמים להקפאה רגעית של המשחק לצורך הופעתן של אנימציות ארוכות, גדולות ומורכבות יותר, או אפילו לצורך שינוי משמעותי בכל הנוף הווירטואלי אותו השחקן רואה. הלחשים החזקים ביותר במשחק לרוב מציגים סרטון המוצג על כל המסך אשר מתאר את פעולת הקסם, או משלבים בין שתיים מן השיטות או אפילו כל שלושתן (למשל, סרטון המציג את תחילת פעולתו של הקסם, אנימציה מורכבת וגדולה המציגה את פעולתו הראשונית של הקסם, ולאחר מכן אנימציה קטנה ופשוטה יותר אשר מציגה את הפעולה המתמשכת של הקסם במקביל להמשך ההתרחשויות האחרות במשחק).

הקרב בפליינסקייפ: טורמנט מתרחש בזמן אמת, כלומר – כל הדמויות פועלות כל הזמן, ולא לפי סדר של תורים. כל הדמויות העוינות לדמויות השחקן מסומנות בעיגול אדום אשר מקיף את רגליהן (כפי שניתן לראות בתמונה לעיל), ולחיצה על דמות כזו באמצעות כפתור העכבר השמאלי תגרום לכל דמויות-השחקן המסומנות להתקיף אותה בעזרת נשק ברירת-המחדל שלהן. כדי לבצע פעולות מתוחכמות יותר מאשר התקפה ותזוזה, ניתן להשתמש בתפריט הפעולות, אשר נפתח בעזרת כפתור העכבר הימני.

פתיחת התפריט גורמת להקפאת המשחק, כדי שניתן יהיה לבחור איזו פעולה לבצע בלי לבזבז זמן-משחק (שיכול להיות מאוד קריטי בזמן קרב). מתוך התפריט, ניתן לבחור להתקיף את המטרה עם נשק מסוים ולאו-דווקא עם נשק ברירת-המחדל, ניתן להטיל קסם על המטרה, להשתמש ביכולת מיוחדת ועוד. אם נבחרה פעולה שאינה פשוט תזוזה או התקפה רגילה, רק דמות אחת מבצעת את הפעולה הזו; במרכז תפריט הפעולות ישנו כפתור עגול גדול אשר מציג תמונה של הדמות אשר תושפע מהתפריט, ולחיצה על כפתור זה תביא לבחירת דמות אחרת. בצורה זו, ניתן לתת פקודה שונה לכל דמות כדי לתאם כל מיני מהלכים מתוחכמים. הפקודות יתבצעו ברגע שייסגר התפריט והמשחק ימשיך.

התקפה במשחק מתבצעת לפי השיטה של מבוכים ודרקונים מורחב 2 – מוטלת "קובייה" וירטואלית בעלת 20 פיאות, עם מספרים בטווח 1–20, ולפי התוצאה מוחלט האם ישנה פגיעה (ככל שהתוצאה גבוהה יותר, כך יותר טוב). החישוב לבדיקת פגיעה נעשה באמצעות שני מתאמים. מתאם הדרג"ש – דירוג שריון (AC – Armor Class), מייצג את הסיכוי לפגוע בדמות מסוימת, וככל שהוא יותר נמוך, יותר קשה לפגוע בדמות; הרמה הבסיסית של הדר"ש היא 10, וניתן להורידה (ולהגיע גם למספרים שליליים) באמצעות שריונות, כלים קסומים, לחשי-קסם הגנתיים וכו'. מתאם תל"ד 0 – תוצאה לפגיעת דרג"ש 0 (THAC0 – To Hit Armor Class 0) – מייצג את המספר אותו הדמות צריכה כדי לפגוע בדמות אחרת לה ישנו דירוג-שריון 0. התל"ד 0 הבסיסי הוא 20 (כלומר – הדמות צריכה שתוצאת הטלת-הקוביה שלה תהיה 20 לפחות כדי לפגוע בדמות אחרת לה יש דירוג-שריון 0), וניתן להורידו (כלומר, לשפרו) באמצעות כלי-נשק מאיכות טובה במיוחד, קסמים המשפרים את יכולתה הקרבית של הדמות, או אימון בכלי-נשק מסוימים.

לפי שני מתאמים אלו, התקפה במשחק מצליחה כאשר:

תלד"0 של המתקיף פחות דרג"ש של המותקף שווה או גדול מתוצאת הטלת-הקוביה.
לדוגמה, אם דמות בעלת תל"ד0 השווה ל-17 מתקיפה דמות בעלת דרג"ש 2-, הדמות צריכה שתוצאת הטלת-הקוביה הווירטואלית תהיה 19 לפחות (19 = (2-) - 17). כמו כן, אם הטלת הקוביה מניבה תוצאה של 20, ההתקפה מצליחה אוטומטית וגורמת לפגיעה חמורה – פגיעה הגורמת נזק כפול או משולש (לפי סוג הנשק) ממה שאמור היה להגרם.

פירוט העלילה

עריכה

פליינסקייפ: טורמנט הוא משחק המבוסס על משימות – השחקן מקבל מטלות מדמויות שונות בעולם המשחק, אותן עליו לבצע. חלק מהמשימות הן הכרחיות לקידום העלילה, אך רובן הגדול הן משימות צדדיות ולא מחייבות, עליהן השחקן מקבל לרוב תגמול כלשהו אשר מסייע לו אך אינו הכרחי. לכן, כל משחק בטורמנט יהיה שונה ממשחק אחר. בנוסף, הרוחב של העולם והחופשיות היחסית של המשחק הופכות אותו למאוד מגוון. כיוון שכך, לא ניתן לתאר עלילה שתהיה אחידה לכל משחק. הפירוט המופיע להלן הוא של השלבים העיקריים במשחק, שאותם עובר כל שחקן על-מנת לסיימו. גם כך ייתכנו הבדלים קלים, וייתכן וחלק מהאירועים המתוארים יקרו בסדר מעט שונה עבור שחקנים שונים.

העיר סיגיל

עריכה

חדר המתים

עריכה

בפתיחת המשחק, הגיבור – חָסַר-השם (Nameless One) – מוצא את עצמו שוכב על דרגש אבן בחדר אפל ולא מוכר. הוא קם מהדרגש ומיד מרחפת אליו גולגולת מרחפת בשם מורט (Morte), אשר מבשרת לו שהוא נמצא בחדר מתים (Mortuary) גדול, אליו הובא ככל-הנראה מפני שחשבוהו למת. כמו כן, מורט מעיר לגבי הצלקות הרבות המכסות את גופו של חסר-השם, ובהן ישנן על גבו אפילו מספר שורות של כתב, בהן כתוב:

"I know you feel like you’ve been drinking
a few kegs of Styx wash, but you need to
CENTER yourself. Among your
possessions is a JOURNAL that’ll shed
some light on the dark of the matter.
PHAROD can fill you in on the rest of the
chant, if he’s not in the dead-book already.
Don’t lose the journal or we’ll be up the
Styx again. and whatever you do, DO NOT
tell anyone WHO you are or WHAT
happens to you, or they’ll put you on a
quick pilgrimage to the crematorium. Do
what I tell you: READ the journal, then
FIND Pharod."

"אני יודע שאתה מרגיש כאילו שתית
כמה חביות של מי סטיקס, אבל אתה צריך
להיות מרוכז. בין הציוד שלך
נמצא יומן אשר ישפוך
קצת אור על החשכה של העניין.
פארוד יוכל למסור לך את שאר
הפזמון, אם הוא לא בספר-המתים כבר.
אל תאבד את היומן או שנתחיל שוב במעלה
הסטיקס. ולא-משנה מה, אל
תגלה לאף אחד מי אתה או מה
קורה לך, או שהם יעמיסו אותך על
עגלה מהירה למשרפה. עשה
כפי שאני אומר לך: קרא את היומן,
ואז מצא את פארוד."


סטיקסנהר מיתולוגי אשר מימיו
גורמים לשכחה.
"ישפוך אור על החשכה" – סלנג מעולם
פליינסקייפ, שפירושו – לגלות סוד.

פזמון (סלנג פליינסקייפ) – אמת,
מה שיש לדעת.

חסר השם מגלה שהיומן האמור אינו ברשותו, ומבין שעליו לחפשו; מאוחר יותר מתגלה שלמעשה היו לו יומנים רבים מאוד, שאותם ניתן לגלות במהלך המשחק. בנוסף, הוא מחליט לחפש את אותו פארוד אשר אמור להיות מסוגל לשפוך קצת אור על עברו.

מחוץ לחדר שבו התעורר, פוגש חסר-השם את דאל (Dhall), הלבלר של חדר-המתים אשר רושם את כל הגופות הנכנסות. ממנו נודע לחסר-השם כי הוא הגיע כבר לחדר המתים מספר לא מועט של פעמים בעבר, ובכל פעם הוא היה מת, אך חזר לחיים ושכח את עברו. הוא גם לומד כי הכת אשר מתחזקת את חדר המתים – "אנשי האבק" (Dustmen) – מתנגדת באופן נחרץ למצב כזה, כיוון שאמונתם קובעת כי כל אדם חייב למות. לכן, עליו להימלט מחדר המתים כמה שיותר מהר.

החיפוש אחר פארוד

עריכה

מתוך חדר-המתים בורח חסר-השם אל רחובותיה של העיר סיגיל (Sigil) – מטרופוליס אדירה הידועה ברחבי היקום, בה נמצאים אינספור שערים קסומים המובילים למישורי-קיום שונים. משיחותיו עם אנשי העיר הוא לומד כי פארוד הוא מה שמכונה "אספן" (Collector) – אדם האוסף גופות מרחובות סיגיל ומביאן לחדר המתים, תמורת תשלום מאנשי-האבק אשר תפקידם לשמור את רחובות העיר נקיים מגופות. מסתבר כי אותו פארוד הקים חבורה של אספנים אשר עובדים עבורו, והתמקם ברחוב תת-קרקעי של העיר אשר נקבר מזמן ואליו קשה להגיע.

קישורים חיצוניים

עריכה

תשבחות

עריכה

הערות שוליים

עריכה