פנדר טלקסטר
| ערך ללא מקורות | |
פנדר טלקסטר (Fender Telecaster), המכונה גם Tele, היא גיטרה חשמלית עם שני פיקאפים וגוף מוצק (שאינו חלול), שתוכננה ומיוצרת על ידי חברת פנדר. העיצוב שלה פשוט, יעיל, וייחודי בצלילו, והשפיע עמוקות על תחום הגיטרות החשמליות ועל המוזיקה הפופולרית בכלל. היא הושקה לראשונה תחת השם Broadcaster בסתיו 1950, והייתה הגיטרה הראשונה מסוגה שיוצרה בייצור סדרתי נרחב. ייצור הטלקסטר נמשך עד היום עם מגוון רחב של דגמים ותתי-דגמים, מה שהפך אותה לאחת הגיטרות החשמליות המזוהות והמבוקשות ביותר בעולם.
צליל
עריכההטלקסטר ידועה בצליל הבהיר, החותך והישיר שלה. עיקר ייחודו של הצליל טמון בפיקאפ הגשר, המלופף ביותר חוטי נחושת בהשוואה לפיקאפ הצוואר, מה שמעניק לו תפוקה גבוהה יותר, לעיתים כמעט כפולה. הפיקאפ ממוקם בזווית ומותקן על גשר מתכתי עם לוחית עבה, המחדדת את התדרים הגבוהים ומוסיפה "ברק" וחדות לצליל. הגוף המוצק, בדרך כלל מעצים צפופים כמו אשור, הדר או פרוסות עץ ייחודיות, תורם להולכה טובה ולתגובה עקבית של המיתרים, ומאפשר צליל יציב ומדויק גם בעוצמות גבוהות.
המבנה הפשוט והקשיח של הטלקסטר הפך אותה לכלי עמיד ואמין מאוד להופעות ולהקלטות, והפשטות המכנית שלה הפכה אותה לבחירה טבעית עבור נגנים שמעריכים תגובה ישירה ללא מניפולציות מיותרות. הצליל הייחודי והברור מזוהה אמנם בעיקר עם מוזיקת קאנטרי, אך הטלקסטר הוכיחה את עצמה גם בז'אנרים רבים נוספים – כולל בלוז, רוק קלאסי, ג'אז, אינדי ורוק אלטרנטיבי.
נגנים המזוהים עם הטלקסטר
עריכה- ג'יימס ברטון – אמן קאנטרי, נחשב מאבות סגנון ה-chicken picking.
- ברוס ספרינגסטין – זמר אמריקאי שהטלקסטר היא חלק מהדימוי הבימתי והצליל הייחודי שלו.
- ג'ף בק – השתמש בטלקסטר בתחילת דרכו ב"יארדז".
- ג'ימי פייג' – הקליט עם טלקסטר חלק ניכר מהאלבום הראשון של לד זפלין.
- אלברט קולינס – "מאסטר הטלקסטר" בבלוז, עם סאונד ייחודי וקורן.
- קית' ריצ'רדס – הרולינג סטונס, שילוב של רוק, גרוב וצליל פתוח אופייני לכלי הזה.
- ג'ו סטראמר – The Clash, סמל בסצנת הפאנק והפוליטיקה החברתית של סוף שנות ה-70.
- גראהם קוקסון – Blur, הראה כיצד הטלקסטר משתלבת גם באינדי ובבריטפופ.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פנדר טלקסטר (באנגלית)
