פסאודוקיון
פסאודוקיון (שם מדעי: Pseudocyon) הוא סוג נכחד של טורף ממשפחת כלבי הדב, אשר חי בתקופת המיוקן באמריקה הצפונית ובאירואסיה. מאובניו התגלו ב-1891 בניו מקסיקו ובהמשך התגלו מאובנים נוספים בנברסקה, ברוסיה ובצרפת. בתוך סוג זה היו 3 מינים.
 פסאודוקיון
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| אמצע מיוקן 15.97–12.75 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | כלבי דוב |
| סוג: | פסאודוקיון |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Pseudocyon
| |
| |
מאובנים המבוססים על שרידי לסת תחתונה של הטורף מעלים שהיצור הבוגר הגיע למשקל 773 ק"ג, מה שהופך אותו לאחד הגדולים שבטורפים מעולם והגדול שבבני משפחתו, דומה מאוד לגודל של דוב קוטב. היו לו ניבים מחודדים וארוכים ששימשו להריגת טרף גדול ממנו ניזון או לקרוע פיסות נבלות.
ראו גם
עריכה- אמפיקון - סוג דומה וגדול מאוד
קישורים חיצוניים
עריכה
- פסאודוקיון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)