פתיחת התפריט הראשי

פל קל היא שיטת בנייה של תקרות בטון שהומצאה על ידי המהנדס אלי רון בסוף שנות השבעים של המאה ה-20. שיטת פל קל הציעה פתרון קל, מהיר וזול יותר ליציקת תקרות במקום תקרות צלעות מבטון מזוין. יישומים מסוימים של שיטה זו הסתברו כמסוכנים מאוד והשימוש בתקרת פל קל מסוג בלתי תקין היה הגורם המרכזי לקריסת הרצפה באסון ורסאי.

תוכן עניינים

שיטת הבנייהעריכה

העיקרון הבסיסי של שיטת הפל קל הוא שימוש בארגזים של פח גלי בתוך הבטון המחליפים את מוטות הפלדה המיועדים לזיון כנגד גזירה ואת מוטות הזיון העליונים. צורת הבטון הנוצק בין צלעות הפח דומה לזו המתקבלת בתקרת צלעות רגילה, בחלק מהתקרות הפל קל גם היה קרום בטון תחתון. ארגזי הפח מונחים עם הפתח כלפי מטה ועם רווחים ביניהם. בין הפחים ובשכבה של עוד כמה סנטימטרים מעליהם יוצקים את הבטון. ארגזי הפח יוצרים חללי אוויר בתוך התקרה אך מאפשרים לה עובי סטטי מספיק גדול. הפח הגלי מתפקד גם כטפסות וגם כזיון המונע כפיפה. במקרים בהם נבנתה תקרת פל קל בגרסה שאינה תקנית, הפח החליף גם את חישוקי הפלדה האמורים למנוע גזירה.

חתך הבטון הבסיסי בתקרות אלו הוא T או I (מבחינת צורת הבטון). במהלך השנים פותחו מספר גרסאות לשילוב של ארגזי פח וחתכים שונים לתקרת הבטון, עם או בלי חישוקי פלדה נוספים:

  1. תקרה בחתך T שבצלעותיה יש חישוקים וזיון אופקי תקניים ובתחתיתה שכבת בטון דקה.
  2. תקרה בחתך I שבצלעותיה יש חישוקים תקניים.
  3. תקרה בחתך I שבצלעותיה אין חישוקים.
  4. תקרה בחתך I שבצלעותיה יש חישוקים שאינם עונים לדרישות התקן.

בגרסאות 1 ו-2 קיימים חישוקים המהווים זיון כנגד גזירה ותקרות מסוג זה הן תקניות. גרסאות 3 ו-4 בהן אין חישוקים אינן תקניות ואף מסוכנות.

תהליך בניית התקרה מתחיל ביציקה של בטון דק מאוד עם מעט זיון. תפקידו של בטון זה אינו קונסטרוקטיבי. על הבטון או לתוך הבטון בעודו רך, מכניסים את ארגזי הפח בצורת האות ח. מעל הפחים וביניהם יוצקים את שאר הבטון המשמש לבסוף תקרה מקשית. תפקידו של הפח הגלי הוא בין השאר להבטיח הידבקות טובה יותר בינו לבין הבטון.

הבעיות שבשיטה זועריכה

  1. היעדר זיון לגזירה: ארגזי הפח אינם עומדים במאמצי הגזירה כפי שחישוקי פלדה מתוכננים לשאת. נעיצת הפח בבטון הדק הראשוני היא נעיצה רופפת ולא מדויקת. בגרסה מאוחרת יותר של הפל קל הוסיפו זיון נגד גזירה בצורת סולם אלא שזיון זה לא היה מעוגן לזיון התחתון ולכן לא יכל למלא תפקיד קונסטרוקטיבי זה.
  2. יכולת נשיאת המאמצים של קרום הבטון התחתון, שעוביו הוא כ-5–6 ס"מ בסך הכל, נפגעת ברגע שמוחדרים אליו ארגזי הפח.
  3. איכות הפח הגלי הייתה ירודה מאוד יחסית לפלדה תקנית שבה משתמשים לזיון בבטון.
  4. בעיית קורוזיה: בחללי האוויר שנוצרו בתוך התקרה יכולים להיקוות מים שיגרמו לקורוזיה מבלי שניתן יהיה להבחין בהם.
  5. יציקת הבטון בתקרת הפל קל מתבצעת בשלבים עם מרווח זמן נוקשה ביניהם. אם היציקה השנייה מתעכבת אפילו בכמה שעות מספיק הבטון שנוצק ראשון להתקשות מעט ונוצר קו הפרדה בין שתי היציקות המהווה נקודה חלשה בבטון (שמידת החוזק שלה לא ניתנת למדידה).
  6. תקרות הפל קל אינן מאפשרות גילוי מוקדם של בעיות כגון סדקים וקורוזיה.

אסון ורסאיעריכה

  ערך מורחב – אסון ורסאי

ב-2001 קרסה רצפה מסוג פל קל בעת שרקדו מעליה אורחי חתונה באולם חתונות "ורסאי" בירושלים וגרמה למות 23 אורחים. המשטח שקרס היה רצפת הקומה השלישית בבניין ששימש לשני אולמות אירועים. מממצאי חקירת האירוע עלו כמה סיבות שגרמו בסופו של דבר לאסון הקטלני. מלבד בנייה לא תקנית של התקרה, תקופה קצרה לפני האירוע, הוסר קיר שנמצא מתחת לתקרה, באולם בקומה השנייה. הקיר אמנם לא היה חלק מהקונסטרוקציה אך הוא מנע את שקיעת התקרה עד אותו שלב ולאחר הסרתו החלה התקרה לשקוע. השקיעה החלה לבלוט לעין כמה שבועות לפני האסון עצמו אך הבעיה לא טופלה אלא הוחמרה על ידי יישורה בחול וריצוף נוסף. בערב החתונה, כאשר הרצפה הייתה קרובה לקצה גבול היכולת שלה, נוסף עליה משקלם של עשרות אנשים שרקדו עליה. הקריסה הייתה פתאומית כאשר משטח הרצפה המלבני שבין העמודים נגזר מדפנותיו וקרס.

בעקבות האירוע הוגשו כתבי אישום נגד האנשים האחראים למחדל. בעלי האולם הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונדונו לשנתיים וחצי מאסר בפועל. אלי רון, המהנדס ממציא שיטת הפל קל ושלושה מהנדסים נוספים, הורשעו גם כן בגרימת מוות ברשלנות. על המהנדסים נגזרו 22 חודשי מאסר ועל רון ארבע שנות מאסר[1].

מבנים נוספיםעריכה

בעקבות אסון ורסאי נבחנו מבנים אחרים שנבנו בשיטת הפל קל וחלקם נסגרו לשימוש עד להשלמת תיקונם שבמבנים מסוימים הגיע לעלות של מיליוני שקלים[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבירם זינו, ממציא שיטת הפל-קל נשלח לארבע שנות מאסר, באתר ynet, 31 במאי 2007
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"א 9173/11