פני מכשף

סרט משנת 1958

פני מכשףשוודית Ansiktet שפירושו: "הפנים", בארצות הברית: The Magician, בבריטניה: The Face (הפנים)) - סרט של הבמאי השוודי אינגמר ברגמן משנת 1958. הסרט מגולל את סיפורו של תיאטרון נודד העוסק בהצגת מעשי קסם ותופעות על טבעיות. הסרט בוחן סוגיות של רציונליות וכוחות נסתרים.

פני מכשף
Ansiktet
בימוי אינגמר ברגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אלן אקלונד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אינגמר ברגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Oscar Rosander עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מקס פון סידוב
אוקה פרידל
גרטרוד פריד
Toivo Pawlo
Oscar Ljung
Sif Ruud
Ulla Sjöblom
נאימה וויפסטרנד
Lars Ekborg
אינגריד טולין
אלנד יוספסון
גונאר ביורסטראנד
ביבי אנדרסון
בנגט אקרוט
Axel Düberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אריק נורדגרן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום גונר פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה SF Studios עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה SF Studios, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 26 בדצמבר 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פנטזיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט היה אחד מעשרת המועמדים לקבלת פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1958.

עלילה עריכה

הסרט מתחיל בנסיעה בכרכרה של "התיאטרון לריפוי מגנטי" של ד"ר ווגלר, עוזרו שאינו אלא אשתו המחופשת לגבר, סבתו ודמויות נוספות. בדרך הם פוגשים את השחקן יוהאן שמת בכרכרה כעבור זמן קצר.

הכרכרה נעצרת בגבולות העיר וחבריה נלקחים לקונסול אגרמן. בבניין נמצאים מלבד הקונסול גם מפקד המשטרה והיועץ הרפואי וורגרוס. היועץ מאמין שווגלר הוא שרלטן ומאחז עיניים. אשת הקונסול דווקא מאמינה בכוחותיו של ווגלר. יחסי קרבה שונים נוצרים בין חברי התיאטרון ליושבי הבית.

למחרת מאלצים את ווגלר לערוך בפניהם הופעה פרטית. במופע מת לכאורה ווגלר מהתקף לב. היועץ הרפואי ומפקד המשטרה עורכים בו ניתוח לאחר המוות בהתאם לחוק. זוהי ההזדמנות של ווגלר שכלל לא מת לנקום במדען.

מפקד המשטרה סטארבק רוצה לגרש את ווגלר מהעיר אבל ברגע זה מגיע מסר דחוף ממלך שוודיה, שמבקש להציג את המופע של "התיאטרון לריפוי מגנטי" בארמונו.

שחקנים עריכה

ביקורת עריכה

לסרט נכתבו ביקורות שונות. יש הרואים בו סרט "גרוטסקי" עם מסרים עמומים. יש הרואים בו מהסרטים החשובים של הבמאי וסרט שפותח עדן חדש ביצירות הבמאי. וודי אלן רואה בסרט זה את אחד מהסרטים החשובים של ברגמן, סרט בעל מסרים דתיים. הוא ממליץ למי שרוצה להכיר את יצירות ברגמן לראות סרט זה לצד ארבעה סרטים נוספים של ברגמן: החותם השביעי, תותי בר, פרסונה וזעקות ולחישות.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ וודי אלן על אינגמר ברגמן כתבה במגזין טיים, 1 באוגוסט 2007 (באנגלית)