פאסיפיק (אוניית מעפילים)
פאסיפיק הייתה אוניית מעפילים, שאורגנה במסגרת פרטית. בהכנתה היה מעורב ברטולד שטורפר, אוסטרי ממוצא יהודי, שפעל להצלתם של יהודי ארצו בשיתוף פעולה עם השלטונות הנאציים. שטורפר היה מעורב גם בהפלגתן של האוניות: "מילוס" ו"אטלנטיק".
תולדותיה
עריכההפליגה ב-7 באוקטובר 1940[1] מנמל טולצ'אה שברומניה ועל סיפונה 986 מעפילים. על פי דו"ח שמסר שטורפר 470 מנוסעיה באו מהעיר ברלין והיו חברי התנועה הציונית ובכלל זה החלוץ, 432 נפש מפרסבורג ו-84 נפש מווינה.[2] האוניות "מילוס" ו"אטלנטיק" הפליגו במקביל אליה.
עם צאתה לים הוברר כי מלאי המזון והשתייה באונייה חסרים וכן חסר פחם וציוד טכני להפלגה. שטורפר נעזר בברוך קונפינו עמו עמד בקשרים וזה סייע לו להשיג היתר לאונייה לעגון בנמל וארנה. נחתם הסכם בין קונפינו לשטורפר שבתמורה להעלאת 28 מעפילים נוספים בני יהדות בולגריה, תשלים הקהילה היהודית בווארנה את החוסרים בסכום כולל של 114,000 לבות (כ-11,000 דולרים אמריקניים). לקראת סיום העמסת הציוד, ניסתה המשטרה הבולגרית להעלות בכוח עוד כמה עשרות פליטים יהודים אשר גורשו מבתיהם במסגרת המסע לגירוש נתינים זרים ושהו בווארנה. מעפילי הפאסיפיק שכבר נתונים היו בתנאי צפיפות קשים התנגדו להעלאת הפליטים, והתפתח עימות עם כוחות המשטרה הבולגריים. השוטרים הבולגרים הפעילו כוח רב ואף איימו לפתוח באש, ומעפילי הפאסיפיק נסוגו. הפליטים הועלו בכוח רב לאונייה. בסך הכל עלו לאונייה עוד 75 מיהודי בולגריה ומספר המעפילים על הפאסיפיק גדל לכדי 1,061 נפשות. קונפינו הואשם על ידי הנהגת מעפילי ה"פאסיפיק" בהפרת ההסכם ובכך שפעולת המשטרה הבולגרית תואמה עמו. עוד טענו מנהלי ההפלגה כי לפאסיפיק סופקה סחורה בשווי של 62,430 לבות וכי מדובר במירמה מכוונת מצידו של קונפינו. קונפינו מצידו, הכחיש את המעשים וכן טען שלא ידע מראש על כוונות המשטרה.[3]
בדרך לחופי ארץ ישראל, בלב ים, "פאסיפיק" נתפסה על ידי כוחות בריטיים, והובאה לנמל חיפה. ב-1 בנובמבר היא עגנה בנמל חיפה כשעליה משמר של משטרת המנדט[4]. הבריטים העלו את מעפילי הפאסיפיק על אוניית הגירוש "פאטריה", מתוך כוונה לגרשם לאי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי. ב-24 בנובמבר, לאחר הגעת ה"אטלנטיק" לנמל חיפה, פוצצה ה"פאטריה" על ידי "ההגנה" במטרה לסכל את הגירוש. אולם הפיצוץ גרם לחור גדול בדופן הפאטריה והיא טבעה במהירות. מעל מאתיים מהמעפילים נהרגו בטביעה. ניצולי "פאטריה" הועברו למחנה המעצר בעתלית והורשו להישאר בארץ ישראל.
לקריאה נוספת
עריכה- יהודה ואלך (עורך), אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, 1991, עמ' 72.
- רות זריז, ברטולד שטורפר וחלקו בהצלת יהודים מגרמניה, בתוך: אניטה שפירא (עורכת), העפלה, מאסף לתולדות ההצלה, הבריחה, ההעפלה ושארית הפליטה, תל אביב: העמותה לחקר מערכות ההעפלה ע"ש שאול אביגור, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ן-1990, עמ' 142-124.
- דליה עופר, המסע למאוריציוס ופרשת האוניות "מילוס", "פסיפיק" ו"אטלנטיק" בראי הספרות והמחקר ההיסטורי, בתוך: רעיה כהן ויוסי מאלי (עורכים), ספרות והיסטוריה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשנ"ט-1999, עמ' 207–227.
קישורים חיצוניים
עריכה- על "פאסיפיק", באתר הפלי"ם
הערות שוליים
עריכה- ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939 - 1949, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2004, עמ' 276.
- ^ ראו: רות זריז, ברטולד שטורפר וחלקו בהצלת יהודים מגרמניה, בתוך: אניטה שפירא (עורכת), העפלה, עמ' 130.
- ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עמ' 81-83.
- ^ אריה אבנרי, מ"ולוס" עד "טאורס" 1934-1944, יד טבנקין, המכון לחקר כוח המגן, 1985, עמ' 282